הוראת מדעים – האם יש סיבה לדאגה ?
נחום בלס , חוקר חינוך בכיר, תקף את טענותיהם של חתני פרס נובל ואנשי אקדמיה אחרים, בדבר התדרדרות בלימודי המדעים. שושי פולטין, בלוגרית ומורה לביולוגיה, מנסה להסביר מדוע המדענים אינם מרוצים ומדוע יש ויש סיבה לדאגה
למה הם לא מרוצים? איך ייתכן שברגע המאושר בחייהם המקצועיים, רגע לאחר הזכייה, הדבר הראשון שעושה פרופ' שכטמן וחתני פרס נובל לכימיה הקודמים הוא להביע את חוסר שביעות רצונם ממערכת החינוך ומלימודי המדעים? והם לא מרפים ומזהירים: "מקצוע המדעים בישראל במשבר"…
במקום לשאול את השאלה הפשוטה הזו, ובמקום שתדלק לו נורה אדומה (אפילו זרקור), תוקף מר נחום בלס, חוקר חינוך בכיר את דבריהם של חתני פרס הנובל ואנשי אקדמיה נוספים ומכנה אותם (במידה מסוימת של גנאי?) "דברי קינה על מצב לימודי הכימיה בהווה ומצבנו המדעי בעתיד".
במאמר "האם יהיו לנו בעתיד יותר חתני פרס נובל?" מראה מר בלס באמצעות נתונים מספריים כי בניגוד ל"דברי הקינה" על ה"התדרדרות לכאורה של מערכת החינוך" , השתפר מצבה של מערכת החינוך מאז שנות השישים ולמעשה מצבנו מעולם לא היה טוב יותר – עליה ב % נבחני הבגרות, עליה ב % הזכאים לבגרות ובמספר הנבחנים במדעים השונים, כולל המצטיינים. גם מעמדן של האוניברסיטאות לא הורע.
בפוסט זה אנסה להגיב למאמרו של נחום בלס.
ראשית, הנתונים על % מסיימים או אחוז זכאים לבגרות לא מראים דבר וחצי דבר על איכות תעודת הבגרות, מה גם שהעלייה במספרים נובעת בין השאר מביטול החינוך המקצועי, בעיה חמורה בפני עצמה (ראו סרט חשוב "לאן נעלמו המחרטות"/מוטי קירשנבאום).
מר בלס טוען שמחצית מהתלמידים הלומדים מדעים, מצטיינים בהישגיהם.
השאלה מהו "מדד האיכות" של אותה "הצטיינות"? התלמיד המצטיין של היום הוא לא התלמיד המצטיין של "פעם" לא בגלל יכולות פחותות, גם לא בגלל מורים פחות טובים, אלא בגלל הדרישות והתכנים המשתנים – "המערכת" לא מכינה כראוי את התלמיד המצטיין ללימודי מדעים באוניברסיטה.
המחקר המדעי היום הוא רב תחומי, אולם הבוגר החדש של התיכון הוא לעיתים קרובות "חד מימדי". אקח לדוגמא את המקצוע המדעי שאני מלמדת – ביולוגיה. בעוד שתלמיד ה"ביולוגית" בעבר היה מחויב ללמוד מתמטיקה מוגברת בנוסף ללימודי כימיה ופיזיקה, הרי שהיום הוא יכול להתחיל ולסיים את לימודי הביולוגיה בהצטיינות, עם רמת מתמטיקה בסיסית ומבלי ללמוד אפילו שעה אחת של כימיה או פיזיקה!
בלית ברירה השתנו גם תוכניות הלימודים – למרות שלימודי הביולוגיה "דורשים" לעיתים הבנה בכימיה או בפיזיקה ולעיתים הבנה מתמטית, נאלצו מתכנני תוכנית הלימודים להוריד העמקות בתחומים אלו, ו"להסתגל" לתלמידים הלומדים בנוסף לביולוגיה מקצועות לא מדעיים כמו תיאטרון, מוזיקה, תקשורת ואחרים. התוצאה, גם אם התלמיד סיים את הבגרות בהצטיינות, ההבנה המדעית שלו השתנתה.
פרופ' קינן, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, טוען כי "רק 8% מתלמידי ישראל לומדים כימיה ברמה כלשהי". מר בלס תוקף את דבריו בטענה כי כל תלמידי ישראל נחשפים לכימיה כבר בחטיבת הביניים. האומנם? הטיעון הזה של מר בלס מדגיש במיוחד את הפער הגדול בין מי שחווה את מערכת החינוך דרך התכנים לבין מי שרואה את המערכת דרך המספרים. תלמידי חטיבות הביניים לא יודעים כימיה וגם לא ידעו כימיה בעקבות התוכנית החדשה.
את פרופ' קינן ציטטתי בפוסט "ההישגים במדעים ילכו ויתרחקו מאלו של פינלנד", כאשר תקף את תוכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה בחט"ב. במאמר מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך? מתבטא פרופ' קינן בצורה קשה מאוד נגד התוכנית החדשה. "פיתרונות קסם פופולאריים" "ישראבלוף" "תוכניות יומרניות ופופוליסטיות" "תוכנית שרלטנית" הם רק חלק מהדברים הקשים שכתב אודותיה. מעיון מעמיק בתוכנית אני יכולה רק לחזק את דבריו של פרופ' קינן ולהוסיף שמדובר בתוכנית הזויה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת" שרק תטמיע בתלמיד תפיסות שגויות. (את השגותיי בנדון כתבתי ליו"ר המזכירות הפדגוגית).
בעבר כל תלמיד בכיתות ט' ובעיקר י' היה מחויב ללמוד 9 שעות מדעיות, 3 שעות לכל אחד מהמקצועות – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה. את כל אחד מהמקצועות הללו לימד מורה מקצועי מומחה בתחומו. את התוכנית החדשה בחטיבת הביניים מלמדים מורי "מדעים" אשר אמורים להיות מומחים בכל (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וטכנולוגיה). ואילו בכיתה י' – השעות המדעיות נעלמו כלא היו בעקבות הקיצוצים בשעות. רוב בתי הספר עברו לבחירת "המגמה" כבר בכיתה י'. (היום מתחילים להחזיר אותם כ"אוריינות מדעית").
מר בלס מצטט בהקשר את רוני פיזם , מורה לכימיה מטבעון המצביע על ירידה במספר התלמידים הבוחרים בכימיה "כי היום הם רוצים ללמוד את מה שיעשו בו כסף קל ולא מקצוע מאתגר עם עבודה סיזיפית. רוצים מקצוע "יוקרתי" עם סיפוק מיידי ולצערי ההורים מעודדים את העניין". אגב, מר בלס כועס מאוד על האמירה של רוני פיזם כי הירידה היא בעיקר במגזר היהודי, למרות שמדובר בנתון שניתן לגבות סטטיסטית. (בשינוי טעמה של ה'אימא היהודייה' עסקתי גם אני בפוסט "ההתדרדרות במדעים – גם האוניברסיטאות אשמות")
ולבסוף התייחסות לאחת הטענות המרכזיות אך הפחות ברורות –
במאמרו טוען מר בלס כי, לא אנחנו אלו שצועדים לאחור, אלא מערכות החינוך בארצות אחרות מתקדמות בקצב מהיר יותר ומשקיעות יותר מאשר ההשקעה הפרטית והממשלתית במערכת החינוך שלנו. גם ההתדרדרות במבחני הבינלאומיים לא נובעת מירידה בציונים שלנו, אלא מכך שהצטרפו מדינות חדשות למבחנים…
הטיעון הזה תמוה – בעולם מתקדם דריכה במקום היא הפסד ומהווה סיבה לדאגה. בעידן של גלובליזציה ושינויים גיאופוליטיים וטכנולוגיים תכופים, מדינה קטנה כמו ישראל תוכל לשמור על התקדמותה המדעית רק אם תשאף ותתמיד לעמוד בראש מבחינה איכותית.
תגיות: בחינות-בגרות, מדעים, מערכת החינוך, נחום בלס, שושי פולטין, תעודת בגרות
קישור קבוע
12 תגובות
Email This Post
24 באוקטובר, 2011 בשעה 8:54
תגובה ראשונית
בלס מראה עלייה משמעותית באחוז הנבחנים בכימיה בכלל התלמידים מול בערך עמידה במקום במגזר היהודי. המשמעות היא (הסתייגות – מרפרוף ראשוני על הגרפים) שכל העלייה נובעת מהמגזר הערבי.
ההקשר החברתי הוא הביקוש הגבוה מאוד למקצועות הרפואה והפרמקולוגיה במגזר הערבי, כי אלו תחומים שבהם ניתן לעבוד כעצמאים, וברוקחות (כמו במשפטים וראיית חשבון) כבר אחרי תואר ראשון. זה פתרון אפשרי לאפלייה נגד העסקת ערבים שכירים במגזר הציבורי ובחלק גדול מהמגזר הפרטי.
לאור היעדרם הכמעט מוחלט של הערבים מהסגל הבכיר באוניברסיטה, אפשר לנבא בצער שמהם קרוב לוודאי לא ייצא השכטמן הבא.
24 באוקטובר, 2011 בשעה 10:34
צודקת הכותבת יש התדרדרות ×‘×—×™× ×•×š, ×”×¡×˜×•×“× ×˜×™× ×ž×’×™×¢×™× ×œ× ×ž×•×›× ×™× ×œ×קדמיה
החינוך המקצועי שגידל דורות של מהנדסים מעולים קרס.
דברי נחום בלס הם דברים משוללי כל בסיס.
אני מלמד יום בשבוע בטכניון,
כל ידידי המרצים מאד מודאגים,
מרמתם של הסטודנטים בעיקר מבורותם עד כדי בורות שחורים בחלקים בהשכלתם שמונעים מהם להבין לאהוב ולבחור במקצועות הנדסיים.
מקצועות שהם הבסיס לפיתוח ומחקר טכנולוגי. עליהם נבנית התעשייה.
כמות הלומדים משפטים מעידה על כך למרות שהם יודעים שאין עבודה במקצוע הזה.
כמות עורכי הדין לנפש בישראל עצומה.
בזמן שחסרים המון מהנדסים בשוק העבודה.
24 באוקטובר, 2011 בשעה 11:34
שושי, יופי שנדרשת לעניין והאופן המקצועי שעשית זאת. אברמלה פרנק.
24 באוקטובר, 2011 בשעה 23:05
תקר×ו לילד בשמן - למה לכבס מילי×?
אין בישראל חינוך במדעים מטעם המדינה[נקודה!]. הוא: הופרט!
ראיות?
מי מבני ביתי לומד בבית החינוך (כך מתקרא בית הספר) במגמה המדעית.
בתחילת שנת הלימודים נדרשתי לשלם מס שאותו קבע,הכיל ודרש מנכ"ל משרד החינוך (כן מנכ"ל המשרד לא משרד האוצר ולא רשות המיסים) וסכום של 1280 שקלים ללא תוספת מע"מ. המס הזה הוא בגין טיולים שנתיים ושאר הוצאות שמופיעות בטבלת המס הנחזית להיקרא חוזר מנכ"ל.
אגב – אני ממש לא זוכר שאי פעם הייתי עןבד של משרד החינוך ואי פעם הייתי כפוף למרותו של מנכ"ל המשרד אבל נניח לזה.
ביום א הקרוב עלי לשלם "מס לימודים במגמה המדעית". זו השנה השלישית שאני משלם את המס הזה ואינני יודע מיהו הדורש או מיהו הפוקד ולפי איזה בסיס חוקי מי מקבל את הכסף, כיצד התאגד, מהו תיק השומה של ומהו מספרו במשרדי מע"מ או מהו הפתור שקיבל ממע"מ.
גובה המס 950 שקלים.
ואולי נטרפה דעתי והציניות השתלטה עלי? לא ולא. המסר מבית החינוך היה ברור חד ובהתאם למדיניות המסוי/הפרטה בואכה קריית הממשלה: ביום א הקרוב החטיבה המדעית יוצאת לטיול. אין צ'קים ישאר בן ביתי בבית. יש צ'קים יצא או תצא זה לא ממש חשוב.
בסיס חוקי, מיהו הפוקד? מהי ההחלטה ולמה – לבית החינוך פיתרונים. אני צריך לדעת דבר אחד: אשלם יזכה בן ביתי בחינוך הפרטי לא אשלם לא יזכה. (אגב מדובר בכחתה י"ב לשמחתי…).
ומהו ה"טיול"? ובכן מדובר בסיור לימודים במסגרת לימודי הביולוגיה ל 5 יחידות בבגרות לא לשכוח את זה – כמובן. וכמובן…: לפי התוכנית של משרד ה"חינוך" – אבל בתשלום ובכסוי העלויות שלי ושל עוד כמה הורים שהפכו למשרד אוצר בזעיר אנפין.
לא יהיו חתני פרס נובל ולא יהיו תלמידים מצטיינים ולא יהיה מחקר ולא פיתוח ולא שום דבר רק לולבים מתנדנדים בישיבות שגם אותן אני מממן באמצעות מס אחר "מס על ההכנסה" כהגדרתו בחוק.
לא השתכנעתם: בגין המס שדרש מנכ"ל משרד החינוך,ולאחר ששילמתי -ובמזומן ובזמן- קיבלתי מבית החינוך קבלה. קבלה ערוכה כדין. מאחר ואני עצמאי הגשתי את הקבלה לרואה החשבון שלי ואחסוך מכם את תיאור המקום שאליו המליץ רו"ח לדחוף את הקבלה הזו[בד"כ יושבים עליו]. על הקבלה,דרך אגב או לא בדרך אגב, חתומה מנהלת החשבונות של בית החינוך. כן בית החינוך מעסיק מנהלת חשבונות כי הוא גובה מס ומתעסק בכספים בהיקף של,לפחות, 340 אלף שקל בשנה.
אם אני אוציא קבלה שמקומה היכן שרמז רו"ח שלי אשב בבית הסוהר בשל אי ניהול ספרים העלמת הכנסות, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והשד יודע מה עוד ימצאו שלחיו של השלטון כדי להאשים אותי. אבל לבית החינוך מותר ואני די בטוח (לא בדקתי) שהתנהלותו הכספית איננה מאוגדת באופן שבו מגדירים דיני ההתאגדות של מדינת ישראל מעסיקתו של המנכ"ל…
ולמי שלא ממש ירד לסוף דעתי: על פי הלך הדין הפיסקלי בישראל העברת כספים בתמורה לשירות חייב לשאת מע"מ או חייב לקבל פתור ממע"מ על פי דין כמו כן ההכנסות חייבות בדווח לרשות המיסים וחייבות בהסדרת הליכי הפטור ממס הכנסה.
איפה כל זה זה? אין. מדובר בכסף שחור. מדובר בעבירה פיסקאלית שהמדינה נותנת את ידה ומתכסה בהוראות של מנכ"ל משרד ממשלתי שהוא לא פחות ולא יותר מאשר פקיד (בכיר) שכיר שמקבל את שכרו ואיננו מוסמך לגבות מס ולא לנהל ספרים ולא לפקוד עלי להכניס ידי לכיס ושלם שוחד למשרד אותו הוא מנהל ולאנשים הסרים למרותו.
כששאלתי בבית החינוך כיצד התאגדו מי מורשי החתימה על חשבון הבנק של בית הספר ומדוע ישנה הנהלת חשבונות אבל רשויות המס בכלל לא מכירות בהוצאה הזו הופנתי אחר כבוד להוד מעלתו מנכ"ל משרד החינוך.
והתייאשתי.
זה מה שקורה שחינוך למדעים – מופרט.
מנחם.
25 באוקטובר, 2011 בשעה 12:00
הנה עוד סיבה לדאגה: מהפכה אמריקאית באקדמיה הישראלית מבית מדרשו של טרכטנברג http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/297/856.html?hp=1&cat=402&loc=3
25 באוקטובר, 2011 בשעה 13:49
לדליה
דליה,
תודה על ההפניה.
שתי הערות בעניין:
כתוב במאמר המצוטט שכמות הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות בארה"ב קטנה מכמות הלומדים לתוארים מתקדמים. זה סילוף של העובדות. באוניבסיטאות שהתואר שלהם באמת שווה את הנייר עליו נכתב ובאמת פותח דלתות (כמו הרווארד שצוטטה במאמר) קשה מאוד להתקבל לתואר ראשון בשל הרמה המאוד מאוד גבוהה של הלימודים ואני בהחלט יודע מה שאני אומר. לגבי חלק אחר של האונ' זה לא נכון אבל הן גם עולות בהתאם והנייר שלהן מקבל התייחסות בהתאם ואני מאוד מקווה שלזה לעולם לא נגיע.
הדבר השני,הוא שאמרתי בכמה וכמה הזדמנוית, הכוון הוא הפרטה ו/או וגם הורדת האחריות של המדינה מהחינוך הגבוה בכלל והחינוך למדעים בפרט. במודל האמרקאי האונבירסיטאות הם גופים פרטיים (לא למטרת רווח) שמממנות את עצמן מתרומות ומהשקעות בבורסה ובנכסים פיננסים אחרים – וכנראה שזה הכיוון אגב: אונ ת"א בהחלט נוהגת כך היא העמותה היחידה בישראל שבבעלתותה חברת בע"מ בשם עתידים… הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה.
מנחם.
25 באוקטובר, 2011 בשעה 15:48
מנחם
אני מציעה שתכתוב פוסט ותשלח לפרסום באתר.
הנושא הזה אינו קשור לעניין הוראת המדעים. כדי לקבל את הדגש הראוי, רצוי פוסט.
25 באוקטובר, 2011 בשעה 17:48
דליה, הרמתי ×ת "הכפפה"
דליה,
תודה.
הרמתי את הכפפה, כיבוס קל תלייה ייבוש ונשלח למערכת לפרסום לפני דקות אחדות.
שוב תודה.
מנחם.
25 באוקטובר, 2011 בשעה 23:47
כתבה מהיו×
משרד החינוך רואה באופק כמה אלפי דוקטורנטים שדוהרים להשלים תעודת הוראה ,ואפילו נוקב בהגדרה לתוכניתו win win .
היתכנות היחידה לאופטימיות המתפרצת היא שאולי משרד החינוך מצא את השיטה האולטימטיבית לגיוס עובדים -החלטה לשלם כמו שצריך!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4138776,00.html
26 באוקטובר, 2011 בשעה 0:18
יופי של פ××˜× ×˜
משרות חלקיות בלתי צמיתות זה בהחלט פיתרון מעולה. והאוצר את שלו טרם אמר….
מנחם
26 באוקטובר, 2011 בשעה 0:23
וב×ותו עיתון
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4139195,00.html
מנחם.
26 באוקטובר, 2011 בשעה 6:00
[…] הוראת מדעים – האם יש סיבה לדאגה ? 11 מנחם לוריא, מנחם לוריא, ארטור-, מנחם לוריא, דליה, מנחם לוריא […] […]