חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

מאבק הרופאים – לדאוג לרפואה הציבורית ולהתנגד לשר"פ

נושאים דעות, כלכלת בית ב 22.11.11 6:06

מאבקם של הרופאים נגד ההסכם שנחתם עם הסתדרות הרופאים הוא מאבק חשוב למען קיום רפואה ציבורית. חשוב לשמור על המערכת ציבורית ולא לאפשר את ניצולה של המערכת הציבורית לטובתם האישית של בעלי יכולת

מאת: ק. טוכולסקי

חכמים על חלשים וזהירות שר"פ

הדרישה של שר האוצר מהמתמחים בפרט והרופאים בכלל לא לנצל את כוחם כי הם יכולים , מדגימה כמה הממשלה הנוכחית אכן משתוקקת שההעסקה הישירה והזכויות שהיא טומנת בחובה, זכות ההתאגדות וזכות השביתה ייעלמו מהארץ. עד שזה יקרה מה שמפחיד את הממשלה הוא הדמוקרטיזציה של יחסי העבודה,שעלולה להפוך את משתפי הפעולה השחוקים שלה,שמזה שנים רגילים לצאת לשביתות בשביל פירורים,ללא רלבנטיים, לנוכח הדרישה של חברי האיגודים לאשר את ההסכמים שמושגים בידי נציגיהם.

אין ספק. מאבק הרופאים ונכונותם האבירית ללכת עד הסוף, מתוך אמונה במה שטוב למערכת, רעים לממשלת ישראל, שהעדיפה לדחות את פתרון תחלואי המערכת הציבורית בישראל בעוד 9 שנים לפחות. חלק ניכר מהדרישות של המתמחים נוגעות ליכולת היישום בפועל של ההבטחות לשיפור השירות, שמערכת הרפואה הציבורית נותנת, ולהקטנת העומס בקופות ובתי החולים ועל עובדי המערכת. משרד האוצר לא רגיל לעובדים שהולכים עד הסוף, אלא לעובדים שלא יכולים כלל להילחם, ולעובדים שהאיגודים שלהם כמו, איגוד העובדים הסוציאליים, ארגוני המורים ואיגודי ההסתדרות הכללית, מוותרים בשמם על הישגים מהותיים. מבחינה זו מאבקם של הרופאים כנגד ההסכם ולמען מה שלדעתם נדרש למען קיום ושיפור השירות הציבורי הוא מאבק חשוב, ומשמח לראות שעובדים בישראל כבר אינם כנועים לא לממשלה ולא לארגונים הוותיקים, שהפכו במקרים רבים למשתפי פעולה של האוצר כנגד האינטרס של עובדיהם. באוצר חכמים על חלשים ולא סתם שר האוצר מיילל עכשיו, הוא לא אוהב עובדים מאורגנים, בעלי זכויות, מוגנים מפני העסקה פוגענית, הוא רוצה עבדים. לכן הוא וממשלתו מתעקשים על העסקת עבדי קבלן ולא משום סיבה אחרת.

דבר אחד מדאיג מרצד ברקע המאבק, מפעם לפעם עולה נושא השר"פ מחדש לדיון הציבורי ומשתרבב לדרישות הרופאים. יכול להיות שזה ספין של האוצר, שמנסה לקעקע את המאבק. אבל יכול להיות שמאחורי המתמחים הנאבקים ובצדק על שיפור תנאי העסקתם, מסתתרים רופאים מומחים ובכירים, שרוצים כבר שנים להפוך את בתי החולים הציבוריים למקור פרנסה פרטי נוסף, ולהעניק בתוך המסגרת הציבורית ועל חשבון הציבור הרחב, שירותי רפואה פרטית (שר"פ). השר"פ הוא סכנה מהותית שתאפשר פגיעה בשירות הציבורי וצריך להיות מאוד מאוד מודעים לאפשרות שגורמים שונים, במיוחד בבתי החולים החזקים במרכז הארץ, ינסו לקדם את השר"פ כחלק מהסכם חדש.

צריך לכן להיות מאוד מודעים וערים למה שקורה במאבק הנוכחי. חשוב מאוד שעובדים יהיו שותפים להליך חתימת הסכם קיבוצי. חשוב מאוד להגן על מערכת הבריאות הציבורית ולאפשר לה להתפתח ולעובדיה להתפרנס בכבוד ולעבוד בלי שחיקה מטורפת. חשוב מאוד גם לשמור על המערכת ציבורית ולא לאפשר את ניצולה של המערכת הציבורית לטובתם האישית של בעלי יכולת. לכן צריך להיות מאוד ערים לאפשרות שינסו להכניס שר"פ לבתי החולים הציבוריים, כחלק מהבנות חדשות או הסכם חדש בין הרופאים והמדינה, ולהתנגד לכך. שר"פ זאת לא יותר מאשר הפרטה שתיצור מעמדות בקבלת שירות בבתי החולים. הרופאים צריכים לדעת שהציבור איתם, אבל לא יהיה איתם אם הם ינסו להשיג על חשבוננו שר"פ.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

12 תגובות

  1. דליה :

    מבין כל הסקטורים במגזר הציבורי, העובדים הסוציאליים, המורים ואחרים, סקטור הרופאים היה זה שהתאחד, וניהל את המאבק הציבורי הנחוש ביותר והארוך ביותר למען ערכיו ולמען הרפואה הציבורית. האם מאבקו הצליח? ימים יגידו.

  2. ק. טוכולסקי :

    דליה הם גם הכי חזקים. אני בהחלט תומך במאבקם אני רק מודאג כי השר"פ חוזר וצץ במאבק פה ושם. אם בין השגים יהיה השר"פ, כולנו אכלנו אותה.

  3. דליה :

    אתה צודק בדאגתך. החשד הזה מקנן גם בי. אבל יש לזכור שהדרישה העיקרית של המתמחים (לפחות) היא לקצר את משך ההסכם שנחתם. לחתום על שקט תעשייתי ל-9 שנים, זו בדיחה עצובה. עם הסקטורים האחרים ההסכמים נחתמו ל-3 או 4 שנים ולא לפרק זמן כה ארוך כמו אצל הרופאים. אני לא מבינה למה אידלמן הסכים לכך. נראה לי שהמו"מ עם האוצר התיש אותו, ומרוב עייפות הוא לא שם לב לנזק הזה.
    אני מקווה שיישרו את ההדורים בעניין הזה של משך ההסכם, ולא יחפרו בהסכם יותר מדי, למרות שיש בו עוד כמה אבסורדים.

  4. איתי :

    זה לא הרופאים זה מגזר מאוד מסוים בקרב הרופאים ומה שהם עושים הוא חרב פיפיות מבחינת הנזק האפשרי לארגוני עובדים.

    אמר את זה טוב ממני שי ניב בגלובס (אוהד גדול של מאבקי עובדים וכוח לעובדים בפרט)

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000679327

    עוד מאמרים שלו בנושא – גוגל שי ניב + המתמחים

    כל הפואנטה של ייצוג ע"י ארגון עובדים היא שכולם צריכים לקבל את ההסכם, בין אם הם מרוצים ממנו ובין אם לאו (ולעולם לא יהיה הסכם שכולם מרוצים ממנו, זה בגלל אופי האדם). מי שלא מרוצה שיקום וידיח את הנהגת הארגון ובפעם הבאה ינסה אסטרטגיית מאבק אחרת.

    כל זה כמובן לא בא לסנגר על ההסכם מלא הפגמים (בייחוד המשך שלו) או על הטמטום והרשעות של המדינה במאבק המשפטי. לו אני הייתי ראש הממשלה הייתי אומר להם יאללה תורידו את השלטר, ונערך למצב חירום בבתי החולים.

  5. ק. טוכולסקי :

    דליה, אני תומך בדרישה הזו כמו ברוב האחרות אני רק מתנגד לאפשרות שבמסגרת הפשרות בתוך ההסכם יכניסו לנו שר"פ.
    איתי, ארגון עובדים עדיף שיאשר את ההסכמים שהוא חותם במליאת האיגוד ועל דעת רוב חבריו כו בכוח לעובדים.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    הפרסה של אירגון עובדים "יציג"

    אירגון עובדים שלא משתף את חבריו בדיונים על חוזה עבודה קולקטיבי,וובשיא חוצפתו גם לא מביא לאישרור חבריו את את ה"הסכם",אינו אלא אירגון עובדים מטעם, שעובד בשביל המעביד והאינטרסים של בכיריו.

    זה סוג האיגודים המקצועיים של המורים והעובדים הסוציאלים בארץ,או שלא להבדיל לצערנו,היה רווח באיטליה הפשיסטית וברוסיה של סטלין.

  7. נדב פרץ :

    איתי: מי שמפרק את ארגוני העובדים זה לא המתמחים. זה אילן לוין, בשיתוף פעולה עם ליאוניד אידלמן ועם איציק פרי ועופר עיני (ובמידה מסויימת, גם יוסי וסרמן ורן ארז).

    כשיו"רים של ועדים חותמים על הסכמים שהם סדין אדום עבור מי שהם מייצגים, זה מראה שהם לא מבינים מה זה מנהיגות ומה זה פוליטיקה, ופשוט לא ראויים לתפקידם. אי אפשר להגיד לעובדים 'ככה זה הסכמי עבודה', להמשיך לדרוך עליהם, ולצפות שעולם ימשיך לנהוג כמנהגו.

    במובן מסויים, זה מחזק את התיזה של כוח לעובדים: ארגוני עובדים לא-דמוקרטיים פשוט לא מחזיקים מים.

  8. יונתן כ. :

    אין שום דבר אבירי במאבק המתמחים,מעבר לשחצנות והזלזול שלהם הנכונות שלהם להרוס מערכת ציבורית אם לא יתמלאו כל דרישותיהם בהחלט מציבה אותם קצת מתחת לדרגת מלאכי השרת שבה הם מוצגים בתקשורת.

    המתמחים המתפרעים הם חלק מאוד קטן שלא מגיע אפילו לשליש מהרופאים אז ד כבר עם הטענות שהר"י לא ייצגה,המתפרעים הם אלו שלא מייצגים.

    בסופו של דבר השר"פ ייכנס כי זה מה שה"מתמחים" (ואלו שמאחוריהם)יציגו כתנאי סמוי.

  9. איתי :

    נדב ומיכאל,

    אני לא מתכוון להגן על הבריונות ושיטות ההפרד ומשול של אילן לוין או על התנהלות לא דמוקרטית ולא שקופה של ראשי ארגוני עובדים, אבל כל זה לא אומר שלמתמחים (מבתי חולים מאוד מסוימים) יש כרטיס פתוח להתפרע, כי זה משחק מסוכן. ראו גם במאמרה של נעמי טלטש באתר כוח לעובדים

    http://sheket.workers.org.il/2011/10/04/%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A9/

    אני בוודאי לא חולק על הטענה שארגוני העובדים הגדולים (הסתדרות, הסתדרות המורים, ארגון המורים, הע"ל) חייבים לעבור תהליכי דמוקרטיזציה ברוח כוח לעובדים כדי להתחזק – זה ברור.

    אבל, צריך להיות כנים ולזכור שהרבה יותר קל לבנות דמוקרטיה בגוף קטן וצעיר שהוקם מאפס מאשר בגוף גדול וותיק. באנלוגיה, גם הפריימריס בתנועה הירוקה היו הרבה יותר טהורים ודמוקרטיים מהפריימריס במפלגת העבודה.

    לכנס את כל עובדי הסינמטק בירושלים חברי כוח לעובדים כדי לאשר יציאה לשביתה או חתימה על הסכם קיבוצי זה מאוד פשוט, הם נכנסים באולם אחד. לעשות הצבעה בקרב 90000 חברי הסתדרות המורים על אופק חדש זה מסובך ויקר כמו פריימריס של מפלגה גדולה (ודורש גם זמן לקמפיין הסברה), וקל וחומר לגבי הסכם קיבוצי של ההסתדרות למאות אלפי עובדים המגזר הציבורי.

    האם פעם באת בטענות לעמיר פרץ על כך שהוא לא ערך הצבעה כללית וחשאית בין כל חברי ההסתדרות במגזר הציבורי על השאלה אם לפצוח בשביתה או אם לחתום על הסכם קיבוצי לסיומה? ברור שלא.

    היה לך ברור שבמספרים גדולים צריך לעבוד דרך נציגים שנבחרים בבחירות, ושבמצב כזה היכולת לשתף את כלל החברים בזמן המו"מ היא מוגבלת מאוד.

    למי שחשב אז שעמיר פרץ נכנע יותר מדי לממשלה (או לחלופין שובת יותר מדי) היית מציע בוודאי – קום ותארגן אופוזיציה שתדיח אותו בבחירות. בוודאי לא היית שבע רצון אילו חלק מהעובדים שהוא ייצג אותם היו מחליטים על דעת עצמם לשבור שביתה שהוא היה מכריז עליה ולא היו שלמים איתה, או לחלופין לפצל את ההסתדרות לאחר הסכם קיבוצי שהוא היה חותם עליו והיה נראה להם ככניעה.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    איגודים מקצועיים דמוקרטיים

    המודל הסקנדינבי מוכיח לנו שקיימת אפשרות פעולה סינדיקליסטית ברמה של מיליוני חברים.

    כלומר,פעולה המונית,לא בלתי אפשרית.

    הסיכונים,וזה נכון לגבי עמיר פרץ כמו גם עופר עיני,המתוארים של פילוג פנימי,היו הופכים לבלתי קיימים אולי אם המתכונת היתה של סינדיקליזם דמוקרטי.

    במצב הנוכחי של החולשה המדהימה של העבודה המאורגנת,הסכנות המתוארות על ידי נעמי ,אכן צועקות לעיניים,ולמען האמת אני לא רואה כיצד ניתן למנוע הזנייה מוחלטת של הרפואה הציבורית.
    עם זאת,מעבר למאבק על עתיד הרפואה הציבורית בארץ,יש פה מאבק בסיסי וראשוני על זכויות האדם שלנו.
    המתמחים בקשו לשבות על קיפוחם,ובית הדין לעבודה בשרות המשטר אסר זאת עליהם.
    רצו להתפטר-בית הדין לעבודה אסר עליהם בתואנה של התפטרות קולקטיבית.
    ביקשו להתפטר אישית,ומחדש בית הדין לעבודה מצא דרך להכריח אותם לעבוד.
    מה עוד צריכים לעשות המתפטרים שלא מוכנים לעבוד כעובדי קבלן מנוצלים?

    המתמחים המתפטרים באמת ,עובדים למעשה עבודת כפייה בנוסח שהיה אהוב על סטלין "שמש העמים".

    היום גם ביבי "הקוסם" התאצ'ריסטי שהגיע אלינו מאמריקה ,מוקסם בעליל ממעלליו של סטלין.

  11. איתי :

    אתה רוצה להגיד לי שבשבדיה מיליון עובדים מצביעים על ההחלטה לפתוח בשביתה ואח"כ על ההחלטה לסיים אותה ולחתום הסכם קיבוצי?

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    האוניברסיטאות: שיבא מעדיף מתמחים זרים על ישראלים

    http://www.medschool.co.il/p,5587,963.php
    "האוניברסיטאות: שיבא מעדיף מתמחים זרים על ישראלים.
    נשיאת בן-גוריון: "משתמשים בתשתיות להכשרת זרים, זו התנהלות כמעט בריונית".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.