חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בחינות הבגרות – סיכום כנס "ח' זה חינוך"

נושאים חינוך ותרבות, מידע על פעילויות ב 7.11.11 3:05

סיכום שולחנות עגולים מקונגרס בנושא בחינות הבגרות שנערך בתל-אביב

בעיות בבחינות הבגרות:

  • תלמידים חווים תסכול גדול בתהליך דחיסת הידע כדי לעבור את הבחינה.
  • הלמידה לבגרות משעממת – נוטלת את כל העניין מתהליך הלמידה. למידה לבגרות יוצרת מיאוס כלפי חווית למידה באשר היא.
  • הלמידה לבגרות רדודה – משרד החינוך מוריד כל דבר שהוא מעבר בטענה שזה "קשה מדי" לתלמידים.
  • למידה לבגרות היא שינון חומר – לא למידה.
  • הבגרות מבוססת על הספק בזמן – לא על ידע אמיתי.
  • הבגרות היא שוט משמעתי.
  • הבגרות פוגעת בלמידה אמיתית של הדיסציפלינות – בהיסטוריה, במתימטיקה, בספרות…
  • הבגרות יוצרת למידה אינסטרומנטלית – מתוך צורך חיצוני ולא מתוך הנאה, סקרנות או מוטיבציה פנימית.
  • הבגרות היא דוגמה למערכת שלמה שבנויה על סטנדרטים של מדידה כמותית שמסרסת למידה משמעותית – שמתחילה מהמיצ"ב בכיתות ב', ה' ו-ח' וממשיכה במבחנים בינלאומיים ובבגרות. היא מבנה סטנדרטים בעייתיים ללמידה והוראה גם בכיתות שאינן נבחנות לבגרות – כיתות חטיבת הביניים ואפילו כיתות היסודי.
  • למידה לבגרות הופכת תלמידים לכנועים ולא ביקורתיים.
  • הבגרויות אינן תורמות כלל לגדילה רגשית וחברתית של התלמידים.
  • הבגרות מייצרת עולם ערכי מעוות – של עיסוק ברמיה, העתקה, שקר ותחרות.
  • הבגרות מנציחה את הפערים החברתיים הקיימים, יוצרת ומשמרת אי-שוויון חברתי.
  • הבגרות מייצרת תעשיה שקרית אדירה של אבחונים והקלות.
  • הלמידה לבגרות מעודדת שימוש בתרופות כגון ריטלין המסבות נזק בריאותי ונפשי להמוני תלמידים
  • הבגרות מייצרת שוק אדיר של הוראה פרטית – שפוגעת בשוויוניות החינוך.
  • הבגרות יוצרת חוויה של ניכור – אדם נמדד בציון ומספר, לא כאדם שלם.
  • בגרות יוצרת חויה טראומטית של חוסר בטחון ותחושת כשלון אצל התלמיד.
  • בתי הספר מנשירים תלמידים שלא יצליחו בבגרות כדי לשפר את ממוצע הזכאות שלהם.
  • הבגרות מייצרת דפוסי הוראה אחידים מכווני בגרות – ובכך מדירה תלמידים שלומדים אחרת (כולל בעלי לקויות וכד').
  • בחינת הבגרות הופכת את המורה לפקיד וטכנאי במקום למחנך, מורידה את הדימוי העצמי שלו כאיש מקצוע ואת הנכונות שלו ליצור הוראה משמעותית.
  • הבגרות מייתרת את המורים בבתי הספר – בתי ספר ייעודיים לבגרות (אנקורי וכד') מלמדים לבגרות הרבה יותר טוב.
  • הבגרות יוצרת מדד מצומצם וחד-מימדי מאוד למדוד מנהל בית ספר – מנהל נמדד רק על פי יכולתו להעלות את אחוזי הזכאות לבגרות ולא על שום עשיה חינוכית אחרת.
  • הבגרות משליטה הגמוניה תרבותית ולא מאפשרת רב-תרבותיות.
  • למידה לבגרות היא בזבוז זמן.
  • הבגרויות הן תוצאה של לחץ – של ההורים ושל פוליטיקאים שמנסים לרצות אותם.
  • הבגרות לא מודדת או מעודדת פיתוח יכולות קוגניטיביות גבוהות כמו יצירתיות, חשיבה מערכתית, חשיבה ביקורתית וכד'.
  • הערכה על ידי בגרות היא שטוחה ונועדה לקבל איזה שהוא ציון נטול תהליכים נטול משמעות, השטחיות הזו גורמת ל"סחר מכר רקוב מיסודו."
  • לימוד לבגרות הוא בפועל תהליך של הקראה סיכום, נסיונות לשאול שאלות אינם מתקבלים בברכה כי אין זמן, הייתי התלמיד הנודניק, המורה עומד מולך חסר אונים אבל יש בגרות…
  • הבגרות לא רלוונטית למיומנויות שנדרשות באמת מתלמיד במאה ה-21.
  • בחינת הבגרות מקבעת מצב שבו תלמיד הוא "אקדמאי או אפס". אין אפשרויות אחרות.
  • הבגרות אינה מכינה את התלמידים כלל לכישורים רלוונטיים בעולם העבודה.
  • ומערכת החינוך הישראלית נמצאת בקוטב הקיצוני של הסטנדרציה בישראל יש 17 מבחנים במינימום. יש מיצבים, יש בחינות מפמר, יש בחינות בינלאומיות, ויש גם תכנית ליבה של בין 12 ל14 מקצועות וכדי להבטיח שזה יעבוד מנהלי בתי הספר צריכים למלא תכנת מעקב בשם מתנה וזה מקבע אותם כמעט בכל שעה ובכל יום נתון. זאת מערכת עריצותית שמולם עומדים מודלים של אוטונומיה.
  • בחינת הבגרות אינה מדד רלוונטי להצלחה באוניברסיטה.

מטאפורות חוזרות לבעייתיות בחינת הבגרות:

עגל הזהב

בית חרושת לציונים

תעשיית שקר

הקאת ידע

סירוס למידה

הערכה כזנב שמכשכש בכלב

שוט שמכניע תלמידים ללמוד בכפיה

הצליחו לביית אותי באופן מושלם

האישיות של ילד נמחקת מהמערכת.

הבגרות היא המגדלור ולכן השינוי צריך להתחיל ממנה.

הבגרות היא עקב אכילס.

הבגרות זה האמצע של הגלגל.

כיוונים לשינוי בבחינות הבגרות:

  • הערכה פנימית במקום הערכה חיצונית.
  • הערכה פנימית של פרויקטים בית-ספריים וקהילתיים כחלק מההערכה המסכמת הכוללת
  • מתן אוטונומיה לבתי הספר ליצור מערכי הערכה משלהם.
  • למידה מבוססת פרויקטים ולמידת חקר שמקדמת פיתוח יכולות קוגניטיביות גבוהות כמו חשיבה יצירתית ומערכתית ושאילת שאלות. להחליף בחינות בפרויקטים ומחקרים שבהם התלמיד הוא המתכנן והמיישם, והמורה מנחה ומייעץ.
  • צמצום בגרויות החובה ל-3-4 בחינות בסיסיות ארציות, ומגמה מוגברת אחת בכל תחום שהוא לבחירת התלמיד/ה.
  • מתן אפשרות בחירה לתלמיד בין הערכה דרך מבחנים להערכה דרך עבודות חקר.
  • שימת דגש על מקצועות הצטיינות – שלכל תלמיד יהיו 1-2 מקצועות שהוא יהיה מצוין בהם, ולאו דווקא חיזוק השאיפה לממוצע בינוני או לציון "עובר" בכל המקצועות.
  • העצמת חלק הבחירה בתוך הבגרות – ובתוכה חלקים אקדמיים וגם חלקים מעשיים.
  • צורת הערכה שבודקת את היכולת של תלמיד ללמוד משהו חדש – כי זו יכולת שיזדקק לה במהלך חייו.
  • בגרות כפרויקט צוותי ולא אישי – ובתוכו הערכת תהליך שעברה הקבוצה, מקומו ותפקידו של כל אחד/ת בקבוצה ולמידת כישורי חיים ועבודת צוות.
  • להחזיר את בתי הספר המקצועיים ולהעניק להם מעמד חברתי מכובד ויוקרה מקצועית שוות ערך לבגרות.
  • הערכה דיפרנציאלית של תחומים שונים במערכת החינוך – ידע, מיומנויות, יכולות וערכים. לא הכל צריך להימדד ולהיות מוערך באותו אופן.
  • הערכה עצמית – של התלמיד עצמו.
  • הערכה בית ספרית – של המורים המכירים את התלמיד
  • ריבוי מסלולי הערכה
  • ממדי הערכה : א. ידע בסיסי, לשנן. ב. מחקר – יצירת ידע חדש.  ג. פרויקט – פתרון בעיה אזרחית.
  • הערכת פורטפוליו – תיק עבודות, המלצות ודרכי הערכה מגוונות במקום בחינה.
  • שילוב מימד של מנטורינג (למידה שולייתית בעולם המבוגרים) בהערכה המסכמת.
  • הערכה של מיומנויות בינאישיות וחשיבה
  • בחינות יישומיות שלא בודקות רק ידע צר
  • בחינות בגרות כבחירה
  • המרת ההערכה-מדידה הכמותית (ציון מספרי) בהערכה מילולית
  • בחינות בגרות בעל-פה
  • שיתוף התלמידים בבניית הקריטריונים להערכתם
  • הקמת ועדה שתכלול נציגי מורי תיכון, חט"ב ויסודי, תלמידים, הורים, אקדמיה, כלכלה ותעשייה, משרד החינוך ושלטון מקומי – שתחתור לקידום הערכה מעצבת ומעצימה במערכת החינוך. ההערכה החלופית תחייב שינוי גם בהכשרת המורים להוראה.
  • תוכנית של ד"ר שלמה בן אליהו – "בגרות 2000" – הערכה חלופית בבתי ספר שמוריהם הוכשרו בכך. דורש תקציב והדרכת מורים.
  • קומונה חינוכית אלטרנטיבית של למידה של תלמידים שבוחרים ללמוד את מה שמעניין אותם ובדרך שמעניינת אותם. אם יהיו מספיק קבוצות כאלה – מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה לא יוכלו להתעלם מהן.
  • לתת למרכז הארצי לבחינות והערכה לכתוב את מבחני הבגרות – הם יעשו את זה באופן טוב ומקצועי יותר.
  • ניתוק בין מטרת הבגרות כתנאי קבלה לאוניברסיטה לבין היותה כלי להערכה של למידה בבית הספר.
  • יצירת תהליך של הגדרת מטרות למידה והוראה למערכת החינוך שאינן דווקא קשורות לאוניברסיטאות.
  • הגדרת תנאי כניסה דיפרנציאליים לחוגים שונים ומסלולים שונים במוסדות שונים של ההשכלה הגבוהה – כמו באוסטרליה.
  • הגדרת תנאי קבלה הוליסטיים לאוניברסיטאות (בדומה לאוניברסיטאות ה-ivy league בארה"ב) – הסתכלות לא רק על ציוני בחינות אלא עריכת ראיון אישי, קורות חיים של התלמיד/ה, המלצות ממורים וכד'.
  • קבלה לאוניברסיטה בהגרלה (כמו בהולנד).
  • שנת למידה ראשונה חובה חינם במוסדות להשכלה גבוהה – המיון ייעשה בסופה.
  • הרחבת המכינות בתוך האוניברסיטאות.
  • הטכנולוגיה כפתרון לחינוך. הפער הדיגיטלי מתרחב. המידע זמין ויוצר אפשרויות. הוא מאפשר ליצור חינוך למידת חקר. באשדוד ישנה דוגמה לחינוך בלמידת חקר. חקר מפגעים באשדוד, כתיבת נאום, והעלאתו לבלוג.
  • בחינה אחת בשפה שתשמש להשוואה

שאלות ודילמות לדיון המשך:

  • צריכים להגדיר קודם כל מה זה למידה, מה זה חינוך ומה רוצים להשיג.
  • מה המינימום המצופה מכל אדם שלמד במערכת החינוך – אילו מיומנויות ואיזה ידע הוא צריך?
  • מה צריך כדי לאפשר לתלמידים להתפתח לימודים מעבר לתנאי המינימום – על פי יכולותיהם, תחומי העניין שלהם וכו'?
  • האם צריך מספר מסוים של בחינות ארציות – או שכל בית ספר יעריך עצמאית?
  • אם מצמצמים את הבגרות ל-4 מקצועות – מהם המקצועות? (הצעות: אנגלית, מתימטיקה, אזרחות, היסטוריה, שפה, אתוס לאומי…)
  • איך משמרים את חשיבות הלמידה של מקצועות שאינם נלמדים לבגרות?
  • האם במאה ה-21 יש עדיין ידע נדרש שכולם חייבים לדעת?
  • מהן הדרכים הלא-כמותיות למדוד ולהעריך אדם?
  • איך מתמודדים עם התפיסה של מרבית המורים, התלמידים וההורים שבגרות היא הכרח שאין לו תחליף, ולכן לא יהיו מוכנים לוותר עליו? בעיקר בפריפריה אבל לא רק.
  • הערכה חלופית (למשל – מטלת ביצוע באזרחות) היא קשה יותר לרוב התלמידים והמורים. איך מעוררים בהם מוטיבציה ללמוד/ללמד אחרת?
  • איך עוזרים להטמיע פרויקט של הערכה אחרת (לדוגמה – מטלת ביצוע באזרחות) במאסות גדולות של מורים ותלמידים במערכת החינוך? איך מתגברים על קשיים של התנגדות מורים והתנגדות תלמידים והורים?
  • אם משנים את תנאי הכניסה לאוניברסיטאות – איך לא מחזקים את אי השוויון החברתי אלא מקטינים אותו?
  • אם משנים את הבגרות – מה עושים עם מבחן הפסיכומטרי? איך מונעים מהפסיכומטרי להיות תנאי הכניסה היחיד/העיקרי למוסדות להשכלה גבוהה? (פסיכומטרי הוא מבחן פרטי שלומדים לקראתו במוסדות פרטיים ועבור כסף רב. לבגרות לומדים בבתי הספר הציבוריים)
  • האם בכלל צריך הערכה ומדידה בחינוך?
  • איך משנים את תפיסת עקומת הגאוס בהערכת חינוך – שבה תמיד אנשים יתחלקו לקומץ טובים, קומץ גרועים והרבה בינוניים, ובה מונצחת התפיסה שרוב התלמידים לא יעברו את הבחינה בהערכה חיובית?
  • איך גורמים לאדם למדוד ולהעריך את עצמו ביחס לעצמו – ולא להתחרות עם אחרים?
  • האם עמידה במבחנים היא הכרחית להכשרת מקצועות שיש בהם אחריות – כגון הנדסה או רפואה?
  • עבור אוכלוסיות מוחלשות – הבגרות היא כלי ומדד חשוב של הצלחה בחיים וגאווה (כשמצליחים), צעד חשוב במוביליות חברתית. איך לוקחים את זה בחשבון בכל מערכת הערכה חלופית?
  • הבגרויות מחנכות את התלמידים לסדר, ארגון זמן וריכוז – גם אלה מיומנויות הנחוצות לתלמיד במהלך חייו הבוגרים. איך מחנכים לזה אם מבטלים את הבחינות?
  • איך מיישמים את הידע הקיים במערכת החינוך בנוגע לאינטליגנציות מרובות וייחודיות הלומד בבואנו לבחון ולהעריך?
  • אלטרנטיבות במיון לאוניברסיטאות חייבות לקחת בחשבון שכבות חלשות וליצור אמצעי מיון שלא ישאירו אותן בחוץ. איך עושים את זה?
  • תלמידים ומורים לא יודעים לתפקד ללא בגרות. איך מתמודדים עם זה?
  • שאלה: איך משווים בין תלמידים?

יוזמות לשינוי המצב:

  • קמפיין פרסומי לשבירת המיתוס של הבגרות ושינוי תודעה לגביה – שיפנה למעגלים רחבים בציבור.
  • גיוס אנשי אקדמיה ואנשי עסקים לקמפיין לשינוי הבגרות.
  • הכנסת 20-30% של תלמידים ללא בגרות למסלולים שונים במוסדות ההשכלה הגבוהה
  • קידום המכללות הקדם-צבאיות
  • ליצור חווית למידה אחרת בבתי הספר שיוצרת פרדיגמה חדשה של למידה
  • יצירת שינוי בהתייחסות לבגרות בתוך המכללות להוראה
  • לסיים את הבחינות עד כיתה י"א ולהנהיג בי"ב "שנת בגרות חברתית" – שירות אזרחי משמעותי שזוכה להערכה בעלת משקל.
  • הרחבת הפיילוט של בגרות חברתית במשרד החינוך.
  • הפגנה מול משרד החינוך בדרישה לשינוי הבגרות.
  • שביתת תלמידים/הורים בדרישה לשינוי שיטת הבגרות.
  • למידה מעמיקה של מודלים להערכה חלופית בארץ ובעולם.
  • להמשיך את השיח על חלופות לבגרות.
  • ליצור שיח על חלופות לבגרות עם בכירי משרד החינוך.
  • קונגרס למורים על דרכי הוראה והערכה מותאמות לומד
  • מאבק ממוקד נגד יוזמת ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) לבטל את  הבונוס על בגרות מוגברת במקצועות שאינם ליבה. מהחתמת עצומה ועד צעדי המשך.
  • יצירת מסגרות שיח בין מורים ובמסגרות להכשרת מורים על אלטרנטיבות לבגרות
  • מרד תלמידים
  • מרד מורים
  • מעגלי שיח בחדר המורים
  • בחינות כניסה ספציפיות לכל מסלול לימודים – ניתן להתחיל על זה שיח בין חוגים באוניברסיטאות.
  • כנס למנהלים וסגני מנהלים
  • עבודה בהכשרת מורים
  • פניה לוועדות המקצוע במשרד החינוך – כשותפים אפשריים בדיון על בגרות אחרת
  • זעזוע המערכת – שאף תלמיד לא יגש לבגרות בתנ"ך, כצעד של מחאה.
  • פניה להורים והתארגנות הורים מסביב לנושא. מעגלים משותפים מנהלים – הורים.
  • הקמת תנועת מחאה לביטול הבגרויות – שתמריד את תלמידי בתי הספר.
  • אבדוק אפשרות להנחות תלמידים בלמידת חקר.
  • אקח את הלב מהמעגל הזה. אני אלמד פייסבוק ו"אכניס" את רוח המעגל הזה לפייסבוק.
  • פורום בסמינר הקיבוצים – "מחנכים מביעים עמדה"
  • מיזם עם סטודנטים פח"מ – פעולה חברתית ממוקדת
  • להשתמש באינטרנט – להקים רשת חברתית למורים – אני מוכנה להתחיל לפתח אתר, שייתן במה למורים לדבר על הכל.
המשך שיח פתוח שבו נוכל יחדיו למצוא את הפתרונות המקובלים ביותר על כולם
היכנסו לאתר איידמוס, הירשמו, הגיבו ודרגו את הפתרונות המוצעים – http://bagrut.idemos.org/home (ניתן גם להציע פתרונות חדשים)
הזמינו קולגות להשתתף בשיח האינטרנטי – חוזקו ימדד בין השאר בכמות המשתתפים ובמגוון הדעות בו.
נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.