חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שינוי שיטת הבונוסים לציון הבגרות – צעד לגיטימי והכרחי

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 2.11.11 0:43

בעיתונות נמתחה ביקורת חריפה על החלטת ראשי האוניברסיטאות לצמצם את רשימת המקצועות הזוכים לבונוס, אך החלטה זו היתה הכרחית לאור המצב שאליו הגיעה המערכת – רשימה ארוכה מדי של מקצועות לבגרות, נטישה של מקצועות היסוד החיוניים להשכלה גבוהה איכותית ובזבוז כספים אדיר      

מאת: שושי פולטין

שיחת הטלפון הפתיעה אותי.

היה זה בקיץ, זמן מה לאחר שפרסמתי את הפוסט "התפטרות צבי צמרת – הפספוס והתסכול", חזרתי מהליכת בוקר. על הקו היה צבי צמרת. "רציתי לומר לך שאת זו שצודקת, הרבה יותר מאחרים [ראו הערת העורך]. …הסיפור של הבגרויות הוא הסיפור האמיתי".

חשבתי לתומי שהשיחה תסתיים בחיזוק חיובי על הדברים שכתבתי, אבל היא המשיכה והתגלגלה. נאמרו דברים שהם רובם חיזוק ותוספת לפוסט שכתבתי, אבל הייתה גם אמירה שהפתיעה : "ההחלטה של הבונוסים – ידי במעל… אני גאה בזה מאוד".

 ברגע הראשון חשתי  כמי שמספרים  לה "סקופ" . אחר כך הבנתי שהדברים ידועים ועומדים להתפרסם  "הלכתי לראשי האוניברסיטאות, סיפור שיתפרסם ב"הארץ" שירצה לתקוף אותי בנושא… המצב עוד יותר קשה ממה שאנשים יודעים. אנחנו מדינה עם 650 בחינות, אחרינו שווייץ עם 80 בחינות. 150 מקצועות ושוויון שהוליד 100 בונוסים" כך אמר לי צמרת כדי להסביר את הצעד שעשה.

 זה לקח למעלה מחודשיים, השבוע הגיעה ה'מתקפה' הצפויה – "הרפורמה שתפגע במדעי הרוח והאומנויות" כך זעקה כותרת "הארץ" בכתבה גדולה.  כך זעק גם ד"ר בני כינורי ב"קפה דה מארקר"  וזכה לקידום באתר "הארץ" תחת הכותרת "מי מזלזל בלימודי הרוח?"

האומנם?

 פוסט זה בא להעמיד דברים על דיוקם, להראות כי יחסית למצב הנוכחי שבו 150 מקצועות בחירה, מדובר בצעד מתבקש, אם לא הכרחי.  נכון,  ור"ה הלכה קצת רחוק מידי כאשר צמצמה את מקצועות מקבלי הבונוס המוגבר ל-8 בלבד, אבל כבר בהודעה המקורית דובר על גמישות מסוימת, "כל אוניברסיטה תוכל להחליט אם להוסיף מקצועות בודדים לרשימה בסיסית ומוסכמת זו, וזאת באופן כללי או בהתאמה לתחומי לימוד שונים." משום מה בחרה העיתונות להתעלם מפסקה זו.

התיקון הקל יגיע כנראה בעקבות דרישת משרד החינוך .הועדה תתכנס שוב וכנראה תוסיף כמה מקצועות טכנולוגיים: מדעי המחשב, חשמל, אלקטרוניקה ובקרת מכונות. ותישקל הוספת המקצוע גיאוגרפיה לרשימה (כתבה ב"הארץ).

 בקריאה לדבר על זה בפייסבוק ההתבטאות הייתה קשה יותר גזר דין מוות למדעי הרוח או צמצום הכרחי?

בניגוד לכותרות, הרפורמה הזו לא תפגע במדעי הרוח, ההפך הוא הנכון. מצבם היום כל כך גרוע שהרפורמה הנוכחית עשויה רק להועיל – מבין 6 מקצועות בחירה עליהם הוחלט לתת בונוס מורחב, 3 מקצועות הם ממדעי הרוח (תנ"ך מורחב, היסטוריה מורחב וספרות מורחב) כיום רק 300 תלמידים מהחינוך הממלכתי לומדים תנ"ך מורחב וכך גם היסטוריה מורחב (צצ) ובאשר לפילוסופיה, אחד ממקצועות הרוח שנגד "ביטולו" זעקה הכתבה – בכל מערכת החינוך לומדים רק 183 תלמידים. האם יש הצדקה לקיים מקצוע כזה? (הנתון ממסמך מחלקת המחקר של הכנסת "מקצועות הבחירה לבגרות"/יובל ורגן),  גם באוניברסיטאות מדעי הרוח במשבר עמוק, אז מה יש לקלקל?

 את הלך הרוח והשיקולים העומדים היום בבחירת מקצוע "בחירה", משקף קטע משיחה שהייתה בין חברתי, מורה לביולוגיה, לבין תלמיד מצטיין, אשר החליט לעזוב את המקצוע. התלמיד הסביר את השיקול: "אצלך אני משיג 92 'עם להתאמץ' ובמגמת 'פרסום' אני משיג 98 בלי להתאמץ. אז למה שלא אבחר ב 'פרסום'?". במצב הקיים היום, בו התלמיד מקבל בונוס זהה לשני המקצועות, אין ספק שהתלמיד צדק. בעקבות ההחלטה החדשה של ור"ה, האוניברסיטה משדרת לו – "אני מעדיפה שתבחר בביולוגיה/כימיה/פיזיקה במקום פרסום, אם אתה מסוגל לכך" או כדברי ההודעה "שיטת החישוב החדשה נועדה לעודד את התלמידים ללמוד את המקצועות הבסיסיים בהיקף מוגבר כהכנה ללימודים אוניברסיטאיים. "

 ההחלטה תכניס שיקול נוסף לשיקוליו של התלמיד. אותו תלמיד המסוגל ואשר אוהב את מקצועות המדעים , או מקצועות הרוח שהוזכרו, יבחר בהם. הוא ימנע לבחור מקצוע אחר רק משום שהוא  קל יותר ולכן "כדאי" יותר.

 ומה באשר לאומנויות, האם ההחלטה תבטל מקצועות אלו?

ההחלטה לא ביטלה שום מקצוע . היא עשתה דיפרנציאציה לגיטימית של חשיבות מבחינת האוניברסיטה. כיום כאשר הביקוש למקצועות מדעי החברה הוא גדול מאוד, כולם רוצים ללמוד תקשורת, ניהול, עסקים וכו', אין לאוניברסיטה שום סיבה לעודד מקצועות אלו, במילא ירשמו. יש לה סיבה לעודד מקצועות הנמצאים בשקיעה, או שהסטודנט מגיע  אליהם לא מוכן מספיק כמו לימודי המדעים (ראו פוסט "למה חתני פרס נובל לכימיה לא מרוצים?" ).

 תלמיד/ה אשר מוכשרים באומנויות  יוכלו להמשיך ולבחור במגמה. גם לבתי הספר יהיה רצון להמשיך "למתג" עצמם במקצוע ייחודי. נכון, הבונוס יהיה מצומצם יותר אבל הוא עדיין קיים (10 נקודות) האם בשל כך יבחרו ללמוד פיזיקה , למרות שהמקצוע לא מתאים לכישוריהם? בוודאי שלא, עדיף להם לקבל 100 במקצוע האומנות ולא  70-60 בפיזיקה. יותר מזה , תלמידי מוזיקה יכולים לגשת גם ל"רסיטל" ולגשת למעשה ל 10 יחידות לימוד, אין ספק שיש לכך יתרון.

 ומה באשר לתלמידים ה'חלשים'? אלו יוכלו להמשיך ללמוד את המקצועות ה"קלים" יותר, אשר יאפשרו להם לקבל "זכאות לבגרות". במקביל, השאיפה ל"זכאות" המהווה כיום מדד להצלחת בתי הספר, תשמר חלק מהמקצועות ה"קלים". נכון, אותו תלמיד 'חלש' יסיים עם תעודת בגרות אשר לא תאפשר לו להתקבל בקלות לכל פקולטה שיחפוץ באוניברסיטה. האם זה לא לגיטימי מבחינת האוניברסיטאות?

ומה עם האינטרס של משרד החינוך/צבי צמרת בנושא?

מקצועות הבחירה התרבו בשנים האחרונות בין היתר בגלל הרצון להגדיל את המגוון וכדי להותיר מרחב אישי של בחירה, במיוחד עם צמצום החינוך המקצועי והשאיפה להגיע לאחוזי "זכאות לבגרות" גבוהים יותר.

 הבעיה היא שכדור השלג גדל יתר על המידה ומספר מקצועות הבחירה רב מידי, הרבה מעבר למקובל בעולם. 

 מסמך מממ מציין גם כי מדיניות שר החינוך היא "לצמצם את מספר מקצועות הבחירה לבגרות", בין היתר על מנת לחסוך במשאבים, ולהפנות אותם ללימודי הליבה.

לפני שנתיים הציג השר כיעד רצוי צמצום של 25% במקצועות הבחירה. למרות היעדים שקבעה ועדה שהוקמה בנידון, לא הצליחו עד אוקטובר 2010 לצמצם  מהמקצועות העיוניים ולו מקצוע אחד, לעומת זאת נוספו 3 מקצועות בלימודי שפה זרה, איטלקית, פרסית וסינית.

למעשה, רק 'כוח חיצוני' יכול להביא לשינוי אמיתי, משום שהחלטה פנימית במשרד החינוך מעוררת התנגדויות של מפקחים, מורים, ארגוני מורים וכו' ובצדק מבחינתם.

החלטת ור"ה היא אותו 'כוח חיצוני' אשר תפעיל את 'כוחות השוק', תעלה שיקולים נוספים ולגיטימיים בבחירת התלמיד ותייצב את המערכת במספר מקצועות קצת יותר שפוי.

 הערת העורך

ההסבר המקובל שניתן בתקשורת להתפטרותו של ד"ר צמרת היה העימות סביב תוכנית הלימודים באזרחות. הסבר אחר שהוצע כאן היה קשור ליחסי הכוחות בין המזכירות הפדגוגית, האחראית על הפיקוח המקצועי ועל בחינות הבגרות, ובין הרשות הארצית למדידה והערכה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

3 תגובות

  1. זיו :

    כל הכבוד, שושי.

    נהניתי מאוד לקרוא.

    בהתחלה הכותרת גרמה לי למרמור מסויים (נו, בטח, היא מורה לביולוגיה ולכן היא בעד) אך המשפט הבא ועוד מודגש העמיד את כוונת המחבר על דיוקם:
    "נכון, ור"ה הלכה קצת רחוק מידי כאשר צמצמה את מקצועות מקבלי הבונוס המוגבר ל-8 בלבד, אבל כבר בהודעה המקורית דובר על גמישות מסוימת…"

    חותם על כל מילה.

  2. שושי פולטין :

    שמעתי כי..

    שמעתי היום כי פורסם שהנושא הוקפא על ידי שר החינוך. כיוון שלא שמעתי ולא מצאתי לזה אסמכתא, מישהו יכול לקשר אותי לידיעה?

  3. בחינות הבגרות – סקירה על שיטת הבונוסים (2011) « לקראת רפורמה בבחינות הבגרות :

    […] של המצגת. לקריאה נוספת: המורה והבלוגרית שושי פולטין מסבירה כי היוזמה לשינוי שיטת הבונוסים היא למעשה יוזמה של […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.