חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ועדת טרכטנברג – התגובות

נושאים איכות השלטון, חדשות ב 26.09.11 4:05

פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג הביא גל של תגובות מארגונים חברתיים וגורמים נוספים. להלן כמה מהתגובות שהגיעו למערכת עבודה שחורה. אתם מוזמנים להוסיף את תגובותיכם

אתר "אוהל"

אתר אוהל אסף מהציבור הצעות וניסח אותם כניירות עמדה שהעוברו לועדת טרכטנברג ולממשלה. האתר הפך למעשה לאתר הרשמי של ועדת ספיבק-יונה.

לאור  מסקנות וועדת טרכטנברג פרסמו אנשי האתר את הדוח המסכם של אתר אוהל המכיל את הרעיונות המרכזיים של הציבור מהחודשים האחרונים הכוללים דרישות קונקרטיות לממשלת ישראל. לדבריהם, זו תשובת הציבור בישראל לממשלה, זו העדות כי הציבור יודע לדרוש דרישות קונקרטיות וברורות ואולי אכן גם לאור המחאה החברתית ניתן לראות כי מושגים כמו חכמת ההמונים ושיתוף ציבור הם לא רק תיאורטיים.

אתר אוהל מהווה תקדים הבוחן בפועל אם לממשלת ישראל יש נכונות אמיתית לשיתוף ציבור, או ששוב הציבור ישכח כשמחלקים את העוגה ויישאר עם פירורים.

אתר אוהל – דו"ח סופי

 

מאבק החינוך

בצוות החינוך של מחאת האוהלים הגדירו את המלצות הועדה כ" פספוס". אמנון רבינוביץ', מחנך ומורה בירושלים וממובילי מאבק החינוך: "על אף השינויים המבורכים שטרכטנברג הכריז עליהם, אין לנו אלא להצטער שהוועדה בחרה (או שבחרו עבורה) להתעסק אך ורק בנושאים שמשמעותן תהיה קצרת טווח ותשפיע בעיקר על כיסו של האזרח. השקעה בחינוך מצריכה אורך נשימה, תכנון מדיניות לטווח ארוך והשקעה תקציבית משמעותית יותר. אנו חדורי אמונה כי עשרות אלפי המורים ואנשי החינוך שהיו שותפים בהתעוררות האזרחית של הקיץ האחרון לא יתנו לתקן את העולם מבלי שנתקן את החינוך. ויש לנו את כל הכוונה שבעולם להמשיך ולהביא קול חדש ובשורה חדשה לחינוך בישראל."

התנועה הירוקה

מפלגת "התנועה הירוקה" רואה בחומרה את מסקנות ועדת טרכטנברג, שאינן מציגות פתרון אמיתי וכולל לבעיה החברתית-כלכלית של מדינת ישראל, אלא מנסות להרגיע את מחאת הרחוב מתוך מחשבה קצרת-טווח.

רחלי תדהר-קנר, יו"ר מפלגת "התנועה הירוקה" אמרה בתגובה למסקנות: "מסקנות הועדה אינן יותר מכיבוי שריפה לקראת החג על חשבון החגים הבאים. אנו מאמינים כי רק פעילות מקיפה, הכוללת התייחסות להיבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, יכולה להוציא את מדינת ישראל מהמשבר. כלכלה בריאה ויציבה מחייבת התנהלות חברתית וסביבתית מקיימת, ולא תיתכן התמודדות אמיתית ארוכת-טווח עם חוליי הכלכלה והפערים החברתיים, מבלי להתייחס למערך הכולל גם מחשבה על ניצול משאבי טבע, חיזוק משמעותי של התחבורה הציבורית, הפחתת זיהום וקידום הבריאות, התייעלות בשימוש באנרגיה ומים, פיתוח תעסוקה בעבודות “צווארון ירוק” והשקעה בטכנולוגיות סביבתיות, השקעה בחינוך וצמצום פערים.

חדו"ש – עמותה לחופש דת ושוויון

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב מברך את ועדת טרכטנברג על המלצתה החד משמעית לחייב את בתי הספר החרדיים בתוכנית ליבה ועל המלצתה להגביל את הלימודים בישיבות של רוב האברכים לחמש שנים. רגב קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו "ליישם את ההמלצות במלואן ולא להתחמק מהן". לדבריו, "עתיד מדינת ישראל והמשק הישראלי תלוי בישום ההמלצות. בלי שילוב החרדים בתעסוקה לא יהיה צדק חברתי ובלי תוכנית ליבה והגבלת הלימודים בישיבה, האברכים לא ישתלבו והנטל על מעמד הביניים רק יגבר". רגב קורא לנתניהו "לעמוד בלחצי המפלגות החרדיות ולא להמשיך למכור את עתיד כלכלת ישראל למפלגות החרדיות".

ח"כ מיכאל איתן  – השר הממונה על הקשר עם הציבור

בתגובה לדו"ח ועדת טרכטנברג אמר השר מיכאל איתן כי: "יש לברך את ועדת טרכטנברג על העבודה המצוינת שעשתה, אולם, על הממשלה לשקול את הגדלת המיסוי על חברות ובעלי הכנסות גבוהות, על מנת שנוכל גם לצמצם את הפגיעה בתקציב הביטחון ולהגדיל את תקציבי הרווחה המיועדים לילדים בסיכון ולמשפחות בעלות זכאות לדיור ציבור".


נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. אריאלי מורדכי :

    התורם את חלקו המלאו הוא גם הראשון להטבות

    ועדת טרכטנברג הלכה בדרך הקלה!
    קל לקחת מהאנשים המשתתפים במאמץ הכלכלי של המדינה.
    זה לא צדק חברתי.
    אזרח התורם את חלקו בחובות האזרחיות הוא גם האזרח המתוגמל על ידי המדינה!
    -לקחת מאלה שלא משתתפים במלוא החובות האזרחיות- להגדיל את העוגה הלאומית- להגדיל את מספר העובדים מהמגזרים שרק לוקחים ולא משתתפים -זה צדק חברתי.
    הגדלה מתמדת של העוגה הלאומית תאפשר גם הגדלה מתמדת של המקורות לחלוקה סוציאלית!
    זה קשה יותר ולא נוח לפוליטיקאים החושבים על הקואליציה הבאה!
    הועדה לא המליצה על מטרות ארוכות טווח , אלא רק על דברים קלים לבצוע מהיר.
    ההמלצות לא מעמידות אתגר ומחויבות לממשלות העתידיות.
    אין גוף לבקרת הביצעים והמלצה על תיקונים של ההמלצות..
    קביעת סולם חדש לעדיפות בקבלת זכאיות חברתיות.
    האזרחים המשלמים מיסים-שירתו בצבא –משרתים במילואים בראש סולם העדיפות להקלות בדיור-מעונות- השכלה- משרות ציבוריות.
    די למצב שהממלאים את מלוא חובותיהם האזרחיות למדינה מרגישים שהם הפריירים של המדינה.

    —–
    מה חסר על מנת לבצע תהליך של "צדק חברתי" ההולך ומשתפר לאורך 10 שנים ?
    1: דרישה לצמצם את הכלכלה השחורה שאנשיה אינם משלמים מיסים וחלקם גם לוקחים הטבות בטענה של הכנסה נמוכה. כלכלה המוערכת במעלה מ20% מהתלג. הורדה הדרגתית של הכלכלה השחורה ל10% מהתלג: תממן את רוב הפעילויות של צדק חברתי.
    2: הגדלת מספר המועסקים מהמגזר החרדי והנשים במגזר הערבי כך שתוך עשור מספרם ישתווה לשאר האוכלוסיה. זה גם יגדיל את התל"ג וגם ישחרר מקורות שהיום מופנים לתמיכות מיותרות לשיפור צרכים. צמצום הדרגתי של ההטבות הנתנות למגזרים שלא שותפים במילוי מלוא החובות האזרחיות.
    3: הגדלת כמות הישאלים שמרוויחים יותר מפרות תעשיות הידע הישראלי.
    לא רק מפתחים אלא גם עובדי יצור ותמיכה של מוצרים המפותחים בישראל.
    עידוד ממשלתי למוצרים שיפותחו וייצרו בישראל. לא לשם מכירה מהירה של הפיתוח לחברה עולמית המביאה רק להתעשרות מהירה של מעטים.
    4:שינוי מערכת אכיפת החוק כך שהאזרח הנורמטיבי יהיה מוגן מפני כל סוגיי העבריינים.
    לצמצם את שיטת הגישור והבוררות המעודדים הפרות הסכמים ופרס למפירי ההסכמים.
    לצמצם באופן דרסטי את משך המשפטים בישאל.
    די "בתי בדין לענוי דין"
    5:טיפול רפואי שיוויוני לכולם במערכת הבריאות הציבורית.
    למנוע את המצב שעל מנת לקבל טיפול רפואי מהרופאים הבכירים צריך קודם להתיעץ עם מנהלי מחלקות וסגניהם באופן פרטי.
    6:צימצום ניכר של מספר העובדים הזרים. למנוע מצב שאליו הגיעה אירופה המערבית
    7:שינוי שיטת הממשל כך שנבחרי הציבור יהיו חשופים לבקרה אישית של כל אחד מהציבור הבוחר<
    בחירות אישיות לראש הממשלה.כך שהממשלה לא צריכה קואליציה של רוב בכנסת. בחירות איזוריות אישיות של הכנסת<
    חברי כנסת לא יכהנו גם כשרים בממשלה.
    8:יעול מתמיד של המערכת הציבורית.
    זה ישפר את השרותים לאזרח וגם ישחרר תקציבים לצרכי יישום "צדק חברתי"
    העובדים בגוף ציבורי שתוך כדי תהליך היעול יצמצמו את תקציב המשכורות שלהם ב 10% היו זכאים לתוספת שכר של 5% מעבר להסכם הקיבוצי.
    הקטנה משמעותית של המשכורות וההטבות בחלק מחברות ציבוריות, המנצלות את כוחן להטבות לא פרופורציונליות . לדוגמא חברת חשמל והנמלים.
    9: הפסקת הפער ההולך וגדל במשכורות של ההנהלות ושאר העובדים בחברות הציבוריות ..
    קביעת תקרה מכסימלית של שכר נניח פי 7 מהשכר הממוצע במשק.
    10:עידוד למצוינות בחינוך- עבודה -וחברה.
    תגמול כלכלי נאות במערכות הציבוריות לבודדים העומדים בקריטריונים של מצוינות.
    די לישור קו לפי המכנה הנמוך

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.