חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הוראת המדעים: שערוריה בגלל הפיז"ה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 8.11.11 3:13

תכנית הלימודים החדשה במדעים לחטיבות הביניים, היא למעשה שכפול של תכנית לחטיבות העליונות. הרצון להציג נתונים גבוהים במבחנים בינ"ל גורם נזק למורים ולתלמידים

מאת שושי פולטין "זו שערורייה שאת אפילו לא מתארת.. הכול בגלל הפיז"ה…" –  כך התבטא  יו"ר המזכירות הפדגוגית, רגע לפני פרישתו, כשהעליתי את נושא התוכנית החדשה במדעים בחט"ב.

 השיחה הבאה, עם מורה למדעים שפגשתי במהלך הקיץ, מדגימה את הבעיה שהתחלתי להעלות בפוסטים קודמים:

– "נו…מה דעתך? ראית את התוכנית החדשה של כיתות ט' במדעים? ראית איך גנבנו לכם את התוכנית? כאילו עשו copy paste לתוכנית שלכם (של החטיבה העליונה ש.פ.) והעבירו אותה לחטיבת הביניים",  כך פנה אלי המורה כשחיוך על שפתיו.

–  "ראיתי" אני עונה "וזה בכל פעם מצליח להרגיז אותי מחדש. גם עכשיו"

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט, חשבתי להביא את הדברים הנ"ל ולתת לפוסט את הכותרת "הוראת המדעים – העתקה במשרד החינוך", לבסוף החלטתי להיות פחות פרובוקטיבית, בעיקר משום שהדבר החשוב באמת הוא מה שמשתמע מ"העתקת"/"הורדת" תוכנית החטיבה העליונה במדעים השונים לחטיבת הביניים.

מהמשך השיחה עם המורה למדעים אפשר להתחיל להבין את הבעייתיות. הדברים נאמרו כבר ללא חיוך:

–  " כמויות החומר אדירות, בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת',  אמנם הוסיפו שעות אבל גם זה לא מספיק. חלק מהמורים גם לא מבין את כל החומר, אין להם את הרקע המתאים… וזה לא שאנחנו לא מתלוננים, אמרנו זאת גם לרמון (ד"ר עופר רמון, מנהל מינהל למדע וטכנולוגיה)…."

–  "בוודאי" אני עונה "המורה למדעים צריך לדעת גם ביולוגיה, גם פיזיקה , גם כימיה גם טכנולוגיה ". ( פרופ' קינן יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, אמר על כך, "המורה למדעים נשלח על ידינו למלחמה בלי כלי נשק").

מאז פרסום טיוטת התוכנית החדשה של המדעים בחטיבת הביניים, אני לא מצליחה להירגע. יש דברים רבים שלא הצלחתי להבין, כמו השאלה איך  קרה כדבר הזה במשרד החינוך, כמו גם שאלות רבות אחרות:

–  כיצד לוקחים תוכנית מלאה מחטיבה אחת ומורידים אותה לחטיבה אחרת?. השוואה של שתי התוכניות, זו של חטיבת הביניים וזו של החטיבה העליונה בביולוגיה, מראה שהנושאים חופפים. אותם תכנים ואותם רעיונות.

–  כיצד לוקחים תוכנית אשר גם בוגרים רבים מתקשים בהבנתה,  ומורידים אותה לגילאים כל כך צעירים בכיתות הטרוגניות? כן, אני מכירה את ההסבר שמדובר בתוכנית ספיראלית, לא כך!  מדובר בכמויות אדירות של חומר,  אשר ילמדו בדילוגים מנושא לנושא, יועברו בצורה שטחית, ואין לי ספק שרק יטמיעו תפיסות שגויות.

–  איך ייתכן שבזמן שאני מלמדת בבית ספר שש שנתי  אני לא יכולה ללמד לפי רצף שש שנתי שהנהגנו בעבר, כי יש "הוראה אחרת מלמעלה" ? (בחטה"ב).

–  איך בונים תוכנית חדשה לחטיבת ביניים, אשר מחבלת, פשוטו כמשמעו, בלימודי המקצועות המדעיים בחטיבה העליונה ומתעלמת לחלוטין ממה שקורה שם?

–  כיצד מצפים שהתלמידים יגלו עניין בחומר כשיגיעו לחטיבה העליונה? הם יכירו את הכותרות ויחשבו שהם מכירים גם את התכנים.  הגישה מלכתחילה תהיה "אוף..שוב את זה?!".

כשהעליתי את הנושא, ולא בפעם הראשונה, בפני יו"ר המזכירות הפדגוגית הוא למעשה נתן לי את התשובה: "זו שערורייה שאת אפילו לא מתארת… מדובר בתקציבים אחרים לגמרי… זה קשור למלחמה אחרת, בגלל הפיז"ה…"

בקיצור, הכול נעשה כי מבחני פיז"ה בפתח ומאוד רוצים להצליח ומהר. זה תואם את היעדים הכמותיים המדידים שהציב שר החינוך בתחילת הקדנציה: "לא חששתי להציב את המבחנים הבינלאומיים הבאים, שיתקיימו בשנת 2011, כאבן-בוחן לשיפור ההישגים בתחומי הליבה- שפה, מתמטיקה ומדעים"
לצורך ההצלחה המיידית "דוחסים" את כל הידע של כל המדעים בחטיבה העליונה לתלמידי חטיבת הביניים, משקיעים בכך תקציבי עתק, ולא רק שלא ניתן להבטיח  שמצאו את המתכון להצלחה, אלא גם לא מתחשבים במה שיקרה כשהתלמידים יעלו כיתה .

 

אני כאמור לא יכולה לתאר את עומקה של השערורייה (כך על פי יו"ר המזכירות הפדגוגית), אבל אני כן יודעת למה צריך לשאוף: לתוכנית לימודים שש שנתית מתואמת, כזו שמיועדת לטווח ארוך, לא רק מוכוונת מטרה מיידית, אלא כזו שיש בה אורך רוח.

"כדי להצליח צריך שותפות – לעבוד ביחד. אלו דברים שישפיעו על עתיד ילדינו וזה מצדיק התעלות של כל אחד מאיתנו".  גם את הדברים הללו אמר השר בתחילת הקדנציה שלו. כרגע אני לא רואה את ה"שותפות" במשרד החינוך, בכל מקרה לא במה שקשור להוראת המדעים.

השבוע התפרסם  עוד נושא ש"הועבר" מהחטיבה העליונה, מכיתות יא – יב לכיתות ט'! הרגשתי שאי אפשר לשתוק.

____

*בהמשך לפוסט:  למה חתני פרס נובל לכימיה לא מרוצים

ראו גם את הרקע "עיוותים מצטברים במשרד החינוך – מדע וטכנולוגיה"

** מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך?/פרופ' אהוד קינןן

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , ,

26 תגובות

  1. שושי פולטין :

    המשפט "מעביר גורמים במשרד החינוך על דעתם" הוא לא שלי, והייתי מבקשת להוריד אותו. תודה.

  2. גליה :

    שושי,
    דקה לפני שקראתי את הפוסט שלך עיינתי במסמך משרד האוצר (המחזק את דבריך)
    היעדים המרכזיים של משרד החינוך לשנת 2009-2012 –
    http://www.mof.gov.il/BudgetSite/StateBudget/Budget2009/MinisteriesBudget/socialBudget/Lists/List/Attachments/2/hinuch.pdf
    שימי לב להבדל בין מטרות העל של המשרד ליעדים שהציב כדי להשיגם.
    מזל שנוסח יעד מס 9 – לכל הפחות תהיה לתלמידים הזדמנות לשים פתק בכותל ולהצטרף לתפילת השר לשיפור מעמדנו הבינלאומי.
    תודה, ויום שמח

  3. מנחם לוריא :

    ואפשר לחשוב...

    ואפשר לחשוב שלימודי המדעים בחטיבה העליונה הם State of the Art. הם לא.

    באמת משרד האוצר יממן הקמת מעבדות לכימיה בחטיבת הביניים. באמת משרד האוצר יממן סיורי ביוטופ בלימודי הביולוגיה (אם כן אשמח כי אני מממן את אלה של החטיבה העליונה בהוראת מנכ"ל משרד החינוך – בסכום של 930 ש"ח לשנה).

    מעל לכל מה שנאמר פה אילו דיבורים שלא ניתן לגבות המעשים.

    וחוץ מזה: למה משרד האוצר מתווה את היעדים של משרד החינוך. לא אמורים לשבת במשרד החינוך פדגוגים שאמורים,במסגרת התקציבית, לספק את התוכנית הטובה והנכונה… ?

    לא ידעתי שמשרד החינוך הוא קבלן ביצוע ליעדים של נערי האוצר.

    אכן שמחתי לשמוע שלפחות פעמיים ב 12 שנה תלמידי ישראל יסעו לכותל לטמון בתוכו פתק השאלה אם הם ידעו לכתוב את הפתק כי לדעתי אין דרישה במבחני פיז"ה לכתוב פתק לכותל המערבי 🙁

    מנחם

  4. שושי פולטין :

    למנחם לוריא

    אני לא יודעת באיזה בית ספר לומדים ילדיך, אולם אין הוראה כזו מטעם משרד החינוך לשלם 980 ש"ח עבור ביוטופ.
    תבדוק זאת.
    למיטב ידיעתי גם אין שום חובת תשלום עבור מעבדות בכימיה, לא בחטיבת הביניים ולא בחטיבה העליונה.

  5. מנחם לוריא :

    שושי

    שילמתי המסמך אצלי בבית. בנוסף שלחו מסר שאם עד ליום א שלפני שבועיים לא שלם העלמה תישאר בבית. יש לי ברירה אני לא סובל אותה בבית בגלל 930 ש"ח ושילמתי ולמחרת יצאו מטעם המחלקה לביולוגיה לגן החיות בחיפה (חלק לא חזרו 🙂 🙂 :). )

    מנחם

  6. שושי פולטין :

    לגליה,

    כשקוראים את היעדים של משרד החינוך זה נראה הרבה יותר מזעזע מהפוסט הזה!

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לחט"ע יורידו מחומר האוניברסיטאות..

    רק סבלנות קצת 🙂 🙂

    ועל זה אמר שושני אתמול בראיון מלוקק במינו בערוץ 10 "רק אצל רבין ונתניהו היתה השקעה בחינוך……".

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    יעדים כמו ממטרות

    יעד 2
    "תוך שתי שנות לימוד תתקדם מערכת החינוך בעשרה מקומות בדירוג הבין-לאומי במתמטיקה ובמדעים בכיתות ח',
    במבחן TIMSS שייערך ב- 2011" (מתוך תקציב 2009-2010 )

    נו????????????????.

    נערך כבר? יש תוצאות?

    לא יותר פשוט לחבל למתחרים?

    יעד 8
    "תוך שתי שנות לימוד תופחת ב 10%- רמת האלימות והשימוש בסמים ובאלכוהול במערכת החינוך"
    (מתוך תקציב 2009 -2010 )

    נו??……………….
    יש תוצאות? 10% על הקשקש?

    ומה הקשר בין מה שנאמר על נתניהו באיזה האזנה "מחתרתית" לבין הקשקוש המצחיק הזה? 🙂

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הערה אחרונה - כיתת מדעים לדוגמה

    השיטה – בסגנון האקדמיה האפלטונית.
    המשתתפים – מכל המינים, המגזרים והגילים.

    כללי יסוד:
    – לשרשר נכון.
    – ביקורת וויכוחים רצויים, אבל בלי לרדת לפסים אישיים. מי שיורד, מעלים אותו מיד חזרה.
    – הפצת שמועות בלתי מבוססות איננה מתקבלת באהדה.

    לענייננו: תחרות – אאוט. שיתוף פעולה – IN .

    נכנסתי לשם בגלל הנושא (אני ברמת המתלמדים) אבל לעיתים קרובות אני סתם צופה בהשתאות בתהליך הלמידה.
    http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumId=393

  10. דליה :

    שושי
    לידיעה. המבנה הארגוני של משרד החינוך השתנה. בצד המזכירות הפדגוגית יש עוד 4 מינהלים ובהם מינהל למדע וטכנולוגיה. מינהל זה אינו כפוף למזכירות הפדגוגית ואינו קשור אליו, אלא עומד לצידו. הוא אחראי על חשמל ואלקטרוניקה, מדעים, מחשבים, טכנולוגיה. בעבר, תוכניות הלימוד במקצועות המדעיים היו תחת סמכותה של המזכירות הפדגוגית. היום תחום המדעים שייך למינהל למדע וטכנולוגיה.זה מה שאני רואה לפי המבנה הארגוני. אני מתרשמת שמאחר שמדובר במינהל חדש, הוא חסר ניסיון, ואת התוצאה רואים בשטח.

  11. איתי :

    1. מינהל מדע וטכנולוגיה אינו חדש.

    אפשר למצוא באינטרנט את מבנה משרד החינוך בכל שנה ושנה מאז שנת 2000 ושם אפשר למצוא את מינהל מדע וטכנולוגיה כבר בשנה הראשונה שלגביה קיימים נתונים

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Hofesh/DeenVeHeshbon/2000/2000/MuvneMisrad1.htm

    (כדי לראות שינויים אפשר לדפדף באמצעות הסרגל מצד ימין)

    אינני יודע מתי בדיוק הוקם המינהל אבל הוא בטח לא חדש ובטח לא קשור לרפורמות פוסט-דברת.

    ניתן לשער שהגוף הזה הוא אבולוציה של גוף שטיפל בחינוך המקצועי ש"שודרג" להיקרא חינוך טכנולוגי (זה לא רק שדרוג בשם, גם שינוי מבורך בהרכב המגמות – לא רק מסגרות ונגרות…)

    2. בוודאות, מינהל מדע וטכנולוגיה אינו אחראי על המפמרים של המקצועות המדעיים הקלאסיים כמו ביולוגיה כימיה ופיסיקה, שכפופים ליור המזכירות הפדגוגית. כנל להבנתי גם מדעי המחשב, ראי באתר המזכירות הפדגוגית את פירוט המפמרים

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Portal/AtareyHmikzoot/

    3. מה שצריך לברר הוא מה גבולות הסמכות של מינהל מדע וטכנולוגיה לעומת המפמרים המקצועיים. ההשערה שלי – המינהל ניכס לעצמו את חטיבת הביניים העיוניות, בעוד שהמפמרים עוסקים בתיכונים, ומכאן הברדק (במתמטיקה זה לא קיים – המפמרית אחראית גם על הוראה בחטיבות ביניים).

    4. אם זו אכן הבעיה המאבק צריך להתמקד בארגון הגיוני של סמכויות המפמרים. מרגע שזה ייפתר, גם לא תהיה כפילות תוכניות.

    5. האשמה אינה בפיזה אלא במדיניות קצרת הרואי של שר החינוך שרוצה להתקדם בדירוג בפיזה ו(סליחה) על ה… שלו מה המחיר.

    מהתרשמותי מקריאת שאלות של פיזה מדעים, היה בהחלט ראוי שתוכניות הלימודים הרגילות ובחינות הבגרות הרגילות ילכו יותר בכיוון של פיזה.

    עוד מאז שאני הייתי תלמיד (= זו לא רפורמה של השנים האחרונות) המבנה של תוכנית הלימודים הרגילה והבחינות (הפנימיות והחיצוניות) הנגזרות ממנה מדגיש הרבה יותר מדי בקיאות ושינון של פרטים והרבה פחות מדי חשיבה. זה נכון גם למקצועות המדעיים וגם למדעי הרוח. כדי שתלמידי ישראל יצליחו בפיזה הם צריכים ללמוד בצורה ממוקדת-חשיבה בשיעורים הרגילים, אבל זה שינוי שצריך להיעשות דרך המפמרים ולא מאחורי גבם.

    כל עוד תוכנית הלימודים ממוקדת ב"שפיכת חומר" והבחינות מתבססות הרבה מאוד על יכולות שינון, הלמידה היא שטחית מאוד. רק תלמידים מעטים, בד"כ בבתי"ס של אליטות, זוכים ללמידה מעמיקה ולהקניית כישורים כמו כתיבה איכותית, יכולות ארגומנטציה, חשיבה ביקורתית, קריאת גרפים, וכו'.

    לבעיה הפדגוגית הזו נוספת בעיה פוליטית – שרי חינוך באובססיה להגדלת אחוזי זכאות לבגרות, וסער יותר מכולם.

    אם זה מה שמעניין אותו, הוא היה יכול לשכור את בי"ס אנקורי או לחמן או משהו וללמד את כל תלמידי ישראל לבגרות והיו משיגים אחוזים יותר גבוהים.

    האם הבוגרים של מערכת כזו היו מצליחים באוניברסיטה? מצליחים באקדמיה ובתעשייה? ממש לא.

  12. מערכת עבודה שחורה :

    מנחם ושושי – אני מציע שתיצרו קשר ביניכם, כי יכול להיות שיש פה סקופ עיתונאי שווה פרסום על גבייה בלתי חוקית

  13. דליה :

    א. לא אמרתי שהמינהל חדש.
    ב. לא אמרתי שהוא קשור לרפורמת דוברת.
    ג. אם כבר נכנסת לאתר משרד החינוך, אשמח לשמוע ממך, אחרי שתבדוק, מתי חל השינוי במבנה הארגוני.
    וכללית לרפורמת דוברת. הרפורמה לא קיבלה את הסכמת הציבור. כל זה לא מנע מהממשלה לבצע את השינויים במערכת כפי שדרשה רפורמת דוברת. מה זה למשל, גף מכרזים במשרד החינוך? בשינויים שבוצעו במבנה הארגוני, נראה לי שחל פיחות במעמדה של המזכירות הפדגוגית. המשמעות היא עלייה במעמדם של האגפים המינהליים ארגוניים. לכן, במקום לדבר על תכנים, מדברים על מטרות כמו עלייה בהישגי התלמידים. אם היו מעניקים לתכנים הפדגוגיים את המעמד הראוי להם, באמצעות המזכירות הפדגוגית האחראית עליהם, אפשר היה להתייחס למצב החינוך באופן ענייני.

  14. איתי :

    דליה, את כתבת בעצמך

    "אני מתרשמת שמאחר שמדובר במינהל חדש, הוא חסר ניסיון, ואת התוצאה רואים בשטח."

    עם הטענה שמשרד החינוך מתעסק הרבה יותר מדי באדמיניסטרציה ופחות מדי בפדגוגיה אני מסכים לחלוטין. המגמה הזו הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות, וגם מנהלים שבוודאי יהיה לך ויכוח מר איתם ביחס לפרשנות של "אוטונומיה בית ספרית" יסכימו איתך על כך.

    שיפור הישגים (תוך צמצום פערים בין יהודים לערבים, בנים ובנות, מזרחים ואשכנזים וכו) הם יעדים חשובים מאוד, השאלה היא איך מגדירים הישג.

    הגישה שבה משרד החינוך הולך בשנים האחרונות (עוד לפני דברת ובוודאי אחרי) מביאה לשיפורים במדדי הישג מאוד שטחיים שלא עושים שיפור *אמיתי* בהישגים אלא מהווים הונאה עצמית.

    ההונאה היא לא רק של שרי החינוך אלא של החברה כלפי עצמה. לדוגמה, חיל החינוך של צה"ל מקיים קורסים לאתיופים שנשרו מלימודים, עם 95% אחוזי הצלחה בבגרות, וזה נעשה עם מורות-ילדות בלי תעודת הוראה ובלי תואר אקדמי. צה"ל טופח לעצמו על השכם. האם זה באמת מצמצם פערים? לא ברור.

  15. דליה :

    לגבי המינהל, הכוונה היא לחידוש במימדים. מינהל מדע וטכנולוגיה המקביל למזכירות הפדגוגית, זה החידוש. הגודל.

  16. שושי פולטין :

    איתי צדקת!

    "המינהל ניכס לעצמו את חטיבת הביניים העיוניות, בעוד שהמפמרים עוסקים בתיכונים, ומכאן הברדק"
    אכן כן, מדובר בפיקוח שונה, ראה פוסט עיוותים מצטברים במשרד החינוך – מדע וטכנולוגיה
    http://www.blacklabor.org/?p=34709 .
    לגביה הפיזה – גם כן צדקת – הבעיה היא בכך שזה היעד המרכזי של שר החינוך …
    אם היו מתכננים תכנון ארוך טווח, עם המשאבים שהושקעו, צעד נלווה היה יכול להיות הצלחה בפיזה. אבל כאשר מבקשים לתכנן תוך שנה תוכנית חדשה, כדי להצליח מה שקורה הוא שקודם "מחברים"=מעתיקים את התוכנית אחר כך מלמדים את המורים תוך כדי תנועה. (בבתי ספר רבים מלמדים מספרים של החטיבה העליונה כי לא היו ספרים).
    פעם שלישית צדקת כאשר כתבת –
    "שרי חינוך באובססיה להגדלת אחוזי זכאות לבגרות, וסער יותר מכולם"
    הקישור של גליה למעלה מוכיח זאת יותר מכל.

  17. איתי :

    דליה,

    בהמשך לשושי – הבעיה כאן אינה הגודל של מינהל מדע וטכנולוגיה (אינני יודע האם הוא גדל במכה אחת או בהדרגה, ומתי בדיוק זה קרה) אלא הכפילות המיותרת שגורמת לבזבוז כספים אדיר ולעיוותים פדגוגיים.

    אני מניח שצריך מינהל נפרד לבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים (אני בספק אם יש צורך גם במינהל נוסף לחינוך התיישבותי), וזה גם הגיוני שהמפמרים של מקצועות כמו מכונאות רכב או ניהול תיירותי יהיו כפופים לו ולא ליור מזכירות פדגוגית. אבל אין שום סיבה שהמינהל גם יחזיק מפמר למקצוע שקיים כבר במזכירות הפדגוגית כמו תקשורת, ויש גם מקצועות טכנולוגיים "הייטק" שעדיף היה לדעתי שישבו תחת יור המזכירות הפדגוגית – ביוטכנולוגיה למשל.

    בנוסף, בוודאי שאין הגיון בלתת למינהל שאמור לפקח על בתי"ס מקצועיים טכנולוגים סמכות על בתי ספר עיוניים, כפי שקורה במדעים בחט"ב.

  18. ארטור- :

    אחרי שגדעון סער החליט בכניסתו לתפקיד להמשיך עם האופק ,כי בהצלחה הוא האמין שזה יזקף לזכותו ,ובכשלון יוכל להטילו על יולי ,הגיע הזמן שמישהו יזכיר לו שגם אם יתקדם 2 או שלושה אחוזים ,וגם אם יעלה בדרוג ב 2 או 3 מקומות ,זה לא מצדיק את הגדלת תקציב משרד החינוך לשכר מורים ב 20-30% .זה לא רק אחוזים גבוהים זה גם חלקיות מכסף ענק בהיקפים של כאחוז ! מהתקציב הכללי של המדינה .
    האיש שעומד בראש משרד החינוך אחראי לאחד מבזבוזי הכספים הגדולים במדינה .

  19. איתי :

    ארטור, מה שאתה עושה כאן הוא קצת לא הוגן.

    ראשית, אתה לא הגדרת מראש מה ייחשב בעיניך "תמורה הולמת לכסף", האם מתוספת שכר של 25% אתה מצפה לראות עלייה בהישגים ב-25%? הרי ברור שזה לא רציני, כי אין בהכרח קשר לינארי ויש אלף גורמים שמשפיעים על ההישגים מלבד השכר.

    שנית, דווקא המורים ושוחרי החינוך שכותבים כאן (כולל אותך) נוהגים לומר שזכאות לבגרות ומיקום בפיזה הם רק חלק קטן (ולא בהכרח הכי חשוב) מהמדדים המרכזיים שמתארים חינוך איכותי.

    הנה לדוגמה כמה מדדים אלטרנטיביים:

    "שביעות הרצון של המורים משכרם

    מהסקר בתשס"ט עולה כי יותר מורים שהצטרפו לאופק חדש, בהשוואה למורים שלא הצטרפו, מדווחים על שביעות רצון משכרם (38% לעומת 21%, בהתאמה). כמו כן נמצא כי בקרב מורי אופק חדש שהצטרפו בתשס"ח נרשמה עלייה בשנה השנייה, לעומת השנה הראשונה, במידת שביעות הרצון מהשכר: מ-31% שהיו מרוצים בתשס"ח ל-41% המדווחים על שביעות רצון בתשס"ט. עם זאת, בכל המקרים אין מדובר בשיעורים גבוהים של מורים המביעים שביעות רצון משכרם.

    שביעות הרצון של המורים ממעמדם המקצועי

    מורים שהצטרפו לאופק חדש הביעו מידה רבה יותר של שביעות רצון ממעמדם המקצועי, בהשוואה למורים שלא הצטרפו לרפורמה (34% לעומת 24%, בהתאמה), אך בשתי הקבוצות אין מדובר בשיעורים גבוהים. עם זאת, מורים שהצטרפו לרפורמה הביעו מידה דומה של שביעות רצון מעבודתם, בהשוואה למורים שלא הצטרפו (82% ו-80%, בהתאמה). הפער בתפיסת מעמדו של המורה עשוי להצביע על מגמת שיפור בקרב המורים המשתייכים לאופק חדש בכל הנוגע לתפיסת מעמדם המקצועי.

    תחושת הסיפוק של המורים מההוראה הפרטנית

    מראיונות העומק עולה כי בחלוף הזמן החלו המורים לחוש תחושת סיפוק גוברת מהיכולת לקדם את תלמידיהם באמצעות השעות הפרטניות. המורים מייחסים זאת לכמה תהליכים, ובהם הרחבת מעגל התלמידים המשתתפים בשעות הפרטניות: גם תלמידים המוגדרים "בינוניים" ו"מצטיינים" משתתפים בהן יותר מבעבר; שיפור הקשר האישי עם התלמידים; חוויות של הצלחה בקידום התלמידים והמשוב החיובי מהוריהם בעניין זה, ובעקבות זאת עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהם. בהתאם לכך, שיעור גבוה יותר של מורים שהצטרפו לרפורמה, בהשוואה לעמיתיהם שלא הצטרפו, חשים שביעות רצון מהאפשרות לבנות מסגרת הוראה דיפרנציאלית המותאמת ליכולות ולצרכים של התלמידים (65% לעומת 53%, בהתאמה).

    שעות שהייה והיקף העבודה אחרי שעות ההוראה
    מרבית המורים שבאופק חדש מדווחים כי בשעות השהייה בבית הספר הם מצליחים לבצע חלק קטן מהמטלות שלהם (60% לעומת 67% בקרב הלא מצטרפים), אף שיותר מורים באופק חדש מדווחים כי הם מספיקים לבצע את מרבית המטלות בשעות השהייה בבית הספר (24% לעומת 19% בקרב הלא מצטרפים). מדיווחי המורים עולה כי שעות השהייה נתפסות כמעטות מדי, וכי על מנת שהמורים יצליחו לסיים נתח גדול יותר של עבודתם בעודם בבית הספר, עולה בקשה לשעות שהייה נוספות, על חשבון שעות הוראה פרונטאליות.
    תחושת העומס בקרב המורים
    השוואה בין דיווחי מורים שהצטרפו לאופק חדש לבין דיווחי מורים שלא הצטרפו מוצגת בתרשים 2 שלהלן. כפי שאפשר לראות בתרשים, 64% מן המורים שהצטרפו לאופק חדש מדווחים על תחושת עומס כבד בעבודה בבית הספר (לעומת 53% מן המורים שלא הצטרפו), ו-55% מדווחים על תחושת עומס כבד בעבודה בבית (שיעור זהה דווח ע"י המורים שלא הצטרפו).

    "

    (מקור: דוח ראמ"ה אחרי שנתיים)

  20. ארטור-לאיתי :

    אענה לך בשני המישורים של כתיבתך

    כשהדברים בהירים כשמש אל תדרוש ממני להגדיר האם התמורה של שברי אחוזים הינה הולמת לתוספות שכר (ועבודה) של עשרות אחוזים .

    אתה מזכיר לי שאם מפכ"ל המשטרה נוסע בכביש 6 במהירות חוקית של 110 ,ועוקף אותו רכב במהירות אדירה (200 קמ"ש) ומתרחק קדימה בשעטה גדולה ,אין בית משפט בישראל שירשיע את הנהג על סמך עדות המפכ"ל שיגיד שהעלה מהירותו ל 170 קמ"ש ועדיין הרכב המשיך והגדיל מרחק עד שנעלם לו ,אפילו שלנהג מגיעה שלילה ממושכת .

    כמובן האחוזים של העליה במיצב אינם חופפים לאותם אחוזים של העלאת תקציב השכר למורים .
    מכיוון שאני מבין היטב שמדובר בבלוף בבחינות כמו הוספת שעה שבועית לכיתות הנבחנות או חלוקה שלהן לקבוצות קטנות אז יש לי הצעה מצוינת לשר האוצר .
    אולי נוריד את שכר המורים ב 20-30% זה יתן המון כסף למטרות אחרות ובסך הכל במיצב צפויה נסיגה של שברי אחוזים ואולי נרד מקום אחד או שניים ביחס למדינות האחרות (אגב אם אנחנו כבר במקום האחרון בכמה מהמדדים אז לא תרשם לחובתו של השר ירידה נוספת )

    הנושא השני הינו תמיכתך במבחני ראמ"ה.
    אתחיל בדוגמא שמיצבה את הבנתי בקשר למחקרי דעת קהל .
    לפני כ 20 שנה בתחרות הקשוחה שהיתה בין ידיעות למעריב ,הסתובבו המוני אוטובוסים עם המשפט "XXאחוזי אנשים קובעים : הגידול בתפוצתו של עיתון מעריב השנה יעלה על הגידול בתפוצתו של ידיעות."

    אני לא יודע אם הגידול של מעריב עלה או ירד לעומת הגידול בידיעות מה שבטוח שאין סיכוי שהאנשים שהשתתפו במחקר היו בעלי ידע ,נתונים ויכולת חשיבה כדי לקבוע תשובתם למחקר .

    אפילו שמדובר במורים והמחקר שנעשה
    שיך לתנאי העסקתם ,אין בתשובותהם במקרים רבים אלא נסיון של ראמ"ה ומשרד החינוך להמציא "אמת" או "עובדות " על סמך "הצבעה דמוקרטית "
    העובדות הן עובדות מכוח היותן עובדות ,ושום הצבעה דמוקרטית אינה יכולה להוכיח שהירח עשוי מגבינה,ושהשמש בספרד זורחת במערב .
    תסביר לי איתי הכיצד "מרבית המורים שבאופק חדש מדווחים כי בשעות השהייה בבית הספר הם מצליחים לבצע חלק קטן מהמטלות שלהם (60% לעומת 67% בקרב הלא מצטרפים)" ??
    הרי חצי מהמורות הינן אימהות שהיו להן מכסימום של שעתיים וחצי שהיה כאשר שעתיים מתוכן נועדו לאספות ולהשתלמויות על פי הוראת המנהלת .
    דהינו רק מורות שעבדו קרוב למשרה שלמה היו להן 22.5 דקות בשבוע כשעות שהיה ,הכיצד הצליחו להפחית עומס מהבית והאם יתכן שב 22 דקות האופק עשו יותר מהשעתיים שהיה (חלונות) שהיו להן בעולם הישן ?.
    בקיצור אין מורה שהבינה את השאלה כי התשובה היתה חיבת להיות 0% מהמורים .

    או אולי תסביר לי כיצד תחושת הסיפוק של המורה מהשעות הפרטניות (שמענינת כקליפת השום את משרד החינוך)באה אולי להוכיח את נחיצות השעות הפרטניות ?
    זאת כאשר בממוצע לכל תלמיד אפשר להקצות בממוצע כ 9 שיעורים בלבד! (בקבוצה של שלושה ילדים ) לשנה.
    האם יש סיכוי לשלוף ילד מהאבדון באמצעות 9 שעות ,18 שעות,או אפילו 36 שעות כאשר ילד ממוצע ביסודי לומד בכיתתו כ 1000שיעורים ?

    או לשאול מורים על דעתם על שכרם ,כאשר ברור לכולם שרובם הגדול אינו יודע ויכול לחשב בכלל את מצב שכרו בעולם הישן לעומת שכרו באופק ,רק בשל העובדה הפשוטה שאינו מודע למבנה שכרו בעולם הישן כמו גם אינו מכיר את הסכם האופק על כל השלכותיו הספצפיות על שכרו .
    אולי הגיע הזמן להצהיר האם לגיטימי או לא ? שממשלת ישראל עושה הסכם כפיה באמצעות האיגוד המקצועי וכל עוד העובד אינו מודע שנפגע או "שנמכר" אז אין שום בעיה .

  21. אחת כזו :

    שושי הבעיתיות כאן היא גדולה הרבה יותר

    אנו מורי חט"ב למדעים צריכים ללמד חומר מאד מאד מורכב.
    כמות החומר היא עצומה ולא מתאימה לכיתות הטרוגניות.
    אכן היה צורך להעלות את רמות ההוראה- אך כאן מדובר על "תפסת מרובה לא תפסת". ישנם תלמידים רבים הנופלים בין הכיסאות.
    בעוד בחטיבות העליונות- מנסים לשדרג את לימודי המדע ליותר נגישים לתלמידים מגווני אוכלוסיה- בחט"ב הביניים המצב הוא הפוך.
    תלמידים רבים חשים תסכול רב ההולך וגובר מהתוכנית.
    יתרה מזו- מורים נדרשים להיות מומחים בכל תחומי המדע- ועוד לעודד את גישת החקר- גישה זו היא מבורכת רק עם העומס הנוראי הזה עוד כלום.
    מה גם שמנהלי החטיבות, לוחצים על מורי המדעים.
    צוות מדעים הוא הצוות שעובד בצורה הקשה ביותר- כי בנוסף אין תנאים מתאימים וספרים מתאימים ללימודי מדעים.
    הכיתות מאד גדולות- יש מרוץ מטורף למיצ"ב- וכל זאת בחיני חינם לצערי הרב.
    העמסת התוכנית מקשה על התלמידים, על המורים, ממרמרת, ולבסוף תוריד את הרמה. אבל האחראים על כך, העיקר רוצים תוצאות ועניין.
    צר לי שזה המצב- והלוואי והייתה זעקה חזקה בנושא..

  22. שושי פולטין :

    לאחת כזו,

    את בעצם מחזקת את כל מה שכתבתי, רק אני לא מבינה היכן הצעקה של כולם?
    את כותבת "והלוואי והייתה זעקה חזקה בנושא", נו אז בבקשה תצעקו!

  23. מערכת עבודה שחורה :

    לאחת כזו

    אנא שלחי לנו עדות מלאה יותר לפרסום כאן, אפשר בעילום שם.

  24. שושי פולטין :

    תגובה ב'קו לחינוך'

    בעיתון קו לחינוך ישנה כתבה אשר קרוב לבוודאי מתייחסת לפוסט זה.
    מורים למדעים טוענים: תוכנית הלימודים החדשה במדעים לחטיבת הביניים מכוונת למבחנים הבינלאומיים"
    ראו גם לתגובתו של ד"ר עופר רימון
    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=714&ArticleID=7878

  25. אחת כזו :

    פרטים נוספים

    בחירה במקצועות המדעים בתיכונים ובאוניברסיטאות נמצא בירידה מתמדת.
    לכן הוחלט (כנראה) להוסיף עוד שעות במקצוע המדעים מה גם שזה דבר מבורך..
    מה הבעיה?
    הבעיה שהתוכנית היא עמוסה מאד ודורשת הבנה מעמיקה של מורים בכל מקצועות המדע.
    ועומס נוראי על התלמידים.
    אני אתן דוגמא את שכבות ח'- הניגשות למיצב.
    שכבות כיתה ח' נדרשים ללמוד: כימיה, חשמל, אנרגיה, מערכות ותהליכם ביצורים חיים, אקולוגיה, חוקי ניוטון, ועוד….
    מה גם לעודד תלמידים לגישת החקר.
    מה שקורה הוא שכל החומר הזה מועבר בלחץ זמן עצום.
    התלמידים סולדים מהמקצוע יותר.
    יתרה מזו: החומר בכימיה למשל מאד דומה לתוכנית הלימודים בכיתה י'- ומאד עמוס (רק שבכיתה י' ישנה שנה שלמה לחומר ב-4 שעות, בעוד בכיתה ח' יש 3 חודשים עם 5 שעות שבועיות).
    והתוצאה היא:
    תלמידים ומורים מתוסכלים.
    המון נכשלים.
    לחץ על המנהלים להעלות את הממוצע.
    נוסיף לכך את העובדה שאין דפי עבודה מתאימים פרט לשאלות מערכות ה.ל.ה, אין ספרים מתאימים.
    מורים שאינם בוגרי אונירסיטאות במקצוע מדעי אלא רק בוגרי סמינרים מתקשים מאד עם התוכניות החדשות.
    והתוצאה הכי חשובה: תלמידים ברובם לא זוכרים בסוף השנה כלום!
    כך שיצא שמקום לגלות את היופי של המדדע- סולדים ממנו.
    עוד דבר: אין חלוקה לרמות במדעים ותלמידים החלשים נופלים בין הכיסאות….
    והאשם הוא כמובן המור למדעים המקיע את מלוא מרצו וזמנו, ללא תגמול..
    מורי המדעים אינם מקבלים גמול בגרות כמו בתיכונים ועובדים הרבה יותר קשה מכל שאר הצוותים..
    עצוב פשוט עצוב…

  26. מערכת עבודה שחורה :

    לאחת כזו,

    יש לאתר שלנו הרבה קוראים שהם פוליטיקאים או עיתונאים. רובם הגדול לא מעיין בטוקבקים. אם הנושא חשוב לך, אנא הקדישי מעט זמן לארגן את עדותך בצורת כתבה מסודרת ולא כרשימת נקודות ושלחי לנו לדואל המערכת. לאחר שנפרסם את הכתבה, נוכל לנסות לדחוף את העניין לתקשורת. אם אין לך זמן לעשות דבר כזה, לפחות צרי איתנו קשר על מנת שנוכל להכין את הכתבה בעצמנו. [email protected]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.