חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק זכויות חברתיות – אור של תקווה במושב החורף

נושאים הפנקס פתוח והיד כותבת, פוליטי, רווחה ושירותים חברתיים ב 1.11.11 1:27

השבוע מתחיל מושב הכנסת הראשון שאחרי הקיץ. שלוש הערות למושב החדש: א. חוק זכויות חברתיות, ב. פרק המיסוי בועדת טרכטנברג, ג. הפרטת הבריאות.

 מאת: הרב עדית לב

הכנסת מתכנסת בתחילת שבוע הבא למושב החורף, מושב ראשון אחרי מחאת הקיץ הגדולה, תפסנו את הרחובות, חיינו במרחב הציבורי, והשפענו עליו. והנה הכנסת בדרך להתכנס בחזרה בצילה של המחאה, יוזמות רבות מדוברות בימים אלו על מנת להביא את השפעתה של המחאה לתוך הכנסת. ביניהן אפשר למנות את המשמר החברתי, יוזמות חקיקה ואני מניחה שכשיתחיל מושב הכנסת נפגוש עוד יוזמות. במשך השנים שאני מסתובבת במסדרונות הכנסת למדתי עד כמה משמעותית היא עבודתנו במשכן. היכולת של אזרחים להשפיע על הדברים גדולה מכפי שהם מודעים לה ואני מקווה מאוד שבמושב הנוכחי האמירה החזקה של המחאה שיש לנו כאזרחים סדר יום ודרישות חברתיות תבוא לידי ביטוי גם בתוך המשכן.

 

 לקראת המושב החדש שלוש הערות לתשומת ליבנו ותשומת ליבם של המחוקקים:

 

א. חוק זכויות חברתיות

המחאה החזירה  לשיח הציבורי את חוק זכויות חברתיות. בתחילת הדרך, עם הקמת המדינה היה ברור כי זכויות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מתרבות החיים שלנו כאן, עם השנים והשינוי לכיוון חשיבה ניאו ליברלית הודרו הזכויות החברתיות מהשיח ועד היום לא הצליחו להעביר בכנסת את חוק זכויות חברתיות.

חוק זכויות חברתיות הוא קודם כל אמירה ערכית ואידיאולוגית. הוא מגדיר מה אחריות המדינה על היכולת של האזרח להתפרנס, על היכולת שלו למצוא ולממן מקום מגורים ראוי,  לקבל חינוך טוב וראוי לילדיו, שירותי בריאות, ובכלל לחיות חיים מכובדים. מתוך האמירה האידיאולוגית הזו יגזר אחר כך היישום שלהם. אם למדינה יש אחריות לדיור של אזרחיה היא  תצטרך לעסוק בנושא זה, ולא תוכל להחליט שהיא לא מטפלת בנושא זה ונותנת לו להתייבש ולהעלם.

הוצעו נוסחים רבים לחוק, וכיום יש שני נוסחים מובילים, הצעת חוק שנמצאת כבר על שולחן הכנסת, והצעת החוק של האגודה לזכויות האזרח. הצעת החוק שנמצאת על שולחן הכנסת היא הצעה שנוסחה על ידי ועדת חוק חוקה ומשפט בראשות ח"כ אופיר פינס, בכנסת ה- 15. ההצעה הזו  משקפת פשרה שהתקבלה בשעתו בועדה, והיא הצעת חוק מצומצמת יחסית להצעת החוק של האגודה לזכויות האזרח.

סיעת מר"צ כבר הודיעה שהיא תקדם את החוק בכנסת, ואני מניחה כי יש ח"כ נוספים שיצטרפו לעבודה על החוק הזה.

החוק שיעבור יהווה הצהרה ערכית ולכן לתפיסתי ראוי להעביר את ההצעה הרחבה ביותר, שתעביר את המסר הברור כי כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים, ולכן לכולנו זכויות שוות.  מתפקידנו, לעקוב אחרי יוזמות החקיקה הללו ולסייע לאלו שאנחנו חושבים שהן הטובות ביותר.

 

ב. אימוץ פרק המיסוי של ועדת טרכטנברג.

ביום ראשון אימצה הממשלה את פרק המיסוי של ועדת טרכטנברג. יש הרבה מה לומר על הפרק עצמו, ואולי גם אני אתייחס לתוכן בשבועות הקרובים, הפעם אתייחס לדרך. כל אתרי החדשות ברשת דיווחו על ההחלטות שהממשלה הולכת לאמץ, אך באתר משרד ראש הממשלה לא התפרסמו ההחלטות לפני, רק הודעות הדוברות הרלוונטיות. גם עכשיו, אחרי שההחלטות אושרו הן עדיין לא מופיעות באתר, רק הודעות הדובר. אולי אני קטנונית אבל יש לי רצון לקרוא את הדברים כפי שהשרים קראו אותם ולהבין גם את האותיות הקטנות, ובימים אלו בהם כל כך להעלות מידע לאתר ברשת אני לא מבינה למה משרד ראש הממשלה לא עושה זאת.

 

ג. הפרטת הבריאות, דוגמא פרטית.

הרבה נאמר בימים האחרונים בכלי התקשורת השונים על הכשל בטיפול בשינוי של תרופת האלטרוקסין, תופעות הלוואי מהם סבלו המטופלים כתוצאה מהשינוי בתרופה. את תשומת ליבי תפסה העובדה כי האחריות לעדכן את הרופאים, רוקחים והמשתמשים היא של חברת התרופות ולא של משרד הבריאות. עוד נקודה בה המדינה נסוגה לעמדת המשגיחה ומפקחת ולא לעמדת המבצעת, עוד נקודה בה על הכישלון משלמים אזרחים.

 

בתקווה למושב בו אזרחים רבים יעסקו במעקב מהותי ומשמעותי אחרי הנעשה במשכן, יגיבו לעבודת הח"כ בכל הנושאים הנידונים ואלו שלא נידונים. האמירה בפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" (פרקי אבות, ב, ט"ז), נכונה מתמיד. העבודה סביב הכנסת היא קשה ולעיתים מתישה, אך חובה עלינו לעסוק בה, גם אם לא נצליח להקיף את כל מה שקורה במשכן. 

אנחנו ברבנים למען זכויות אדם נמשיך לעקוב אחרי הנושאים שאנו עוסקים בהם תעסוקה, דיור, תקציב ועוד, ונשמח לסייע לכל יוזמה והתארגנות.

 

הרב עדית לב,

שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

4 תגובות

  1. ל רפי :

    סיסמאות, סיסמאות , סיסמאות

    א. חוק זכויות חברתיות
    חוק זכויות חברתיות, כפי שמציעה אותו הכותבת הוא חוק דקלרטיבי, וככזה חסר משמעות. אם מדינת ישראל אינה מסוגלת לממש בפועל את מרבית הנושאים הנכללים בחוק הצהרתי כזה ולהפוך אותם מהצהרה בעלמא לתכנית ביצוע קונקרטית, עשוי החוק להביא לתוצאות הפוכות מאלה שלהן הוא מתכוון. הגורמים שהחוק קרוב לרוחם יניחו לנושא משום שחוקק חוק, ואלה שיודעים ראש שאין דרך לישמו, ישמחו על "שיצאו בזול" מהצורך לפעול בשטח לתיקון עוולות חבריות שאותן כן ניתן לתקן.
    לכן, חוק בעלמא הוא מבס שפתיים לאידיאולוגיה יפה אבל לא מעשית, ומכת מוות לצורך לממש תיקונים "נבחרים" לפי סדר עדיפויות ברור של הבעיות האקוטיות ביותר כיום. אני מציע גישה פרקטית ותכנית מימוש קונקרטית ומבוקרת ע"י הציבור ו"המחאה" במקום דקלרציות.
    בגישה זו קושי שאני מבין את הנטיה לברוח ממנו – חייבים להחליט מה כן ומה לא (עדיפויות) ואי-אפשר להסתתר מאחורי סיסמאותהכוללות הכל מכל כל, אבל חסרות ערך ביצועי.
    ב. וועדת טרכטנברג;
    כבר נאמר כאן מספר רב של פעמים שוועדת טרכטנברג אינה "טלית שכולה תכלת". יש בה דברים טובים וחסרים בה דברים חשובים אחרים כדוגמת פתרונות דיור קונקרטיים, המתמצים בשלושה קריטריונים מרכזיים: בניית או הסבת או פינוי והסבה של חמישים אלף דירות חדשות למגורים בכל שנה משנות החומש הקרוב (וכ-40 אלף דירות בכל שנה בחומש שלאחר מכן, אם לא תהיה עליה גדולה); הדירות חייבות להתפרס על פני כל אזורי המדינה ולסייע בפיזור האוכלוסיה ופיתוח וקרוב הפריפריה למרכז; קביעת קריטריון ברור ומחייב לקשר בין המחיר הממוצע לדירה לשכר הממוצע במשק, בצרוף קריטריונים משלימים לסיוע ממשלתי לצעירים, למשפחות חד-הוריות, למוגבלים ולמובטלים מאונס, להשגת דיור סביר, ברכישה או בשכירות התואם את יכולותיהם הכלכליות.
    ללא תוכנית ביצוע שבה עוגנים ברורים וברי מדידה המכוונים את ניהול הנושא ע"י הממשלה, בתאום עם ארגון הקבלנים מזה ועם נציגות ציבורית- חברתית ראויה מזה, לסיסמאות הכלליות מסוג: "דיור בר-השגה"… אין משמעות.
    ג. הפרטת הבריאות;
    אין מקום להפרטת הבריאות, אבל אין פרוש הדבר שהממשלה צריכה להפעיל ולנהל כל אלמנט במערכת הבריאות כבעלת השרות הפרטני. במילים אחרות, יש מקום לביצוע אלמנטים מתוך שירות הבריאות הממלכתי באמצעות קבלני משנה פרטיים, במסגרת חוזי מסגרת אחידים שהממשלה או שירותי הבריאות הקיימים קושרים עימם בכדי למנוע הפקעות מחירים וגלישה לעבר שירותים "אקסקלוסיביים".
    יש לחזור לגישה בסיסית שעמדה ביסודו של חוק בריאות ממלכתי: גביית התשלומים עבור השירות תהיה חובה (ואז היא גם מס נוסף…), תעשה ע"י הממשלה במרוכז, אשר תממן את המוסדות נותני השירות לפי מפתחות אחידים. ציוד רפואי ייחודי ויקר במיוחד, יופעל כיחידות שירות ממלכתיות למוסדות נותני השירות הרפואי, יתנהל כיחידה תקציבית נפרדת ויתומחר כך שיוכל להתפתח בעתיד על יסוד השגיו הניהוליים, התיעלות משקית, וניצול מיטבי של הציוד שברשותו.
    לבד מתקציב הבריאות המהווה חובה, יוכל כל אזרח לרכוש לעצמו ביטוח משלים כרצונו, ועלויות ביטוח זה יבוקרו ע"י הרגולטור במטרה למנוע היווצרות רפואה שחורה ו/או הפקעות מחירים.
    זו כמובן רק הצעה ראשונית ושטחית אחת לאופן בו ניתן לייעל את שירותי הבריאות בתקציב נתון. המערכת הרפואית כולה זקוקה לבחינה וריענון, מבחינת מדיניות לאומית, תיקצוב, הכשרת כוח אדם, שכר העובדים בה, ורמה יחסית של השירותים הקבועים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. קביעת קריטריונים בכל אלה, אין פרושה בהכרח שהיא חייבת להיות מופעלת ומנוהלת באופן שוטף ע"י הממשלה או סכנויותיה, שלהן גם תפקידי בקרה, תחיקה ופיקוח – שילוב כזה לרוב הוא פתח לשחיתות , פרוטקציוניזם, וביורוקרטיה בלתי נסבלת.
    בנושא התרופות, למשל, אחריות משרד הבריאות לעדכן את הרופאים ו/או הרוקחים בסוגיות כאלה ואחרות הנוגעות לגילויים חדשים המתיחסים לתרופות, אינה מבטיחה המנעות טובה יותר מתקלות מאשר המצב הקיים. השאלה האמיתית אינה מי מודיע על השינוי, אלא באיזה אופן ובאיזה עיתוי הוא עושה זאת. יעילות ההודאה קשורה, למשל, גם בשאלה מה דינו של מי "שמצפצף" על ההודעה, מתעלם ממנה מתוך זילזול או מסיבה אחרת, או "לוקח סיכונים". את כללי המשחק האלה צריך לקבוע הרגולטור, קרי: משרד הבריאות. (אגב, מיחשוב תהליכים עשוי לעזור למנוע כשלים גם בנושא זה)
    במושב זה לכנסת עבודה רבה מאוד. אבל הוא אינו שונה מבחינה זו מהמושב הקודם, משום שלא גילינו בפועל שום "אמריקה". מה שהתחדש אולי, וזאת נראה די מהר, הוא בתחום המודעות הציבורית – בציבור הרחב וגם אצל רבים מחברי הכנסת. קיימת סכנה של שחיקת מודעות זו תחת אילוצי הפוליטיקה הקטנה והנושאים "הבוערים", ואם הציבור מבקש להשיג הישגים של ממש בחזית רחבה, עליו "לפקס" שוב ושוב את תודעת הח"כים לעבר סוגיות קונקרטיות ולא לכיוון של "חוקי מסגרת" חסרי תכלית.

  2. עמית - ה :

    אני חושב שבעזרת קבוצה של 100-200 אנשים בעלי הבנה סוציאל-דמוקרטית אפשר לעשות בכנסת המון.
    בניגוד להודעות הממשלה המצב הכלכלי שלנו גרוע וישנם אלפי אנשים משכילים ומוכשרים שיושבים בבית מחוסר עבודה.
    אנשים כאלו שגרים בסביבות ירושלים ניתן לגבש לקבוצה שתעזור לעשות שינוי.

  3. עדית לב :

    תגובה לתגובות

    רפי,
    לגבי הנושא של השפעת חוק שהוא הצהרה ולא תוכנית מחייבת, אני חושבת שאם תבדוק איך חוק כבוד האדם וחרותו שהוא חוק הצהרתי השפיע, תראה שהייתה לו השפעה רבה. כך שבעייני יש משמעות לחוק שהוא הצהרה. אני חושבת שההצהרה צריכה להיות הצהרה טובה, ולא פשרה גדולה מדיי – כי אז עדיף להיות בלי חוק (בעיניי).
    לגבי ועדת טרכטנברג, ההתייחסות שלי לא הייתה לועדה, אלא להתנהלות הממשלה בנוגע ליידוע הציבור על ההחלטות שהיא עומדת לקבל ומקבלת.
    לגבי הפרטת הבריאות – נראה לי שאנחנו מסכימים.
    אני גם מאוד מסכימה עם עמית שקבוצה של 100 – 200 אנשים שמבינים בסוציאל דמוקרטיה יכולים לשנות מהותית, הם רק צריכים להבין גם בכנסת ובאיך דברים מתנהלים שם. יש הרבה ארגונים (ביניהם רבנים למען זכויות אדם) שעובדים במשכן, אני רק מקווה שהאנשים הללו יחברו לארגונים ויעבדו איתם בשיתוף פעולה.
    תודה
    עדית

  4. חוק זכויות חברתיות – אור של תקווה במושב החורף | שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם :

    […] התפרסם לראשונה ב"עבודה שחורה" תגיות: אנחנו באינטרנט, האלטרוקסין, הכנסת, הפרטה, […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.