חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שעה קלה על כלכלה: עבודה לשם פרנסה, האם לנצח?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 18.10.11 3:47

גידול האוכלוסיה מחד והחלפת עבודת אנשים במכונות מאידך מצמצמים מאוד את היחס בין מספר מקומות העבודה לבין מספר האנשים בעולם, מה יהיה?
מאת: יעקב לקס

בואו ונעשה נסיון לבחון את הצו התרבותי "בזיעת אפיך תאכל לחם" שמתקיים מאז שאדם וחוה גורשו מגן העדן, כלומר שעלינו לעבוד בכדי להתפרנס ולהתקיים.  בואו ונסתכל קדימה ואחורה.
יש כיום בעולם הרבה מאוד אנשים שאינם משתתפים ב"משחק הכלכלי", הם "שקופים" לכלכלנים של הזרם המרכזי בכלכלה.  אנשים אלה חיים בעולם השלישי, בעיקר באפריקה וגם בדרום תל-אביב (כמו שמתואר בצורה אמיתית ומציקה בגליון האחרון של "ארץ אחרת").

התוצאה שבה אנשים נעשים שקופים נובעת משני תהליכים עיקריים.  גידול אוכלוסית העולם והתיעלות תהליכי הייצור.  לפני כמאתיים וחמישים שנה חיו בעולם 700 מיליון אנשים.  בעוד שבועיים, ב-31 באוקטובר, נהיה שבעה מיליארד.  ב-1750 רוב אוכלוסי העולם היו חקלאים שייצרו את מזונם ועוד קצת שהעבירו לאחרים, תמורת מוצרים כמו מחרשות שעשו הנפחים וגם תמורת מה שנתנו להם המלכים והכמרים.  אז בערך החלה המהפכה התעשייתית שבעיקרה היא החלפת אנשים במכונות.  עד לא מזמן התקיים איזון בין עלייה ברמת החיים של כלל האוכלוסיה (מי יותר ומי פחות), לבין כושר הייצור והתעסוקה (ייצרו בתים גדולים ומרווחים יותר, ספרים, מיקרוסקופים וגם טרקטורים).  עדפים הופנו לייצור של תותחים, טנקים ומטוסי קרב שסייעו למתן את גידול האוכלוסיה.

הכוון שאליו התהליכים האלה מתנקזים הוא שהרבה מאוד אנשים ייעשו שקופים.  הפתרון של המאה העשרים – שתי מלחמות עולם ועוד השמדות כאלה ואחרות – הוא לא משהו שהתרבות שלנו מאפשרת לנו לחיות איתו.  הפתרון שימנע את ההשמדות יהיה חייב להיות ניתוק בין עבודה לפרנסה.  יהיו אנשים שלא יעבדו בכל ימי חייהם והחברה תדאג לקיומם.   זה יחייב שינוי תרבותי שקשה לראות אותו קורה, אבל הוא הכרחי.  זה יחייב סוג כלשהו של שלטון חכמים עולמי.

זה לא יקרה במנגנונים של השוק החפשי.

שודר בתכנית "השבוע שלי", ברשת ב' של קול ישראל, ב-15 באוקטובר 2011

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

26 תגובות

  1. תמר :

    לקסי,

    מסכימה עם אופן ההסתכלות על התהליך העולמי. גם עם החשש מהסכנות הגלומות בו. השאלה היא אם הפיתרון טמון בחלוקת האוכלוסיה ל"עובדים" ו"לא-עובדים" כפי שאתה מציע. פיתרון אפשרי אחר הוא חלוקת שעות העבודה בין כולם, דהינו, הורדת מספר שעות העבודה לעובד. זאת, מתוך מחשבה שלעבודה יש ערך מעבר לערך הפרנסה שהיא מביאה.

  2. נעם :

    מסכים עם קו המחשבה

    מסכים עם תמר על נושא חלוקת העבודה. עם השנים והשינויים האפשריים בסידור החברתי, כמות העבודה תרד לכמות שעות מצחיקות השואפת לאפס. מרקס טען שזה יהיה 6 שעות ליום. עברו שנים ומרקוזה טען שזה יכול להיות 2. (אם אינני טועה). יש אנשים היום שטוענים שאפשר להוריד את כמות העבודה לכ3% ממה שהיא היום כלומר כשעה-שעתיים בשבוע. תארו לכם איזה מדהים זה יכול להיות. כמה חופש אפשר לתת לכל אזרחי העולם עם סידור חברתי טוב ושימוש חכם בטכנולוגיה. יתכן וההערכות האלה מוגזמות – אבל זה בטוח צריך להיות הכיוון שאליו הולכים. ביטול העבודה התכליתית המנוכרת! או צמצומה לרמת ההכרח.

  3. לקסי :

    לא להיסחף

    ערכה של העבודה בתודעה העצמית וכמרכיב זהות של כל אחת ואחד מאיתנו הם חלק מההטבעה התרבותית הקיימת מאז שקיימת חברה אנושית.
    בהיותנו חלק מחברה אנחנו מזהים את עצמנו גם בתרומה שלנו לחברה, יש מי שעושים את זה בעבודה בכריית פחם ויש שעושים את זה מהמקפצה של תרומות מיוחצנות.
    הטענה שלי: יהיו מי שלא יעבדו… מתייחסת ל"עבודה" בהקשר המקובל כיום.
    ב"כלכלית" מוותרים על פנאי ומקבלים כסף, זה ישתנה.

    ובאשר להצעות של עבודה שעתיים-שלוש בשבוע, מה עם מיומנויות, ניסיון, איזו שהיא יעילות. פוי! מושג ניאו-ליברלי ארכאי, אבל איך זה יפעל? האם חוקר המוח "יעבוד" רק שעתיים בשבוע? מה הוא יספיק (עוד מושג קפיטליסטי!) לעשות? לאן המחקר שלו יגיע אחרי 1000 שעות עבודה (20 שנה)?

  4. עודד גלעד :

    לא, יש המון עבודה לעשות.

    ראשית,כל כלי הנשק והמלחמות לא עזרו למתן את גידול האוכלוסיה האנושית, והמאה העשרים הוכיחה. להפך.
    שנית, רוב העבודה שנעשית כיום בעולם נעשית לרווחתו והנאתו של המיעוט הצרכני הגלובלי, המרכז את מירב הקלוריות, הכולסטרול, האלכוהול, החפצים, האנרגיה, התקשורת וכן הלאה. בעולם שוויוני הצרכנות תמותן, אבל מספר הצרכנים יגדל ואספקת צרכיהם תצריך המון עבודה.
    מה שנכון הוא שדרושה מאוד מערכת ניהול גלובלית, ולשם כך יש להחיל סוציאל-דמוקרטיה ברמה העולמית. בלי זה, כל מאמצינו הלוקל-סוציאל-דמוקרטיים ירדו לטמיון של היד הנעלמה הגלובלית.

  5. לקסי :

    עודד,
    1. בלי המלחמות היינו חוצים את קו שבעת המיליארדים כבר לפני זמן רב, לא מצדיק מלחמות.

    2. תוספת הביקושים בעולם שוויוני לא תהיה כל-כך גדולה, היא לא תיצור מקומות עבודה לכולם, גם אם כולם יאכלו לשובע יתלבשו כדי צרכם, יגורו במגורים נאותים ואפילו ילכו לקונצרטים.

    3. מסכים לתחיית של התיאוריה הסוציאליסטית שלפיה אין סוציאליזם חלקי.

  6. עודד גלעד :

    בייבי בום והמלחמות הדמוגרפיות

    תסכים איתי שאם האנושות לא הייתה מכלה כל כך הרבה משאבים וכסף על מלחמות האזרחים המטופשות שלה, היה נשאר לה הרבה יותר בשביל רווחה והשכלה לכולם, נכון? לזה נצרף את הכלל הדמוגרפי, האומר שככל שלאישה יש יותר שנות השכלה יש לה פחות ילדים. ומכאן נובע שעולם ללא מלחמות היה משכיל יותר, ולא היה מגיע ל-7 מליארד (-:

  7. איתי :

    ממש לא ירדתי לסוף דעתך, וההרחבה למישור הגלובלי רק מקשה על ההבנה, אז בוא נרד לנגב.

    בישראל של 2011 עובד ההייטק או איש הקבע מעומר עמל 12 שעות ביממה ולא רואה את הילדים רוב השבוע, ולידו בלקיה יש המון מובטלים או כאלה שמתפרנסים מכלכלה שחורה / עבירות פליליות.

    ללא קשר לאפליה של מיעוטים, חלק מהאבטלה נובע בדיוק מההתפתחויות הטכנולוגיות והגלובליזציה, שדופקות את מי שחסרה לו השכלה גבוהה, ובעבר היה יכול לעבוד בתעשיית לואו-טק שהולכת ונעלמת מישראל.

    אני לא רואה שום צדק חברתי בכך שהעובד מעומר ישלם המון מס כדי לממן קצבאות נדיבות לנצח לתושבי לקיה, כדי לאפשר להם חיי רווחה בלי עבודה.

    זה לא רק לא צודק, זה גם נראה לי לא בר קיימא. מי שעובד כמו חמור מרגיש פראייר ואין לו שום מוטיבציה להצביע בעד מפלגה שזה יהיה החזון שלה.

  8. לקסי :

    איתי,
    אכן לא ירדת לדעתי (סוף / התחלה…)

    בעוד זמן רוב תושבי העולם יהיו לקיה. אם הפרנסה תמשיך להיות תלוית עבודה, המתח יוליד שפיכות דמים שלא נחזתה בהיסטוריה (בין השאר בשל מספרי האנשים שיהיו מעורבים בה).
    ניתוק העבודה מהפרנסה (ולהיפך) מחייב אותו שינוי תרבותי / תודעתי שעליו כתבתי ודיברתי.
    ייתכן שזה אוטופי, החלופה – גיהינום.
    הרדוקציה לארץ או, כמו שעשית, לאיזור קטן לא יכולה לאפשר את הראיה הכללית שחייבת – בשלב הנוכחי – לברוח מהפרטים.

  9. לקסי :

    עודד,
    מה-היה-אילו לא מועיל בדיון הזה.
    ובכלל אומרים שהוא בלתי לגיטימי בדיונים היסטוריים.

    שבעת המיליארדים כבר כאן!

    המיליארד השמיני מאחורי הכותל.

    החלפת מכונות באנשים נמשכת במלוא עוזה.

  10. עודד גלעד :

    ניתוק עבודה מפרנסה?

    לקסי, אתה נשמע קצת כמו צייטגייסט. אנא הבהר למה אתה מתכוון בניתוק פרנסה מעבודה. אם כבר צריך לנתק משהו, זה את הקשר בין מדינה ללאום, וליצור פדרציה דמוקרטית גלובלית לבני האדם. רק אז יהיו לנו מנגנונים ליצירת צדק ורווחה שיצילו אותנו מחזון לקיה: מערכת מיסוי עולמית ומערכות רווחה עולמיות, דרג פדרלי של בתי משפט, חוקה פדרלית וחוקים פדרליים ומשטרה פדרלית שתפעל על פיהם, בנק מרכזי לאנושות, למ"ס גלובלי וכן הלאה.

  11. לקסי :

    עודד,
    מודה, האם ארוחם?
    בקטע שידור של 3 – 4 דקות לא ניסיתי למסור דיסרטציה שלמה של העולם בעתיד, גם לא חקרתי את העניין.
    הקומאינטרן בשעתו (הלא כל כך מלהיבה) היה ניסיון ליצירת ממשלה סוציאליסטית עולמית, אלא שהוא בא אחרי שהקומוניזם הבאיש לכדי דיקטטורה רצחנית לתפארת מנהיגיו.
    בדברי אמרתי "שלטון חכמים עולמי", אתה ניסית לפרט, ייתכן שהפירוט שלך נכון, איני יודע. איני יודע גם אם מישהם בעולם עוסקים בעניין הזה.
    כאן הוא בא ממוחי הקודח.

  12. עודד גלעד :

    יש סיכוי למחילה

    הקומאינטרן, למיטב הבנתי, שאף ליצירת ממשלה עולמית *קומוניסטית* וזו הייתה הבעיה. ניסיון ליצור שוויון *מוחלט* בחברה האנושית הוא אופטימי מדי ביחס לטיבו של האדם, ולכן הוא מדי אוטופי. גם חזון וונוס, כמו יתר סוגי החזונות האנרכיסטיים, מניחים הנחות אופטימיות מדי לגבי טבעו של האדם. סוציאל-דמוקרטיה, לעומת זה, היא מוסד שעובד בהצלחה לא קטנה במישור המקומי במדינות קטנות וגדולות כאחד. הוא מאפשר שונות תרבותית ומגוון דעות, מאפשר אי-שוויון מוגבל ותחרות בריאה – לכן זו לא אוטופיה ואין שום מניעה שתעבוד ברמה העולמית. יתר על כן, ברגע שתהיה ממשלת-על דמוקרטית שתהיה בסדר הגודל של השווקים והתאגידים, היא גם תוכל לרסן אותם הרבה יותר ביעילות ממה שעושות הממשלות המקומיות כיום. מי שקידמו במרץ את רעיון הדמוקרטיה העולמית – בעיקר בתקופות שמיד אחרי מלחמות העולם הראשונה והשניה – מכונים אנשי "התנועה לפדרליזם עולמי", ואני, כמו שאתה מבין, אחד מהם. מדובר על סוג של פונדמנטליזם דמוקרטי-הומאניסטי, שמציע יצירת מסגרת משתפת וכלים ישנים ופרקטיים לצמצום אי השוויון והתמודדות עם האתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים מולם ניצבת האנושות.

  13. יונתן כ. :

    נשמע מאוד מטרקיסי כל הקטע הזה של החלפת אנשים במכונות וכמדומני שהטענה הזאת שאומרת שאנשים יהיו מובטלים כי יוחלפו במכונות נשמעת מאז תחילת המהפכה התעשייתית.

    אין ספק ששוק העבודה משתנה ודורש יותר ידע,זה בסה"כ דורש הסתגלות מצד העובדים והמדינה,הפתרון של אנשים שיעבדו ללא פרנסה הוא לא פתרון הוא דבר לא נתפס ולא נכון.

  14. יונתן כ. :

    סליחה,שיתפרנסו ללא עבודה.

    שתי האפשרויות לא קבילות.

  15. שאול :

    לא בטוח בקשר ל"אין מספיק עבודה לכל כך הרבה אנשים"

    זה רעיון שכלכלנים מנסים להיאבק בו שנים, ובחוסר הצלחה משום מה.
    http://www.nytimes.com/2003/10/07/opinion/lumps-of-labor.html?scp=1&sq=lumps%20of%20labor&st=cse

    אפילו יש לזה ערך בויקיפדיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Lump_of_labour_fallacy

    ומעבר לשאלות התיאורטיות – הרעיון של למצמם את שעות העבודה לעובד כדי להגדיל תעסוקה נוסה בכמה מקומות. זה לא עובד:
    http://www.mitpressjournals.org/doi/abs/10.1162/003355399555963

  16. לקסי :

    עודד גלעד,
    פוסט על פדרליזם עולמי! 🙂

  17. לקסי :

    שאול,
    תודה על ההפניות, בשרשור שלהן הגעתי גם אל http://en.wikipedia.org/wiki/Straw_Man
    נדמה לי שרבים מהתוקפים מסתערים על הדחליל.
    איני רואה את פתרונות הקטנת שעות העבודה לעובדים כפתרונות הרצויים בחברה התעשייתית והבתר-תעשייתית. (הם ישימים תיאורטית למדינות שבהן יש יחסי עבדות דה-פקטו). גם כתבתי על כך כאן למעלה (תגובה 3).
    אני מדבר על דינמיקה שבה תוספת מקומות העבודה בעולם קטנה מגידול האוכלוסיה.
    לזה מצאתי תימוכין בביקורת של מרטין פורד בדף הויקי שאתה הפנית אליו. הקריאה אודות פורד וספרו הזימה לי עוד יומרה… מסתבר ששוב לא גיליתי את אמריקה 🙂

  18. איתי :

    אני מצטער, למרות ההבהרה שלך עדיין לא הבנתי בכלל מה בעצם אתה מציע ולמה זה בר קיימא.

    הבנתי מהתגוביות שאתה לא בעד הקטנת שעות העבודה (או הקדמת גיל הפנסיה) כך שתהיה עבודה לכולם, מה שמתחבר יותר לסוציאליזם "קלאסי". השאלה מה במקום זה נותרה סתומה.

    המשפט היחיד ברשומה שמתאר את החלופה המועדפת עליך הוא "יהיו אנשים שלא יעבדו בכל ימי חייהם והחברה תדאג לקיומם".

    ממשפט זה לא ברור בכלל

    א. מהו המנגנון שיקבע מי יעבוד ומי לא יעבוד?

    האם אלו שיזכו במודל שלך לשבת תחת גפנם ותאנתם יהיו אלו שאין להם השכלה/הכשרה מספקת כדי לקבל מקום עבודה? האם אין בכך תמריץ אדיר לנשירה מלימודים וממסלול קריירה?

    לחלופין האם התכוונת למצב שהצאצאים של בעלי ההון בטלים מעבודה וחיים מהכנסות הון, בעוד העניים עובדים כדי לשרת אותם?

    ב. מהו השיעור המקסימלי של האנשים הלא עובדים שיכולה חברה לפרנס בכבוד בלי להתמוטט?

    ג. מה צריכה להיות רמת ההכנסה ורמת המיסוי על אלו שכן עובדים?

    ד. למה אלו שכן עובדים יסכימו לסידור הזה, שבו טפילים חיים על חשבונם?

    ה. למה אלו שלא עובדים ירגישו בנוח בחברה שבה הם תלויים באחרים?

    ו. איך תמנע מהממשלה, שהיא הצינור שמעביר כספים בין העובדים ללא עובדים, להשתמש בכסף למטרות אחרות ולהרע את מצבם של הלא עובדים לרמה בלתי נסבלת? הרי ממשלות מתחלפות על פי בחירת הציבור ולכל ממשלה סדרי עדיפויות משלה.

  19. לקסי :

    זו אבחנה לא תכנית

    לאיתי,
    השאלות שלך תקבלנה תשובות שתנוסחנה אולי בדור הילדים שלך והנכדים שלי.

    הדברים שנאמרו (ושנכתבו כאן), אינם עדיין משנה סדורה, הם אבחנה וסימון של פתרון אפשרי.
    התשובה לתהיות שלך נמצאת במשפטי הפתיחה והסיום של דברי.
    בחינה של אקסיומה תרבותית-תודעתית שמתקיימת אלפי שנים מחד וצורך בשינוי תודעתי-תרבותי מאידך.
    את מי שרואה ענני סופה מתקדרים והוא עירום בשדה לא מעניין צבע הכפתורים וציפוי הרצפה, קודם כל שיהיו לו בגד ומחסה.

  20. איתי :

    אתה אומר שזה סימון של פתרון אפשרי אבל לא טורח אפילו לרגע לשכנע את הספקנים (לא רק אני אלא כמעט כל מי שהגיב כאן) שהכיוון הוא באמת אפשרי.

    למה הדבר דומה?

    לכך שאני אכתוב מאמר המסביר את ההשלכות של גידול האוכלוסיה ומשבר האקלים על התפתחות מחסור אמיתי במזון בעולם, בייחוד במדינות העניות. עד פה נשמע משכנע ומבוסס על ממצאים מוכרים וכמעט בקונצנזוס.

    בסוף המאמר אציין כי הפתרון לכך הוא שבירת הקונספציה שמזון צריך להיות חומר אורגני, וכי באופן סציפי בעתיד אנשים פשוט יתחילו לאכול אבני גיר, ובכך יסתיים לו המאמר.

    למי שהיה מבקש קצת הסברים כיצד לדעתי אפשר להפוך אבני גיר למזון הייתי עונה שאת התשובות הוא יקבל בעוד כמה עשרות שנים, בדור הילדים שלו.

    אם הקוראים היו מתייגים את המאמר שלי או אותי במילה "הזוי" (השנואה עלי אבל אופנתית), לא הייתי יכול להתלונן. הם צודקים.

    אני מאמין שאתה מבין יפה מאוד שאי אפשר לגמור טיעון בזריקת המשפט "יהיו אנשים שלא יעבדו בכל ימי חייהם והחברה תדאג לקיומם" בלי להסביר אותו ולצפות שיתייחסו אל ההצעה שלך ברצינות. אז למה עשית את זה?

    הסבר אפשרי אחד שחשבתי עליו הוא שזה לא מאמר פובליציסטי רגיל אלא משהו שדומה יותר לסוגה (ז'אנר) של הסוד הקבלי – הבודדים שבקיאים בתורת ה(י)סוד ידעו מהרמז בדיוק על מה אתה מדבר, עבור כל ההמונים האחרים דבריך יישארו סתומים אבל גם לא יעוררו סערה.

    ככה אתה יכול מצד אחד להחזיק בפנים בעמדות רדיקליות מאוד (ע"ע "להלאים את גוגל" של דני גוטווין) ומצד שני במישור הגלוי להתעסק בנושאים שקרובים יותר לקונצנזוס כמו מדינת רווחה ומאבק בטייקונים.

    אני לא יודע אם כיוון המחשבה שהניע אותך לכתוב את המאמר הזה כולל בתוכו גם את ההלאמה של תאגידים כמו וולמארט, אקסון, גוגל, מייקרוסופט, מונסאנטו ועוד ע"י "ממשלה עולמית" (שהרי ההכנסות האדירות שמיוצרות כיום ע"י עובדים מעטים יוכלו לכלכל אנשים רבים http://www.thelightsinthetunnel.com/).

    אם זה באמת מה שאתה חושב, היה ראוי לומר זאת, כדי שיהיה אפשר לנהל איתך ויכוח ולטעון שהצעה זו אינה בת קיימא.

  21. עמית-ה :

    נושא ניהול התעסוקה שווה הרבה דיונים אז כאן ישנו עוד רעיון – http://redisbeautiful.blogspot.com/search?updated-max=1999-04-27T12%3A51%3A00-07%3A00&max-results=1

  22. לקסי :

    אילנות גבוהים (עלו ברשת)

    ציטוט חלקי מהכתבתה הזו:
    חוקרים: אנחנו מפסידים את העבודה במרוץ עם המכונה


    טכנולוגיה תמיד הובילה לאובדן מסוים של משרות ומקומות עבודה. במרוצת השנים, מומחים רבים הזהירו – בטעות – כי המכונות יצאו וידן על העליונה. ב-1930 הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס הזהיר מ"מחלה חדשה" אותה כינה "אבטלה טכנולוגית" – חוסר היכולת לייצר עבודות חדשות בקצב שבו הן אובדות בשל האוטומציה.

  23. לקסי :

    עוד אילן...

    More Jobs Predicted for Machines, Not People
    ציטוט מדיון על הספר של אריק ברייניולפסון ואנדרו מקאפי שהתייחסתי אליו בתגובתי הקודמת

    Spike89 (1000+ posts)
    Mon Oct-24-11 02:34 PM
    Response to Original message
    14. Dystopia is not the only option

    The industrial revolution was a huge upheaval and it had numerous critics (Luddites). Without doubt it did not bring about utopia, but it arguably did eventually raise the standard of living for millions and has had a profound effect on social progress that we barely can understand today. It isn't a surprise that in agrarian, non-industrialized societies where survival often depends on brute human-powered muscle, gender disparities are most apparent.

    Plenty of futurists see the approaching "black box" industrial base. For most (if not all) commodity factory products, there won't need to be significant human labor. A few programmers, perhaps some maintenance. So-called management will also be sparse. Basically, raw materials will be gathered, shipped, processed, sent to the appropriate factory, made into finished products, then delivered, with almost no physical human effort involved.

    Of course this is going to change the economics more than even the industrial revolution did. There are some core needs that humans have that can provide insight into what these displaced humans will do with their time. Humans need food, water, healthcare, and shelter. Each of those is actually a system and although machines can and will continue to play a role in the four needs listed, there are plenty of jobs in these areas that require humans.

    Beyond the needs, there are the things that most people say "make life worth living". These aren't the same things for everyone. If there were "free food spigots" on every corner providing perfectly nutritious paste (heck, even delicious paste) many people would still want, at least occasionally, alternate foods such as treats, gourmet items, or just food you pay for. Some people enjoy the art (and business) of cooking. So, food becomes automated, dirt-cheap, and restaurants explode as a creative/service industry.

    The thing is, the economy we know is actually very recent, the industrilization of even the first world countries really didn't become an accomplished feat until the middle of the 20th century. The new age (lets call it the "labor-free" age) is going to be much heavier in the arts, service, and customization areas. Far from a dystopia, in this age everyone will have what they need and most people will "work" at what we call hobbies and those that do the few remaining "labor" or professional jobs will need to work much less and be valued more highly.

    The reality is that some bad social trends as well as some wonderful things are likely to arise from the end of need. Obviously capitalism kind of withers on the vine–custom work is not what it does well and there will no longer be much profit in mass production.

  24. עמית-ה :

    הספר שאני הכי אוהב בנושא הוא "חברת השפע" של ג'ון קנט גלברייט, יש תרגום לעברית ואפשר למצוא בספריות טובות או לקנות יד שניה ב- 25 ש"ח כמו שאני עשיתי.
    התמורה ספר כלכלה שהוא אחד מספרי הפילוסופיה הכי מענינים שאני מכיר.

  25. דקל-דוד עוזר :

    על "העבודה"

    מה זה עבודה?
    החברה נותנת תמורה על משהו שמישהו עושה, תמורה שבאמצעותה אדם יכול להמשיך ולהתמיד במה שהוא עושה.
    יהיה מה שיהיה, אם אלו שיש להם "עבודה אמיתית" ירצו למנוע מאלו שאין להם מלמרוד בהם, הם יצטרכו לתגמל אותם על המשך אדישותם

  26. איתי :

    כמו ששאול אמר, אכן קיינס אמר את זה כבר בשנות ה-30 אבל למרות השיפורים בטכנולוגיה קל לראות שהנבואה לא התגשמה.

    עבודות מסוימות הוחלפו ע"י מכונות אך עבודות אחרות נוצרו במקומן. שיעור האבטלה לא גדל, מס' שעות העבודה בשבוע לא ממש הצטמצם.

    גם אילנות גדולים טועים.

    אבל נניח שאכן קיינס צדק והנבואה תתגשם מתישהו, מאות אלפי זבנים בקניון, עורכי דין ומורים יפוטרו לאחר שרובוטים מצוינים יעשו את עבודתם בצורה יעילה יותר (כמו שקומביין אחד מחליף עשרות קוצרים עם חרמשים), עדיין לא ברור מהו הפתרון שאתה מציע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.