חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סכסוך העבודה של הסגל הזוטר – חשיפת נתונים

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 27.10.11 5:53

אבשלום בן צבי, בעל יומן הרשת עמדת תצפית, עשה תחקיר פשוט וחשף את המניפולציות של ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות). להלן המידע והנתונים לטובת הציבור

"עומד אדם שתפקידו לדווח על המתרחש בחוץ. הוא מקבל הודעת ביפר שבחוץ חונה אוטובוס ירוק. מיד מגיעה הודעת ביפר ממקור אחר, לפיה הרכב שחונה בחוץ הוא קורקינט אדום. במקום לפתוח את החלון ולבדוק, הוא מדווח שצד א' טוען שבחוץ חונה אוטובוס ירוק, בעוד שצד ב' טוען שבחוץ עומד קורקינט אדום."

 הלוואי שזה היה סתם דימוי. ידיעה שהתפרסמה היום ב ynet בחתימת תומר ולמר (ואני נתפס אליה כדוגמא בלבד, מכיוון שהתופעה נפוצה מאוד):

על פי נתוני הוועד [ועד ראשי האוניברסיטאות. א.ב.צ] שהגיעו לידי ynet, עולה כי בעבור שעת הוראה מקבל סטודנט לתואר שני 270 שקלים ואילו דוקטורנט מקבל 510 שקלים לשעה, כשבמקביל, הם זכאים לפטור משכר לימוד ומלגות קיום בסך כ-50 אלף שקל בחודש. בנוסף, זכאים הדוקטורנטים גם לקרן נסיעות לחו"ל בסך 2,253 דולר בשנה.

באשר לעמיתי הוראה (מרצים שעדיין לא קיבלו קביעות) טוען הוועד כי הם משתכרים 473 שקל לשעה, בנוסף לצבירת שבתון וקרן השתלמות. אלו, על פי הטענות, מקבלים שכר שנתי עבור הוראה בשני סמסטרים, המתפרסת על פני 8 חודשים בלבד – עשר שעות שבועיות במשך 15 שבועות, כשחלקם מלמד במספר מוסדות וממרוויח משכורות נוספות. בנוסף, נטען, מרוויחים מורים מן החוץ (מרצים שהעיסוק העיקרי שלהם הוא מחוץ לאקדמיה) 421 שקל לשעה.

עם הכרזתו על שביתה לפני כשבועייםהציג הסגל הזוטר נתונים שונים בתכלית בפני ynet, מהם עולה כי מאסטרנט שמשלב מחקר ותרגול בכיתות מתפרנס בממוצע בין 2,800 ל-4,500 שקל בחודש. דוקטורנט מרוויח בממוצע בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש, כאשר בנוסף הוא מחויב להיות כל יום לפחות שמונה שעות במעבדה. בנוסף, דווח כי דוקטור המועסק כ"מורה מן החוץ" או "עמית הוראה" מרוויח שכר הנע בממוצע בין 8,000 ל-10,000 שקל למשרה מלאה, אך רובם עובדים בחלקי משרות.

בקיצור, ניצבים זה מול זה שני נראטיבים, או במילים פחות יפות, שני דפי מסרים שהועברו ע"י שני גופים שונים שנמצאים משני צדדיו של סכסוך עבודה. ניתן רק לתהות האם הטעות המביכה שמייחסת לסטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים מלגת קיום של 50,000 ש"ח בחודש נפלה במערכת ynet או שהועתקה ישירות מההודעה לעיתונות שהפיץ ור"ה. איפשהו באמצע, או בצד אחד (תיכף ננסה לגשש באיזה) נמצאת אמת עובדתית, מכיוון שאותו אדם בסגל הזוטר מקבל בסופו של דבר משכורת אחת, עם סכום מסויים. העבודה הבסיסית הנדרשת ממערכת העיתון, ובשביל זה היא שם, זה לחפש את המספר הזה, ולדווח מהו, ומכאן גם מי משני הצדדים דובר אמת ומי מפיץ נתונים מסולפים. אחרת היה אפשר להרשם ישירות לרשימת התפוצה של ההודעות לעיתונות.

עכשיו, אפשר לטעון שזה לא פשוט, והאוניברסיטאות בודאי לא יסכימו לפרסם נתוני שכר מטעמי צנעת הפרט, וצריך אולי יהיה לאתר חברי סגל זוטר שיהיו מוכנים לחשוף את תלוש השכר או לעשות עבודת תחקיר אחרת. יכול להיות. בשביל זה יש עיתונאים, בהנחה שבמערכות החדשות של כלי התקשורת אכן מועסקים עיתונאים, ולא רק עורכי טקסט שעושים "העתק הדבק" מהודעות שנשלחות מטעם בעלי עניין.

אז לטובת הציבור, מידע שחשף תחקיר קצר שעשיתי במשך כ 15 דקות, וכלל את הקלדת ביטוי החיפוש "הסכם קיבוצי סגל זוטר" בגוגל, ועיון בשתי התוצאות הראשונות:

א. זהו נוסח ההסכם הקיבוצי של הסגל הזוטר, מינואר 2008 עד ספטמבר 2010. מכיוון שעכשיו רבים על תנאי ההעסקה, אני מניח שרק עם פקיעת ההסכם הקודם ניגשו לדון על הסכם חדש, מה שנמשך כבר יותר משנה.

ב. זוהי ההודעה ששלח הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר אל חבריו בעקבות החתימה. יש בה את עיקרי ההסכם, אבל אולי יותר חשוב לצרכי התחקיר, הפניה אל טבלאות השכר של המועצה להשכלה גבוהה, ומה שרלוונטי מבחינתנו, לוחות השכר החל מדצמבר 2009. בחיפוש שטחי לא מצאתי באתר לוחות שכר מעודכנים יותר.

מסקנות זריזות:

1.  יו"ר ור"ה, פרופסור רבקה כרמי, אומרת:

כרמי הוסיפה כי הסגל הזוטר אינו אוכלוסיה הומוגנית וצריך לעשות הפרדה בין מרכיביו. "מרבית הסגל הזוטר הם סטודנטים לתואר שני ושלישי שעוסקים במחקר, ועבורם זו מעין תקופת מעבר עד לסיום הלימודים, או מורים מן החוץ – עורכי דין, רואי חשבון ואחרים – בעלי עבודה קבועה עיקרית אחרת שבאים לאקדמיה לאו דווקא ממניעים כלכליים ורשימת הדרישות כלל אינה נוגעת להם". לדבריה, את המאבק מובילה הקבוצה השלישית והקטנה ביותר – עמיתי ההוראה – המונה כאלף בני אדם.

הטיעון של תקופת מעבר לגבי הקבוצה הראשונה הוא קצת מוזר, בהתחשב בכך שאת הנתונים "המפוצצים" הם העבירו בהתייחס אליהם. טיעון של תקופת מעבר יכול להצדיק רק תנאים בעייתיים, שמתקיימים באופן זמני בתקופת מעבר. אם התנאים כל כך טובים, מה הרלוונטיות של היות התקופה זמנית?

לגבי הקבוצה השניה – המורים מן החוץ – הסכם העבודה תקף רק לגבי מי שהכנסתו מעבודה אחרת נמוך מ 175% מהשכר הממוצע במשק (כלומר 15,575 ש"ח נכון ליולי 2011). אם היא מתכוונת אליהם, הרי שבכל מקרה, ובשונה מדבריה, הם אינם נכללים בסגל הזוטר.

2.  ההסכם מתייחס לשלושה דרגים של הוראה:

בעלי תואר דוקטור, שלא זכו לקביעות, משתכרים (לפי לוח השכר של מדריך ד"ר) בין 264 ש"ח לשעת הוראה (ללא ותק), עד 413 ש"ח לשעה (לאחר 15 שנות ותק). ור"ה הציגה נתון של 473 ש"ח לשעה וטענה שהם מלמדים 10 שעות בשבוע. אלו הן שעות פרונטליות. לפי ההסכם, שעת הוראה פרונטלית מחושבת כ 2.75 שעות (או 2 אם היא שעת מעבדה) ולכן המשרה היא 27.5 שעות. מי שזה נראה לו מעט עבודה, צריך לזכור שבמערכת אקדמית תקינה (ובמיוחד באוניברסיטאות החתומות על ההסכם המדובר), ד"ר אמור לעסוק גם במחקר, וההוראה היא לא היקף עיסוקו היחיד.

מי שאינו בעל תואר ד"ר, מועסק בהיקף של 8 שעות פרונטליות שבועיות, לפי שתי צורות חישוב של משקל השעה הפרונטלית, כך שהיקף המשרה שלו מחושב כ 22 או 32 שעות שבועיות. גם הם כמובן עוסקים בלימודים מעבר להיקף עיסוקם בהוראה. מכיוון שיש שתי צורות חישוב, בהמשך יוצגו שני נתוני שכר בהתאמה.

דוקטורנטים ובעלי תואר שני משתכרים (לפי לוח השכר של אסיסטנט א') בין 365/251 ש"ח לשעה (בשנה הראשונה) ל 404/277 ש"ח לשעה (לאחר 15 שנות ותק, שאינן סבירות לפחות לגבי דוקטורנטים). ור"ה הציגה נתון של 510 ש"ח לשעה.

תלמידים לתואר שני ובעלי תואר ראשון משתכרים (לפי לוח השכר של עוזר הוראה בין 210/131 ש"ח לשעה (בשנה הראשונה) ל 233/163 ש"ח לשעה (לאחר 15 שנות ותק, שאינן סבירות בדרגה הזו). ור"ה הציגה נתון של 270 ש"ח לשעה.

מורים מן החוץ, דרך אגב, משתכרים בין 196.84 ש"ח לשעה בדרגה הנמוכה, לבין 472.94 ש"ח לשעה אם הם פרופסורים. ור"ה הציגה נתון של 421 ש"ח לשעה. מרצים ומרצים בכירים (הדרגה שמתחת לפרופסורים), משתכרים לפי הנתונים 388.62 ש"ח לשעה.

בשורה התחתונה – כל הנתונים שהציגה ור"ה הם גבוהים מהתשלום המקסימלי לפי ההסכם הקיבוצי, גם כאשר הסבירות לקבל אותו (בגלל דרישות הותק) היא נמוכה מאוד, עד כדי אי-סבירות.

3.  לפי ור"ה, דוקטורנטים זכאים לקרן נסיעות לחו"ל בסך 2,253 דולר לשנה, ומשתמע שזאת הטבה שכל אחד זוכה לה (לא רק מקבלים שכר גובה, גם טסים לחו"ל. איזה כיף). נתון יפה, רק שלפי ההסכם, כל מוסד מתקצב 1,250 דולר לשנה עבור מספר המשרות השלמות של עובדי סגל זוטר שהוא מעסיק לטובת קשרי מדע (כולמר כנסים בארץ ובחו"ל), והסכום הזה מחולק בין עמיתי ההוראה לפי קריטריונים. כלומר – לא מדובר בהטבה לכל מועסק, והסכום נמוך בחצי ממה שהציגה ור"ה.

4.  שווה לשים לב, וזו תופעה רווחת במגזר הציבורי, שכרבע מהשכר עבור ההעסקה בצורה המדוברת (ובחלק מהתפקידים האחרים גם יותר מרבע) משולם לא כשכר בסיס אלא כתוספת אקדמית, כלומר שכנראה חלק זה לא יכלל בחישוב השכר עבור תנאים סוציאליים (הפרשה לפנסיה וקצבאות שונות)

5.  הכל עוסק במצב הסגל הזוטר באוניברסיטאות. אני לא בקיא לגבי המצב במכללות.

קיבלתי הבוקר (26.10) מייל מהפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר. הוא מאשר את עיקרי הדברים, ומוסיף נקודות חשובות לגבי חישוב היחס בין שעת הוראה פרונטלית לשעות ההיקפיות, ועל התוספת של העיסוק במחקר הנלוות למשרת הוראה:

אבשלום שלום,

המייל שלך הועבר לעיוני.

תודה רבה על התגובה — אני מעריך מאוד את המאמץ לבדוק את הנתונים.

ככלל, החישוב שלך נכון.

מורים מן החוץ יש לא רק בעלי שכר גבוה. אקדמאים רגילים בעלי תואר ד"ר המועסקים בתוכניות חוץ-תקציביות וסגורות מועסקים גם הם כממ"ה (מאות רבות של חברי סגל, כולל אותי), ולא רק כעמיתי הוראה. ההסכם שלנו מוחרג (במסמך נפרד) בתוכניות אלה. מה שכן, האוניברסיטאות צירפו שכר ליחידת הוראה של ממ"ה ג', שזו דרגת שכר של פרופסור. ושוב, מדובר בשכר ליחידת הוראה (הרבה שעות עבודה) ולא לשעת הוראה.

באופן כללי, ור"ה ביצעה שתי מניפולציות גסות, חישוב השכר לפי 15 שבועות לסמסטר, וציון רק שעות ההוראה. צדקת שבהסכם ערך שעת הוראה מחושב לפי 2.75 שעות. זה חישוב מקורב מלמטה  (מהתקופה בה האוניברסיטאות היו קטנות, ומספר המטלות הנלוות היה מועט) ובהנחה של 6 חודשי העסקה לסמסטר (ולא רק 15 שבועות). בחודשי החופשה גם יוצאים לחופש, וזה חשוב, וגם עוסקים במטלות הוראה כמו כתיבת ובדיקת מבחנים ועוד.

למעשה, בשל הקיצוצים האוניברסיטאות החלו "להתייעל", ולבטל קורסים וכיתות תרגול. מספר הסטודנטים בשיעורים ובתרגולים הנותרים גדל מאוד, בערך כפול ולעיתים קרובות גם פי שלוש וארבע מהמספר שהיה מקובל כשאני הייתי תלמיד לתואר ראשון, או כשהייתי עוזר הוראה בתואר השני. כך, עומס העבודה הנלווה להוראה עצמה הלך וגדל. בשנה החולפת נתנו שתי אוניברסיטאות פיצוי על עומס הוראה גדול, למרות שאין לנו על זה סעיף בהסכם. סוגיית גודל הכיתות היא לכן אחת מהנושאים שהעלינו במו"מ.

לוחות השכר מדצמבר 2009 הם אכן העדכון האחרון.

ציינת נכון את סוגיית המחקר. הסכם שכר הסגל האקדמי מניח מחקר בהיקף של חצי משרה. לכן החישוב של 8 שעות הוראה לפי 2.75 שמביאים אותנו ל-22 שעות שבועיות, ועוד 22 למחקר, סה"כ 44. בפועל, בחלקי משרה קטנים אתה עדיין צריך להראות הרבה מחקר, אחרת לא יעסיקו אותך, כלומר המחקר כמעט בחינם.

ענייני תקשורת, וסתם לשם סקרנות:

א. אני שולח הפניה אל הרשומה הזו אל תומר ולמר. מסקרן אותי לראות מה תהיה תגובתו. אם היא תהיה מעניינת מספיק, אשתדל לפרסם אותה כאן.

ב. לאור תוצאות התחקיר שלי (עניין של קצת פחות משעתיים כולל ניסוח הרשומה), אני אעביר אותה לפרסום גם בעבודה שחורה, לארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב ולאתר העין השביעית. אולי היא תזכה לבמה נוספת.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

15 תגובות

  1. שושי פולטין :

    קראתי את כתבתו של תומר ולמר ותהיתי גם אני על הסכומים ההזויים.
    הם נובעים כנראה בעיקר מהעובדה שמתעלמים מעבודתו של איש הסגל הזוטר כאיש מחקר ומייחסים את המשכורת להוראה בלבד.
    רק חבל שהם יוצרים דיסאינפורמציה כזו.

  2. שגית :

    אני חושבת שעובדים המשתכרים שכר הנחשב נאה לא צריכים להתנצל על זה שהם מוחים. הם גם שילמו לא מעט בשנים וכסף כדי להגיע להון האנושי שלהם ולכן זה לא דומה למאבק של מקבלי שכר מינימום.
    זה לגיטימי לחלוטין למחות כנגד הפגיעה בביטחון התעסוקתי. מעבר לכך שכר הוא פונקציה של פריון, וישנה מדיניות של החלשת העובדים ואמירה של אתם לא שווים וכך מאפשרים דחיקת השכר, אבל האם באמת זו המדינה שאנחנו רוצים.

    לכם בסיכומו של דבר, זה לא צריך להיות משנה אם מרצה מקבל 400 ש"ח או 300 ש"ח (כלומר זה משנה, אבל לא עקרוני לדיון בדרישות)

  3. א. קוריאל :

    התקשורת הממוסדת כבר מזמן פשטה את הרגל

    כל הכבוד לאבשלום שחשף את הנתונים.
    הקלות המדהימה של "התחקיר" שנדרש לשם כך – חיפוש פשוט בגוגל – מראה עד כמה כלי התקשורת הממוסדים (ynet הוא לא יחיד בעניין הזה) מועלים פעם אחר פעם בתפקידם לדווח נתונים מדויקים לציבור.
    הגיע הזמן ש"עבודה שחורה" ישדרג את עצמו לכיוון יותר עיתונאי-דיווחי. זה עולה כסף, וצריך לגייס תרומות. יש בלוגים שעושים את זה, הנה שתי דוגמאות איך:
    וולווט אנדרגראונד (http://velvetunderground.co.il/?p=10533)
    החברים של ג'ורג' (http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?page_id=307)

  4. זיו :

    האם שכר לשעה זה הסעיף היחיד בתלוש?

    מי כמונו עובדי הוראה יודעים שיש שכר בסיס נמוך מאוד ועליו יש עוד תוספות רבות.
    הרי מי שיראה את טבלאות השכר של המורים יחשוב שמדובר בעניים ממש, רק מי שבמערכת יודע שבפועל המשכורת היא פי שניים בממוצע.

    גם בשכר הסגל הזוטר יכולות להיות תוספות שלא מתומחרות "באינטרנט" ובהסכם הקיבוצי.

    דוגמה קטנה: תוספת על ביטול זמן נסיעות.
    תוספת לבדיקת תרגילים/מבחנים וכ"ו.

    אני לא מודע לכל רכיבי השכר, אך בוודאי זו טעות להתחשב רק בהסכם הקיבוצי הרשמי בלי להתייחס לפרטים.

    ואייך כתב כותב המאמר: אם זה כל כך גרוע, שיראה הסגל הזוטר את התלוש (אפילו בעילום פרטים מזהים) ונוכל להחשף לסעיפים הנוספים מעבר "השכר לשעה".

  5. רביב נאוה :

    זיו,
    גם תוספות על שכר הבסיס צריכות להיות מעוגנות בהסכם הקיבוצי. כך זה אצל המורים, כפי שציינת (למיטב ידיעתי, לסגל הזוטר אין הרבה תוספות כאלה – במקום זה הם מתוגמלים לפי יחידות הוראה (החישוב: 1 שעה פרונטלית = 2.7 שעות מופיע במאמר).

    אם יש תוספות והן לא מופיעות בהסכם הקיבוצי, זה לא בסדר וההסכם הוא למעשה חסר ערך.

    מצטרף לדרישה שלך לראות תלוש.

  6. מעין :

    כל הכבוד לאבשלום על הפוסט החשוב. לענייננו, גם מאבקי המורים והסגל הבכיר באוניברסיטאות סבלו מהדיסאינפורמציה של "השכר לשעת הוראה". כמה פעמים צריך לכתוב שהוראת קורס טומנת בחובה שלל מטלות פרט ללימוד פרונטלי, כמו שעות קבלה לעזרה לסטודנטים בתרגילים ועבודות, כתיבת מבחן (מועד א', מועד ב', מועד ג'…), בדיקת מבחנים ושיעורי בית, שלא לדבר על הכנת הקורס? ברור שהשכר צריך לשקף את מלוא העבודה שמושקעת בקורס ולא רק את שעות ההוראה.

    בהקשר הרחב יותר, ראוי לזכור שהעסקת מסטרנטים ודוקטורנטים במחקר תמורת מלגה (חסרת תנאים סוציאליים) ובאופן נפרד בהוראה היא המצאה של שנות ה-80. לפני כן הועסקו במשרה משולבת שכללה מחקר והוראה, בלי מתנות וטובות בדמות מלגות המחקר.

    הציטוט של רבקה כרמי מקומם: "תקופת מעבר" של דוקטורנט נמשכת כשש שנים (תואר שני + שלישי)! לטעון ש-6 שנים במקום עבודה זה מצב "זמני" שאפשר להשלים עם תנאיו הגרועים זו שערוריה. בנוסף, לטעון שלמורים מן החוץ יש עבודה רגילה אחרת והם מגיעים ממניעים לא כלכליים זו התעלמות מהעובדה שכל תופעת המורים מן החוץ נוצרה בעקבות קיצוצי התקציב והתקנים באוניברסיטאות והפטנט שהן מצאו – להעביר את ההוראה האוניברסיטאית למיקור חוץ.

  7. ארטור-לרביב נאוה :

    אתה טועה בתשובתך לזיו

    כותב המאמר לא מתבסס על ההסכם הקיבוצי אלא על טבלאות השכר שמצא בגוגל.
    כפי שזה אצל המורים ,טבלאות השכר מיצגות רק חלקיות ההסכם ואי אפשר לגזור את שכרו של מורה ,אפילו בקירוב על סמך הטבלאות בלבד .

    אני מקוה שבהסכמי הסגל הזוטר אין מתחבאים תוספות לטבלה בהקפים כמו אצל המורים ,כי אם כך אז הם שומטים לעצמם את טיעונהם שלהם .

  8. ארטור-לרביב נאוה :

    אין מתחבאים- לא מוחבאות

  9. איתי לארטור :

    1. הסיפור העיקרי הוא מה שרביב אמר. משרה מלאה של עמית הוראה לפי ההסכם היא 10 שעות הוראה אקדמיות בשבוע שהן 27 שעות בסה"כ (בד"כ עמיתי הוראה עובדים ב-20-40% משרה בסמסטר אחד או שנים כי ככה עובדת המערכת, ולכן עובדים בכמה מקומות). אם מחלקים את השכר במס' שעות הוראה "נטו" יוצאים סכומים גדולים.

    2. אם אתה רוצה לראות תלושים שלי משתי אוניברסיטאות פנה במייל

  10. אבשלום בן צבי :

    לארטור - התבססתי גם על נוסח ההסכם

    בניגוד למה שכתבת, לא התבססתי רק על טבלאות השכר, אלא גם על נוסח ההסכם הקיבוצי, שקישור אליו מופיע במאמר. למעשה, טבלאות השכר הן חסרות ערך ללא נוסח ההסכם הקיבוצי, מכיוון שהוא זה שקובע את ההקבלה בין דרגות ההעסקה של הסגל הזוטר לבין התפקידים בלוח השכר.
    בנוסף לשכר, ובהתאמה לתנאי ההעסקה של סגל ההוראה (ושל כל העסקה ראויה), חברי הסגל הזוטר זכאים לקרן השתלמות וקרן פנסיה, ודמי הבראה. בעלי תואר ד"ר זכאים גם לשנת שבתון. בנוסף ישנו תקציב לקשרי מדע, אבל לטעמי אין להתייחס אליו כרכיב משכורת. אין בהסכם תוספות אחרות, פרט לתוספת האקדמית הכלולה בטבלת השכר (וכמו שציינתי, אי-הכללתה בשכר הבסיס היא פגיעה במועסקים ולא הטבה.

  11. איתי -לארטור :

    נתוני * ברוטו * מתלושים שלי ב-2011 (עמית הוראה ב' תואר ד"ר, אחרי וותק וכל התוספות):

    בר אילן על שעתיים בסמסטר אני מקבל 2400 לחודש כפול שישה חודשים (אעפי שהסמסטר כמובן קצר בהרבה). אם מחשבים רק לפי שעות הוראה נטו כמו שעשתה ור"ה יוצא כ-550 שח לשעה, אם לפי פקטור 2.75 זה יוצא כ-200 לשעה.

    עברית על 4 שעות שנתי אני מקבל 4400 כפול 12 חודשים. כשמחלקים לשעות הוראה זה יוצא כ-500 שח לשעה, לפי הפקטור כ-185.

    עקרונית לא אמור להיות שום הבדל בין האוניברסיטאות כי שתיהן חתומות על אותו הסכם. בעבר גיליתי שבמשך שנה שלמה חישבו לי בבר אילן וותק אפס בלי להתחשב בנוסחה של וותק על פי תואר ושירות צבאי הכלולה בהסכם, זה תוקן רטרואקטיבית לאחר הרבה טלפונים ועזרת הוועד.

    הערה כללית – למרות סיפור הדיסאינפורמציה של ור"ה, השכר השעתי של דוקטורים עמיתי הוראה הוא בהחלט מכובד (השוו לשכר שעתי רופאים זוטרים ברוטו לחלק למס' שעות חודשי).

    ה"סיפור" האמיתי של המגזר הגדל והולך הזה הוא (א) זמניות בלתי נגמרת (ב) היעדר אופק תעסוקתי ללא פתיחת תקנים (ג) חלקי משרה שמאלצים את המורה ללמד בכמה מקומות בכל סימסטר כדי להגיע לשכר ממוצע פלוס. בשנה הקודמת אני תיזזתי בין 3 מקומות בירושלים + קמפוס רחובות בסמסטר א', ובסמסטר ב' במקום רחובות לימדתי בבר אילן, סה"כ 5 חלקי משרות.

    תופעת חלקיות המשרות גם פוגעת מאוד בסטודנטים, כי חלק גדל והולך מהמורים שלהם הם "אורחים לרגע" במוסד, ואין ממש צוות מתואם של מורי חוג, כמו שיש צוות בבית ספר תיכון.

  12. איתי -לקוריאל :

    אתה מה-זה-צודק. יש פה יותר מדי מאמרי דעה (רבים מהם צפויים) ומעט מדי חדשות.

    במקום לכתוב מאמרי דעה, אתה מוזמן להיות כתב תחקירי גוגל שלנו, ולהתחיל את הטרנד.

    כפי שאבשלום הראה לך, לא צריך שום תקציב, רק סקרנות וסבלנות.

  13. עמית-ה :

    אני חושב שהדרך בה נמדד כאן השכר מטעה שלא במתכוון.
    השאלה שצריכה להשאל היא: נניח מצב בו מרצה מהחוץ עובד משרה מלאה במקום עבודה אחד מה יהיה שכרו ברוטו לחודש.
    אצלי בבית התשובה היא 10 אלפים ש"ח תמורת חודש בן 196 שעות עבודה בפועל כלומר 51 ש"ח לשעה.

  14. ארטור-לאיתי ולאבשלום :

    תודה על ההארות

    לעמית – הדרך בה נמדד השכר היא היא המטעה ובהחלט בכוונה מלאה .

    אי אפשר להשוות ב 3 שורות ואפילו נסיונך לתת את עצמך כדוגמא מראה את אי הרלונטיות של הדוגמא כי חסרים נתונים רבים שאי אפשר להשוות בלעדהם כגון השכלה ,נדירות המקצוע,שנות נסיון מקצועי ,ואפילו מבנה שבוע העבודה .
    שימו לבכם שמול המתמחים האוצר שולף תלושי שכר ברוטו של 16000 ש"ח ,אך אינו מספר שהבסיס הינו 28 ש"ח לשעה ,42 ש"ח לשעת ערב או לילה ו56 ש"ח לשעת שבת .אני מניח עמית שאם היו מבקשים ממך לעבוד בשבתות כי יש עומס בעבודה אז 51 ש"ח לשעה ממש לא היה מספק אותך .

    מול הסגל הזוטר שלצערם עובדים משרות חלקיות ,מנפנף האוצר בשעת שכר להוראה נטו (יכול להיות שהממזרים אפילו מפילים את שכר השעה שבעיתונים על ה 45 הדקות האקדמיות .)

    איתי שמביא את שכרו ואחרי החלוקה במקדם 2.7 מרגיש ששכרו שבסביבות 200 ש"ח אינו גבוה .בעיני רבים זהו שכר אדיר .
    אם רוצים להסביר את מלחמת הסגל הזוטר נכון חיבים בכל מצב ששכר השעה נכתב לתת הסבר למשמעות השעה ,לנדירות העבודה ,לפיזור ימי העבודה ,לפיזור במרחק ,להכנסת זמני הנסיעות לחשבון השעות המושקעות (גם בגלל המרחקים ,ובעיקר נוכח העובדה שבאים לזמן עבודה קצר בהרבה מ 8 שעות )את ההכנה ,ובעיקר את זמן הטיפול והבדיקה של בחנים ומבחנים בכיתות שגדלו לעיתים למאות תלמידים .

  15. איתי :

    ארטור, אתה צודק לחלוטין מלבד זה שייחסת לי טענה שהשכר לא גבוה ואני אמרתי ההיפך.

    מה שנובע מדבריך הוא שהיה ראוי לפתח רשימת כללים לאיך צריכים להראות נתונים בדיון ציבורי על שכר, בכל מקצוע שהוא ואת הכללים האלה להטמיע בקרב העיתונאים.

    אם הכתב יבוא מראש עם טבלה שאותה הוא צריך למלא, וידרוש מהצדדים להציג תלושי שכר אופייניים, יימנעו מראש ספינים של שני הצדדים.

    נתונים בסיסיים שחייבים להיות בכל גרסה
    א. שכר ברוטו
    ב. מספר שעות עבודה בחודש (במקום העבודה ובבית, כולל מטלות שאינן נחשבות בד"כ "ליבת העבודה")
    ג. הערכה למספר שעות נסיעה בחודש ולהוצאות נסיעה (לדעתי, יש כאן בעיית צדק חברתי כי החזר הנסיעות נחשב בברוטו לצרכי מס)
    ד. גודל תוספת הוותק
    ה. בטחון תעסוקתי ואופק קידום
    ו. היקף משרה ממוצע (חשוב במיוחד להוראה באוניברסיטה/מכללה)
    ז. איזה אחוז מהברוטו הוא פנסיוני.

    נתונים צריכים להיות חציונים (ואולי גם שכיחים) ולא ממוצעים, על מנת להימנע מהטייה לערכים קיצוניים שהממוצע סובל ממנה יותר.

    אני בטוח שאתה יכול לגבש רשימה מקיפה יותר ממני.

    דווקא נתון שכר הבסיס שהזכרת בהקשר למתמחים הוא בסיס לספינים של ארגוני עובדים במגזר הציבורי, בגלל האחוז הגדול של תוספות מעבר לבסיס. נערי האוצר ותומכיהם בעיתונות כבר למדו את הטריק ומשתמשים בו כדי לקעקע את הספין
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1530535

    לדוגמה במקרה של הרופאים הדבר הכי לא ספין לדעתי הוא לחלק את הברוטו 16000 במספר השעות הכולל 300 ולקבל בערך 53 לשעה. לדבר רק על ה-16000 זה ספין, לדבר רק על שכר הבסיס לשעה גם זה ספין.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.