מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קרן הסיוע האירופית – הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה
המשבר הנוכחי הוא תוצאה של כישלון השיטה הניאוליברלית, אבל במקום להודות בכך ולחולל תפנית, אירופה רק דוחה את הבעיה שלה בכמה שנים, וזה ייגמר בבכי
מאת: ק. טוכולסקי
החלטת ראשי ממשלות מאירופה על הגדלת קרן הסיוע האירופאית לטריליון יורו היא לא יותר מאשר הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה (ערך ויקיפדיה על הונאת פונזי).לאירופאים בדיוק כמו לאמריקנים ולכל שאר חסידי הניאו ליברליזם בעולם אין כסף. לאחר 30 שנות ניאו-ליברליזם כל מי שבאמת האמין ברעיון העוועים הזה נותר בחוסר כל. העשירים ביותר התעשרו, העניים הפכו עניים יותר וכמותם המעמד הבינוני. העבודה ברחה למדינות שבהן לא רק שהשכר נמוך גם אפשר לזהם בחופשיות ולדכא כל ניסיון של עובדים להשיג זכויות בלי בעיות מיוחדות ש"ליברלים" למיניהם שהאמינו בכזב הניאו-ליברלי היו מתחלחלים אם היו נוקטים נגד עובדים בארצם.
המערב עדיין עשיר, או יותר נכון טייקונים ותאגידים במערב עדיין עשירים. המערב שקוע בחובות ואין לממשלותיו כסף לשלם. זה לא משנה אם בגרמניה או ביפן, בארצות הברית או בצרפת. 30 שנים של הורדות מסים ופגיעה במדינת הרווחה בצד הגדלת החוב הציבורי כתחליף להכנסות שאינן הלוואה של המדינות הותירו חורבן. העובדה שהאיחוד האירופאי מודיע עכשו על הקמת קרן של טריליון יורו משולה להודעה שלי על הקמת קרן של מיליארד יורו, לא אני ולא האיחוד האירופי נוכל אי פעם להחזיר את הכסף. שיתוף הפעולה של שוקי ההון בעולם שפצחו בחגיגות של עליות שערים מיד עם צאת ההודעה רק מוכיח כמה הבורסות הן לא יותר ממכשיר הונאה מתוחכם, גרסת פלדה ואבן עם מסכים אלקטרונים של נוכלי הירידים בעבר. אין איש שעוסק בכלכלה שבאמת מאמין שאת החובות האלו יחזירו אי פעם ועדיין אלו שמתקיימים מספקולציות חוגגים את עצם המשך ההונאה, את העובדה שיעברו עוד כמה שבועות או חודשים עד שהתרגיל יחשף והעסק יקרוס.
כמו בבונקר של היטלר בברלין, שם לפי תיאור ההיסטוריונים התרחשה בימים האחרונים לפני נפילת העיר בידי הצבא האדום הילולה בכחנטית, כך גם הבורסות של ימינו. שם חוגגים, מה לעשות שאפילו עיתון ליבראלי כמו השפיגל הגרמני סיכם את סיקור ההחלטה בכותרת הפשוטה: "אירופה מייצאת את החוב שלה". אירופה עושה זאת מאז שנות ה-70 וטוב שהשפיגל נזכרלהודות, אבל העסק די ברור, לאירופה אין באמת מה למשכן. במקום להתמודד עם משבר החובות בצורה רצינית, האירופאים לוקחים שיעבוד על נכס שכבר יש עליו 2 משכנתאות לפחות וערכו רק הולך ויורד.
מה שבאמת עצוב זה שמה שהאירופאים עושים לא רק שלא יעזור אלא יזיק. מנהיגי האיחוד מגנים על השיטה למרות שהיא רק מחריפה את המשבר. מאז תחילת הסיוע ליוון שוק ההון והבנקים רק העלו את הריבית על אג"ח יווניות, כי הממשלות לוקחות את ההתחייבויות, האזרחים נושאים בנטל ושוק ההון ממשיך בחגיגה. אם ראשי האיחוד היו רוצים באמת לסייע ליוון או כל חברה אחרת באיחוד ותכלס באופן כללי לאנושות כולה, במקום להדפיס עוד אגרות חוב חסרות ערך היה עליהן לנקוט במספר צעדים.
ראשית מנהיגי האיחוד היו צריכים לנקוב בגובה הריבית שתשולם על אגרות חוב של מדינות האיחוד ולא לאפשר ניפוח ספקולנטי של הריבית הזו. נכון, ליוון יש חוב גדול אבל גם לגרמניה, רק שגרמניה מחביאה את החוב שלה הרבה יותר טוב. המדינה הפדרלית לא חייבת הרבה יחסית ליוון אבל מדינות המחוז והרשויות המקומיות חייבות המון.
שנית, מנהיגי האיחוד צריכים כבר עכשיו לעשות שמיטת חובות והסדרת חובות מסודרת לכל החברות באיחוד. אין טעם להמשיך לבזבז כסף בהסדרים חלקיים שבסוף עולים יותר. שר האוצר הנוצרי דמוקרט הגרמני טען זאת לפני שנה לגבי יוון, עכשיו כאשר מבצעים תספורת לחוב היווני זה עולה הרבה יותר בגלל העיכוב. לכן אין טעם לחכות עם החובות של איטליה, פורטוגל, ספרד והאחרות. כבר עכשיו צריך לטפל בחוב.
שלישית, לטפל בצורה רצינית בהפקרות של התנהלות שוק ההון שמנפחת את החובות באמצעות ספקולציות והימורים כנגד יכולת החזר החוב של המדינות. יש להגביר את הרגולציה על שוק ההון. יש להטיל מיסוי על כל פעולה שעשויה לאפשר ספקולציה.
אחרי כל צעדי החירום האלו יש לבצע את הדבר החשוב ביותר, להבין שנאו-ליברליזם לא עובד. פשוט לא עובד, אלא אם כן רוצים להעשיר את העשירים גם כך ולרושש את השאר. צריך לחזור למדיניות רווחה סוציאליסטית/סוציאל-דמוקרטית. מיסוי פרוגרסיבי ויעיל, פיקוח על תאגידים וחברות, מדינת רווחה חזקה. הדפסת עוד טריליון של אגרות חוב חסרות ערך, גם היא לא תציל את השיטה היא רק תאריך את הסבל של כולנו, ביוון, בגרמניה ובישראל.
תגיות: אגרות חוב, אירופה, בורסה, האיחוד-האירופי, חוב לאומי, יוון, ניאוליברליזם, ספקולנטים, ק.-טוכולסקי, רגולציה
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
31 באוקטובר, 2011 בשעה 1:43
× ×™×ª×•×— דומה, קצת יותר מצחיק
http://www.youtube.com/watch?v=5odRIK28TWU
31 באוקטובר, 2011 בשעה 9:58
שמעת מה קרה ב××™×¡×œ× ×“?
האזרחים פשוט אמרו די.
זה עד כדי כך פשוט.
31 באוקטובר, 2011 בשעה 21:23
האיסלנדים דחו פעמים (במשאל עם) את ההצעה לקחת אחריות של המדינה/אזרחים על הבנקים המקומיים.
אבל הממשלה שהעבירה חוקי חירום בנושא לפני 3 שנים הלכה לבג"צ איסלנד, שהחליט כי הבנק הלאומי (עד שנות ה- 60) שהופרט בסוף שנות ה-90 צריך לשאת בהתחייבויות ללקוחות הולנדים ובריטיים לפני בעלי מניות ואג"ח.
המשפט הכי מצחיק בכתבה הבאה: "נשלם ברגע שנוכל".
http://www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5isByKn15vsm5yODH9jfqJ2-DMA-Q?docId=CNG.107773495a0160387697a1de4e76c059.191
3 בנובמבר, 2011 בשעה 23:40
בדיוק ההפך מה-'ביילאאוט' הארהבי — מפרקים את החברה המופרטת, וככה מי ש'טעה' משלם. כמובן שיחד איתו משלמים גם מלא מלא אנשים שלא 'טעו', אבל זה עדיף על רווחה תאגידית סטייל ארהב.
28 במאי, 2012 בשעה 4:58
[…] כתבתי כאן בעבר שלחוב האירופאי אין תוחלת. לא ניתן להחזיר אותו ואין בכך שום טעם. לשלם את החוב […]