משטרת ישראל, מיובשת, מבוזרת ומוחלשת

בדלת האחורית, בלי דיון ציבורי וללא חקיקה, ממשלת ישראל מאפשרת קיומן של משטרות מוניציפאליות,  באותה דלת אחורית מפקיעה ממשלת ישראל מהמשטרה נגזרת שלמה של טיפול בעבירות פליליות ומעבירה אותן ל"רשות לטכנולוגיה ולמידע", נתוני רישום האוכלוסין של תושבי המדינה דלפו וכך חשפה מדינת ישראל את תושביה לסכנות הנוגעות לפרטיותם. לנוכח כישלונה של המדינה ראוי לממשלת ישראל לעצור את פיילוט מאגר המידע הביומטרי

מאת: מנחם לוריא

הקדמה:

משטרת ישראל "הוקמה" מיד עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. היא שואבת את הבסיס החוקי לפעולתה מפקודת המשטרה ומן הקודקס הפלילי. משטרת ישראל, כשמה כן היא, גוף בפריסה ארצית ועל פי החלטת ממשלה מ 1976 הגבולות הטריטוריאליים של המשטרה אינם כוללים את קווי שביתת הנשק בין ישראל ללבנון ובין ישראל לסוריה, את נהר הירדן ואת הגבול הבין לאומי בין ישראל למצרים. פעילותה של משטרת ישראל ביהודה ושומרון נובעת מהצורך של המדינה לספק לתושביה שירותי משטרה היכן שהם נמצאים. ברם: על פי המשפט הבין לאומי משטרת ישראל פועלת ביו"ש בחוסר סמכות שכן החוק הישראלי לא הוכל על שטחים אלה. זאת ועוד: מערכת המשפט הישראלית איננה כוללת, בסמכויות השיפוט שלה, את שטחי יהודה ושומרון והמשפטים של אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון מתנהלים בבתי המשפט שבתוך תחומי הקו הירוק.

האם משטרת ישראל היא באמת משטרה בפריסה ארצית?

ממשלת ישראל הנוכחית מקדמת יוזמה חקיקתית שלפיה תוכפף משטרת ישראל לרשויות המוניציפאליות כאשר בין משטרת ישראל, בהרכבה היום, והמשטרות המוניציפאליות יתקיימו יחסים של הנחיה מקצועית ועיסוק בפשיעה שהיקפה ארצי בלבד. שאר תפקידיה של המשטרה הארצית יהיו בהנחייה מקצועית בלבד ופעולות השיטור כמו גם מקורות התקציב יהיו באחריות הרשות המקומית.

אין צורך לדון בכשליה של התוכנית הזו. אין לה מקום משני טעמים פשוטים, הראשון: שירותי המשטרה בתצורה הזו לא יהיו אחידים ושווים לכל נפש. רשות מקומית עשירה תיתן שירותים טובים ואילו רשות מקומית ענייה (ויש יותר מידי כאלה) לא תצליח לספק את השירות הזה לתושביה. הטעם השני הוא: זה מבחינת לתת לחתול לשמור על השמנת היינו: פתח לשחיתות שילטונית שתפגע בהספקת שירותי משטרה לתושבים.

יש עוד לא מעט טיעונים נגד הרעיון הזה, נשאיר אותם לפעם אחרת.

ברם, תחנת המשטרה בכפר-סבא אחראית לספק שירותי משטרה לכ- 300 אלף תושבים. כיצד עומדת תחנת המשטרה בכפר-סבא במטלה הזו? ובכן, באמצעות שני גופים שאינם חלק אינטגראלי ממשטרת ישראל רבתי. במאמר מוסגר אציין שמשמר הגבול הינו חייל שכפוף למשטרת ישראל מתוקף החלטת הממשלה מ 1976 ושואב את סמכויותיו מפקודת המשטרה אך גם מצה"ל ואין לו סמכויות שיטור כהגדרתן בפקודה. ובכן, בלילה כאשר קורה מקרה שבו מעורב יותר מאדם אחד, משטרת כפר-סבא מזעיקה לעזרתה צוות ממג"ב קו התפר. מג"ב קו התפר תפקידו לבצע עבודות שיטור ומניעת עבירות בקו התפר שבין ישובי השרון לישובים הערביים שמעבר לקו הירוק. אך בשל מחסור כרוני בכוח אדם מסייע למשטרת כפר-סבא באירועי סדר בתוך הערים עצמן – למען הסר ספק בלא סמכות חוקית אלא אם נלווה אליהם שוטר במדים של משטרת ישראל ולא תמיד הוא – נמצא. עירית כפר-סבא (כמוהה גם עירית רעננה ועירית הוד השרון), הקימו גוף המשותף להן ולמשטרת ישראל שנקרא "שיטור קהילתי". ה"שיטור הקהלתי" מאוייש על ידי מתנדבים של המשמר האזרחי, גוף בבעלות, בפיקוח ובאחריות משטרת ישראל על פי דין. כלי הרכב ושאר האמצעים הלוגיסטיים ממומנים על ידי העיריות ומקורם בתשלומי הארנונה של התושבים. בשל מחסור כרוני בכוח אדם השיטור הקהלתי הוא זה שמבצע את הנוכחות והבולטות שעל פי דין אמורה לבצע משטרת ישראל. ומאחר והאנשים כלי הרכב, ואפילו הדלק שמניע אותם, מקורם בתשלומי הארנונה של תושבי הערים – יוצא איפה שגוף אחר, לא משטרת ישראל, מבצע פעילות משטרתית בשעות הלילה ומספק שירותי "משטרה" לכ 300 אלף אזרחים.

על פי חוק, רק משטרת ישראל רשאית לבצע חקירה של עבירה פלילית. לעצור, לחקור, לבקש הארכות מעצר ולהגיש כתבי אישום – האם זה באמת קורה?

בדו"ח מבקר המדינה לשנת העבודה 2009 נכתב שמאגר המידע ובו כל פרטים האישיים של תושבי מדינה ישראל (חיים ומתים) דלף לרשת האינטרנט. את שבט ביקורתו הפנה המבקר כלפי משרד הפנים, שהיה אחראי על אגירת המידע ושמירתו, ועל משטרת ישראל שכשלה לגלות מיהו המדליף, להביאו לדין ולהפסיק את העבירה. עוד ב 2009 הזדרזה משטרת ישראל להודיע לועדה לביקרות המדינה של כנסת ישראל, כי איננה מצליחה להגיע לחקר האמת בפרשת ההדלפה של מאגר מרשם האוכלוסין ואף כי לא הודתה בכך גם לא הצליחה להפסיק את העבירה, גם לא עד לרגע זה.

אתמול, מעל כל כלי תקשורת המכבד את עצמו, מודיע עורך הדין יורם כהן, פקיד ממשלתי הנושא את התואר:”ראש הרשות לטכנולוגיה ולמידע" כי הוא ואנשיו חקרו, עצרו, אספו ראיות, האשימו בבית משפט ובכוונתם להגיש כתב אישום כנגד מספר אנשים אשר גנבו והפיצו את מרשם האוכלוסין.

כאשר שירות הבטחון הכללי, גוף סטאטוטורי הפועל על פי דין לאיסוף מידע מודיעיני לשם סיכול פעולות איבה כנגד תושבי ישראל, מגיע למסקנה שפלוני משתתף בפעילות עויינת, הוא פונה למשטרה על מנת שתבצע את המעצר. הוא פונה למשטרה על מנת שתגבה עדות תחת אזהרה מהחשוד, הוא פונה למשטרה כאשר יש צורך להאריך את מעצרו של החשוד וכמובן שהמשטרה היא זו שמגבשת את כתב האישום וממליצה בהתאם.

אם ללכת על פי המידע שמסר פקיד המדינה עורך הדין כהן, הרי שיש ספק שהגוף שבראשו הוא עומד נהג כפי שנוהג שירות הבטחון הכללי, היינו את החקירה עצמה, את איסוף הראיות עצמו ואת גיבוש הראיות לידי כתב אישום – כל זה לא נעשה על ידי משטרת ישראל.

ואם להיות הוגן סביר שעורך הדין כהן מכתיר לעצמו כתרים ובפועל, כפי שבמקרה של שירות הבטחון הכללי, הגוף שבראשו הוא עומד אכן חקר ואסף ראיות אך הסתייע במשטרת ישראל שהיא הריבון היחיד לביצוע חקירה של עבירה פלילית בישראל.

כך או כך יוצא איפה שרשות אחרת, שמאין היא שואפת את סמכויותיה החוקיות אינני יודע, מבצעת חקירות של עבירות פליליות הקשורות בטכנולוגית המיחשוב והתפקיד הזה הופקע דה-פקטו ממשטרת ישראל.

דיון:

כאשר יורד הלילה על איזור אחריותה של תחנת משטרת כפר-סבא, מדינת ישראל מפקיעה מידיה של המשטרה נגזרת שלמה של תפקידים על פי דין ומעבירה אותם לגוף, חסר זהות חוקית, שנקרא "שיטור קהילתי". אם לא די בכך באירועי סדר ושלום הציבור מתערבת פלוגת מג"ב קו התפר – לא לשם כך היא הוקמה ואיננה שואבת את סמכויותיה מהמקור הזה. שירותי ה"שיטור הקהילתי" ממומנים מתשלומי הארנונה של תושבי כפר-סבא, רעננה והוד השרון. מה קורה בשאר הישובים שבתחום אחריותה של תחנת משטרת כפר-סבא? אינני יודע אך קל לשער שהם פשוט לא מקבלים שירותי משטרה עת הערב פוקד את ביתם.

בדלת האחורית ומבלי לבסס חוקית את הדבר הקימה ממשלת ישראל גוף בשם "הרשות לטכנולוגיה ולמידע" שאף הוא הפקיעה ממשטרת ישראל את נגזרת החקירה, המניעה והחשיפה של עבירות מחשב – כהגדרתן בחוק.

אני מסופק מאוד אם מחר מישהו יפרוץ למחשבים שלי ויגנוב את מאגר המידע המכיל את לקוחותי אם אקבל מזור ממשטרת ישראל. מסופק הן בשל העובדה שיחידת החקירות של משטרת ישראל העוסקת בחקירת עבירות מחשב מיובשת, תקציבית בכוח אדם ואמצעים, מאז הוקמה ב- 1989 ואני מסופק משום שאותה משטרה לא הצליחה לטפל בחשיפת העבריינים שגנבו והפיצו את מרשם האוכלוסין. ברם גוף אחר, שהפקיע ממנה את סמכויותיה, כן הצליח.

עם קצת צחוק בצד ובמידה והפרסום מפיו של מר כהן נכון כלשונו (ואני מקווה ומרשה לעצמי לפקפק בכך) זו אחת הפעמים שאני מצטער שלא ניגשתי לבחינות של לישכת עורכי הדין בישראל. לו כן הייתי מיצג את החשודים האלה בחינם שכן,לכאורה ואני מקווה שבאמת לכאורה, החקירה ואיסוף הראיות נגדם נעשו בחוסר סמכות ולכן הם בטלים.

מסקנות:

בדלת האחורית, בלי דיון ציבורי, בלי חשיפה לאור השמש של פעילות ממשלתית המצריכה ביקורת ציבורית – ממשלת ישראל מאפשרת, בחוסר מעש או במחדל, קיומן של משטרות מוניציפאליות אף כי החלטה בעניין מעולם לא התקבלה ומעולם לא עברה את הביקורת הציבורית והמשפטית הנדרשת.

באותה דלת אחורית ובאותה השיטה מדינת ישראל/ממשלת ישראל מפקיעה ממשטרת ישראל נגזרת שלמה של טיפול בעבירות פליליות. אל נקל ראש בעניין – עבירות מחשב הן עבירות שכיחות מאוד ורבים וטובים מאיתנו נפגעים מהן, הן באופן ישיר והן באופן עקיף -  אם למשטרת ישראל אין את האמצעים לתת מזור למי שנפגע מעבירות אלה ראוי לקיים על כך דיון ציבורי ולהניח על השולחן ולאור השמש את הפתרונות המוצעים ולא להלך כגנב בחשכת הליל.

אין ספק בדבר אחד: מדינת ישראל כשלה לשמור את נתוני רישום האוכלוסין של תושבי המדינה (חיים ומתים). מדינת ישראל חשפה במחדליה, את תושבי המדינה לסכנות הנוגעות לפרטיותם חשיפה משמעותית ועוולה אזרחית מהמעלה הראשונה.

בימים אלה מתחיל הפיילוט של מאגר המידע הביומטרי. לנוכח כישלונה של המדינה ראוי לעצור את הפיילוט מיד, להפסיקו ולדון שנית בחוק המשמש בסיס לפילוט הזה, שכן הסכנה בדליפת המידע מהמאגר הביומטרי היא סכנה אמיתית ומוחשית וכבר ראינו שהיו דברים מעולם. חובה על המדינה לאזרחיה (החיים וגם המתים – כך מסתבר) לעצור מיד ולאלתר את יישום המאגר הביומטרי.


Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

This entry was posted on יום חמישי, אוקטובר 27th, 2011 at 5:54 and is filed under דעות, משפט ופלילים. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

6 Responses to “משטרת ישראל, מיובשת, מבוזרת ומוחלשת”

  1. עמית-×” הגיב:
    27/10/2011 בשעה 9:47

    אני חושב שכל הדברים שאתה מדבר עליהם הם פשוט שלב בהפרטת המשטרה שהיא המטרה הנכספת של נתניהו וחבורתו.

  2. ארז הגיב:
    27/10/2011 בשעה 10:04

    אקדים ואומר שאני מסכים שהסיפור עם מאגר האוכלוסין צריך להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של המאגר הביומטרי.
    אני מסכים לחלוטין כי מייבשים את המשטרה והעברת הסמכויות לרשויות מקומיות ולמג"ב תעלה ביוקר בטווח הרחוק.

    אבל כל החלק הציני לגבי הרשות למשפט וטכנולוגיה מיותר ומעיד על בורות.
    ישנן מספר רשויות שלהן יש סמכות חקירה ומעצר בתחומים מסויים. כך לדוגמה הרשות להגבלים עסקיים והרשות לנירות ערך, שתיהן חוקרת, עוצרות ומאשימות על פי סמכויות מפורשות שהוקנו להן בחוק.
    הרשות למשפט וטכנולוגיה אומנם חדשה יותר אבל ההיגיון זהה.
    תחומים מסויימים דורשים התמקצעות רבה מצד אחד ופיקוח מצד אחר ועל כן ראו לנכון להקים להם רשויות פיקוח שהן גם גם גורם מפקח וגם גורם אוכף ולכן הן בעלות סמכות חקירה, מעצר והגשת כתבי אישום.

  3. מנחם לוריא הגיב:
    27/10/2011 בשעה 13:04

    בד"×› בורות וציניות לא הולכים ביחד – אבל את ×–×” נעזוב.

    הרשות לטכנולוגיה ולמידע: משנת 1996 אני מעורב,בצורה זו או אחרת, בהקמת רשות כזו. בזמנו חברת נטויזן,שאירחה את שרתי הממשלה, לקחה על עצמה את הקמת הגוף הזה וזה נכשל בחיבור בין הממשלה כממשלה לחברה פרטית ולאינטרסים המסחריים שלה.

    הרעיון של הרשות הזו לקוח,איך לא, מארה"ב שם גוף פדראלי מנהל את כל המידע הקשור בהתגוננות בפני איומים בסייבר ספייס כלפי מחשבי הממשל.

    הרעיון מצויין ומבורך הביצוע לא. זה לא תפקידה של הרשות לחקור שום דבר זה כן תפקידה לספק מידע על מה הם האיומים ואיך להתגונן מהם, כולל למשטרת ישראל כגוף מיעץ.

    אם ללכת לפי המודל האמריקאי (והוא לא רע בכלל וכאמור ×–×” ×”×™×” הרעיון עוד מ 1996) אז המידע של הרשות הזו צריך להיות זמין לציבור כך שגם אני אוכל להגן על מערכות המידע שלי – וזה כן חשוב אפילו מאוד.

    נכון שמאז שנכתבו מסמכי ההקמה של הרשות הזה (ב 1996) עברו הרבה מים בירקון אבל המציאות לא ממש השתנתה.

    אם תקרא שוב את המאמר שלי תראה שכן סייגתי את עצמי ואמרתי שסביר שהרשות ביצעה את התפקיד שלשמו קמה – קרי ×”×’× ×” על שרתי הממשלה – והפרסום של עו"ד כהן ×”×™×” מהטעמים של תראו עשיתי וייתכן ולו הייתי במקומו הייתי נוהג כמוהו – ×–×” רק אנושי. ובכל זאת מצאתי לנכון להתריע על כך שהממשלה,באמצעות רשויות שונות שהקימה, נוגסת בסמכויות המשטרה מבלי לשנות את החוק ומבלי להביא את הדבר לידיעת הציבור ובלי דיון ציבורי.

    אם לסכם: הרשות הזו קיימת וטוב שכך וחבל שלקח 15 שנה. אין זה תפקידה לבצע חקירות פלילות אבל כן תפקידה לסייע במידע ובעיצה למשטרה לבצע חקירות מחשב. והדברים לא הוצגו לציבור באופן הזה.

    מנחם.

  4. ארז הגיב:
    27/10/2011 בשעה 15:28

    אני מסכים עם המסר שלך אבל הנקודה של הרשות פשוט לא נכונה.
    בורות ="מאין היא שואפת את סמכויותיה החוקיות אינני יודע"
    ציניות: "ו אחת הפעמים שאני מצטער שלא ניגשתי לבחינות של לישכת עורכי הדין בישראל"

    לגבי הרשות, אתה משלב בכתיבה שלך בין הרצוי והמצוי. לדעתך וכנראה באפיון המקורי זו היית הרשות מסוג מסויים.
    בפועל, על פי חוק, קמה רשות מסוג אחר שלה סמכויות חקירה ומעצר.
    על כן יש כאן אולי בעיה עקרונית של תחומי חקירה המופקעים מהמשטרה – וניתן להתווכח עם ×–×” טוב או רע, אך אין כאן בעיה של הפרת חוק ולו לכאורה.

  5. רק הערה הגיב:
    27/10/2011 בשעה 16:10

    ולכן גם ראיות שהושגו בחוסר סמכות או רשות או אפילו בצורה לא חוקית הן ראיות קבילות.

    אני מתאר לעצמי שניתן מענה לטענות החוקיות שהועלו בפוסט. אני מתקשה לראות מצב מתמשך שבו המשטרה פועלת בניגוד לחוק, אולי שווה לבקש תגובות מהגופים המדוברים.

  6. מנחם לוריא הגיב:
    27/10/2011 בשעה 20:00

    אמרתי במאמר המקורי ובתגובה הקודמת שלי ואומר שוב: אני מניח שהרמו"ט פעלו על פי בסיס חוקי והחשודים שנתפסו יתנו את הדין. זוהי איננה "ה"נקודה לא של האמירה הכללית ולא של המאמר עצמו.

    לרמו"ט יש סמכות לבצע חקירות פליליות ולאסוף מידע מודיעני,לרבות פלילי, בהקשר לעבירה שהיא חלק מהקודקס הפלילי של מדינת ישראל (חוק המחשבים 1988) ובניגוד לרשויות אחרות שמבצעות חקירות ומעמידות לדין – כאן מדובר בהפקעת סמכות מהמשטרה לגוף שמסונף למשרד המשפטים, המשטרה מסונפת למשרד לבטחון פנים, הרשות הממלעתית לאבטחת מידע מסונפת למשרד ראש הממשלה ומופעלת ×¢"×™ שירות הבטחון הכללי ואעצור כאן ×›×™ תחשוד בי בציניות.

    היחידה לחקירות עבירות מחשב של מ"י מיובשת כבר שנים הן בכוח אדם והן באמצעים והמסר של מדינת ישראל הוא מסר מדאיג,כי: יש כסף אמצעים וכוח אדם לחוקרים ברמו"ט אבל למשטרה אין? ואם זה רק היה בתחום עבירות המחשב זה היה טוב יש עוד לא מעט תחומים כאלה כמו למשל החלטת ממשלה להפריט את מערך ההדרכה של מ"י כמו למשל העובדה שהמשטרה מעסיקה אזרחים שאינם שוטרים בתפקידים שנוגעים למידע פלילי (ואג האזרחים האלה פתחו בשביתה).

    ובלי קשר לאמור לעיל: העובדה שישנו גוף שנוגס מסמכויות המשטרה ומסונף למשרד ממשלתי אחר היא מאוד בעתית גם בהקשר של המאגר הביטמטרי. כולנו מכירים את מלחמת הרשויות אם וכאשר יפרץ או משהו יעשה כלפיו עבירה פלילית מי בדיוק יחקור? מי בדיוק יגן עלי ועליך?

    הקודקס הפלילי חלש מאוד בתחום הפשיעה הפיסקאלית ולכן,בישראל, ישנן כמה וכמה רשויות שמבצעות חקירות פיסקאליות (רשות המיסים,הרשות לנירות ערך) אבל הן לא נוגסות בסמכויות המשטרה העבירות שבהם הן מגישות כתבי אישום אינן חלק מהקודקס הפלילי.

    כל עבירה שקשורה במחשב והיא פלילית צ"ל (והוא כבר לא) בסמכות משטרת ישראל. עכשיו פרצו למחשב שלי וגנבו את מאגר הלקוחות שלי – למי אלך? בפני מי אלין? בפני משטרת ישראל המיובשת חסרת האמצעים או לרמו"ט. נסבך עוד קצת: אני יודע שהקרים טורקים הם שפרצו למחשב שלי והם שגנבו את מאגר המידע שלי, למי אלך לרמו"ט? למשטרת ישראל?

    פה בדיוק נעוצה הבעיה: כבר מ 1988 יש גוף שתפקידו לחקור עבירות מחשב ויש חוק יעודי בקודקס הפלילי לחקירה כזו. אבל ממשלת ישראל העדיפה,וטעמיה עימה, ליבש את הגוף ×”×–×” וכשמסתבר שהוא לא מסוגל לטפל בעבירות מחשב,כמו למשל גניבת מרשם האוכלוסין, אז מקימים גוף נוסף ומעבירים אליו סמכויות.במקרים אחרים טענו שהחברות הממשלתיות אינן יעילות והפריטו אותן. מה קיבלנו כולם יודעים וזה לא טוב יותר ממה שהיה — ×–×” הכיוון של המאמר…

    והאזרח הקטן: הוא בכלל לא יודע מזה וגם נפגע מזה ראה את השאלות שלי בפסקא הקודמת.

    ואגב:
    הקרים תורקים כן פרצו למאגר מידע שלי – למזלי הוא ×”×™×” מאוחסן אצל חברה קטנה בשם גוגל שבמהירות ויעילות פתרו את הבעיה לרבות העברת שמות החשודים לממשלה התורקית.

    ×–×” שלקח 9 שנים לפענח מי גנב והפיץ את מרשם התושבים לא ממש מעורר כבוד – לא למ"×™ ולא לרמו"ט. ×–×” שבאותו יום שהוכרז שגנבי מרשם התושבים נתפסו ומר מאגר ביטמטרי הלו הוא ×—"×› שיטרית – ממשיך לטעון שהמידע נגנב מהמפלגות שקיבלו אותו במסגרת הבחירות – ×–×” מעורר דאגה גדולה,לפחות אצלי, לרצינות של המדינה כשהיא אוחזת במידע פרטי שלי.

    מנחם.

Leave a Reply