עיר עבדים לחוף ים-המלח, למי זה יועיל ולמי זה יזיק?
מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף פעולה עם משרד התיירות, פרסם מכרז "לשטח מגורים מיוחד" בנוה זוהר שלחוף ים-המלח. חבירה זו של שתי זרועות ממשלתיות נועדה לאפשר כוח עבודה זול (עבדים) של פליטים מאפריקה (שחורים) לבתי המלון. הנפגעים יהיו עובדי המלונות מערד ומדימונה, ראשי הערים מתנגדים להעמקת הפריפריאליות של עריהם
מאת :בתיה רודד
פריפריה בע"מ
בשבעה בספטמבר, 2011 פרסם מנהל מקרקעי ישראל מכרז "לשטח מגורים מיוחד" שלמשרד התיירות זכות ההמלצה על המשתתפים בו. מאחורי הגדרה חשודה זו נחשף רעיון ה"עיר לסודנים", מבקשי החסות המועסקים בישראל ועובדים בבתי המלון בשכר ניצול ובתנאים מחפירים.
פורסם ב"ידיעות הנגב" ב-12 באוקטובר 2011
משהופכים מעט ברעיון זה עולות שאלות נוקבות: כיצד במאה ה-21 בישראל הגיע מוסד ממשלתי לידי כך שהוא מעז ליזום ולהקים "עיר עבדים", כפי שמכנה אותה ג'קי אדרי? בעוד העוברים באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מזדעזעים מתנאי החיים של מהגרי העבודה, בא מנהל מקרקעי ישראל ומקים דגם דומה במתוכנן?!
נפשנו הפכה גסה ונאטמה לאחר 44 שנות כיבוש וניצול של האוכלוסייה הפלסטינית החיה תחת משטר צבאי; דה הומניזציה של מהגרי עבודה; גירוש ילדיהם בניגוד לחוק הבין לאומי; הקמת מכלאת ענק עבור מבקשי חסות ופליטים במדבר; והשנאה הגואה כלפי "האחר" שבתוכנו, כל אחר שהוא. זו שמטפחים רבנים, חברי כנסת ושרים ואיש אינו מכהה בהם, זו העולה מתחתיות החברה בדמות ארגונים כ"להב"ה" ("למניעת התבוללות בארץ הקודש"), פעולות "תג מחיר", שריפת מסגדים וניתוץ מצבות.
היבט נוסף של יוזמה תכנונית זו, בא להדגים את התהליך רב השנים של הפיכת סְפָר הנגב לפריפריה. תהליך כה ממושך ועמוק עד שהוא מתקבל כמובן מאליו. כל התכניות לנגב עוסקות בסעיף "פיתוח מקורות התעסוקה". שכן, מקובל על כולם כי מקורות התעסוקה הקיימים רובם נמנים על סוגי תעסוקה ששכרן נמוך ומחסור קשה בעבודות לבוגרי אקדמיה. מרבית האוכלוסייה היהודית בנגב נמנית על הדרוג 4-5 (מתוך 10) בסולם החברתי-כלכלי וממוצע השכר נופל בו מהממוצע הארצי בכאלפיים ש"ח.
והנה, ראשי הערים של דימונה וערד מוצאים עצמם נאבקים על מקומות התעסוקה של תושביהן במלונות, תעסוקה של עוני. כלומר, לא רק שדבר לא נעשה בתחום התעסוקה כדי לקדם את הנגב, אלא שגם את כבשת הרש הזו מאיימים ליטול.
יוזמה תכנונית זו, נעשתה ללא קשר לתוכניות הארציות והאזוריות על עקרונותיהן המקצועיים, מחד, וללא שיתוף הציבור ופרנסיו בנגב, מאידך.
היא מצטרפת לרשימה ארוכה של יוזמות כאלה העיוורות להשפעות החברתיות-כלכליות-סביבתיות, כגון הקמתם של עיר כסיף החרדית בסמוך לערד, כשישה עד עשרה יישובים קהילתיים בדרך לערד ומכרה הפוספט, שדה בריר שמאיים לקום בצמוד לעיר.
כולן תוכניות המתעלמות מההשלכות הקשות שיהיו להן על ערד.
כפי הנראה ערי הפיתוח בנגב עדיין מקבלות יחס מתעלם ומזניח ותהליך החלשתן ממשיך.
ועוד זאת, רבות דובר במנהל מקרקעי ישראל, הגוף המופקד על ניהול אדמות המדינה. הוא תואר כגוף בירוקראטי, איטי, לא יעיל ומושחת. שיח הצדק החברתי טרם דרך על סיפו. אכן, ריח לא כשר של קשר בין בעלי רשתות בתי המלון השוכנים לחופי ים המלח לבינו עולה מתוך רעיון האיוולת הלז. המלונות יעסיקו אנשים שמעמדם בישראל שייך לתחום האפור וכך ניתן יהיה לנצלם ולהעשיר את בעלי הרשתות. תחת הסעות יקרות לערי האזור ייבנו מגורים בסמוך וייחסך הון נוסף. החמדנות שבסיס הרעיון יאה לבעלי ההון, אך מה למטרותיו של המנהל ולחמדנות זו?
מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על פי חוק, החל מ- 1960, את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, המהוות כ- 93% משטח מדינת ישראל. מתפקידיו: ניהול וייזום תכנון מקרקעין לשם יישום מדיניות ממשלת ישראל ומועצת מקרקעי ישראל ביצירת עתודות קרקע מתוכננות אשר יעמדו לרשות המשק הלאומי. מתוך הגדרת מטרות המנהל, כפי שהיא מופיעה באתר האינטרנט שלו – האומנם עיר העבדים שיזם משקפת יישום של מדיניות ממשלת ישראל?!
ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד חוקרת הנגב, מרצה בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי, הקמפוס האקדמי אחוה
נערך על ידי לקסיתגיות: דימונה, ים-המלח, מהגרי-עבודה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד-התיירות, ערד, פליטים, פריפריה
16 באוקטובר, 2011 בשעה 17:02
אני מבינה שהיה מכרז להקמת יחידות דיור אלה בעבר, והוא נגנז. מה הסיבה? האם מכרז ייעודי לאוכלוסיה מסוימת בלבד עומד במבחן בג"צ ובעקרון השוויון?
אני מבינה שבסך הכל מדובר ב-1800 יחידות דיור. בשלב א' 600 יחידות דיור ובשלב ב' 1200 יחידות.
האם מינהל מקרקעי ישראל יהיה הבעלים על הדירות והוא זה שישכיר אותן לעובדי המלונות?
יש לזכור שמינהל מקרקעי ישראל עבר רפורמה, וממה שאני מבינה בין השאר, הרפורמה הפכה אותו לגוף כלכלי הרואה לנגד עיניו את מטרת הרווח הכספי. האם אני צודקת?
16 באוקטובר, 2011 בשעה 17:58
לדליה - ×œ× ×”×¨×¤×•×¨×ž×”
המינהל הפך "סוחר קרקעות" כבר לפני שנים רבות, אולי בעקבות מהפך 1985. ההפרטה היא רק השלמת המהלך ההוא.
שינוי הגישה הונחת על המינהל "מלמעלה".
המינהל, כשמו, ניהל את מקרקעי ישראל לפי עקרונות שהותוו ע"י מועצת המינהל.
אחרי מהפך 1985 העקרונות נעשו: להביא כמה שיותר כסף!
17 באוקטובר, 2011 בשעה 0:29
בעיית ×”×¢×•×‘×“×™× ×”×–×¨×™× ×¨×§ הולכת ומחמירה
מיסוד המגורים רק מראה שההנהגה שלנו בסך הכל מרוצה שיש כאן כוח עבודה שמתנדב לעבוד בזול ואפשר להמשיך הלאה. מחירי שוק העבודה נשמרים למטה והיעילות העסקית פורחת.
חבל רק שזה על חשבון השכבות החלשות שלנו. חבל שזה על חשבון העתיד שלנו. חבל שזה על חשבון ערכי המוסר שאיבדנו בדרך.
18 באוקטובר, 2011 בשעה 2:55
תומר,אמרת "כוח עבודה שמתנדב לעבוד בזול" וקצת הנמכת את הזוועה שבזה,מתפתח כאן מעמד של עבדים.
אני לא חושב שההנהגה שלנו מרוצה מזה,עובדה שכן מנסים להוציא אותם אבל לא כל כך מצליחים,גם בגלל לחצים ממעבידים שרוצים כ"א זול וצייתן וגם בגלל ארגוני זכויות אדם ותקשורת עוינת.
18 באוקטובר, 2011 בשעה 23:25
×”×ž×“×™× ×” מוכרת ×ת הפריפריה - ובעבור מה???
הגיע הזמן להפקיע מידי המדינה את הסמכות לתכנן, ולהעבירה לרשויות המקומיות.
רק כך תוכל הפריפריה להשתקם, ורק כך נוכל לצפות לצדק חברתי ומרחבי.
בינתיים, צריך להפגין נגד החלטות כאלה, ולגייס לטובת העניין את אנשי רוטשילד. אסור לתת לטפשות הזו לעבור!!!
19 באוקטובר, 2011 בשעה 9:57
×™×•× ×ª×Ÿ, מה???
ארגוני זכויות אדם מנסים לתת את האופציה הנעלמת מעין להתייחס אל הפליטים כאל בני אדם וחווה, ללא שיקולים של "אנחנו" ו"הם". הדרישה הזו לא נראתה כ"כ תמימה ב 39' ואח"כ ב 45'…
יכול להיות שאתה נופל לראיה דיכוטומית קצת?
או להוציא את הפליטים, רובם ניצולי שואה זו או אחרת (לאן? לארצות המוצא שלהם?), או לנצל אותם?
מה עם קליטה, פיתוח, טיפול והבראה?
לא אצלינו. הם שחורים מידי ולא יהודים מידי.
19 באוקטובר, 2011 בשעה 11:10
מוריה יקירתי,הזכרת את השואה וקראת לי גזען ואני נופל לדיכוטומיה?לא נראה לך שקצת התאהבתם בכל רעיון הטובים מול רעים?
כל ה"קליטה,פיתוח,טיפול והבראה" שבעולם לא ישנו את זה שיתפתח כאן מעמד עבדים חדש ומי שיפגעו הם לא אנשי ארגוני זכויות האדם(ברור שלא,המאבק על קליטה היום יהפוך למאבק נגד אפליה מחר)ולא סביבתם הקרובה ממעמד הביניים+ אלא ישראלים ממעמדות נמוכים יחסית.
אני בספק עז אם אפשר לחיות ללא שיקולי "אנחנו והם" בהתחשב בכך שהמדינה הזאת שאמורה לקלוט,להבריא ולטפח לא תשרוד הרבה זמן ללא "אנחנו" שיתרמו לה.
פליט שהגיע למצרים צריך להשאר במצרים.
19 באוקטובר, 2011 בשעה 11:18
אגב,בסופו של דבר הפליטים יצטרכו לחזור לארצות המוצא שלהם נוסף על כך היותו של אדם פליט לא מקנה לו את הזכות לאן הוא מגיע כך שמי שברחו והגיעו למצרים צריכים להשאר שם.
19 באוקטובר, 2011 בשעה 13:21
×™×•× ×ª×Ÿ
ראשית, אני מייצגת רק את עצמי וכל עוד אין לי תולעים צורת הפניה המועדפת עלי היא גוף שני יחידה, תודה.
אני לא מאוהבת ברעיון הטובים נגד הרעים, אבל משתדלת להיות בצד של הטובים, גם כשאין רעים.
אין שום פסול בהזכרת השואה, ואני אמשיך לנסות וללמוד מההסטוריה של האנושות ששייכת גם לי, בלי קשר לעובדה שפיסת ההסטוריה הספציפית הזו היא חלק מההסטוריה המשפחתית שלי. יש פסול גדול בגיוס המתמשך של רעיון השואה על מנת להשתיק טענות עינייניות. ובכלל זה קפיצות אוטומטיות כל פעם שהמונח נהגה. (נכון, הזכרתי את השואה, אז?)
אתה מוזמן ללכת לבי"ס רוגוזין. הילדים שם הם הרבה יותר ה"אנחנו" שלך ממני. הם יכולים פשוט להצטרף לחברה האזרחית ולהגדיל אותה, לשבח אותה, להעשיר אותה. רק שכל זה בתאוריה, כי כמעט ואין פה חברה אזרחית. כאן יש יהודים וחיילים ואני שלא מוכנה יותר להספר באף אחד משני המיניינים הללו, מרגישה את זה על בשרי. בסופו של דבר, אתה יוצא צודק, לצערי.
אגב- החוק של הפליטים כפי שפרסמת את הרעיון הכללי שלו, הוא נכון. הוא מנוסח באחת מאמנות האו"ם שמדינת ישראל חתומה עליהן. אם היינו מקפידים על הכתוב באמנות הללו, אז דיינו, אבל בגלל שאנו דורסים ברגל גסה כל סעיף שלא נוח למדינה איתו באמנות האו"ם, אני מרשה לעצמי להתעלם גם מהטיעון הזה.
ונקודה אחרונה- לא קראתי לך גזען. אבל אתה מוזמן לשכנע אותי שהייתי צריכה לעשות זאת.
19 באוקטובר, 2011 בשעה 18:17
אם לא הייתי חבר של ג'קי אדרי בפייסבוק וקורא של עבודה שחורה לא הייתי יודע על התוכנית המוזרה הזו.
לא יתכן שמצד אחד לא יתנו אשרות עבודה לזרים ומצד שני יאפשרו בניית מגורים ארוכי טווח לצורך העסקה ארוכת טווח.
כל הסיפור נשמע הזוי
20 באוקטובר, 2011 בשעה 12:37
קטע מהעיתון שבו פורסמה הידיעה לר××©×•× ×”
הפוסט עודכן והוסף הקטע מ"ידיעות הנגב" שעליו – בין השאר – מתבסס הפוסט של ד"ר רודד
20 באוקטובר, 2011 בשעה 20:19
העלאת את הטענה שמכיוון ואיננו ממלאים סעיפים מסוימים באמנות האו"ם הרי שאף אמנה אינה תקפה לגבינו ובכלל זה האמנות הנוגעות לפליטים(שאגב מדינת ישראל כן מקיימת את עקרון "אי ההחזרה" גם אם לא נותנת מעמד פליט).
הטענה הזאת מקבילה לטענה האומרת שלפושעים אין זכויות,הרי גם פושע מפר את האמנה החברתית אז למה שהחברה תתן לו זכויות? ובאמת בימי הביניים אחד העונשים הקשים היה הוצאת האשם אל מחוץ לחוק.
אני בספק אם יש מדינה כל שהיא שבאמת מקיימת את כל האמנות עליהם חתומה ככתבן וכרוחן,שנבטל את כל האמנות העולמיות?
האמת שאני שוקל אם להגיב על הקטע עם ארגוני החברה האזרחית,זה אוף טופיק רציני ומניסיוני לומר משהו רע על ארגוני "חברה אזרחית" באוזני אנשים ביקורתיים זה כמו לומר למתמחה בגניקולוגיה שהוא קצת מגזים בטענותיו.
אני לא אומר שמן הראוי לנצל אותם או שזה נכון,ברור שזה פסול אבל המציאות היא שברור שזה יקרה וקורה ולא צריך לנסוע לדרום ת"א כדי לראות את זה מספיק לפתוח עיניים ולראות מי מקבל באופן אוטומטי את תפקידי שואבי המים וחוטבי העצים.
21 באוקטובר, 2011 בשעה 11:08
יונתן, ההשוואה שלך לא נכונה מבחינה לוגית. הטענה שלי היא "עכשיו נזכרת?" זה מה שאני אומרת לבני נוער כשאני מספרת להם במסגרת התנדבותית שאני לסבית והם אומרים לי ש"זה לא כדרך הטבע". ילדים עם איפון, שאוכלים רק רעל מעובד, שרובצים שעות מול מכשירים חשמליים מרצדים ומשנים את איברי גופם במנופולציה זו או אחרת. פתאום זה לא כדרך הטבע. זה כן, אגב.
לגבי הגנקולוגיה, אני לא מתחילה להבין מה ניסית להגיד.
אני מניחה שאנחנו מעניינים בעיקר את עצמנו ולכן מציעה לך לכתוב לי ל [email protected] אני בכל מקרה מפנה את הבמה.
21 באוקטובר, 2011 בשעה 15:29
קיבוץ עין גדי ×’×¨× ×œ×ž×•×¢×¦×” ×”×זורית תמר ×œ×™×–×•× ×ת הפרויקט
קיבוץ עין גדי מתנגד לפתח את ישוב נווה זוהר כמקום מגורים ראוי לעובדי המלונות ומפעלי ים המלח. עכשיו הם מצאו את הפתרון הסופי שיהרוג סופית את נווה זוהר ~ הקמת מגורי עובדים זמניים בסמוך לישוב, כך שלאותם עובדים לא תהיה זכות הצבעה בבחירות למועצה האזורית תמר ועין גדי תוכל להמשיך להשחית את האזור.