חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקרקס חזר, הצדק החברתי נגוז

נושאים דעות, פוליטי ב 16.11.11 6:09

העיסוק בתרומות לעמותות השמאל והרכב בית המשפט העליון הם אולי ענינים חשובים, אך על ידי הצבתם בראש סדר היום הציבורי במושב הכנסת החדש, הליכוד וקדימה הצליחו לגנוז את סדר היום החברתי. ק. טוכולסקי סוקר את הספין ומתאר איך השמאל נפל למלכודת

הקרקס חזר, הצדק החברתי נגוז

מה נעשה כשהכנסת תחזור, חשב ביבי לקראת תום פגרת הקיץ? איך נמנע את הדיון על צדק חברתי שיחשוף שמי שיצר את העיוותים זה אני? אל דאגה ענו לו זאב אלקין ואופיר אקוניס, את הדיון החברתי נקבור אחת ושתיים, יש לנו כמה חוקים להעביר. באמת, העז ביבי להישמע יותר אופטימי, אבל איך תשכנעו את השמאל לשתף פעולה? שום בעיה צהלו אקוניס ואלקין, הם כבר יפלו בפח… קדימה תקפוץ על המרכבה, העיתונות הליבראלית תתחיל לילל הארגונים יפרסמו מודעות בהארץ ויקראו להפגנה, הכל יהיה בסדר, תן לנו שבועיים אף אחד לא יזכור שאי פעם מישהו דרש כאן צדק חברתי…

תמונת היום של דיוני המליאה ביום שני היא תמונה בה ניתן לראות את חבר הכנסת יואל חסון וחיוך זחוח על פניו מניף דגל שחור במליאה בעת הדיון על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לא הרחק ממנו ניתן להבחין בחבר הכנסת זאב אלקין, גם הוא זחוח. בסך הכל שניהם לא מאמינים באיזו מהירות הם הצליחו לקבור את המחאה החברתית מתחת לספין החדש של הימין. יואל חסון יכול לחייך, הוא היה לא רלבנטי כל הקיץ ומפלגתו קרסה בסקרים, סיכויו לחזור ולאכלס את ספסלי הכנסת הבאה הלכו וקטנו וכך גם סיכויו להיות אי פעם שר. כל הקיץ הוא היה מודאג וכמוהו חבריו הזחוחים לסיעת קדימה, סיעת ימין מרכז שבוחריה הם בוחרי שמאל מרכז. העם זעק לצדק חברתי וקדימה, מפלגה ניאו-ליבראלית חסידת הפרטות ומשרתת בעלי הון הלכה והצטמקה. אבל הנה הם חוזרים, בסיוע של אופיר אקוניס וזאב אלקין, עם עידוד מצד פאינה קרשנבאום. הימין הגלוי מתגייס לעזרת הימין הסמוי ולא סתם.

הליכוד וישראל ביתנו עברו את הקיץ בלי פגיעה מרובה, בעיקר תודות לכך שביבי השכיל להקים את וועדת טרכטנברג ולנפנף בה ובוועדת הריכוזיות. אולם גם לאנשי הליכוד וישראל ביתנו ברור שבלי שינויים חברתיים המשך השיח החברתי יוביל לפגיעה בכוחם. ביבי גם לא באמת רוצה לאמץ את מסקנות טרכטנברג כי אפילו הפירורים שהציעה הוועדה הנכבדה הם יותר מדי בשביל משרתם הנאמן של בעלי ההון וחסיד הורדות המסים. טובי המוחות בליכוד ובישראל ביתנו הבינו שאת המחאה צריך להעלים ומה טוב יותר להעלים בעזרתו את המחאה מאשר קידום חוקים אנטי ליבראליים ואנטי דמוקרטיים שיסייעו לקדימה לחזור למרכז הבמה האופוזיציונית ויגרמו לשמאל הישראלי להגיב ביללות פבלוביות? שום דבר.

וזה בדיוק מה שקרה. במקום שאת מושב החורף יפתח דיון חברתי, את מושב החורף פתחו דיונים על הרכב בית המשפט העליון והתרומות לעמותות השמאל. לשמחתם של יואל חסון ורוחמה אברהם, האלקינים והאקוניסים הסיטו את הדיון הציבורי בקלילות מהמאבק לצדק חברתי. אם היה לנו בישראל שמאל מתפקד הוא היה מגיב לספין החדש מבית היוצר של אקוניס בהתקפה, באמירה שהעם דורש צדק חברתי ואנשי הליכוד וישראל ביתנו עוסקים בהסתה, חברי הכנסת של מרצ וחדש היו נואמים על כך שהעם דורש דיור בזול והעסקה ישירה והליכוד מנסה להסיט את הדיון לדברים אחרים, שלי יחימוביץ היתה יכולה לדרוש מהליכוד להתעסק במה שמעניין את העם ולא לעסוק בהסתה וספינים. היה אפשר ללחוץ גם על ממשלת הימין וגם על האופוזיציה הימנית של קדימה להתמודד עם הדרישה לצדק חברתי, לעצירת ההפרטה, להעסקה ישירה, למסוי פרוגרסיבי הוגן. אבל השמאל בישראל לא סתם הגיע להיותו לא רלבנטי, הוא הגיע לכך בזכות פועלו והשמאל בחר כרגיל לשחק את המשחק של הימין.

במקום שהעמותות והארגונים יגידו לממשלה, טוב אנחנו נפסיק לקחת מימון מאירופה, קחו בבקשה את האחריות על כל מה שאנחנו מממנים, מטיפול רפואי לחסרי מעמד ועד יעוץ משפטי לחסרי יכולת, דרך מיזמים להכשרה מקצועית של נשים ועוד ועוד נושאים רבים וחשובים שהמדינה זנחה. העמותות קופצות בחדווה לשיח שעוזר להשכיח את המחאה החברתית. אין לי ציפיות מהעמותות, בסך הכל גם אני לא מבין את היתרונות של חיזור אחרי תרומות מחו"ל ועבודה במגזר השלישי המועדפת על ידי רבים וטובים בישראל על פני פעילות פוליטית או סנדיקליסטית.

הקיץ עבר והקרקס חזר. חסד עשתה הכנסת למחאה שהיא לא התכנסה כבר בקיץ. חסד גדול, כי בכנסת אין אופוזיציה רצינית, ואין תומכים למחאה שמעדיפים אותה ומבינים שרק באמצעותה אפשר לעשות שינוי מהותי במוקדי הכוח והשליטה בישראל. הכנסת חזרה ואתה הקרקס של אלקין וחסון, של אקוניס ואיציק. הכנסת חזרה ואתה נושאים שלא מעניינים את הציבור, שרחוקים ממנו גם אם הם חשובים ולא יעוררו מחאה המונית כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או מימון עמותות השמאל. הכנסת חזרה והשמאל שבה שוב נפל למלכודות שהציב לו הימין בקואליציה ובאופוזיציה ובכך דן את עצמו השמאל כרגיל לחוסר רלבנטיות. לשלטון וליכולת לחזק את הדמוקרטיה במדינה לא יגיע השמאל מהדיון הנוכחי, לשם כך השמאל צריך להתמקד בהשגה של צדק חברתי. השמאל צריך להבליג ולא לאפשר לאקוניסים ולאלקינים לבלבל אותו, לא לאפשר לפאינה קירשנבאום ויואל חסון לעשות מהכנסת קרקס, לדבוק במאבק לצדק חברתי, מאבק שיכול לחבר אותו לעם ולא רק לתורמים באיחוד האירופאי, אבל כנראה שבדיוק את זה השמאל לא יכול לעשות.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , ,

26 תגובות

  1. עמרי :

    בטח שהוא לא יכול, הוא מאמין גם בדמוקרטיה

    אין מה לעשות. להיות הומניסט זה עסקת חבילה. גם להאמין בצדק חברתי, גם בחיזוק הדמוקרטיה וגם בדברים נוספים. בסופו של דבר הדברים קשורים כידוע בקודקודם לאמונה בשוויון ערך האדם, ולכן אי אפשר לוותר על זירה אחת ולנפנף בדגל אחד כשהזירה השנייה נמצאת תחת כזו מתקפה. זה פשוט לא עובד ככה.

    לצערי, גם לצדק החברתי אין כרגע מספיק כוח בכנסת, ולכן התמקדות במישור הזה לא תוכל להביא לתוצאות מרחיקות לכת. לא תהיה קואליציה מקיר לקיר שתצליח להפיל את הממשלה. לכן ההתמקדות במהלך הזה, חשובה ככל שתהיה, לא תביא לתוצאות בטווח הקצר. מה גם שבקצב הנוכחי בסוף יהיה אסור בכלל להפגין בעד צדק חברתי. ואז באמת לא ישאר כלום

  2. אוריש :

    כרגיל השמאל אשם. גם בהלקאה עצמית ומיותרת הוא אשם.
    להאבק למען דמוקרטיה זה לא במקום להאבק על צדק חברתי. זה בנוסף.
    לא יכול להתקיים צדק חברתי ללא דמוקרטיה.
    אם מחסלים ארגוני זכויות אדם (שדואגים לצדק חברתי) ומנסים לבטל את חופש הביטוי (שמאפשר מידע על צדק חברתי) אז לא ניתן לוותר על המאבק הזה.
    מי שיאבק רק על דיור אבל יוותר על חופש הדיבור יגלה מהר מאוד שאין לו אפשרות להאבק.
    האגודה לזכויות האדם (שמהווה את מקור המאבק לצדק חברתי בכל התחומים) למשל, תמצא ללא תקציבים על מנת להאבק את מאבק הדיור.
    אבל מה טוכולסקי מציע? אל תאבקו כי זה לא יראה טוב לחלק מפעילי הצדק החברתי. הוא רוצה ממשלת אחדות משתקת של פעילי צדק חברתי. אסור להגיד כלום מחשש שזה ישמע שמאלני או שזה יפול לספין.

  3. ק. טוכולסקי :

    מה שאני מציע זה פעם אחת להתמקד בעיקר. לא להיות טהרנים וצדקנים, לא לחשוב רק מהלב ולהגיב כמו הכלב של פבלוב. היללות של השמאל לא משרתות את הדמוקרטיה להיפך. אבל כנראה שאין למה לצפות השמאל הישראלי לא למד היסטוריה וכל מה שרבים וטובים בו יודעים לעשות זה לחזר אחרי הכסף של הפריץ האירופאי ולהקים לעצמם עמותה.

  4. דקל-דוד עוזר :

    השמאל שפוגעים בו הוא אנארכיסטי והוא יותר מכל דבר אחר החליש את השמאל.
    הפעולות חשובות, אבל ההיגיון של "נפעל באופן חברתי ולא פוליטי" אינו היגיון כלל וכלל.

    צריך להחזיר את הבעיות על מגש לפתחי הפוליטיקה.

    צריך להחזיר את הפוליטיקה, כלומר: ההתפקדות ההמונית של הציבור החלש, כמנגנון שינוי.

    שני הדברים האלה נמנעו בעקבות פעולותיהן (המבורכות) של העמותות אשר פעלו כסוכן אנארכיסטי בשירות הימין.

    בסופו של דבר, החוקים האלו לא יעברו אבל הימין יתחרט על היום שהוא ניסה להעביר אותם ואם הם יעברו הם יובילו להתעוררות בלתי נמנעת ששוב בתורה תפיל את הימין והחוקים הללו יבוטלו.

    הדבר הנכון לעשות בשם השמאל היה להגביל כל תרומה מחו"ל

    ולגבי חוק גרוניס – זהו חוק חסר חשיבו; אם כבר הבעיה הרצינית נמצאה בשינוי הרבה ועדה למינוי שופטים אבל השמאל לא מציע כלום חוץ מלהישאר במבנה האנארכוניסטי של "שופטי בית המשפט העליון ממנים את עצמם" אז אין לו זכות להתלונן אלא לעצמו

  5. עמרי :

    ק. העיקר זה לא רק הצדק החברתי, אלא כל המבנה של האתוס ההומניסטי יחדיו, שפגיעה בצד אחד שלו היא פגיעה בכולו. זה לא מפתיע שכל העסק נופל ביחד. זה כמו שאתה נותן לקיר אחד של בית ליפול, כי אתה חושב שהוא פחות חשוב, ואז מגלה שכל הבית נפל על הדרך.

    ההבדל הוא האם מסתכלים על המציאות בזויות מרקסיסטית, שרואה את המציאות רק מפרדיגמה של אמצעי ייצור וריכוז הון, או שמסתכלים על הדברים מהסתכלות הומניסטית רחבה יותר, שמכניסה עוד אלמנטים למשוואה (כמו ערך האדם באשר הוא אדם). זה ההבדל העיקרי לדעתי

  6. עמרי :

    ובנוסף, העמותות הן לא העניין. זה לא ויכוח קלאסי של עמותות מול ממשלה. זה סיפור הרבה יותר גדול. לכן אין מה להתנחם ולשמוח לאיד להתפרקותן של העמותות. זה לא יהפוך את החברה הישראלית לשוויונית יותר, ובטח שלא דמוקרטית יותר. ההיפך הוא הנכון.
    אני מסכים עם דקל. בדיוק כמ עם המחאה החברתית, בסופו של דבר לאנשים יימאס והם יצאו לרחובות בהמוניהם גם על דברים כאלו. הם פשוט יותר וירטואליים ופחות מוחשיים כרגע, כי זה לא פוגע בכיס. אני חושב גם שבג"צ לא יאשר את החוק הזה. זה לא החוקים שאני דואג עליהם, אלא השיח והנורמות שהחוקים הללו יוצרים, שמתורגמות למציאות בשטח

  7. ק. טוכולסקי :

    עמרי העיקר זה להגיע לשלטון ולבצע את המדיניות.
    בשביל זה צריך להיות רלבנטי לשיח. השיח ה"הומניסטי" של השמאל הישראלי הפך אותו ללא רלבנטי, למען האמת זה בכלל לא שיח הומניסטי אלא שיח פוסט מודרניסטי עקר ומנכר.

    אנחנו לא בויכוח תיאורטי אנחנו נלחמים מלחמת מאסף על מדינת ישראל ושיטת העבודה הנוכחית של השמאל, צדקנות-טהרנות ובואו נקים עמותות נכשלה כישלון מחפיר.

    הלקח מהקיץ הזה הוא שאפשר לשנות את הדרך ומה שקורה עכשו בכנסת בחסות העמותות המעקרות הוא חיסול התקוה לאלטרנטיבה.

  8. מנחם לוריא :

    אני מסכים עם ק..

    אני מסכים עם כותב המאמר. די כבר להתנייה הזו של תגיות בסגנון שמאל שפוי או שמאל הזוי.

    מי שדאג להפרדת הרשויות בין כנסת למערכת המשפט היה יוחנן בדר, שמלאני הוא בוודאי שלא היה.

    הבעיה היא לא שמאל או ימין אלא עודף כוח, מחסור באופוזציה, אובדן הרוח הדמוקראטית וזה משותף לכל 120 הנציגים בכנסת.

    הסחף הזה חייב להעצר ויחד איתו חייב להיות יותר פיקוח ציבורי על ועדות הכנסת. תראו מה קרה היום בועדה לחוקה שדנה בפיאסקו של חוק שינוי שיטת בחירת השופטים. הסתברו שני דברים: החוק שאושר בקריאה ראשונה נוגד חוק יסוד השפיטה ולכן שינו כך שנציגים נבחרים של ועד עו"ד ישבו בועדה ולאו דווקא היו"ר ובמקביל מסתבר שהיו"ר הציע דיל, מאחורי הקלעים, שיאפשרו לו לשלוח נציגים לועדה הזו ובתמורה הוא יסדר שהחוק ירוכך. בעלי עניין בוחשים בקלחת ואין דיון ציבורי. תקראו את ההתבטאויות שם, הנייר אינו סובל אותן.

    הדמוקרטיה שייכת לימין לשמאל לדתי לחילוני לערבי ולאתיופי ולמי לא, וצריך לעצור את הסחף הזה.

    השיח על שמאל הזוי או שמאל בזוי הוא מטופש. וממתי זה בכלל חשוב אני לא מכיר דמוקרטיה של השמאל ודמוקרטיה אחרת של הימין יש רק אחת ומה שיש לנו כבר איננו דמוקרטיה ומתחיל להיות מסוכן בעיקר בשל חירחורי המלחמה של גנץ בעזה ושל נתניהו ושות' בואכה טהרן – זה עוד יעלה לנו דמים וחייב להיפסק.

    שילך לנשיא צריך לפזר את הכנסת ולצערי אין דרך חוקית לעשות את זה אלא אם יתרצה הפריץ…

    מנחם.

  9. אורי יזהר :

    יריב לוין זה לא ספין

    טוכולסקי ידידי,
    המתקפה על הדמוקרטיה אינה ספין של התניהו ושטייניץ, גם אם נתניהו מנצל את יזומות החקיקה האנטי דמוקרטיות למטרותיו הפוליטיות קצרות הטווח. יש סכנה אמיתית לדמוקרטיה והמאבק למענה אינו טהרנות וצדקנות.
    אני מסכים אתך שהשמאל הקיים לא מסוגל לנצח במאבק הזה. אבל גם התמקדות בנושא הכלכלי-חברתי לא תציל את הדמוקרטיה, אלא תשרת את לוין, דנון אלקין וחבר המרעים ההולך אתם.
    צריך שיהיה כוח פוליטי אידאולוגי שמסוגל להבין את מלוא הבעיות של ישראל – כלכלה וחברה, הסכנה לדמוקרטיה, הכפיה הדתית המתחדשת והמשך הכיבוש – ויוכל לפתח אסטרטגיה למאבק בכולן, כי זה המאבק על עתיד מדינת ישראל. בינתיים אינני רואה כוח כזה. מה שאני רואה זה התמקדות של הגופים השונים בתחום אחד והשארת האחרים לרחמי שמיים.

  10. ק. טוכולסקי :

    אורי
    יריב לוין אין לו אלקטורט, עכשו השאלה היא איך אתה נאבק בו. אני אומר, העם רוצה צדק חברתי ולא את יריב לוין וזאב אלקין אבל אם אף אחד לא ילחם בשבילו על צדק חברתי העם יצביע יריב לוין ואלקין.
    אני חולק עליך, כי אני חי עם מה שקיים ואם מה שקיים לא מסוגל להלחם את המלחמה שמעניינת את העם, לא ישתנו התפיסות והאלקינים ימשיכו לשלוט.

  11. אורי יזהר :

    לטוכולסקי
    אני לא מציע לחדול מן המאבק למען צדק חברתי, אבל רק זה – לא מספיק.
    ליריב לוין יש גייסות בין מתפקדי הליכוד. רוב מתפקדי הליכוד החדשים הם חובשי כיפה והם מצביעים בפריימריס עבור מועמדים קיצוניים.
    הדרישה לצדק חברתי לא כללה את כל העם. מגזרים גדולים וחשובים נשארו מחוץ למחאה – רוב המזרחים, כמעט כל הרוסים, הדתיים הלאומיים ברובם הגדול, שלא לדבר על החרדים. כדי לשנות את מאזן הכוחות בין הימין למרכז שמאל בישראל צריך לחדור פוליטית אידאולוגית ורגשית למגזרים האלה, לפחות לחלקם. בלי זה לא תהיה תמורה אמיתית, גם לא בתחום הכלכלי-חברתי. זה עדיין לא נעשה, גם לא על ידי המחאה. המלאכה הזאת עוד לפנינו.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    למי שבטעות פספס את הקטע המרכזי

    במקום שהעמותות והארגונים יגידו לממשלה, טוב אנחנו נפסיק לקחת מימון מאירופה, קחו בבקשה את האחריות על כל מה שאנחנו מממנים, מטיפול רפואי לחסרי מעמד ועד יעוץ משפטי לחסרי יכולת, דרך מיזמים להכשרה מקצועית של נשים ועוד ועוד נושאים רבים וחשובים שהמדינה זנחה. העמותות קופצות בחדווה לשיח שעוזר להשכיח את המחאה החברתית. אין לי ציפיות מהעמותות, בסך הכל גם אני לא מבין את היתרונות של חיזור אחרי תרומות מחו"ל ועבודה במגזר השלישי המועדפת על ידי רבים וטובים בישראל על פני פעילות פוליטית או סינדיקליסטית".

    זהו לב העניין – אסטרטגית וטקטית.

    ודי בקלות אפשר להראות איך אירופה מממנת כאן רבים מאלה שמצביעים בעצם לימין….

  13. ק. טוכולסקי :

    ואת זה אני טוען אפשר לעשות דרך מאבק לצדק חברתי שהוא מאבק מעמדי וממעניין את כל המגזרים שציינת. זה כן נעשה במחאה, המון עבודה בתחום, רק שברגע שעמוד התווך של המחאה, אנשי השמאל, ממהר לחזור לשדות המוכרים של מאבקים ליבראליים על בית המשפט העליון והכסף לעמותות הוא חוזר להיות לא רלבנטי לשיח של המעמד.

  14. איתי :

    מסקנה מתבקשת אפשרית (לא היחידה) מהמידע שמסר אורי יזהר היא שעשרות אלפי האנשים אם לא יותר שאוהדים את הארגונים החברתיים בעלי אוריינטציה שמאלית צריכים להתפקד כבר מחר לליכוד, במקום לארגן הפגנות וקמפיינים בתקשורת. אפשר להצביע למרצ או לחד"ש או לעבודה, אבל להיות חברים בליכוד ובקדימה.

  15. ק. טוכולסקי :

    לא צריך להיות כל כך פסימיים איתי, מהסקרים יש את הרושם שקדימה שפכה לאגר ואני תולה עדיין תקווה ביחימוביץ שתדע למחוק את החרפה הזו.
    צריך לחזק את המחנה ואם המחנה לבחור במאבקים הנכונים.
    הבעיה אינה בחדש או במרצ היא במאות העמותות והארגונים שבכל אחד מהם יושבים עשרות אנשי שמאל לכאורה שויתרו על הפוליטיקה לטובת שתדלנות. הבעיה היא שה,עיתון" הכאילו שמאלני בעיתונות הכאילו שמאלנית הוא הארץ עיתון ליבראלי וקפיטליסטי שמעדיף לילל על בית המשפט העליון ורק שלא באמת יגעו בשיטה הקדושה.
    הבעיה היא הפוסט מודרניזם של החשיבה השמאלנית בישראל שמתנכרת לעצם מושג המדינה ולא מבינה שצריך לשלוט בה ולא לשחק איתה משחקי משפטיזציה דרך בג"צ.

    מירצהשם בסוף ננצח. למרות כל אני עדיין אופטימי, במיוחד בזכות העבודה אולי משם עוד יצא משהו וגם את דפני ליף לא הייתי מספיד דיין הן עוד יכולות לחזור.

  16. אורי יזהר :

    לאיתי, את המלצתך, בעקבות דברי, להתפקד לליכוד אני מבין כבדיחה, לדעתי לא כל כך מוצלחת.
    לטוכולסקי
    בלי דמוקרטיה גם מאבק חברתי לא יהיה. לדוגמה, החוק של יריב לוין המטיל קנסות של מאות אלפי שקלים על דיבה גם כשלא הוכח נזק מאפשר לטייקונים להפחיד ולהתיש את המבקרים אותם באמצעות תביעות דיבה. ויש לו עוד מהסוג הזה במחסנית. המאבק על צדק חברתי בישראל אינו מתנהל בדפוסים מעמדיים רגילים, אלא כתערובת של מאבק על שכר ותנאים ומאבק על כבוד חברתי. בשפת הסוציולוגיה – המאבק מתנהל גם במונחים שיוכיים של לאום עדה וקהילה/שכונה. כבר כתבתי על זה מספר פעמים אבל נראה לי שאתה דבק בגישתך הפשטנית ומסרב להתמודד עם המורכבות של החברה הישראלית ובעיותיה המשפיעות אחת על השנייה.

  17. דקל-דוד עוזר :

    איתי התעורר ואתם חולמים

    איתי מציע לכם מהפיכה ואורי יזהר חושב שהוא צוחק.
    כשיש שיטה פוליטית שבה בשלב הראשון משתתפים 100 אלף אנשים שבוחרים את האנשים ל-4,500,000 אנשים שמגיעים כדי להרגיש שהם השפיעו למרות שלא הייתה להם שום השפעה- זו הבעיה המרכזית.

    יש פה שיטה שאפשר לשבור אותה בקלות, אך לצענו שטיפת המוח פועלת טוב מדי על רוב הציבור.

    http://www.dorhaemet.co.il/effective-protest/

  18. איתי :

    אורי.

    אני לא צוחק בכלל,

    הטענה שלי היא שלמאבק האידיאולוגי הפנים ליכודי בין ריבלין-איתן-מרידור-בגין ובין אלקין-לוין וכו' יש לא פחות חשיבות לעתיד המדינה ואולי יותר מאשר למאבק האידיאולוגי בתוך מפלגת העבודה, שבו האתר הזה מתמקד בד"כ.

    הסיבה *היחידה* לכך שידם של האחרונים על העליונה היא התפלגות המתפקדים של הליכוד, שכוללת הרבה מאוד אנשי "מנהיגות יהודית" (פייגלין) ובעלי דעות ימין לאומני מקרב המתנחלים (לא כל המתנחלים הם כאלה).

    אם רוצים שריבלין, איתן וכו' ינצחו והפגיעה בדמוקרטיה תיפסק, לא יעזרו הפגנות וכתבות בהארץ, צריך להתפקד. כי הנחת היסוד צריכה להיות שהפגיעה בדמוקרטיה עוברת "מעל לראש" לרוב הגדול של * מצביעי * הליכוד.

    הרכב בית המשפט העליון וועדת מינוי שופטים לא מעניין אותם (אם כבר, הם קצת שמחים מכך שהאליטות של הסמול האשכנזי השבע אוכלות אותה, ואולי עכשיו יהיה סיכוי למנות מישהו מ"האחרים" – דתי, מזרחי, אולי פעם רוסי).

    רוב האנשים שמצביעים לביבי לא יצביעו לשלי או לזהבה או למחמד ברכה, ולא משנה מה יהיה הרכב רשימת הליכוד לכנסת או איזה חוקים יעבירו חבריה.

    אף מצביע ליכוד לא יעבור לעבודה ושמאלה בגלל מאמר חוצב להבות של זאב שטרנהל או הפגנת 5000 איש מול מוזיאון ת"א.

    אז כן, זו לא בדיחה. הדבר האפקטיבי ביותר שהמפגינים יכולים לעשות זה להתפקד ולפקוד לליכוד על מנת לחזק את המחנה הדמוקרטי בתוכו.

    עכשיו מישהו יגיד לי ששמאלנים (במובן של שמאל מדיני וליברלי) צריכים להתפקד למפלגת העבודה כדי לקחת אותה יותר שמאלה. הבעיה היא שזה לא יקרה לעולם, ובטח לא ב"עידן יחימוביץ'".

    הרוב הגדול של אותם 5000 איש שיבואו להפגין בת"א אינם קהל יעד למפקד במפלגת העבודה.

    הדרך המדינית-בטחונית של העבודה מאז ומעולם נראית להם ימנית הרבה יותר מדי (אלו אותם אנשים שיצאו להפגין נגד מבצע עופרת יצוקה, ש-95% מהציבור היהודי תמך בו, התנגדו למלחמת לבנון ה-2 וכו').

    אבל אם נסביר להם שהליכוד נראה כמו שהוא נראה בגלל המפקד של פייגלין, אולי הם יבינו שבחמישים שקל לשנה (כמו עלות נסיעה להפגנה אחת אם אינך תל אביבי) הם יכולים לשנות.

  19. אורי יזהר :

    לאיתי
    אם זו לא בדיחה, אז ההצעה להתפקד לליכוד כדי לסייע לדן מרידור ולבני בגין לשמור על הדמוקרטיה היא אקט של יאוש. התפקדות לליכוד זה לא רק עניין של דמוקרטיה. זו עיסקת חבילה שיש בה גם קיפאוןמדיני וכלכלה ניאו ליברלית. אני מסכים שהשמאל הקיים הוא די מסכן, אבל אינני מיואש מהאפשרות לבנות את השמאל הציוני מחדש. יש מה לעשות מלבד להתפתות להצעות יאוש מהסוג הזה. אני מתכוון להעלות אותן בפני הפעילים במטה הסוציאל דמוקרטי. מי שמוכן לפעול מוזמן.

  20. ק. טוכולסקי :

    איתי כדי להשפיע בליכוד אתה צריך את מה שיש לפייגלין, סתם להתפקד לליכוד לא יתן לך שום דבר, גם לא ארגון של 1,000 מתפקדים.

    כשלך או לכל אחד אחר בקבוצת הדיון הזו יהיו ביד 10,000-15,000 מתפקדים יכול להיות שהוא יוכל ליצור לחץ מסוג זה.

    מעבר לכך, למרות שאני מכבד את הטקטיקה ברמה האסטרטגית עדיף לחזק את המחנה שלנו ויש היום סיכוי. אין לדעת מה יקרה הלאה אבל גם בעבודה גם במרצ וגם בחדש יש היום פוטנציאל שאני עוד מקווה יוכיח עצמו בבחירות הבאות בצורה שכזו שאף אחד לא יבכה על כך שהתנועה הירוקה שוב תבזבז את עצמה לדעת.

  21. איתי :

    אורי,

    זה לא אקט של ייאוש ולא בא על חשבון שום תהליך בנייה.

    א. 99% מהאנשים שאני מדבר עליהם, אנשים שלא מוכנים להתפקד לעבודה/מרצ אבל יכולים להיות פעילים מאוד בארגוני זכויות אדם למיניהם, ישלמו 50 שקל לשנה וישכחו מזה עד יום הפריימריס בליכוד, אז יצביעו לפי רשימת מומלצים. בזמן הזה הם יוכלו לעשות 1000 דברים כדי לבנות את השמאל חוץ מלהתפקד בעצמם למפלגת שמאל כי זה אסור לפי החוק.

    ב. ביום הבחירות לכנסת "הפייגלינים השמאלנים" יצביעו למפלגת שמאל מובהק (חד"ש/מרצ), בדיוק כמו שפייגלין מן הסתם הצביע לאיחוד הלאומי. לכן אין פה שום חיזוק של אסטרטגיית קיפאון מדיני או אימוץ אג'נדה ניאוליברלית.

    ג. להבדיל מפייגלין, הפייגלינים השמאלנים לא יריצו מועמד מטעמם לראשות הליכוד וגם לא מועמדים לכנסת. הם רק יבהירו יפה מאוד לח"כים מה כדאי לעשות אם רוצים להיבחר שוב. זה יכלול לא רק בהקשר לחקיקה אנטי-דמוקרטית, אלא גם בהקשר מדיני וכלכלי. לדוגמה, גוף מתפקדים כזה היה יכול לקדם את כחלון על חשבון סער, את שאמה על חשבון אקוניס (תמלוגי הגז).

    נכון, זה נראה מאוד מסריח ולא מוסרי, אבל יכול להיות שזו הדרך החוקית היחידה להציל את הדמוקרטיה בישראל.

    ק., אתה צודק. 1000 איש לא שווה, 15000 כן.

    ההשערה שלי היא שיש הרבה מאוד מצביעי שמאל (יהודים וגם ערבים) שבחיים לא יתפקדו לעבודה/מרצ, כמה שלא תטיף להם על גודל ההזדמנות, אבל עשויים בהפוך על הפוך להתחבר דווקא לרעיון הלא שגרתי הזה.

  22. דקל-דוד עוזר :

    איתי התעורר אורי אתה עדיין ישן

    שיטת הבחירות בת שתי השלבים שבה בשלב הראשון מצביעים "המיוחסים" ובשלב השני מצביעים "האדיוטים" – זמנך עבר.

    גם הדרך של מימון מפלגות לפי ח"כ ולא לפי מתפקדים אינה מוסרית והתוצאה שלה היא העמותות והרס הפוליטיקה כדרך פעולה.

    אני שוב שם את ההפניה למאמר שלי, תקראו אותו.
    http://www.dorhaemet.co.il/effective-protest/

  23. איתי :

    http://www.mitpakdim.co.il/

    למי שרוצה משהו קצת יותר מיינסטרימי גם ביחס להצעה שלי וגם לעשן הירקרק של דקל.

  24. ק. טוכולסקי :

    ואיתי, אם היו לך 15,000 מתפקדים ממושמעים גם בעבודה הם לא היו מזיקים. אין לדעת איך תראה הרשימה הבאה לכנסת ומה הכוח של הרצוג-עיני-פואד מול כוחם המפותל לצערי של יחימוביץ ופרץ.

  25. דקל-דוד עוזר :

    איתי מה שאני אומר אינו ירקרק אלא דמוקרטי. דמוקרטי זה לא ירקרק זה שיטת המשטר שמובילה אותנו להרס החיים כמו שאנחנו מכירים אותם.

    הימין הבין שהשיטה הקיימת חולנית, ראה ערך ישראל שלי, יש"ע, פייגלין, חרדים ועוד

    השמאל הפל לאנארכיסטי ונשען על תרומות ממדינות זרות – כך הוא מאבד את המדינה. החוק שיפסיק את זה באופן אבסורדי יציל את השמאל.

    אגב, לשם הגילוי הנאות, אני קשור גם למתפקדים וגם לדף הזה
    http://www.facebook.com/pages/%D7%91-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%94/183959861671835

  26. העם דורש: על פניו הכפולים של המדרון החלקלק « פרייהייט :

    […] שעצם העובדה שהוא עובד זה פשוט מביך. את התזה הזו העלו פה ושם גדולים וחכמים ממני, אך לאחרונה קולה נדם, וקול בכי […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.