מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
רדיו "כל השלום" – מדוע להשתיק תחנת רדיו זרה?
באווירה של הצעות חוק שנועדו להכשיל את מערכת המשפט, התפרסם המידע על סגירת "כל השלום" בהוראה משטרתית. מדובר בתחנה זרה המשדרת מרמאללה. האם סגירתה מהווה פגיעה בחופש הביטוי? כדי לבדוק זאת ולהגן על חופש הביטוי נחוץ בית משפט חזק נטול מורא שלטוני
מאת: יהונתן קלינגר
[או, הנה השמאל הולך להגיד לבג"צ שהוא לא היה צריך לפסול חוק]; בצד הדיונים על הצעות חוק כאלה ואחרות שנועדו להכשיל את מערכת המשפט הישראלית לאחרונה, אולי כדאי להיזכר בפרשה אגבית שהתחוללה בשלהי שנות התשעים, בממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו ובמסגרת חוק ההסדרים, תוקן חוק הבזק (חוק התקשרות, בימינו אנו), על מנת להסדיר מעט משידורי הרדיו האזוריים. לפי התיקון לחוק, מי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנת רדיו אשר נקלטה במרבית מדינת ישראל יקבל אוטומטית זיכיון ורישיון להפעלת תחנת רדיו. מטרת תיקון החוק הייתה לאפשר לערוץ 7, שעד אותה עת פעלה בצורה לא חוקית, לקבל היתר ולהתחיל לפעול. מספר חברי כנסת מהשמאל, ובראשם חיים (ג'ומס) אורון פנו לבית המשפט העליון ובקשו ממנו להכריז על בטלות החוק בהיותו סותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק-יסוד: חופש העיסוק. בית המשפט, באחד האקטים הנדירים במיוחד, פסל את הסעיף בחוק הבזק וקבע כי:
בנסיבות המקרה דנן אין כל ספק שהתיקון לחוק פוגע בחופש העיסוק. ספקטרום התדרים לשידור ערוצי רדיו מסחריים-ארציים הוא משאב מוגבל השייך לציבור בכללותו. תפקיד השלטון הוא לשמש נאמן הציבור לצורך שמירה על משאב זה ולניצולו לתועלת הציבור. במסגרת זאת אחראי הוא גם על הקצאתו באופן יעיל והוגן בין אלה המבקשים לנצלו. התיקון לחוק פוגע בחופש התחרות של כלל המתחרים הפוטנציאליים על השימוש במשאב התדרים לשידורי רדיו ארציים, בכך שהוא מעניק זיכיון ורישיון לשידורי רדיו ארציים-פרטיים לגוף משדר העומד בתנאי התיקון לחוק, ללא מכרז וללא קריטריון חלוקה שוויוני אחר כלשהו. )בג"צ 1030/99 חיים אורון נ' יו"ר הכנסת דן תיכון.)
[לקריאה נוספת: ענבל בר-און, בג"צ ערוץ 7]
1.
אכן, אחד המקרים הנדירים בהם בית המשפט העליון פסל חוק של הכנסת; להזכירכם, יש בסך הכול שבעה כאלה: בג"צ 2605/05 חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר, בג"צ 1661/05 המועצה האיזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, בג"צ 8276/05 עדאלה נ' שר הבטחון ואח', בג"צ 1030/99 חיים אורון נ' יו"ר הכנסת, בג"צ 6055/95שגיא צמח נ' שר הבטחון, בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי השקעות נ' שר האוצר, בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל). החל מסוף שנות התשעים ועד היום, למרות מהלכי החקיקה המטורפים, היה בית המשפט העליון מרוסן ופסל רק מספר מועט של סעיפים בחוק, אשר רובם קשורים בצורה כזו או אחרת לקניין, ואף אחד מהם הוא ימני בפועל: ביטול סעיף בחוק ההתנתקות שאוסר על המפונים לקבל כפל פיצוי מהמדינה [אגב, בצורה מצחיקה בית המשפט העליון התחיל לפסול חוקים רק לאחר עלייתו הראשונה של נתניהו לשלטון, ואולי קורלציה אינה מראה על נסיבתיות, אבל יש קורלציה].
2.
אבל נחזור לפרשת ערוץ 7 בבקשה. באותה העת, שלטונו הראשון של נתניהו הכשיר את ערוץ 7 ובכירי מרצ עתרו כנגד החוק. בעקבות החלטת בג"צ, בפועל, חזר המצב לקדמותו וכל צד המשיך ליהנות, עד השבוע שעבר. לפני מספר חודשים התבטא חבר הכנסת דני דנון כנגד תחנת כל השלום, תחנה שמעידה על דו קיום ועל פעילות משותפת. לשיטתו, "תחנת הרדיו שמלבה את האש פוגעת במדינת ישראל פגיעה קשה ואסור לאפשר לה להמשיך את שידוריה"; חבל שדנון לא טרח להאזין לתחנה ולמצוא מהיכן ההתבטאויות. בשבוע שעבר, בהוראה משטרתית עלומה, נסגרה התחנה. הודעה לקונית באתר האינטרנט של התחנה לא הרחיב על כך.
3.
מי שכן הרחיב על הנושא היה יוסי גורביץ. גורביץ הסביר שהתחנה שידרה מרמאללה בהיתר מהרשות הפלשתינאית, אשר קיבלה את התדרים כתוצאה מהסכמי אוסלו. לטענת גורביץ, השוטרים " העלו שתי טענות כנגדו [של מוסי רז, מנהל התחנה]: שהתחנה משדרת בעברית, לקהל דובר עברית, ועל כן היא בעצם תחנת שידור ישראלית ומדובר בעקיפת החוק".
4.
לו מרצ לא הייתה עותרת נגד חוק ערוץ 7 בשנת 1999, הרי שלרז הייתה הגנה נוספת בחוק. האם זו נקמתם המתוקה של אנשי ערוץ 7 שנמצאים כעת בשלטון כנגד התנהלותה של מרצ? אני בספק. אבל, כעת עולה השאלה מדוע להשתיק תחנת רדיו זרה וכיצד הדבר יכול להיעשות במדינה דמוקרטית?
5.
להזכירכם, על מנת להפעיל בישראל עיתון יש צורך בהיתר משר הפנים, על מנת להפעיל ערוץ טלביזיה ורדיו יש צורך ברישיון משר התקשורת, ורק על מנת לפתוח אתר אינטרנט אין צורך ברישוי. אכן, כל מקומון שמודפס במספר מצומצם של עותקים צריך רישוי וכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים; כך, נותר האינטרנט כמקום האחרון לפרסם בו דברים ללא הגבלה.
6.
כעת, סגירת "כל השלום" אינה כנראה קשורה לנסיבות של אי קבלת היתר לשידור; אמר זאת יפה גורביץ כאשר הזכיר לנו שתחנות פלשתינאיות לא נסגרו. הפגיעה בחופש הביטוי אומרת שצריך, מה לעשות, למנוע מהשלטון לסתום את הפה למי שאומר דברים לא יפים, ובשביל זה צריך בית משפט חזק, שיוכל לא לפחד מסבב מינויים של עושי דברו של השלטון.
תגיות: דמוקרטיה, דני דנון, חופש הביטוי, יהונתן-קלינגר, מוסי-רז, ערוץ-7, רדיו כל השלום
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
21 בנובמבר, 2011 בשעה 8:23
כדי להגן על שלטון החוק צריך להיות בשלטון. לא צריך בית משפט ולא צריך עמותות ולא צריך עיתונות של בעלי הון. צריך להגיע לשלטון ואז לעשות את מה שהימין עושה רק לצד שלנו הצד של הדמוקרטיה והסוציאליזם.
אז גם נשנה את בית המשפט ממעוז של ליברליזם והגנה על המעסיקים ובעלי ההון לבית משפט שיגן על העובדים והחלשים.
21 בנובמבר, 2011 בשעה 10:54
תחנת הרדיו "כל השלום" נסגרה ביום חמישי בהוראת משטרתית שחוקיותה מוטלת בספק, עיתונאים שפרסמו את נתוני ההון של שרים בכירים קיבלו בשבוע האחרון איומים חמורים מכיוון הממשלה, וכל זה על רקע המשברים בערוץ 10 וברשות השידור. מתוך הקישור במאמר
http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaavib
על השתלשלות האירועים בקישור זה המופיע במאמר:
: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2652
שימו לב, שר התקשורת הוא דני כחלון. זכרו זאת. הוא חלק מקואליציית יריב לוין, זאב אלקין ואחרים. דרישתו לסגור את "כל השלום" מצטרפת לסדרה הארוכה של הצעות חוק המסכנות את הדמוקרטיה, מדכאות את חופש הביטוי, ובתוספת המאבק על המינויים בבית המשפט העליון, שאם ינצחו בו, נראה שהדרך היחידה שתיוותר לציבור היא לצאת לרחובות.
21 בנובמבר, 2011 בשעה 11:09
[…] 6. כעת, סגירת כל השלום אינה כנראה קשורה לנסיבות של אי קבלת היתר לשידור; אמר זאת יפה גורביץ כאשר הזכיר לנו שתחנות פלשתינאיות לא נסגרו. הפגיעה בחופש הביטוי אומרת שצריך, מה לעשות, למנוע מהשלטון לסתום את הפה למי שאומר דברים לא יפים, ובשביל זה צריך בית משפט חזק, שיוכל לא לפחד מסבב מינויים של עושי דברו של השלטון. [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
22 בנובמבר, 2011 בשעה 2:29
ערוץ 7 משדר רק ב××™× ×˜×¨× ×˜ ×•×œ× ×ž×¢×œ גלי ×”×תר
ערוץ 7 משדר רק באינטרנט ולא מעל גלי האתר