חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על בעיית שקיפות בפרסומי הראמ"ה ועל תוצאות המיצ"ב

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 20.11.11 6:02

האם פרסומי הרשות למדידה והערכה בחינוך על תוצאות מבחני המיצ"ב הם שקופים לציבור? האם חל שיפור משמעותי בתוצאות המיצ"ב? על כך ברשומה זו

מאת: אברהם פרנק

עלילות ראמ"ה

…ומעשה שהיה כך היה. לאחר פרסום תוצאות המיצ"ב של תשע"א בתרועות גדולות – לפני כחודש וחצי – ראיתי כמה מוזרויות, והחלטתי להתעמק בהן. המיצ"ב כולל כידוע ארבעה מקצועות: מדע וטכנולוגיה, אנגלית, מתמטיקה ושפת אם, ומתקיים בכיתות ה' ו-ח'. הדברים שיבואו מכאן ואילך יהיו כרוכים בכמה מספרים לא מסובכים, ועם הקוראים הסליחה.

נוכחתי, שלכַתָבי החינוך בעיתונים ובאתרים לא מאד ברור מה אומרים להם, ותיאורי המדידה יוצאים שונים. כתבתי לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, האחראית למיצ"בים ולהנפקת נתונים בתחומים נוספים – ושאלתי למה אין פרסום אחוזוני של השינוי לעומת השנה הקודמת, כדי שכולם יבינו. קיבלתי את ההסבר (מי שאינו מתחום הסטטיסטיקה, כמוני, חבל שיטרח), ש"ראמ"ה מפרסמת מידי שנה נתונים אודות השתנות הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב  בכל תחום דעת ודרגת כיתה, בסולם רב שנתי מכויל שהממוצע שלו נקבע בתשס"ח ל-500 וסטיית התקן נקבעה ל-100. מגמות ההשתנות החלו להימדד ביחס לאותה השנה (תשס"ח). …יש לציין כי אין משמעות לחשב את גודל השינוי באחוזים".

לאחר חילופי דברים, שבהם ניסיתי להסביר שראמ"ה קמה לספק לַציבור נתונים שקופים ומובנים, נכנעתי. הלכתי על-פי ההנחיות שלהם, ובדקתי תחילה את תוצאות מיצ"ב תשע"א במגזר היהודי, שכלל 71% מכלל הנבדקים. התוצאה היתה בהחלט מדהימה לנוכח מסיבות התקשורת של שר החינוך, המנכ"ל ומנהלת ראמ"ה: בכיתות ה' וח' יחד היו 8 בחינות, וסך-כל השיפור בכולן היה 77 נקודות. כלומר, פחות מ-10 נקודות שינוי למקצוע בממוצע. לפי ראמ"ה רק 10 נקודות יכולות להיחשב לשינוי בעל משמעות. כלומר, ממוצע הציונים אצל היהודים הציג שינוי בלתי-משמעותי.

אף אחד כמובן לא טרח לומר לנו, שעבור 71% מן הנבדקים – הרוב הגדול –לא חל שינוי משמעותי כלשהו. להיפך. פרופ' בלר, מנהלת ראמ"ה, השתבחה "בציינה את הנתונים בסיפוק רב. לדבריה, לראשונה מאז החלה המדידה יש שיפור משמעותי בכל ארבעת התחומים הנבדקים, הן בקרב דוברי הערבית והן בקרב דוברי העברית" (תומר ולמר, Ynet, 4.10.2011). השר מצידו דיבר על "שיפור גורף", לא פחות. מכאן נפנה אל המתרחש במגזר דוברי הערבית עם נתונים תמוהים משל עצמם.

בהבדל מן המגזר היהודי (עם שינוי של 77 נקודות), אצל דוברי הערבית בשני הגילאים בארבעת המקצועות היה שיפור כולל של 193 נקודות! עכשיו החל ביני לבין ראמ"ה משא-ומתן נוסף, לקבל הסברים על הקפיצה הגדולה מאד הזאת. התשובה שקבלתי בסופו היתה: "לאחר שיצטברו נתונים ממספר שנים ומספר מקורות מידע מבוססים – תוכל ראמ"ה לשקול עריכת מחקר הערכה מעמיק שינסה לענות בצורה מבוקרת יותר על הגורמים לשינוי". איני יודע אם עלי לשמוח על כך או לא, שמגזר דוברי הערבית הופך להיות "הקטר" של השיפור בהישגים (מה שאנחנו מכנים הישגים…) של מדינת ישראל. כך או כך, יש כאן משהו מפתיע – אולי מדאיג? – שמצריך בדיקה מיידית. אין פלא שפערים נסגרים אם הרץ הראשון עצר, והאחרים מתקרבים. למה הוא עצר? למה האחרים כה זריזים? לא ברור.

אז עם מה נשארנו? מגזר יהודי כמעט ללא התקדמות ומגזר דוברי ערבית עם התקדמות גדולה ובלתי מוסברת. האם זה נאמר לנו? ודאי שלא. המערכת שמשקיעה כספים אדירים בהכנת התלמידים לבחינות – חייבת להראות הישגים.

ולקינוח, דרך נוספת להראות הישגים: "קו לחינוך" מן השבוע האחרון (מס' 559) הביא טענות מורים שתכנית הלימודים במדעים לחטיבות הביניים מכוונת, כמה מפתיע, להכנה למבחני פיז"ה. על כך השיב מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה עופר רימון, בין השאר, שבמיצ"ב של תשע"א חלה דווקא התקדמות גדולה במדעים בשנתון ח', מ-506 ל-541 – 35 נקודות! מר רימון רק שכח לספר לנו, שלתוך המספר הזה הוא הכניס מיצ"בים של שנתיים: השינוי בתש"ע מ-506 ל-522 והשינוי בתשע"א מ-522 ל-541. רצינו מערכת מודדת? הנה קיבלנו.

מעניין מה היה אומר על כך הנסיך ההודי.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

10 תגובות

  1. שושי פולטין :

    לא רק המיצ"ב!

    לאברהם פרנק,
    תודה על פוסט חשוב,
    ראה פוסטים:
    חותמת האיכות של ה OECD מחייבת דו"חות אמינים ומלאים במערכת החינוך
    http://cafe.themarker.com/post/1585163/
    גם לגבי בחינות הבגרות מודיעים בכל פעם על עליה באחוז אולי שניים, מה ששוכחים לכתוב כי העליות עליהם מצביעים זה בתחום סטיית התקן.
    היבט אחר של השקיפות, ראה בפוסט
    "שקיפות היא טעות ואין בה מסר חינוכי"
    http://cafe.themarker.com/post/1172966/
    ובכלל מעניין לקרוא איך קמה ראמ"ה
    ראה:
    הקמת ראמ"ה הנחתה במערכת החינוך
    http://www.blacklabor.org/?p=22694

  2. שושי פולטין :

    ועוד..

    אחד הדברים שלמדתי הוא שצריך לפשפש במקורות, במקרה זה לבדוק את מהות ההצלחה והכישלון.
    ה"הצלחה" –
    רשימה ארוכה של יישובים הראתה עליות , מורדות ופערים גדולים בין המגזרים השונים. ניתוח רב שנתי שעשיתי על נתוני הזכאות מראה כי "לא דובים" ולא עליה. בעוד שהשנה אחוז הזכאים לבגרות הוא 46.1 הרי שחישוב פשוט מראה כי ממוצע הזכאות לבגרות של 6 השנים האחרונות הוא 46.4% עם סטיית תקן 1.56. משמע שמבחינה סטטיסטית לא היה שינוי מהותי באחוזי הזכאות לבגרות, ולמרות זאת פרסמו כל כלי התקשורת כי מדובר בהצלחה.

    וה"כישלון" –
    דו"ח של הרשות הארצית למדידה והערכה המביא את "הערכת היישום של מודל בת ים" קובע כי "התוכנית לחינוך אישי", לא שיפרה במאום את ציוני התלמידים, ומשום כך הוגדרה בפרסום ככישלון.

    ראה:
    http://cafe.themarker.com/post/1652641/

  3. אבו עלי :

    חברה הישגית הנמדדת במצגי שווא

    לא צריך להיכנס לפרטים, להביא דוגמאות ולהכביר מלים. מדובר בשיטה קלוקלת שרק מתקלקת עם השנים.

  4. ארטור- :

    כבר כתבתי ,ואכתוב שוב
    החוכמה בחיים זה עלות מול תועלת

    גדעון סער קיבל את האופק וחתם על העוז .
    המורים באופק שיפרו שכרם בכ 26% בממוצע על פי פרסומי המשרד .
    היתי מתביש בתור שר החינוך להציג את השיפור של שברי אחוזים כהישג נוכח ההוצאות הגדולות לשכר במשרד החינוך .
    מסקנה :הכסף הגדול שהתוסף לשכר המורים קנה מהם סחורה חסרת ערך (בעיקר שעות פרטניות ).

  5. איתי :

    ארטור, אתה במכרז נש"מ להיות נער אוצר?

    הציפיה שהעלאת שכר או תוספת שעות פרטניות תביא בבת אחת לקפיצה ב"תפוקות" אינה רלוונטית למערכות מורכבות כמו מערכת החינוך.

    זאת משום שמלבד שכר המורים בישראל (והשפעתו על הפונים למקצוע ההוראה) יש עוד אלף ואחד גורמים שביחד מביאים לכך שהנער הממוצע ברהט לא ממש מצטיין באנגלית ושאפילו הנער הממוצע ברמת השרון לא ממש מצטיין במדעים. חלק מהגורמים הללו דורשים טיפול שהוא חורג מהסכם קיבוצי (מספר תלמידים בכיתה, תשתיות עלובות, ניצול זמן בשיעור, אלימות בבית הספר וכו). חלק אחר בכלל לא נמצאים בסמכות משרד החינוך, ואי אפשר "לתקצב אותם", הם חלק מהתרבות העכשווית שמתייחסת לקניונים ולחנויות מותגי יבוא בכבוד רב יותר מלספריות ולמוזיאונים.

    מאותה סיבה, הייתי מנבא שגם אם היית מקצץ למורים את השכר ב-26% הפגיעה בציוני המיצב היתה קטנה, לפחות בטווח הקצר של שנתיים-שלוש שאנחנו מדברים עליו.

    מכאן נובע כי מי שמאמין שצריך ליישם כאן עקרונות של עלות ותועלת בטווח הקצר צריך היה להטיף להורדת שכר למורים – ייחסכו מיליארדים לתקציב המדינה והישגי התלמידים כמעט לא ייפגעו. [למען הסר ספק זה נאמר בציניות].

    כדי לראות עלייה משמעותית בהישגי התלמידים צריך
    א. להעלות שכר במידה ראויה לא רק לתוספת העבודה אלא יותר מכך (הרופאים והעוסים קיבלו תוספות גדולות בלי תוספת עבודה) כדי להגדיל משיכה של סטודנטים לתחום.
    ב. לטפל במקביל בכל יתר הבעיות שמשרד החינוך יכול לטפל בהן (תשתיות, צפיפות וכו), וזה כולל גם יישום מיטבי של התקציב הנוסף לשעות הפרטניות מה שלא קורה היום.
    ג. לחכות בסבלנות ולא לצפות לפירות שצומחים בן לילה.

    נ"ב,

    אם כבר אתה עוסק בעלות ותועלת, שים לב שהעלאת שכר המורים אמורה תיאורטית להשפיע בשני מסלולים שונים לחלוטין שסופם באיכות הוראה משופרת

    1. להעלות את המוטיבציה (והנכונות להתמיד במקצוע השוחק) של המורים הקיימים במערכת
    2. למשוך למערכת סטודנטים איכותיים, שיעדיפו את ההוראה על פני מסלול קריירה אחר. זה יאפשר יותר סלקציה בשלבים שונים של הכשרת מורים (כשההיצע נמוך יש הרבה יותר פשרה בקבלה ללימודים, קבלה לעבודה ובמתן קביעות).

    אם אתה מאמין יותר באפקטיביות של המסלול השני, אז אחוז תוספת השכר צריך להיות משמעותית גבוה יותר למורה מתחיל ונמוך יותר למורה וותיק (מודל אופק). אם אתה מאמין יותר באפקטיביות של המודל הראשון, אחוז תוספת השכר צריך להיות גבוה יותר למורה וותיק (יש קצת מזה בעוז).

    אני לא יודע מה עובד יותר בעולם (יש נתונים בדוח מקנזי אבל אני לא כ"כ מאמין לו), אבל לגבי המסלול השני ברור לחלוטין שאי אפשר לצפות לתוצאות תוך שנתיים-שלוש. גם אם באופק היו מעניקים למורים משכורת הייטק, ערימות הפונים להוראה עדיין היו במכללות או בשנת "טירונות" במערכת.

  6. ארטור-לאיתי :

    יפה שאתה לוקח את הגישה האנליטית שלי להוריד בשכר המורים

    וממחזר אותה אחרי 10 ימים חזרה אלי .
    אז קודם כל להלן העתק הדבק ממש באותו עניין מלפני 10 ימים ,ואח"כ אתן תובנה חדשה .

    18.ארטור- :
    10 בנובמבר, 2011 בשעה 21:56
    אחרי שגדעון סער החליט בכניסתו לתפקיד להמשיך עם האופק ,כי בהצלחה הוא האמין שזה יזקף לזכותו ,ובכשלון יוכל להטילו על יולי ,הגיע הזמן שמישהו יזכיר לו שגם אם יתקדם 2 או שלושה אחוזים ,וגם אם יעלה בדרוג ב 2 או 3 מקומות ,זה לא מצדיק את הגדלת תקציב משרד החינוך לשכר מורים ב 20-30% .זה לא רק אחוזים גבוהים זה גם חלקיות מכסף ענק בהיקפים של כאחוז ! מהתקציב הכללי של המדינה .
    האיש שעומד בראש משרד החינוך אחראי לאחד מבזבוזי הכספים הגדולים במדינה .

    19.איתי :
    10 בנובמבר, 2011 בשעה 22:33
    ארטור, מה שאתה עושה כאן הוא קצת לא הוגן.

    ראשית, אתה לא הגדרת מראש מה ייחשב בעיניך "תמורה הולמת לכסף", האם מתוספת שכר של 25% אתה מצפה לראות עלייה בהישגים ב-25%? הרי ברור שזה לא רציני, כי אין בהכרח קשר לינארי ויש אלף גורמים שמשפיעים על ההישגים מלבד השכר.

    שנית, דווקא המורים ושוחרי החינוך שכותבים כאן (כולל אותך) נוהגים לומר שזכאות לבגרות ומיקום בפיזה הם רק חלק קטן (ולא בהכרח הכי חשוב) מהמדדים המרכזיים שמתארים חינוך איכותי.

    הנה לדוגמה כמה מדדים אלטרנטיביים:

    "שביעות הרצון של המורים משכרם

    מהסקר בתשס"ט עולה כי יותר מורים שהצטרפו לאופק חדש, בהשוואה למורים שלא הצטרפו, מדווחים על שביעות רצון משכרם (38% לעומת 21%, בהתאמה). כמו כן נמצא כי בקרב מורי אופק חדש שהצטרפו בתשס"ח נרשמה עלייה בשנה השנייה, לעומת השנה הראשונה, במידת שביעות הרצון מהשכר: מ-31% שהיו מרוצים בתשס"ח ל-41% המדווחים על שביעות רצון בתשס"ט. עם זאת, בכל המקרים אין מדובר בשיעורים גבוהים של מורים המביעים שביעות רצון משכרם.

    שביעות הרצון של המורים ממעמדם המקצועי

    מורים שהצטרפו לאופק חדש הביעו מידה רבה יותר של שביעות רצון ממעמדם המקצועי, בהשוואה למורים שלא הצטרפו לרפורמה (34% לעומת 24%, בהתאמה), אך בשתי הקבוצות אין מדובר בשיעורים גבוהים. עם זאת, מורים שהצטרפו לרפורמה הביעו מידה דומה של שביעות רצון מעבודתם, בהשוואה למורים שלא הצטרפו (82% ו-80%, בהתאמה). הפער בתפיסת מעמדו של המורה עשוי להצביע על מגמת שיפור בקרב המורים המשתייכים לאופק חדש בכל הנוגע לתפיסת מעמדם המקצועי.

    תחושת הסיפוק של המורים מההוראה הפרטנית

    מראיונות העומק עולה כי בחלוף הזמן החלו המורים לחוש תחושת סיפוק גוברת מהיכולת לקדם את תלמידיהם באמצעות השעות הפרטניות. המורים מייחסים זאת לכמה תהליכים, ובהם הרחבת מעגל התלמידים המשתתפים בשעות הפרטניות: גם תלמידים המוגדרים "בינוניים" ו"מצטיינים" משתתפים בהן יותר מבעבר; שיפור הקשר האישי עם התלמידים; חוויות של הצלחה בקידום התלמידים והמשוב החיובי מהוריהם בעניין זה, ובעקבות זאת עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהם. בהתאם לכך, שיעור גבוה יותר של מורים שהצטרפו לרפורמה, בהשוואה לעמיתיהם שלא הצטרפו, חשים שביעות רצון מהאפשרות לבנות מסגרת הוראה דיפרנציאלית המותאמת ליכולות ולצרכים של התלמידים (65% לעומת 53%, בהתאמה).

    שעות שהייה והיקף העבודה אחרי שעות ההוראה
    מרבית המורים שבאופק חדש מדווחים כי בשעות השהייה בבית הספר הם מצליחים לבצע חלק קטן מהמטלות שלהם (60% לעומת 67% בקרב הלא מצטרפים), אף שיותר מורים באופק חדש מדווחים כי הם מספיקים לבצע את מרבית המטלות בשעות השהייה בבית הספר (24% לעומת 19% בקרב הלא מצטרפים). מדיווחי המורים עולה כי שעות השהייה נתפסות כמעטות מדי, וכי על מנת שהמורים יצליחו לסיים נתח גדול יותר של עבודתם בעודם בבית הספר, עולה בקשה לשעות שהייה נוספות, על חשבון שעות הוראה פרונטאליות.
    תחושת העומס בקרב המורים
    השוואה בין דיווחי מורים שהצטרפו לאופק חדש לבין דיווחי מורים שלא הצטרפו מוצגת בתרשים 2 שלהלן. כפי שאפשר לראות בתרשים, 64% מן המורים שהצטרפו לאופק חדש מדווחים על תחושת עומס כבד בעבודה בבית הספר (לעומת 53% מן המורים שלא הצטרפו), ו-55% מדווחים על תחושת עומס כבד בעבודה בבית (שיעור זהה דווח ע"י המורים שלא הצטרפו).

    "

    (מקור: דוח ראמ"ה אחרי שנתיים)

    20.ארטור-לאיתי :
    11 בנובמבר, 2011 בשעה 14:20
    אענה לך בשני המישורים של כתיבתך
    כשהדברים בהירים כשמש אל תדרוש ממני להגדיר האם התמורה של שברי אחוזים הינה הולמת לתוספות שכר (ועבודה) של עשרות אחוזים .

    אתה מזכיר לי שאם מפכ"ל המשטרה נוסע בכביש 6 במהירות חוקית של 110 ,ועוקף אותו רכב במהירות אדירה (200 קמ"ש) ומתרחק קדימה בשעטה גדולה ,אין בית משפט בישראל שירשיע את הנהג על סמך עדות המפכ"ל שיגיד שהעלה מהירותו ל 170 קמ"ש ועדיין הרכב המשיך והגדיל מרחק עד שנעלם לו ,אפילו שלנהג מגיעה שלילה ממושכת .

    כמובן האחוזים של העליה במיצב אינם חופפים לאותם אחוזים של העלאת תקציב השכר למורים .
    מכיוון שאני מבין היטב שמדובר בבלוף בבחינות כמו הוספת שעה שבועית לכיתות הנבחנות או חלוקה שלהן לקבוצות קטנות אז יש לי הצעה מצוינת לשר האוצר .
    אולי נוריד את שכר המורים ב 20-30% זה יתן המון כסף למטרות אחרות ובסך הכל במיצב צפויה נסיגה של שברי אחוזים ואולי נרד מקום אחד או שניים ביחס למדינות האחרות (אגב אם אנחנו כבר במקום האחרון בכמה מהמדדים אז לא תרשם לחובתו של השר ירידה נוספת )

    הנושא השני הינו תמיכתך במבחני ראמ"ה.
    אתחיל בדוגמא שמיצבה את הבנתי בקשר למחקרי דעת קהל .
    לפני כ 20 שנה בתחרות הקשוחה שהיתה בין ידיעות למעריב ,הסתובבו המוני אוטובוסים עם המשפט "XXאחוזי אנשים קובעים : הגידול בתפוצתו של עיתון מעריב השנה יעלה על הגידול בתפוצתו של ידיעות."

    אני לא יודע אם הגידול של מעריב עלה או ירד לעומת הגידול בידיעות מה שבטוח שאין סיכוי שהאנשים שהשתתפו במחקר היו בעלי ידע ,נתונים ויכולת חשיבה כדי לקבוע תשובתם למחקר .

    אפילו שמדובר במורים והמחקר שנעשה
    שיך לתנאי העסקתם ,אין בתשובותהם במקרים רבים אלא נסיון של ראמ"ה ומשרד החינוך להמציא "אמת" או "עובדות " על סמך "הצבעה דמוקרטית "
    העובדות הן עובדות מכוח היותן עובדות ,ושום הצבעה דמוקרטית אינה יכולה להוכיח שהירח עשוי מגבינה,ושהשמש בספרד זורחת במערב .
    תסביר לי איתי הכיצד "מרבית המורים שבאופק חדש מדווחים כי בשעות השהייה בבית הספר הם מצליחים לבצע חלק קטן מהמטלות שלהם (60% לעומת 67% בקרב הלא מצטרפים)" ??
    הרי חצי מהמורות הינן אימהות שהיו להן מכסימום של שעתיים וחצי שהיה כאשר שעתיים מתוכן נועדו לאספות ולהשתלמויות על פי הוראת המנהלת .
    דהינו רק מורות שעבדו קרוב למשרה שלמה היו להן 22.5 דקות בשבוע כשעות שהיה ,הכיצד הצליחו להפחית עומס מהבית והאם יתכן שב 22 דקות האופק עשו יותר מהשעתיים שהיה (חלונות) שהיו להן בעולם הישן ?.
    בקיצור אין מורה שהבינה את השאלה כי התשובה היתה חיבת להיות 0% מהמורים .

    או אולי תסביר לי כיצד תחושת הסיפוק של המורה מהשעות הפרטניות (שמענינת כקליפת השום את משרד החינוך)באה אולי להוכיח את נחיצות השעות הפרטניות ?
    זאת כאשר בממוצע לכל תלמיד אפשר להקצות בממוצע כ 9 שיעורים בלבד! (בקבוצה של שלושה ילדים ) לשנה.
    האם יש סיכוי לשלוף ילד מהאבדון באמצעות 9 שעות ,18 שעות,או אפילו 36 שעות כאשר ילד ממוצע ביסודי לומד בכיתתו כ 1000שיעורים ?

    או לשאול מורים על דעתם על שכרם ,כאשר ברור לכולם שרובם הגדול אינו יודע ויכול לחשב בכלל את מצב שכרו בעולם הישן לעומת שכרו באופק ,רק בשל העובדה הפשוטה שאינו מודע למבנה שכרו בעולם הישן כמו גם אינו מכיר את הסכם האופק על כל השלכותיו הספצפיות על שכרו .
    אולי הגיע הזמן להצהיר האם לגיטימי או לא ? שממשלת ישראל עושה הסכם כפיה באמצעות האיגוד המקצועי וכל עוד העובד אינו מודע שנפגע או "שנמכר" אז אין שום בעיה .

    סוף ציטוט!

    ועכשיו תגובתי לשורה השלישית שלך בעניין 1000 גורמים .

    עשו בחינות לילדים והקימו את ראמ"ה כדי שיהיה מוח אנליטי שיגדיר איך לפלח את התוצאות .
    יש מאות רבות של בתי ספר שנמצאים באופק מעל לשנתיים ,שכר המורים שם בממוצע (לשיטת משרד החינוך)עלה ב 26% .
    מכיוון שהוצאות השכר במשרד החינוך הינם חלק הארי של התקציב ,היתי מצפה שחכמי ראמ"ה יוסיפו בעמודת נתוני כל בית ספר את הוותק שלו באופק ,ואז בלחיצת כפתור יכלו לבשר לנו עד כמה בתי ספר של האופק זינקו בתוצאותהם לעומת האחרים או שכלום לא קרה .
    ואני הקטן מניח שכלום לא קרה ,כי אם היה קורה אז מיד היו מנפנפים בזה .

    מסקנתי לעכשיו : דחפו בכוח לאופק ערב רב של מורים נגד רצונם תוך שחיקתם ותוך פגיעה מעשית ברמת חיהם (מורות אימהות לילדים קטנים חוטפות הוצאות גדולות בהרבה מהגידול בשכר ),זה עולה למדינה בגידול של עשרות אחוזים בתקציב החינוך שזה מספר ענק (כמה מיליארדים),ותוצאתית כלום ,נדה,גורנישט .
    אה ,בסוף כתיבתך הזכרת שיש מטרה למשוך כוחות טובים להוראה בעזרת הבלוף של קפיצת השכר ,נו גם זה מסתבר כפלופ כי החכמים המיועדים הינם בעלי תכונות כגוןיכולת בדיקת תנאים ,שעות עבודה ושכר .

  7. ארטור-לאיתי :

    אני מצפה ממך כאחד שיש לו את הטלפון הישיר לראמ"ה רק לשאול האם עשו פילוח לפי וותק באופק ,ואם לא אז איך ויתרו על פילוח כזה .

  8. איתי :

    לכל אחד יש טלפון ישיר, זה בגוגל. לא הבנתי למה אתה לא עושה זאת בעצמך בטלפון או בכתב. יש דבר כזה חוק חופש המידע ואם השאלה מעניינת אותך אני מאמין שהמדינה מחוייבת לספק לך מידע זה.

  9. ארטור-לאיתי :

    אהה-המדינה מחויבת לספק מידע.......

    אני את מסקנתי כתבתי .ואני לא מאמין שמישהו שם יתן לי לבסס אותה כי הרי יצטרכו להסביר למה לא פילחו אופק או אם פילחו למה לא נתנו לציבור את התוצאות .
    מכיוון שאני את התשובות יודע ,מעניין אותי לדעת הכיצד שאלה זו לא מענינת אותך?

  10. מיצ"ב תשע"א – האם יש או אין שיפור? :

    […] להגיב למאמרך שפורסם ב"עבודה […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.