עוני ואי-צדק חברתי הורגים בנו

נושאים בריאות ואיכות סביבה, זכויות אדם, רווחה ושירותים חברתיים, שולחן הניתוחים ב 30.11.11 5:30

בישראל של 2011 אחד משלושה ילדים, אחת מארבע נפשות ואחת מחמש משפחות עודם חיים בעוני. עניים לא רק חולים יותר, הם גם מוותרים יותר על טיפולים רפואיים בגלל העלות שלהם. ככל שאתה עולה בסולם החברתי-כלכלי, כך משתפרת בריאותך
מאת: שלומית אבני

דו"ח העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי שהתפרסם לפני ימים מספר, רפרף רפרוף קל על גבי העיתונים ומהדורות החדשות וכמעט שלא זכה להתייחסות של קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה. העובדה כי חלה ירידה בממדי העוני בקרב משפחות, ילדים ונפשות לא מפוגגת את הצל הכבד שמטילים הנתונים המעידים על כך שבישראל של 2011 אחד משלושה ילדים, אחת מארבע נפשות ואחת מחמש משפחות עודם חיים בעוני.

בשנת 2008 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח ובו נאמר שאי-צדק חברתי הורג באנשים בקנה מידה גדול. הדו"ח מצביע על הקשר בין פערים בהכנסה, תעסוקה, תנאי עבודה, חינוך ותנאים סביבתיים לבין המחיר שאלו גובים בשנות חיים, בחולי ובאיכות חיים. המחקרים שעל בסיסם מתבסס ארגון הבריאות העולמי מצביעים על הקשר בין המבנים הכלכליים בחברה לבין בריאות: התנאים החומריים שיש לרשות אנשים כדי לממש בריאות, ההשלכה של חיים בעוני, אבטלה או תעסוקה בשכר נמוך או תנאים ירודים על מתח ודיכאון המשפיעים בתורם על הבריאות הפיזית, ועל קיומו של "מדרון חברתי" בבריאות הנובע מפערים לא רק אבסולוטיים אלא גם יחסיים בהכנסה – ככל שאתה עולה בסולם החברתי-כלכלי, כך משתפרת בריאותך.

בישראל חיים כאמור אחד מארבעה ישראלים בעוני, ממש בדומה למקסיקנים, העניים מעט יותר מהישראלים, זו בהשוואה ליתר תושבי מדינות ה- OECD. אי השוויון בהכנסות בישראל גם הוא גבוה – מקום חמישי מלמטה בהשוואה ליתר מדינות ה- OECD. לא פלא אם כן, שגם בישראל עוני ואי שוויון בהכנסות הורגים: לבעלי הכנסה נמוכה (אלה הפטורים ממס בבריאות) פי 4.6 יותר סוכרת בהשוואה למעמד החברתי-כלכלי גבוה, ופי 2.5 יותר אסתמה. 63% מהמדווחים על מגבלה פיזית בישובים עשירים הם העניים בקרבם המרוויחים שכר ברוטו של פחות מ- 3,000 ₪ ואף כי בעשור האחרון חלה עלייה כללית בשיעור המבצעות ממוגרפיה, בקרב בעלות הכנסה נמוכה חלה ירידה תלולה- מ 77% בשנת 2002 ל- 60% בשנת 2009. נוסף לכך, עניים לא רק חולים יותר, הם גם מוותרים יותר על טיפולים רפואיים בגלל העלות שלהם: קרוב ל- 37% מהעניים עם הכנסה משפחתית של עד 4,000 ₪ מוותרים על טיפול רפואי הכלול בסל שירותי הבריאות, לעומת כ- 6% מבעלי הכנסה של 8,000 ₪ ומטה.

דוח של הביטוח הלאומי בשם "מתווה לחיזוק מעמד הביניים וצמצום עוני ואי-שוויון" מספטמבר האחרון הצביע על הרעה של ממש במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות בישראל, הרעה שנבעה משינויים במערכת המיסוי הישיר ומפגיעה במערכת הקצבאות. שינויים אלא תרמו בין השנים 2002-2009 לכ- 14% גידול באי-שוויון של ההכנסה הפנויה ביחס להכנסה הכללית; הכנסה שהפכה פחות צודקת, על פני מחזור החיים, מבחינת חלוקתה לפי גיל ומין. לעומת ישראל, למדינות כבריטניה, קנדה, הולנד, שבדיה, וארה"ב, תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בבריאות. כך למשל, בריטניה הפועלת בנושא זה העשור הרביעי, משלבת בתוכניות ממשלתיות ומקומיות לצמצום פערים בבריאות מדדים חברתיים, דוגמת התחייבות ממשלתית ל"צמצום העוני בקרב ילדים במטרה לחסלו כליל עד שנת 2020 ודאגה להתפתחותם התקינה של ילדים" או מתן מענקי חימום לחורף לקשישים עניים.

דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי צריך להדאיג את כל מי שאימץ לליבו את המחאה החברתית של קיץ 2011. מבחינת פעולה, הוא מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת והממשלה להכיר בפערים בבריאות כבעיה לאומית באחריות ראש הממשלה ולהתחייב לתוכנית לאומית לצמצומם, בדיוק כמו שהשכילו לעשות לפני כ30 שנים בריטניה ואחרות.

הכותבת מנהלת את מחלקת תושבים ברופאים לזכויות אדם וחברה במטה הציבורי לשוויון בבריאות.