חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער לך ולמד מבתי הספר הדמוקרטיים

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 21.10.11 3:44

בעקבות שחרור שליט הנחה שר החינוך ח"כ גדעון סער את מנכ"ל משרדו, ד"ר שמשון שושני, לדון – בין השאר בערבות הדדית.  אולם מערכת החינוך שלנו אינה בנויה על עקרונות של אמון וערבות הדדית, זו נמצאת בבתי-הספר הדמוקרטיים, שם מיישמים את דפוסי הדמוקרטיה והופכים אותם לחיי-יומיום של הצוות והתלמידים. מדברים ומסבירים, אבל בעיקר עושים
מאת: אברהם פרנק

 מורשת שליט ערבות הדדית בכיתה

מיליוני ישראלים היו שותפים, במעשיהם או בליבם, למסע הארוך בדרך לשחרור גלעד שליט. מאז הגעתה של המדיה הויזואלית לישראל (בשנות ה-70) לא היה כאן אירוע חברתי דומה, ולא היתה התרגשות קולקטיבית עזה כל-כך כיום שחרורו של גלעד ב-18 באוקטובר. האם ניתן להביא את הגילויים החשובים של סולידריות ישראלית לבית-הספר ולהורישם לדורות הבאים?

מיד וכצפוי: "שר החינוך, גדעון סער, הנחה את מנכ"ל משרדו, ד"ר שמשון שושני, להורות לבתי הספר לדון לאחר חידוש הלימודים בשחרורו של גלעד שליט בכיתות. השיעורים יתקיימו, בין היתר, במקצועות חברה ואזרחות, בהם ידונו המורים עם התלמידים בערכי פדיון שבויים, ערבות הדדית, תהליכי קבלת ההחלטה בפרשה והדילמות שהיו כרוכות בה", כפי שכתב Ynet ביום שובו של גלעד. השר מסמן V נוסף ורושם לעצמו עוד נקודות. כמה אופייני.

מערכת החינוך שלנו אינה בנויה על עקרונות של אמון וערבות הדדית, אלא על חשדנות ו"תלמיד לבדד ישכון". הביטוי העליון לכך הוא המונח "טוהר הבחינות", שם קוד לרעיון שלא תהיה עבודת צוות ולא למידה שיתופית בבית-הספר; כל אחד לעצמו ולגורלו. המערכת בנויה על שורה ארוכה של בחינות ארציות, החל בכיתה ב' וכלה בי"ב, בהן נדרשים התלמידים לעבוד לבד ולהוכיח "יכולת אישית" בלי קשר לנמצאים סביבם.

בניגוד לדעת השר, "מורשת שליט" אינה ניתנת להנחלה באיזו שעת חברה או יום שנתי שיציין את שובו. כפי שאי-אפשר ללמד שחיה בהתכתבות או דמוקרטיה בהרצאה פרונטאלית של מורה, כך אי-אפשר להנחיל ערבות הדדית באמצעות דיון חד-פעמי על חזרתו של גלעד. חינוך לערבות הדדית הוא עניין של עשייה; לא של דיבור עליה. פירושו אצלנו: שינוי כולל של הקונספט החינוכי כולו.

המיוחד בבתי-הספר הדמוקרטיים, היכן שהשיטה עובדת היטב, הוא שמיישמים את דפוסי הדמוקרטיה והופכים אותם לחיי-יומיום של הצוות והתלמידים. מדברים ומסבירים, אבל בעיקר עושים. לכן הורים רבים מבקשים להתקבל, כי יש מסרים אמיתיים עם "קבלות", ולא זיופים והעמדות-פנים. חינוך לערבות הדדית אינו יכול להתקיים במערכת בה שומרים כל הזמן ש"כל אחד לנפשו", שלא תהיינה העתקות ושטופסי המבחנים יהיו סגורים בכספת. ערבות הדדית לא תתפתח במקום שבעלי משאבים מסתייעים בשיעורים פרטיים בשפע, ואילו דלי האמצעים נכשלים.

אם ירצה השר לטפח ערבות הדדית של אמת בכיתה עליו להיפרד מן האובססיה של בחינות ומדידות; לשנות את תפיסתו לגבי המונח "הישגים"; לקצץ עמוק בבשר החי של הבחינות הסטנדרטיות; לסמוך על  בתי-הספר ולהעביר אליהם מידה רבה של אוטונומיה; ולהפוך את הלמידה לעניין הכרוך בהעמקה, חשיבה, עבודת צוות חוקרת ועזרה הדדית; לתת לתלמידים לבטא את כישוריהם במגוון תחומי-חיים; ולהוציא את הבוגרים שבהם ליום שלם בשבוע של עבודה בקהילה.

מורשת שליט, שהיו מאוחדים סביבה לא רק יהודים בישראל, היא עניין רציני. אם מבקשים לכבדה ולהנחילה לתלמידים, צריך להכשיר עבורה את הקרקע החינוכית הנאותה, שבה-בעת  תביא גם לשיפור בחוויה הלימודית ובהישגיה. מבלעדי אלה עדיף לוותר לחלוטין על המחווה חסרת התועלת שמתכנן השר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. אליעזר בר שדה ערד :

    מהפרט אל הכלל והעיקר

    אם יש ערך שהוא יותר מדמוקרטיה הוא מיצוי היכולת האישית והפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מתלמידי המטחנה, סליחה מערכת החינוך. אם בשליט עסקינן אז הגורם המרכזי ביצירת התהליך שבסופו אנחנו זוכים ליחס לעצמנו ערבות הדדית, הם בעצם ההורים שיצאו למסע המיוחד הזה כשהם לפחות בתחילה לבד ולא ביקשו לרכב על עקרונות הערבות ההדדית, אלה פשוט התעקשו להשאיר את הנושא על סדר היום בכל דרך נאותה אפשרית. והם הצליחו ובכך שימשו דוגמא ומופת לאזרחות אמיתית וערכית שיודעת לתת אך גם יודעת לדרוש. דווקא הקבוצה במקרה שליט דנן המערכת הפוליטית מקבלת ציון נמוך לאורך מרבית הדרך. וללא שיקולים אלקטורלים לא היה מונע אף ראש ממשלה להוביל מהלך כזה. בסופו של עיניין, לנו מותר לטעום מפרי עץ הערבות בזכות הרבה דברים אחרים. אשמח שיתקיים דיון בנושא הערבות והטמעתה האמיתית בחברה. ולצורך כך לא אכפת לי אם בתי הספר הדמוקרטים יובילו את הדרך.

  2. איתי :

    אברהם,

    אתה מתעלם מבעיה אחת – בתי הספר הדמוקרטיים אולי עושים דברים נפלאים אבל בפועל מהווים גורם משמעותי בהפרטה הזוחלת של מערכת החינוך, שאתה מגדולי המתנגדים שלה.

    הם חלק מזרם גדל והולך של הורים ומורים, בעיקר כאלה מבוססים כלכלית, שהתייאשו מהפעולה במסגרת המדינה וסידרו לעצמם בועה נוחה.

    יש לזכור כי בתי הספר האלה
    א. סלקטיביים – ובד"כ מי שמרוויח מסלקציה הם המבוססים. הסלקציה גם מעמידה באור אחר את ההצלחות החינוכיות של בית הספר. הרבה יותר קל להצליח להחדיר ערכים כמו סולידריות או סקרנות בתלמידים שבחרת בפינצטה.

    ב. עולים להורים תשלום נוסף משתי סיבות – המימון ממשרד החינוך חלקי והסטנדרטים של ביה"ס גבוהים (למשל מעט תלמידים בכיתה)

    ג. דורשים במקרים רבים הסעות (חלק גדול מהתלמידים לא מהשכונה) וגם זה גורם מסנן על בסיס כלכלי. אם חד הורית עובדת קבלן לא יכולה להסיע את הבן שלה לבי"ס בשכונה אחרת או לממן לו הסעה.

    ד. לא בהכרח מחויבים להסכמים קיבוציים להעסקת עובדים. בבתי"ס בבעלות עמותות רווחת מאוד העסקה מנצלת.

    נכון שיש במשרד החינוך גורמים ותופעות שמחניקים יוזמה של מורים ומנהלים, אבל במצב שבו כל מי שיכול (כלומר החזקים) בורח מן המערכת הציבורית ויוצא החוצה, התוצאה היא מעגל קסמים מסוכן.

  3. אליעזר בר שדה ערד :

    פוקוס על ערבות הדדית ולא על הפרטות

    איתי, גם אם מתקפתך הלא צודקת על בתי הספר הדמוקרטים הייתה צודקת, אין היא העיקר בדיון הזה. לא מצאתי קול קורא למכרז מי ילמד את ילדי ישראל ערבות הדדית מהי. ואולי חבל על כך. לכן הנושא הוא ערבות הדדית והנגשתו כערך אם בכלל לצעירי ואולי אף בוגרי האומה באמצעות מערכת הקוראת לעצמה מערכת חינוך, אותה אתה כל כך דואג שלא להפריט כאילו הייתה מפעל פוספט או מחצב או משאב מדינה שמפריטים לטייקון באוירת המהפכה. נושא ששוה דיון בפני עצמו: האם נכון וראוי להפריט את המטחנה משליטת פוליטיקאים/פקידים לידי מחנכים.

  4. נאוה :

    חינוך מנוגד לדמוקרטיה

    ודמוקרטיה דחקה הצידה את ה"אליטות הישנות". אליטות חדשות נותנות את הטון: חומרנות, דורסנות ושטחיות בסיסמאות נוצצות.

  5. אברהם פרנק :

    הכותרת מטעה במידת-מה

    כותרת המאמר כאן אינה מה שאני נתתי (שמופיעה כאן ככותרת משנה). בתי-הספר הדמוקרטיים הובאו הנה כדוגמא למה שצריך להיות במערכת הציבורית כולה: חינוך משמעותי ורלוונטי לתקופנו. זה לא קורה בינתיים ולכן גוברת הנהייה אחר בתי-הספר ה"פרטיים".

  6. דקל-דוד עוזר :

    אליעזר

    בכוונה או בלי כוונה פתחת דיון בסוגייה של השימוש המתאים או לא מתאים בביטוי "הפרטה" במערכת החינוך
    לדעתי, בסופו של יום, הדיון הוא על הדרה ולא על הפרטה. הנושא הפיננסי והרצון לקבל רק "מצטיינים" הוא מה שמפריע

  7. אליעזר בר שדה ערד :

    ההבדל (אם קיים) בין חינוך להשכלה

    אם יישאר אי פעם דבר אחד ורק אחד סוציאליסטי במדינה, שיה זה החינוך. השכלה זה דבר יחסי ושימכור השכלה מיש רוצה. נעשה שופינג ונקנה השכלה לנו לילדינו היכן שנחפוץ.
    השאלה האמיתית היא האם קיימת בכלל מערכת חינוך או שלמעשה מדובר במערכת מזויפת שעושה בייביסיטר (גרוע) ומתימרת להעניק השכלה ביטחון וחינוך.

  8. דקל-דוד עוזר :

    אליעזר אני לוקח לעצמי את ה"תפקיד" של איתי ולקסי ומבקש שתכתוב מאמר קצר בנושא כי את המאמרים קוראים אלפים ואת התגובות עשרות בקושי
    השאלה האם מערכת החינוך מתפקדת והאם היא יכולה בכלל לתפקד במבנה הפוליטי הישראלי חשובה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.