חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים מתפרשת על פני כל העולם

נושאים חדשות, פוליטי ב 16.10.11 1:27

"אנחנו נזרקים מבתינו. אנחנו נאלצים לבחור בין מצרכי מזון ושכר דירה. אנחנו לא יכולים לקבל טיפול רפואי איכותי. אנחנו סובלים מזיהום סביבתי. אנחנו עובדים שעות ארוכות תמורת שכר מעט וללא זכויות, אם אנחנו עובדים בכלל. אנחנו מקבלים כלום בעוד ש- 1% האחר מקבל הכול. אנחנו הם ה-99 אחוזים". מתוך אתר התנועה 'לכבוש את וול-סטריט' – We are the 99 percent
מאת: אמנון פורטוגלי

תנועה במבנה אנרכיסטי למען ממשל תקין  – ארה"ב דורשת צדק חברתי וצדק כלכלי

בשבועות האחרונים, תנועת המחאה 'לכבוש את וול סטריט' מפגינה ומוחה כנגד תאוות הבצע של בנקאים וכנגד הפער ההולך וגדל של העושר בין האמריקאים. ביקורת כזו על השיטה הקפיטליסטית הייתה נראית בעבר כלא-אמריקאית Un-American, אך בעיות חברתיות עמוקות ומתמשכות, ותסכולים עמוקים הביאו לשינוי.  התנועה מתפשטת ברחבי ארה"ב, ותופסת כותרות ברחבי העולם. בדומה לתנועות המחאה בספרד ובישראל, היא תנועת מחאה לא אלימה, ללא דרישות ברורות או מבנה ארגוני ברור, ובשלב זה ללא מנהיגות שניתן לזהותה. ההחלטות מתקבלות בדרך של קונצנזוס, על ידי העצרת הכללית של המחאה בניו יורק, שהיא עצמה בעלת מבנה אופקי, אוטונומי וללא מנהיגות.  עד עכשיו, האסיפה הכללית החליטה נגד רתימת התנועה למטרות מסוימות ולאידיאולוגיה מסוימת.  "אנרכיסטים למען ממשל תקין" לדברי אחד מהמשתתפים. אוקסימורון המתאר היטב את תנועת המחאה.

כמו במחאות קדמות שנראו השנה ברחבי העולם גם פה המחאה היא רחבה ועוד לא מגובשת לחלוטין, אך המסר הוא ברור: “אנחנו מייצגים 99% מהאוכלוסייה שלא מוכן לסבול עוד את תאוות הבצע והשחיתות של 1%.

לדברי חוקרים ואנליסטים העוקבים אחרי התנועה, האנשים נמצאים שם כי לתחושתם המערכת נשברה, וכי חלוקת ההכנסות באמריקה מעוותת. הם נלחמים על סוגיות יומיומיות כמו מקומות עבודה, בריאות וחובות. הם מרגישים שהם נלחמים על קיומם ועל הישרדות המדינה. המשותף הוא המיאוס ממה שמתרחש כאשר מיליוני בני אדם איבדו את עבודתם ומיליונים איבדו את בתיהם. התפיסה הרווחת היא שמשהו צריך להשתנות והתחושה שאין קבלת אחריות.  הם חושבים שהכלכלה יכולה להיות הוגנת יותר. ההגדרה שלהם לצדק חברתי ולהגינות כלכלית  תואמת לזו של הרבה אמריקאים אחרים. גם המשתתפים בתנועת 'מסיבת התה' באמריקה הונעו על ידי תחושה כי המערכת יכול להיות הוגנת יותר. התחושה הזו מאחדת, אבל לא דרכי הפעולה או הפתרונות מה לעשות בקשר לזה.  לכן אחד הדברים המעניינים והחשובים במחאה זו, שאין מרשם אחיד לפתרונות ואף אחד לא מתווכח על זה – כך הם מאוחדים בתחושה המשותפת שלהם ולא מפולגים בעוינות שלהם למרשמים של כל אחד ואחד. 

בתוך זמן קצר התנועה הפכה למגנט עבור הרבה אמריקאים בלתי מרוצים. וכל  זמן שרוב האמריקאים חושבים ואומרים כי המדינה נעה במסלול שגוי, אין מחסור במפגינים חדשים. ההרגשה היא שבסופו של דבר המחאה תתפשט אולי כמו האביב הערבי, אולי כמו הקיץ הישראלי, אולי זה הסתיו האמריקאי.

מאהל בפילדלפיה, צילם אילן זילברשטיין

מעבר לדברי חוקרים, אנליסטים ועיתונאים, חשוב לנסות להבין את התנועה לא במושגים, ב'חוקי המשחק' שאנו רגילים להם, אלא במונחים ובמושגים שלה עצמה. אלו נמצאים באתר 'הרשמי' לכבוש וול סטריט.  לדוגמה הפרסום מה-30 בספטמבר 2011 (בתרגום חופשי):

כל חברי 'לכבוש  את וול סטריט' הצביעו פה אחד בספטמבר 29 על המסמך הרשמי הראשון של התנועה.

'הצהרת הכיבוש של העיר ניו יורק'
כאשר אנו מתכנסים יחד כדי להביע בסולידריות תחושת עוול המונית, אסור לנו לשכוח את מה שהביא אותנו יחד. אנחנו כותבים כדי שכל האנשים המרגישים שנעשה להם עוול על ידי כוחות התאגידים בעולם ידעו כי אנו בעלי ברית שלהם.
כאיש אחד, מאוחדים, אנחנו מכירים את המציאות: כי העתיד של המין האנושי דורש את שיתוף הפעולה של חבריו
; כי המערכת שלנו חייבת להגן על הזכויות שלנו, וכאשר המערכת עוברת השחתה, זו האחריות של הפרטים להגן על זכויותיהם ושל שכניהם; כי ממשלה דמוקרטית שואבת את כוחה הצודק מן העם, אבל תאגידים לא מחפשים הסכמה כדי להוציא עושר מהאנשים ומהארץ; וכי דמוקרטיה אמיתית אינה ניתנת להשגה כאשר התהליך הדמוקרטי נקבע על ידי כוח כלכלי.  אנחנו באים אליכם בזמן שתאגידים, אשר מציבים רווח לפני אנשים, אינטרס עצמי לפני צדק, דיכוי לפני שוויון, שולטים בממשל שלנו. התאספנו כאן בדרכי שלום, זו זכותנו, כדי שעובדות אלו על התאגידים תהיינה ידועות.

  • ·         הם (התאגידים) לקחו את הבתים שלנו באמצעות תהליך עיקול לא חוקי, למרות שהמשכנתא המקורית אינה בידיהם.
  • ·         הם לקחו כספי חילוץ שמקורם במשלמי המיסים עם חסינות ומבלי להיענש, והמשיכו לתת למנהלים בונוסים מופקעים.
  • ·         הם הנציחו שוויון ואפליה במקומות עבודה על בסיס גיל, צבע העור, מין, זהות מינית ונטייה מינית.
  • ·         הם הרעילו ברשלנות את אספקת המזון, וערערו את המערכת החקלאית באמצעות מונופולין.
  • ·         הם הרוויחו מהעינויים, מהכליאה, ומיחס אכזרי לבעלי חיים רבים מספור, ופעלו להסתיר פרקטיקות אלה.
  • ·         הם חיפשו ללא הרף לבטל את זכות העובדים לנהל משא ומתן על שכר ותנאי עבודה טובים יותר ובטוחים יותר.
  • ·         הם החזיקו את הסטודנטים כבני ערובה עם עשרות אלפי דולרים חובות על הלוואות לחינוך, שהוא עצמו זכות אדם.
  • ·         הם הוציאו בעקביות עבודה למיקור חוץ והשתמשו במיקור חוץ כמנוף לקיצוץ בשכר העובדים ובתשלומי הבריאות של העובדים.
  • ·         הם השפיעו על בתי המשפט כדי להשיג את אותן זכויות כמו לאנשים, ללא מחויבויות או אחריות.
  • ·         הם השקיעו מיליוני דולרים על צוותים משפטיים לחפש דרכים לשחרר אותם מחוזים לגבי ביטוח בריאות לעובדיהם.
  • ·         הם מכרו את הפרטיות שלנו כמוצר.
  • ·         הם השתמשו בכוח הצבא והמשטרה למנוע את חופש העיתונות.
  • ·         הם בכוונה נמנעו מלקרוא בחזרה למוצרים פגומים המסכנים חיים במרדף אחר רווח.
  • ·         הם קובעים את המדיניות הכלכלית, למרות הכשלים הקטסטרופליים שהמדיניות שלהם יצרה וממשיכה לייצר.
  • ·         הם תרמו סכומי כסף גדולים לפוליטיקאים שאמורים לפקח עליהם.
  • ·         הם ממשיכים לחסום אנרגיה חלופית כדי להשאיר אותנו תלויים בנפט.
  • ·         הם ממשיכים לחסום תרופות גנריות שיכולות להציל את חייהם של אנשים כדי להגן על השקעות שכבר הביאו לרווח מהותי.
  • ·         הם 'כיסו' בכוונה דליפות נפט, תאונות, והנהלת חשבונות לקויה במרדף אחר רווח.
  • ·         הם בכוונה מחזיקים אנשים במצב של מידע שגוי ופחד באמצעות שליטתם בתקשורת.
  • ·         הם קיבלו חוזים פרטית לרצוח אסירים גם כאשר הציגו להם ספקות רציניים בנוגע לאשמתם.
  • ·         הם הנציחו את הקולוניאליזם בבית ומחוץ לבית.
  • ·         הם השתתפו בעינויים וברצח של אזרחים חפים מפשע בחו"ל.
  • ·         הם ממשיכים ליצור נשק להשמדה המונית כדי לקבל חוזים ממשלתיים.

 

לאנשים בעולם,
אנחנו, האסיפה הכללית של העיר ניו יורק של תנועת 'לכבוש את וול סטריט' בכיכר החירות, קוראת לכם להכריז על הכוח שלכם. ממשו את זכותכם להתכנס בדרכי שלום; לכבוש המרחב הציבורי; ליצור תהליך לטפל בבעיות אתן אנו מתמודדים, וליצור פתרונות הנגישים לכולם.
לכל הקהילות הפועלות והמקימות קבוצות ברוח של דמוקרטיה ישירה, אנו מציעים תמיכה, תיעוד, ואת כל המשאבים העומדים לרשותנו. הצטרפו אלינו והשמיעו את קולכם!

במילים אחרות הם מוחים כנגד מערכת כלכלית מכורה מראש ((rigged המעדיפה את העשירים וכנגד ממשלה שהושחתה על ידי כוחות אלו. המפגינים חושבים שאולי היה צורך בחילוץ וול סטריט מהמשבר הפיננסי אבל תשלום הבונוסים הגדולים בבנקים שחולצו פוגע בהם עמוקות. נראה להם לא הגיוני ולא הוגן שמנכ"לים של וול סטריט יהיו כה עשירים בעת שהבנקים שלהם חולצו בכספי משלם המיסים. רובם הגדול חושב שהממשלה הייתה והינה בשליטת התאגידים הגדולים ובעלי הון גדולים uber-rich)) ש'רכשו' את הפוליטיקאים ואת הממשל. התחושה שלהם היא שהמערכת לא עבדה עבורם, אבל עבור אליטת צללים.

כמו במחאת האוהלים בארץ, אנשי תקשורת ופעילים פוליטיים להוטים לספר למשתתפי 'לכבוש את וול-סטריט', שהם עושים הרבה דברים לא בסדר, שצריך להתעשת ולפעול בצורה המקובלת המסורתית, כמו להגיש רשימת דרישות המבקשת להפעיל לחץ בדרכים הקונבנציונליות.  בהתחשב בכך שהתנועה מקבלת הרבה יחסי ציבור בעיקר חיוביים וצומחת כפטריות ברחבי ארה"ב, לא נראה שיש הרבה תמיכה אמפירית להצעות אלו.  המפגינים יודעים היטב כי שימוש באסטרטגיות אלה עכשיו, ישחק לידיהם של ראשי מבנה הכוח הקיים.

החיפוש של התקשורת למצוא את המניעים של המשתתפים ב'לכבוש את וול-סטריט', וההתעקשות של התקשורת שחייבת להיות רשימת תביעות מסתכמת במילה אחת "דרישות". זאת תוך התעלמות מהאמירות של המפגינים ותהליך המחאה. הדרישה לקבל רשימה כזו היא תרגיל של הממסד המנסה להחזיר ולהכניס את המחאה לתלם. המסגור של 'דרישות' הן מה שקיצונים ממורמרים מציגים, 'דרישות' הן תמיד של העובדים ולא של המעבידים, 'דרישות' הן לתשלומים או לטיפולים מיוחדים ללא קשר להצדקתן. 'דרישות' הן להכרה מהפוליטיקאים בראש הפירמידה, לשעיר לעזאזל שייגרר לבית המשפט. הנקודה היא שאם ניתן להפיק רשימת דרישות אזי ברור שהמפגינים הם תועמלנים, כלומר הם חייבים להיות ממורמרים, הם אינם מייצגים, ברור שהם בטלנים בעלי אינטרסים אנוכיים, מחפשי נדבות. זה מה שהתקשורת מציגה כ"דרישות", בהבדל מעמדות במשא ומתן, או משימות לפעולה של אנשים רציניים.

מה שיש למוחים זה לא דרישות אלא שאלות. מדוע אין כתבי אישום בגין הונאה ומעשים הגרועים מהונאה?, למה מפטרים אחיות ומורים, כאשר רווחי התאגידים מגיעים לשיאים חדשים השנה?, למה העשירים ביותר והתאגידים הגדולים לא משלמים מס כאשר המדינות והממשל המקומי כורע תחת עול החוב?, מדוע הידוק החגורה הנדרש מכולם אינו עושה דבר ביחס לתעסוקה?, למה נעלמו המענקים לסטודנטים והוחלפו בהלוואות טורפות (Predatory) שבלעדיהן אי אפשר ללמוד את הדברים שהמעסיקים והמערכת דורשים? שאלות אלה עשויות להפוך לדרישות, אבל עדיין לא. המוחים ורוב האחרים, 99% מהאזרחים רוצים לקבל תשובות.

התגובה ל"מה האנשים האלה רוצים?" היא "אנחנו 99% מהאזרחים".  זהו מסר חזק מאוד.  זה אומר "אנחנו לא צריכים לנהל משא ומתן.  זו המדינה שלנו ואנחנו רוצים אותו בחזרה מהאחוז העליון אשר בגד בנו (Selling us out).  אלו הנמצאים באחוז העליון יודעים היטב מה רוצים 99% האחרים – חברה צודקת יותר.

אמנון פורטוגלי מלמד במכללה החברתית כלכלית

כתבות ומראות מהעולם:
האפינגטון פוסט (ארה"ב)
הגארדיאן (בריטניה)
אל-ג'זירה באנגלית (מזרח אסיה)
פארול (הולנד)

עוד כתבו בעניין זה:
ח"כ ניצן הורוביץ בדף השבועי שלו
יונתן בן אפרת ב"אתגר"

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. עמית-ה :

    קודם נכבוש את מנהטו ואחר כך את ברלין (את כל העולם).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.