חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עיין ערך עיני – פרק בפוליטיקה סוציאל דמוקרטית

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, פוליטי ב 24.10.11 5:57

מאמר מאת אדם רז ואודי מנור, חברים במפלגת העבודה, אודות עופר עיני או סיפורה הענייני של פוליטיקה סוציאל דמוקרטית ראויה   

"אמור לי מי אויביך ואומר לך מי אתה"

(פתגם סיני עתיק)

 "עופר עיני הוא לא הפתרון, אלא הבעיה"

(נחמיה שטרסלר, ערוץ 2  31.7.2011 )

"בתיווכו של עיני, העניקה מפלגת העבודה לנתניהו הכשר מוסרי להשלמת מדיניות

ההפרטה ובכך חתמה על תעודת הפטירה הרעיונית והפוליטית שלה",

( דני גוטווין, הארץ 16.8.2011 )

מבוא קצר

לפעמים ניתן לדעת לא מעט על אדם לפי אלו היוצאים נגדו פומבית. העובדה ש'דה מרקר' העיתון הניאו ליברלי המובהק ביותר בישראל, החליט לצאת למלחמה נגד עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, מיומו הראשון בתפקיד, מעידה על כך שמנקודת מבטה של הריאקציה הפיננסית הישראלית, הצעדים שמציע יו"ר ההסתדרות, כלומר מדיניותו, כמו גם דרכו בכלכלה הפוליטית הישראלית היא היא הבעיה.

כפי שנראה להלן, כמו במקרים רבים מאד – בהיסטוריה המודרנית, מסתבר שהריאקציה צבועה לא רק בצבעיה הקלאסיים – הלבן – אלא גם בצבעיה המהפכניים לכאורה האדום. שכן, כבר אמר אדם חכם: העולם הוא – עגול, לכן קצוות נפגשים.

לפני שנפתח בסקירה קצרה שמטרתה להציג את דרכו של עיני בכלל, ומדוע יש לראות בו שותף למאבק החברתי הנוכחי ולא אויב שלו, כפי שיש כאלו הטוענים במרץ רב, ראוי להזכיר את עיקרי המציאות הפוליטית הישראלית. לא, לא נאמר מילה לא על איראן והגרעין, לא על המשבר עם טורקיה, לא על האביב החורפי למדי אצל שכנינו, ואפילו לא מילה על הפיצול במחנה הפלסטיני המשליך לא רק על גלעד שליט כי אם על עתיד הגדה המערבית ואולי אף על עתיד ירדן. נסתפק רק ואך ורק בענייני פנים. נזכיר כי ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו. עוד נזכיר כי משה שרת הלך לעולמו, כך גם ברל כצנלסון ואפילו חיים ארלוזורוב. נתניהו ראש הממשלה, כי זה מה שהבוחר הישראלי קבע בפברואר 2009. אמנם כן, הוא גם שלח את 'העבודה' לאופוזיציה, אך 'קדימה' בראשותה של לבני החליטה שבניגוד להכרעת הבוחר, שדרש למעשה ממשלת אחדות בין 'ליכוד' למפלגתה, המקום הראוי לה הוא האופוזיציה דווקא. בהעדר אופציית הוואקום בפוליטיקה בכלל ובדמוקרטיות הפרלמנטריות בתוך כך, הממשלה שקמה נבנתה על קואליציה משונה של 'ימין' ו'שמאל', 'ליכוד', ליברמן ו'עבודה' (ועכשיו רק 'עצמאות')…

מדוע חשוב לזכור זאת? מהסיבה הפשוטה שמשום מה נוטים להמעיט בחשיבותה, והיא שאת המאבקים החברתיים, הכלכליים, האזרחיים וכן הלאה, עושים ביחס למסגרת פוליטית נתונה, במסגרת התנאים הקיימים ולא במסגרת התנאים הרצויים (שכן אליהם רק שואפים). במלים אחרות, השאלה היא לא מה המרחק בין מה שרואים לבין מה שרוצים – כי מי לא רוצה חברת מופת שוויונית, הרמונית, צומחת, משגשגת, 'ירוקה', החיה בשלום עם שכניה וכן הלאה? אלא מה מתוך מה שרוצים ניתן להשיג ביחס למה שרואים.

הדילמה הזו ישנה בערך כמו הפוליטיקה, ונגזר על כל דור ללמוד מטעויות העבר או לחזור עליהן. הערה מקדמית אחרונה: אין ספק שישנם רבים שאינם רוצים חברת מופת שוויונית, הרמונית וצומחת. מדובר באנשים 'שמרנים' במובן הפשוט של המילה: הם מעוניינים לשמור על סדר הדברים הקיים. לא רק שאנשים כאלו קיימים, אלא ש'אפילו' יש להם כוח פוליטי. ה'שמועות' אומרות שהרבה מאד כוח פוליטי יש להם. חלקו סמוי מהעין (כמו למשל ההון הספקולטיבי), חלקו גלוי לחלוטין (למשל בפרלמנט, באקדמיה ובתקשורת).

ההיסטוריה הארוכה והמפוארת של המאבקים החברתיים כלכליים בעולם ובארץ מלמדת – שלא פעם הכוחות השמרנים הללו, נעזרים בכוחות המנוגדים, אלו שמודדים את השינוי לא במונחים של 'אמנות האפשר' הפוליטית, אלא במונחים של 'הכל או כלום'. בין אם עזרה זו היא תוצאה של ברית בין השמרנות לרדיקליזם או פשוט 'אידיוטיזם שימושי', אם לאמץ את הביטוי שעודנו אקטואלי של לנין, התוצאה היא שלא פעם השמאל המתקרא 'קיצוני' ('קיצוני' ביחס למה? לשמאל ה'מתון', שמבין שהתקדמות חברתית תתרחש באמצעות פשרות) מחזק את השמרנות לגווניה השונים.

כך נוצרת קואליציה שהניגוד שמאפיין אותה במישור הרטורי, מתגמד לנוכח ההשלמה ההדדית במישור המעשי. כי לרצות הכל זה לקבל כלום. מסתבר ששוב ההיסטוריה חוזרת על עצמה, וקואליציה כזו תוקפת את עיני מימין ומשמאל גם יחד. מנקודת המבט הפרוגרסיבית, הסוציאל דמוקרטית, המסקנה המתבקשת היא שיש לראות בעיני שותף לדרך. אין זה אומר שהוא כליל השלמות. אין זה אומר שהוא האדם היחיד הראוי להערכה.

אבל העובדה שכוחות חזקים מתייצבים נגדו מימין, מלמדת שלא רק אנחנו סבורים שהוא גורם בעל משקל. כל כמה שהיא אינדיקטיבית, העובדה שהוא מותקף מימין או משמאל איננה מספיקה כמובן. על סמך התבטאויות ומעשים של עיני קל לפקפק בטענתנו הבסיסית לפיה הוא נכס סוציאל דמוקרטי. השמועות על הליכתו לעסקים מהווה הוכחה כזו, כמו גם – דברים שאמר או לא אמר מדי פעם, כמו גם העובדה שלמרבה הצער הוא לא פועל על פי 'המודל הסקנדינווי'.

ובכלל, על פי שבלונה רווחת המניחה הנחות ברורות מהו ומיהו 'סוציאל דמוקרט' כשר – (כמו למשל היכן הוא גר, מה הוא מעשן, מה הוא נועל, איזו קבוצה הוא אוהד ואילו ספרים הוא קורא), עיני הוא ממש לא סוציאליסט, אפילו לא סוציאל דמוקרט. לכל היותר הוא – ריאליסט בעל כוונות טובות. שעל כמותם אמר לא פחות ולא יותר מאשר יגאל אלון את המשפט הבא: "המתבצרים בבקעת הראליזם סופם לשקוע בה עד צוואר". מלים כדרבנות. למרות כל זה, בהמשך הדברים ננסה להראות באיזה אופן צעדיו של עיני הם חדשות טובות לסוציאל דמוקרטיה בישראל, גם אם יש עוד הרבה מאד מה לעשות. הוא – הראשון שיסכים על כך. יש אלו שיטענו נגדנו, כפי שכבר טוענים, שאנחנו 'מאשרים' את המציאות הקיימת ונוטים לקבל כל פעולה (או אי פעולה) של עיני וליישבה עם מדיניות – סוציאל דמוקרטית. לדעתנו אנחנו רחוקים מאד מגישה שכזו.

להמשך קריאת המאמר :  עיין ערך עיני – או עוד פרק בפוליטיקה ולא ברטוריקה סוציאליסטית

פרקים: 

ראשון – מה הייחוד של ההסתדרות בישראל

שני – עיני כיו"ר הסתדרות 

שלישי – עיני והעובדים: שכר מינימום, חברות כוח אדם, שביתות

רביעי – "ברית היצרנים" ואויביה 

סיכום – לקראת הימים הבאים

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

7 תגובות

  1. אדם :

    תיקון טעות בציטוט

    הציטוט הפותח את המאמר, ממאמרו של דני גוטווין, לא פורסם ב-2011, כפי שמצויין במאמר, אלא ב-18.8.2009.

  2. ק. טוכולסקי :

    אני לא חושב שעיני השיג יותר מדי גם לא בהשגים שכותבי המאמר המלומד מציינים בגלל :
    א. העדר אכיפה
    ב. פרצות בחוק

    עיני יכול להיות שותף, הוא מנהיג עובדים נבחר חשוב שמסוגל לעשות צעדים בכיוון הנכון כפי שמוכיח המהלך האחרון של ההתסתדרות כנגד העסקת עובדי קבלן.

    עם זאת, עיני כמו טרכטנברג לא הולך מספיק רחוק ואני לא מקבל את התפיסה של תפסת מרובה לא תפסת, אנחנו צריכים לא פירורים ולא מחוות אנחנו צריכים שינוי מהותי ואני לא בטוח שעיני מסוגל.

    כל עוד הוא בעל ברית במחנה מה טוב, אבל גם עיני יצטרך להתיישר עם התביעות לשינוי מהותי.
    אני הצבעתי לו בבחירות האחרונות ליו"ר ההסתדרות ולחד"ש. אני לא ממש מרוצה ממנו ולא ממה שקורה בהסתדרות בכלל.

  3. שי כהן :

    מי שתמך בברק (שבין הישגיו קידום העצמאות למגדלי אקירוב) - חזקה עליו לטעות שוב

    כך הם פני הדברים
    אותו "שמאל – מרכז" אותו צל חיוור של אחדות העבודה – אותה תורת מחנות ואותה איוולת – כן, אני מגיב גם לגופו של אדם, אבל זה מאמר לגופו של אדם ועדיין, שני אלו ראויים לא פחות מעיני להתייחסות…

    עייני אכן חזר לזירת ההתגוששות ה"חברתית" באחרונה – הסיבה פשוטה עיני גילה כי נגזר עליו להתמטודד בבחירות (בטוח: ירידת קרנו מבית וגוז תקוותו שיוכל למנות יורש תחתיו בלי התנגדות, וספקולטיבית : ירידת קרנו של נוחי דנקנר ואופציות התעסוקה אי שם)

    כמו שנהוג בגופים בעלי מטרות ערכיות שמחוייבים גם לתוצאות וראייה פרגמטית, בחרנו בכוח לעובדים לתמוך במאבק האחרון להעסקה ישירה – בלי לחסוך את הביקורת ממי שהיה שותף לתרבות הקבלן עד היום:
    http://workers.org.il/page/2/

  4. דודי :

    ראיות קלושות

    כלכך הרבה מאמץ לטהר משהו כלכך עקום. וכלכך לא רציני
    למשל – נגד מי שטרסלר יצא בשצף קצף:
    שלי יחימוביץ' עמיר פרץ (הן כיור ההסתדרות והן כיור העבודה) והרשימה ארוכה.
    האם זה כלכך מסמן משהו?

  5. תומכי עיני, הפסיקו לתקוף את "כוח לעובדים" :

    […] מנור ואדם רז (כאן – בעבודה שחורה), ועכשיו פסח האוספטר מקהלת קולות מעטים של מי שמנסים […]

  6. רמי הוד :

    מחכה בקוצר רוח למאמר הבא של הצמד מנור את רז. אשמח לקרוא משהו על היסודות היגאל-אלונים בפוליטיקה של עינת וילף, או על הדמוקרטיה הפנימית של ההסתדרות בראי הארגון הפנימי של ההון היצרני בישראל.
    ליהודים דתיים יש בתי כנסת. לשמחתי הרבה, התפיסה הדתית של השניים האלו לא מצליחה לכנס תחת כנפיה אפילו מניין.

  7. מה הדבר הכי טוב שקרה להסתדרות ? :

    […] בינתיים על ידי בית הדין הארצי לעבודה, רווחות הטענות במחנה הסוציאל-דמוקרטי בישראל, ובייחוד מכיוון "דרור ישראל", תנועת הבוגרים/ות של […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.