חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סטיב ג'ובס, יוקר המחייה ומחלות אחרות

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 10.10.11 6:06

בתוך שלל ההספדים על סטיב ג'ובס נדמה שנשכח הקשר בין גאונותו של האיש ובין תרבות הצריכה על היבטיה השליליים

מאת: איתי אשר

גילוי נאות: מעולם לא קניתי או קיבלתי במתנה מוצר של "אפל", פשוט לא חשבתי שאני צריך כזה.
עם קצת הכסף שיש לי אני קונה דברים שנראים לי יותר חשובים, כמו אוכל טוב או חיסכון לפנסיה.

השבוע ביקרתי בכפר נוער דתי בגליל. במקום לומדים בעיקר עולים חדשים או צאצאי עולים שנולדו בארץ, נערים ונערות שבחרו בחיי פנימיה כפתרון למסגרת משפחתית לא מחזיקה ו/או לנשירה מבי"ס עיוני. כמי שהדריך בעבר נוער עולה מאתיופיה, לא ממש הופתעתי כאשר השמיניסטית שלקחה אותנו לסיבוב בכפר שלפה את האייפון שלה וענתה לשיחה נכנסת (לפחות הצלצול היה שיר באמהרית). מאיפה היה לך הכסף? רציתי לשאול, אבל התאפקתי, הרי זו שאלה מתנשאת ולא לגיטימית. ויומיים אחר כך מת סטיב ג'ובס.

מלבד הגאונות, היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסה, שנטחנו על אלפי דפי נייר ועל מיליוני דפי אינטרנט, כדאי לזכור שג'ובס היה גם סמל לחלק בלתי נפרד מהקפיטליזם של ימינו: צריכה בלתי נלאית.

בהתאם לגישתו של ג'ובס, כי "זה לא מתפקידו של הצרכן לדעת מה הוא רוצה" הוא הצליח לשכנע מיליוני אנשים ברחבי העולם שהם לא סתם רוצים את מה שהוא מוכר, אלא שהם חייבים את זה, ממש חייבים, ועכשיו.

בכך תרם ג'ובס, והוא כמובן לא היחיד, לכמה תופעות שליליות ביותר של תרבות הצריכה:

  • בזכות גאונותם ומקצועיותם של סטיב ג'ובסים, הצרכנים קונים וקונים וקונים דברים שהם לא באמת צריכים, בעקבות מסעות פרסום ו"טרנדים" של אופנה. זה מצב שמכביד על יוקר המחייה הרבה יותר מריכוזיות, מס עקיף ושאר ענייני טרכטנברג. אם זה המצב, הורדת מס קנייה, מכס או בלו על הדלק לא תקל על יוקר המחייה. אנשים פשוט יקנו עוד, ועוד, ועוד, ובסוף החודש ימשיכו לבכות שקשה.
  • בזכות גאונותם ומקצועיותם של סטיב ג'ובסים, מוצרים תקינים נזרקים לעיתים קרובות לפח ומוחלפים במוצרים משודרגים. הנה לכם עוד תוספת ליוקר המחייה. כשאנחנו אומרים שהישראלי מוציא היום על סעיף "תקשורת" הרבה יותר מפעם, זה גם בגלל הריכוזיות וגם בגלל ההפרטה, אבל גם בגלל תרבות השדרוגים.
  • בזכות גאונותם ומקצועיותם של סטיב ג'ובסים, תרבות השדרוגים "תורמת" לקבוצה רחבה של נזקים סביבתיים: מחצבים מתכלים, הרס שטחים פתוחים, זיהום האוויר המים והקרקע, אפקט החממה ועוד. הכלכלה צומחת וצומחת (וכך גם הרווחים של בעלי המניות), אבל כדור הארץ במשבר. בדרך כלל, האנשים הראשונים להיפגע הם החלשים יותר (ע"ע אתרי הפסולת באפריקה), אבל בסופו של דבר זה ישפיע על כולנו.
  • בזכות גאונותם ומקצועיותם של סטיב ג'ובסים, אנשים רבים יוציאו גם כסף שאין להם על רכישת מותגים ושדרוגם. אצל חלק מהאנשים זה יתבטא באוברדרפט שהולך ותופח, ואצל חלק "רק" בויתור על מוצרים/שירותים שתועלתם גדולה יותר בטווח הארוך. הבעיה הזו משותפת לעניים ולמעמד הבינוני. לא רק לנערה האתיופית מכפר הנוער יש אייפון, גם לרבים מהצעירים ממחאת האוהלים שלא יכולים לקנות דירה או נחנקים מהמשכנתא.
  • בזכות גאונותם ומקצועיותם של סטיב ג'ובסים, אנשים רבים עובדים כמו חמורים כדי לממן את ההוצאות הלא חיוניות שלהם. הבריאות שלהם נפגעת (בגוף ובנפש), וכך גם מערכות היחסים שלהם עם בני הזוג, הילדים, ההורים והקהילה.
  • ועוד לא דיברנו על הסיפור הזה (ראו גם כאן באנגלית).

אז למה משווים את ג'ובס שלא בצדק לתומס אדיסון, מדען שפתר לאנושות צורך בסיסי בעזרת מוצר זול?

אולי כי האנשים שעושים זאת שבויים לחלוטין בתוך דת הצריכה, שמקדשיה הם הקניונים. בדת הזו, ג'ובס היה גם הנביא הקורא תגר על הממסד וגם הכוהן הגדול שהוא-הוא הממסד. כל דת זקוקה למיתוסים וג'ובס היה כנראה דמות מיתולוגית בחייה ובמותה. אם נרצה להרחיק למחוזות הקונספירציה, גם ההשוואה הזו לאדיסון היא חלק ממסע הפרסום למוצר המשודרג הבא. בהתאם לתנאי התקופה, הפרסומות היעילות ביותר אינן מודעות בעיתון וסרטונים בטלוויזיה שנרכשו בכסף מלא, אלא דווקא ההשתפכויות של עיתונאים, בלוגרים ומיליוני "סתם גולשים" שעובדים בשביל בעלי המניות "אפל" בלי שום תמורה. הם מספידים את ג'ובס, אנחנו מנגבים דמעה, קונים, ואז רצים לספר לחבר'ה.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    מאמר חשוב וטוב. אני רוצה להודות לעמיתי המלומד על מאמר זה לא רק בשל תוכנו אלא גם ובעיקר בשל סגנונו. בימים האחרונים נאמרו דברים בעלי רוח דומה אבל בצורה גסה שרק מרחיקה ולא מקרבת שרק מכעיסה ולא מעוררת מחשבה בידי רבים וטובים שמיהרו לצוח בצדקנות סיסמאות מכוערות.

    יש משמעות גם לאופן שבו נאמרים דברים, זה מאוד חשוב. מאמר כמו זה אנשים יקראו ויחשבו על מה שהוא אמר.

  2. יונתן כ. :

    אני חושב שמייחסים לו קצת יותר מדי השפעות שליליות.

  3. איתי :

    אדיסון VS. ג'ובס

    ההודעה הזאת נכתבה כתגובה למאמר דעה שפורסם בעבודה שחורה, בכותרת: "סטיב ג'ובס, יוקר המחייה ומחלות אחרות". אני מפרסם אותה פה כי הרשתי לעצמי לזלוג מעט מהמאמר, אז נזלוג קצת במיקום:

    זהירות, תגובה ארוכה לפניך.

    אני רחוק שנות אור מלהיות "אוהד" של אפל, ובכל זאת אני חושב שההשוואה בין אדיסון לג'ובס היא השוואה הגיונית ואפילו לא רעה.

    ברור שג'ובס הוא לא ממציא ושאדיסון הוא מגדולי הממציאים שהיו, אבל האישיות הציבורית של השניים דיי מקבילה. שניהם היו, מצד אחד, יזמים מבריקים, אנשי חזון ופורצי דרך. לצד זה, מדובר בטיפוסים אגרסיביים, חולי שליטה, שדרסו אנשים בלי היסוס כדי להגשים את מטרותיהם ושסבלו (או נהנו) משגעון גדלות לא קטן.

    ההשוואה עומדת גם מול פירוט התופעות השליליות:
    תרבות הצריכה נוצרה לפני ג'ובס, ואדיסון תרם רבות לדומיננטיות שלה. הזריקה של מוצרים תקינים לחלוטין בהחלט התעצמה בזכות ג'ובס, אבל הוא לא זה שיצר אותה. ברור שזה מכביד מאוד על הצרכנים, אבל באותה נשימה, הבחירה להשתתף בזה היא של הצרכן עצמו. ההוצאות על "סעיף התקשורת" זינקו במקביל לזינוק בדרישה לתקשורת של האוכלוסייה.
    באותו אופן אדיסון הוא הראשון שיצר, למעשה, הוצאות חדשות על מוצרי חשמל ועל צריכת החשמל. לזכות אדיסון הרי רשומים עשרות מוצרי חשמל (חלקם הפכו ל"הכרחיים" למרות שלפניהם אנשים הסתדרו מעולה בלעדיהם) ויותר מאלף פטנטים.

    המורשת של אדיסון, בדומה לזו של ג'ובס, גרמה לנזקים סביבתיים ובריאותיים לא קטנים.
    לדוגמא, מתחנות הכח הפחמיות שהקים ומהמנורות החשמליות הבזבניות להחריד שפיתח ושיווק.
    חוץ מזה, ההמצאות של אדיסון תרמו לכך שאנשים יוכלו לתפקד בלילה כמעט באותה קלות שביום. אנשים לפני-כן פשוט ישנו בשעות האלה. זו תרומה אדירה שגרמה לפגיעה קשה בבריאותם הנפשית והפיזית של המון אנשים. תור הזהב של הפרעות השינה.

    אז לסיכום התגובה הארוכה הזו…
    "מידה טובה היא איזון בין שתי מידות שליליות". טענה של אריסטו, אם אני זוכר נכון.
    לדעתי זה תקף לא פחות גם בפיתוחים טכנולוגיים וגם במוצרי צריכה חדשניים.
    המורשת של אדיסון לא נפגעה מהתופעות השליליות שיצרה, וגם זו של ג'ובס לא תיפגע.
    קשה למצוא איזשהו מוצר, חדשני או מיושן, שאינו גורם נזק כלשהו במקביל לתועלתו.
    גם באייפון, למרות שאני אישית לא מסוגל לסבול אותו.

  4. איתי :

    יונתן,

    אני לא טוען שהקרחונים נמסים ואפריקה מתמלאת אשפה רעילה רק בגלל סטיב ג'ובס. אני גם לא טוען שאנשים צובאים בהמוניהם על חנויות ש"משיקות מוצר חדש" או שזה הסניף הראשון שלהם בארצנו רק בגלל סטיב ג'ובס. אני טוען שהוא אייקון לתופעה תרבותית, שיש לה הרבה היבטים חיוביים (תחשוב על כל מקומות העבודה שייצרה אפל) אבל גם מאוד שליליים.

  5. אדיסון VS. ג’ובס | הנסורת :

    […] נכתבה כתגובה למאמר דעה שפורסם בעבודה שחורה, בכותרת: "סטיב ג'ובס, יוקר המחייה ומחלות אחרות". במאמר פורטו תופעות שליליות שגרם סטיב ג'ובס, ובסופו […]

  6. יונתן כ. :

    אני לא רואה בו סמל לצריכה בלתי מרוסנת ולדעתי זאת תהיה טעות לחשוב כך,אני יודע שלי האייפון מסייע בחסכון של הרבה מאוד כסף,זמן וכאב ראש.

    במידה מסוימת האייפון ודומיו חוסכים הרבה מאוד מכשירים אחרים בזכות היותם פלטפורמה טכנולוגית,תחשוב שבעבר הייתי צריך GPS בנפרד,טלפון בנפרד,נגן כלשהוא(MP3 או דיסקים) ולמהדרים מביננו-ארגוניות,פתקים וכמובן טלפון סלולרי(שלא לדבר על מחשב כף יד).

    ג'ובס הוא אחד מהאחראים לכך שכולנו למדנו שטכנולוגיה יכולה לעזור,לסייע ולהעצים אותנו גם במישור היומיומי.

  7. יונתן כ. :

    אגב,הביטוי "מוצרים שאנשים לא צריכים" ראוי לו שיעלם מהעולם.

    צרכים ורצונות הם דבר מתפתח(פעם אף אחד לא היה צריך נעליים או גרביים).

    המרקם החברתי,כלכלי וטכנולוגי שמאפשר יצירת "מוצרים לא נחוצים" הוא זה שמאפשר גם דברים מאוד נחוצים,אותו תכנות שמאפשר משחקי מחשב הוא זה שמאפשר יצירה של רובוטים לעבודה.

  8. ק. טוכולסקי :

    אנשים רוצים וזה לגיטימי. יש לי אייפוד, בן 4, קיבלתי פעם מתנה. זה מצויין כי יש עליו מוסיקה שפעם היה צריך בשבילה ארון. שום שכלול מאז לא גרם לי לרצות לקנות אבל יש אנשים שרוצים. מה האייפוד שלי לא מספיק טוב? למה צריך כל הזמן לייצר עוד ולמכור עוד? גוטנברג המציא את מכונת הדפוס, לא כל שכלול נוסף של מכונת הדפוס נעשה באופן שחייב לזרוק את הישנות תוך שנה, נו הוא ממציא פחות גאון מג'ובס?

  9. אילן קרייטמן :

    נכנסת לדלת הלא הכונה

    רבניות מדברות על חיי אישות שבפועל אין להן שמץ של מושג, מפני שהן אסירות של כללי השליטה הרבנית. אתה אף פעם לא השתמשת במכשיר אפל וגם לך אין מושג על מה אתה מדבר.
    למשל האייפד ש"אנשים חייבים לקנות" בגלל סטיב ג'ובס, כדוגמה קטנה: אייפדים, לא רק של אפל יכולים לשחרר הורים מלקנות כל שנה בהמון כסף ספרים לילדים שרובם גם הוצאה ישנה שמצריכה המון עבודה לעדכן, בעוד שעדכונים נעשים באייפדים בשניות. ספרים, עיתונים זה נייר, זה כריתת עצים, זה פסולת שרק חלקה הקטן ממוחזר, שמעת על אפקט חממה? ואגב לפחות את רוב חלק האייפד אפשר למחזר.
    לא כל מוצר טכנולוגי הוא תופעת צריכה שלילי, אבל אם אתה רוצה לחיות עם תופי טםטם וגיר פחם מי מפריע לך?
    תקשיב אולי לדברים שסטיב אמר בנאום שלו בסטנפורד, ואז אולי תבין שהמחאה החברתית הייתה צריכה איש או אנשים מסוגו, בעלי יכולת חזון פוליטי-חברתי וכריזמה וכשרון להובלת המחאה החברתית בניגוד לילדותיות של השביעיה.

  10. יונתן כ. :

    מישהו מחייב לזרוק את האייפון 3?

    אני בטוח שהרבה מאוד נזירים התעצבנו על גוטנברג…

    ככל שישומים נעשים מורכבים יותר הם דורשים יותר כוח מחשוב,יותר יכולת תעבורת נתונים ויותר אבטחה.

    לכל התפתחות טכנולוגית יש מחזור חיים מסוים מרגע הגילוי או הפיתוח הראשוני ועד המיצוי עסקי ושיפורים,בסוף זה יתכנס לאסימפטוטה אנכית של שיפורים ואז באמת בתחום מסוים השינויים לא יכריחו התחדשות כל שנה או שנתיים(כמו שהיום ענף המכוניות הגיע למיצוי מסוים מבחינת התפתחות ומחפש להמציא את עצמו מחדש).

  11. שאול :

    וברוח דומה

    http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/101011_Apple-the_most_distinctive_brand.aspx

  12. יונתן כ. :

    בקשר למאמר בעין השביעית,אם בעולם היה רק סוג אחד של סמראטפון אפשר היה להתווכח על המאמר,מכיוון ויש כמה סוגים (שחלקם כמו HTC מצליחים יותר מהאייפון) קשה לדבר על שעבוד סקסי.

  13. עמית-ה :

    יונתן התכוונת בטח ל- THC , הוא באמת מצליח יותר מאייפון ולא צריך לשלוח אותו לאפריקה לשריפה ומחזור, יש בארץ מספיק מתנדבים לבצע את העבודה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.