חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ – היום שאחרי

נושאים דעות, פוליטי ב 26.09.11 4:13

שלי יחימוביץ' הצליחה בזכות דרכה. עמיר פרץ עשה מספר טעויות אסטרטגיות ויש לכך חלק בהפסדו. ביום שאחרי – שיתוף פעולה ביניהם לטובת העניין המשותף הוא בהחלט אפשרי, למרות הקשיים

מאת דני זמיר*

שלי יחימוביץ', גברתי היו"ר, מה עכשיו?

הבחירות האחרונות שיקפו את הגזענות הטבועה במפלגת העבודה, אולם היו"ר הנבחרת יכולה לקרב אליה את פרץ וקהל בוחריו מאת: הני זובידה

לקריאה נוספת

בספרות התיאורטית העוסקת בטיפוסי מנהיגות מחולקים סוגי המנהיגות לשני מודלים עיקריים: מנהיגות מעצבת, קרי מנהיגות שאליה מצטרפים אנשים המרגישים כי המנהיג שלהם  מציע להם שותפות בחזון ודרך שלכשעצמה נותנת מענה לחלומותיהם ושאיפותיהם, ומנהיגות מתגמלת שעל פיה "כדאי" להצטרף למנהיג ולדרכו או כי אחרת יבולע לך או כי ככה תקבל ג'ובים ו/או טובות הנאה אחרות.

קל לבחון את התיאוריה ביחס לארבעת המתמודדים בפריימריז שזה עתה הסתייימו בעבודה: אין ספק באשר להיותו של בוז'י דוגמה קלאסית למנהיגות מתגמלת (לא מצאתי בשטח פעילים מטעמו שהתגייסו בגלל אמון בו או בדרכו למעט נציגים בשכר, ואין לו שום חזון מלהיב אנשים שמתפקדים כי זה חלומם, בלי לפגוע כמובן בחיוניותו ורצינותו).
לעומתו, עמיר משלב באישיותו ובדרכו רכיבים של שני סוגי המנהיגויות: מהצד האחד חזון רב עוצמה ויכולת לרתום אליו אנשים ומהצד השני קריצות רמיזות ודילים למיניהן שמשמעותם "כדאי" לכם ללכת איתי.
שני המועמדים הנוספים, שלי יחימוביץ ועמירם מצנע הציגו מנהיגות מעצבת מובהקת שהציעה הגשמת חזון ודרך ומבחנה היה יכולתם לסחוף פעילים המאמינים בחזון שהציגו וביכולתם לשתפם בו ולהגשימו.

למצנע "אין את זה" ובמיוחד נראה שהיעדר חזון ואמירה חברתית סוציאל דמוקרטית ברורה ומשכנעת לא איפשרו לו "לסחוף המונים" אחריו בתקופה שבה – ואין מאושר ממני לכתוב זאת- ציבור חברי העבודה הצעיר והוותיק דורש אמירה ודרך חברתית וכלכלית סולידרית ברורה ונוקבת.

הנצחון של שלי מבשר טובות בעיקר במובן הזה: לראשונה זה שנים ניצחה בפריימריז מישהי בזכות דרכה, חזונה ובזכות אנשים שהתקבצו לפני זמן רב לדגלים ערכיים ותוכניים שהניפה ולא בגלל ג'ובים, הבטחות למיניהן, או פולחן אישיות.
האופן שבו בנתה שלי יחימוביץ את הדרך הזו: אי חבירה לטייקונים, בניית הבסיס הכספי על תרומות קטנות של עמך – "אובמה סטייל"-  ובעיקר ההתעקשות להוביל אנשים סביב חזון, רעיון דרך, תחושת שליחות ואחריות לאומית, ולא סביב הבטחות לקידום אישי, גרם להשקפתי לא רק להצלחתה המטאורית וחסרת התקדים בעולם הפוליטי שלנו, אלא יצר גם את תנודות הקרקע המקדימות שהביאו ל"מהפיכת המחאה החברתית" המתפרצת (בהתחשב בכך שחלק גדול ממנהיגות המאהלים בירושלים חיפה ותל אביב, וממקימי המאהלים בקרית יובל, נצרת עלית ואחרים היו פעילים מרכזיים במטה ובשטח לבחירתה של יחימוביץ).

באשר לעמיר פרץ, נדמה לי כי מרוב להט הקרב וניתוחים שונים לא שמו אוהביו (ואני כולל את עצמי בהם) ותומכיו לגודל הטעות שביצע  בבחירתו האסטרטגית המכוונת בפריימריז האלו, בחירתו לבדל את עצמו מהקיבוצים ומהאשכנזים הוותיקים במפלגה ולנגן בגלוי ובסמוי על מיתרי הקיפוח המזרחי והפריפריאלי.
עמיר פרץ הוא תוצר מובהק  (יכעסו עלי חובבי פוליטיקת הזהות ו"תיאוריות קימרלינג" כאשר יכעסו) של הצלחת כור ההיתוך הבן גוריוני בפן החיובי שלו. הוא נטוע עמוק עמוק בתנועה הקיבוצית: הסטורית, חברתית, ערכית ומשפחתית. התנכרותם היסודית מלכתחילה של חברי קיבוצים רבים בפריימריז הקודמים לעמיר פרץ, התנכרות דוחה מרגיזה וגזענית, שהתבטאה גם בעריקת חלקם לקדימה או עזיבת המפלגה, לא היו צריכים לגרום לו לוותר על הנשארים מראש ובוודאי לא להתנגח איתם מתוך בחירה.
אין ספק שתוצאות מאוזנות יותר במיגזר הקיבוצי והוותיק היו מקנים לו סיכוי ממשי לנצח. אבל עמיר פרץ בניגוד מוחלט לדרכו לאישיותו ולאופיו, אולי על פי עצות אחיתופל שקיבל, הלך בכל הכח על הטיקט העדתי, האנטי קיבוצי האנדר דוגי. זה אולי מגייס לטווח הקצר אבל קטלני לטווח הארוך.

הבחירה של עמיר פרץ היתה שגיאה משולשת: במימד הלאומי, במימד הטקטי ובמימד האיסטרטגי.
במימד הלאומי, שהרי פריימריז אינן חזות הכל ושפיכת "בנזין" מילולי באופן ישיר ועקיף על תבערת השסע העדתי ורגשי הקיפוח במקום שדורש עבודת גישור זהירה ואיטית מציב סימן שאלה ממשי על אחריותו של עמיר שבעבר ידע להתעלות באצילות נפש על "הפיגועים הגזעניים" נגדו.
במימד הטקטי – מפלגתי, טעה עמיר טעות קשה בקריאת המפה של "מאורגנות" מצביעי הקיבוצים והבוחרים הוותיקים בעבודה. התנועה הקיבוצית כגוף רעיוני איננה קיימת כבר שנים רבות ויכולתה להורות לחבריה מה להצביע קרובה לאפס.
מכך צריך היה עמיר להבין שני דברים: קיבוצניקים שהתפקדו לעבודה  הם אנשים בעלי סף מחוייבות ומעורבות גבוה, ובעיקר בעלי הכרעה עצמאית. ושנית, הם נשארו בעבודה או באו לעבודה גם אחרי פרישת פרס ושות' לקדימה, כך שהתנגדות עקרונית לעמיר פרץ בוודאי לא היתה להם. פרץ היה זוכה להערכתי לפחות לשליש מקולות הקיבוצניקים אם היה מגייס אותם ולא מתנגח בהם, ולמספר משמעותי בערים הגדולות מבין הוותיקים דווקא בגלל אישיותו ודרכו החברתית.
וכאן טעותו השלישית והמרכזית של עמיר שהיא טעות מפלגתית איסטרטגית שעלולה לחסל את הקריירה הפוליטית של פרץ: לא  ההפסד ליחימוביץ אלא ההתנכרות המופגנת והמוצהרת למיגזרים רחבים ובסיסים בעבודה, כי שפירטתי, שלא בנקל ישכחו לו את התנכלות הזו.

אבל ההסטוריה של הפוליטיקה בכלל וזו הישראלית בפרט מלאת תפניות מפתיעות בעלילה. וכך נראה שגורלו הפוליטי של עמיר פרץ לטווח הארוך נתון כרגע בעיקר בידיה של שלי יחימוביץ.
מנסיוני האישי, מהיכרותי את הנפשות הפועלות וממבחן ההסטוריה, אני משכונע שאם וככל שעמיר יפנים וישלים עם טעותו ויקבל את נצחונה ומנהיגותה של שלי יחימוביץ,  יהיה זה כמעט וודאי ששלי יחימוביץ תאפשר לו לבנות את עצמו מחדש כבן ברית ושותף לגיטימי וראוי להנהגה המפלגתית לקראת המשך המאבק על כינונה של מדינת הרווחה.
מי שחושב ששלי תרוויח מכך שלא תאפשר זאת לעמיר (על ידי "סילוק" מתמודד כבד משקל על מנהיגות המפלגה) טועה. האינטרס ארוך הטווח של שלי יחימוביץ, ובחינה בלתי משוחדת של מעשיה רואה שהיא עובדת לפי חשיבה ארוכת טווח, מחייבת את הקואליציה שלה עם עמיר דווקא בגלל השסע, הפערים, המקום שממנו צמח עמיר פרץ על מנת להרחיב את השפעתה והרלבנטיות של העבודה כמתמודדת על הנהגת המדינה ועיצוב דמותה החברתי-כלכלי.

"שמע דני, חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שבן אדם זה דבר מסובך ומורכב מאד" אמרה לי פעם אחת אשה מבוגרת וחכמה מקיבוץ מנרה בשם רחל רבין-יעקב.
עמיר ושלי הם בני אדם וכמו כולנו יש להם את המורכבויות והסיבוכים משלהם. אבל נראה לי שהאינטרס האמיתי שכל אחד מהם מחוייב אליו,  עתיד החברה הישראלית והסיכוי הממשי להשפיע על עיצובו בכיוון סולידרי וראוי-   גדול וגובר על המורכבות  הזו, על האגו ועל עימותי העבר. אני אישית מבטיח בשמי ובשם רבים מחבריי שהלכו עם שלי יחימוביץ דרך ארוכה שניתן לאיחוד הזה רוח גבית בעוצמה של טייפון.
בידכם הדבר!


(* הכותב תמך ופעל לבחירת שלי יחימוביץ כיו"ר העבודה)   

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , ,

19 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    השעה היא שעת רצון והבחינה של מנהיגותם מתחילה עכשו, שמעתי הבוקר שפרץ מושיט יד לשיתוף פעולה, כדאי ליחימוביץ שלצערי לא הייתה לפחות לפי הדיווח הראשונה להושיט יד של מנצחת לשלום, לקבל את הצעתו ולהתחיל את שיתוף הפעולה למען עתידה של מפלגת העבודה. יחדיו הם יכולים להגיע רחוק.

  2. נדב פרץ :

    דני, אני מצטער, אבל אתה פאטתי.
    לקרוא לשיתוף פעולה, ואז להמשיך את כל הויכוחים מהפריימריז, זה לעשות דבר והיפוכו.

    תאמין לי, שכל האמוציות מהפריימריז עדיין מבעבעות. לא רק אצלך, אצל כולם, כולל תומכי עמיר פרץ, שלא שכחו שגם להם יש לא מעט כעסים על הצד השני.

    אבל אם אתה באמת חושב שצריך לשתף פעולה, עכשיו זה לא הזמן לשלוף את כל האמוציות האלה, ועוד בטון של 'אמרתי לכם'. עכשיו זה הזמן להגיד – ואללה, עבר, ממשיכים הלאה.

  3. ק. טוכולסקי :

    עברתי עכשו ברפרוף על תוצאות הסיבוב השני ולמרות חגיגות ה"גזעות" עושה רושם שאין מובהקות.
    טבריה היא ישוב של אחוס"לים? מחוז צפון הוא מעוז של גזענות אשכנזית? אילת היא עיר חזקה של המעמד הבינוני השבע? טייבה שם ניצחה יחימוביץ היא קלפי של מפקדי ארגזים של מג'דלה?

    ושוב העסק כולומלא רלבנטי, משרתי ההון רוצים שהעבודה תמשיך להיות מתויגת כגזענית ומנותקת. לחסידי הס"ד יש כיום ברירה פשוטה, המשך המריבות והפיצול או התאחדות סביב המנהיגה הנבחרת שמצדה צריכה לחזק את המחנה ולא לחתור תחת המחנה.

    אחדות, קבירת הגרזנים, בניית מפלגה ס"ד, עם מרכז ס"ד, סניפים ובהם מזכירים ס"ד, ובסוף רשימה ס"ד לכנסת. יצוג הולם למגזר העולים ביחד עם ראש החץ של יחימוביץ ופרץ. במקום לריב מריבות קטנוניות, צריך לצאת לדרך.

  4. דני זמיר :

    דווקא בגלל זה

    יכול להיות שאני פאטתי. לא נורא יש דברים יותר קשים.

    מה שכתבתי היה אזהרה לכל יועצי האחיתופל בסביבתו של עמיר שהובילו אותו לעמדה בלתי סבירה בעליל בפריימריז האלו שניזקה עצום.

    להגיד "יאללא עבר", בלי ללמוד מהשגיאות האלו לא מבטיח שותפות ארוכת טווח.

    וטו קרוה מבין עיניך נדב:
    חלק לא קטן מתומכי עמיר פרץ הפעילים ברשת, ממלאים אותה בשקרים וכזבים על "הגזענות" בלי לקחת שום אחריות. ככה לא בונים אחדות. ככה בונים מחנאות.

  5. דני זמיר :

    צ"ל: וטול קורה

    הקלדה…

  6. נדב פרץ :

    מעולם לא הודעתי שאני אחראי לכל דבר שכותבים תומכי עמיר פרץ. אם אראה מישהו שכותב דבר דומה, אגיד לו.

    וכן, אתה צודק. בדיוק 'ככה בונים מחנאות'. כשבמקום ללמוד מהשגיאות של עצמך, אתה מנסה ללמד אחרים – שהיו לפני רגע יריבים שלך – מהשגיאות שלהם.
    רוצה 'ללמוד משגיאות' – שאל את עצמך איפה הקמפיין שלכם היה פלגני, איפה הוא היה לא הוגן, איפה הוא היה נגטיבי.

  7. א. קוריאל :

    די להתחשבנות

    נדב ודני. אתם קוראים לאחדות, אבל ממשיכים את ההתחשבנות. זה לא חשוב עכשיו. עמיר עשה טעויות, שלי עשתה טעויות, כולנו עושים טעויות.
    עכשיו הזמן ללכד את המחנה, עכשיו הזמן לשלי להושיט יד לעמיר, ולהקים הנהגה קולקטיבית שהיא בראשה. עכשיו הזמן לפנות לציבורים רחבים יותר ולגבשם סביב המסר של מפלגת העבודה: צדק חברתי, שלום, הגנה על האדם העובד, חינוך, בריאות ורווחה לכולם והפסקת שלטון ההון.

  8. דודי :

    אהבתי

    כתבת יפה. נראה לי שעמיר מאד רוצה לעבוד יחד. אני מאמין לו – הוא אמר את זה אתמול בכנס הפעילים לסיום הבחירות והוסיף שהוא מתכוון למה שהוא אומר.

    אני לא יודע מי "היועצים" של עמיר, אך באיזשהו שלב אני התיעצתי עם עוד 4 מהמטה הקריבוצי והחלטנו ללכת חריף, בתוך זה המכתב שאני גאה בו, שם הסברתי איך וולוולה הצליח לעבוד על הקיבוצניקים כמו שליברמן עובד על הצעירים והרוסים.

  9. ארז צ. :

    חברים יקרים בעבר המחנאות הייתה גדולה יותר...

    צודק דני ידידי שקורא לפיוס.

    צודק דני שעמיר פרץ באמצעות מקורביו לדוגמה יורם מרציאנו תקף ללא רחם את האשכנזים והקיבוצניקים…

    דרך אגב כאשר עמיר פרץ היה יושב ראש המפלגה הם בחרו ועבדו בשבילו בגדול בבחירות לכנסת.

    צודק דני זמיר שיש רבים מאד שעזבו את מפלגת העבודה והלכו לקדימה בגלל כשלונו, או יותר נכון רצח האופי שעשו לעמיר בתקשורת הישראלית.

    אני ממש מציע להכניס גופים מקצועיים ויועצים ארגוניים כדי לפשר, לטפל בכעס ובפצעי הפריימריז, ולבנות צוות מעולה שיכלול את
    אראל מרגלי, עמרם מצנע, בוזי הרצוג, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ.

    זו העת לפיוס, חשיבה, התארגנות
    ליכוד השורות.

    ואז … הסתערות על הבחירות הבאות וכיבוש השלטון.

    מפלגת העבודה חשובה לעתיד מדינת ישראל יותר מסך מרכיביה.

    כל טוב, שנה טובה.

  10. עמי וטורי :

    לזכותה של מפלגת העבודה יאמר שפעמיים עמדו בראשה מזרחיים. דבר שלא קרה באף אחת מהמפלגות המרכזיות בישראל. נשים אשכנזיות דווקא עמדו כמה פעמים בראש מפלגות מרכזיות לרבות ראש ממשלה אחת גולדה, "הם לא נחמדים" מאיר.
    לחובתה יאמר שכמו במרבית המפלגות בישראל המקימות פרמריז, מסתבר שהגזענות בתוך מפלגת העבודה חיה ובועטת. ההשוואה בין גזענותו של המעמד השליט לבין הראקציה אצל מי שנישלט כאילו הם שווים היא בעצמה חלק מאותה גזענות. עד שלא תשתנה התמונה שלפיה כל ראשי הממשלות בישראל היו והינם מצבע מסוים וקיים מתאם ברור בישראל בין העשירון שאילו אתה שייך ומוצאך, "מזרחיות" היא בהחלט קטגוריה מנוצלת.
    גם אצל פרץ וגם אצל יחימוביץ פעלו בפרמרייז אנשים שמוסריותם מפוקפקת. אבל הקמפיין של שלי נחשב "ערכי". מדוע? מפני שגזענות לבנה נוסח הקיבוצים (ואת הכתם הזה אי אפשר לכבס וחבל על המאמץ)היא ערכית יותר מתגובת הבטן של צאצאי הפועלים השכירים של הקיבוציניקים?
    אין סוציאל-דמוקרטיה בלי הנמענים שלה. תארו לכם מפלגה סוציאליסטית שבה באופן מובנה קטנים סיכויך לעמוד בראש ככל שהרקע שלך הוא יותר "מעמד עובדים" ולהפך ככל שאתה בא מהמעמד השולט. מפלגת העבודה בהחלט עונה להגדרה זאת גם אם פעם לפני עשרים ושלושים שנה זה היה הרבה יותר גרוע.
    מהבחינה הזאת הבחירה של שלי יחמוביץ למרות היותה חברת כנסת ראויה בעלת השקפת עולם שיש בה יסודות סוציאל-דמוקרטים, מהווה עלבון צורב עבור לא מעט "מזרחיים". לא עלבון בגלל מי שנבחרה אלא בגלל האופן שבו נבחרה והקמפיין שנוהל לבחירתה. אש למיטב ידיעתי לא מכבים עם עוד אש ומכאן שמומלץ לנסות כמה שניתן פחות להזכיר את הקמפיין "הערכי" שאחראי לתוצאה הנוכחית.

  11. שי :

    פרץ כשל כשהיה ראש המפלגה. למה חייבים לו הזדמנות שנייה? שלי עוד לא כשלה ולכן מגיע לה הזדמנות, זה הכל. חוץ מזה כמה נשים יש במפלגת העבודה חוץ משלי? אף אחת.
    לפרץ ניתנה הזדמנות והוא היה יכול היה לבחור להיות שר התמ"ת בשילוב עם רווחה ועבודה. קדימה הייתה מסכימה לזה, במקום זאת הוא בחר בביטחון. מה הוא עשה מאז שהודח כראש מפלגה כדי לשקם את מעמדו כראש המחנה החברתי? כלום. להיות מזרחי זה לא מספיק כדי לעמוד בראש המחנה החברתי.
    שלי יכולה לחבר את המצביעים שהזדהו עם המחאה, בעוד פרץ לא מסוגל לעשות את זה כי הוא נתפס כפוליטיקאי שהעדיף את טובתו האישית כשר ביטחון על פני קידום הנושא החברתי. זה היה פספוס ענק אם לא היינו בוחרים מנהיג/ה שמסוגל/ת לעשות את החיבור הזה. חבל שהקולות האלו ילכו לאיבוד בקרב קדימה/יאיר לפיד/אחוז מצביעים גבוה שלא טורח להגיע לקלפי.

  12. מעין :

    בלי מילה רעה על עמיר פרץ.

    הנה הסיבה שבחרתי בשלי יחימוביץ'.

    ציטוט על תמונת הניצחון:

    "תזכרו את התמונה כשם שאני זוכרת אותה: היא יוצרת אצלי מחויבות עמוקה כלפיכם. מחויבות לכך שאף פעם לא תחושו מטופשים כשתסתכלו עליה ועל תמונות אחרות (כן, כן, כנסו ותייגו עצמכם ואת החברים). משום שתמיד תמיד אהיה נאמנה לסדר היום שלנו", הבטיחה באיגרת.

    "כן, אתפשר, כן, לפעמים אסכים לפחות ממושלם כדי להשיג עוד, כן, לפעמים אכשל. אבל תמיד תמיד אשמור על הנקודה הפנימית ועל חוט השדרה האידיאולוגי. לא אדרוש מכם נאמנות אישית עדרית, אלא אך ורק שותפות לדרך, כשחובת ההוכחה עלי".

  13. דני זמיר :

    התעלמות איננה פתרון

    פרץ פעל באגרסיביות נגד הקיבוצניקים. ציפיה שבעקבות עמדתו זו הם לא יצביעו נגדו היא לא רק צביעות, היא חוסר יושרה.
    הקמפיין של שלי היה ערכי לעילא ולעילא וספק בעיניי אם מעבר לחזרתו של פרץ לעבודה היה בדור האחרון מקרה מובהק כזה שבו הצטרפו למפלגה כל כך הרבה אנשים צעירים בגלל השקפת העולם (של שלי, שעמי מצליח בקושי רב לאשר ש "יש בה יסודות סוציאל דמוקרטיים", כלומר היא לא ממש אבל יש לה יסודות…) ברגשי קיפוח לא בונים מדינה ולא מקבלים צלשים בכנסת ישרא וחבל שאתה עמ י ממשיך להוביל קו שמעולם לא שמעתי מעמיר פרץ.

  14. עמי וטורי :

    דני. אני לא אחד המתמודדים בפרימריז בעבודה, ו"כוח לעובדים" מספיק חזק כדי לעמוד בחשיפה כנה של דעותי כך שאני עדיין יכול להגיד מה אני באמת חושב. אני לא מדבר בשם פרץ או מחנה פרץ. אני מדבר בשמי. הבחירות ליו"ר הסתימו ולכן אין טעם במתן רשימת מכולת פוזיטיבית מדוע מועמד X עדיף על מועמדת Y ולהפך. ובכל זאת אי אפשר פטור בלא כלום. צר לי אך אני לא רואה בתוצאות "מהפכה" אלא אקט שמרני של חזרה לעבר של מפא"י ההסטורית. יש מי שאוהב את זה ויש מי שלא. האם זה יוביל להעלמות "קדימה"? תוצאה מבורכת לכל הדעות. אולי. אבל האם אני מרגיש כי מדובר ב"שחר של יום חדש"? לא לפי ההגדרות שלי.

  15. יוני :

    ובפרץ שר הביטחון הכושל שרק הסיג לאחור את הלגיטימיות של העמדה הסוציאל דמוקרטית, אתה כן רואה כשחר של יום חדש?

  16. ק. טוכולסקי :

    במקום לכלות את כוחותיכם במריבה מיותרת לא כדאי שתעסקו באיך הופכים את העבודה למפלגה גדולה וחזקה שתנגוס בימין ותעלים את קדימה?
    יחימוביץ היו"ר, יאלה הלאה, אשכנזית/עירונית/אישה/מהמרכז. פרץ מזרחי/עירוני/גבר/מהדרום מושיט יד לשלום שתאחוז בה וביחד הם ההנהגה הס"ד הכי טובה שיש למדינת ישראל שלא רוצה סוציאליזם או קומוניזם אלא רק ס"ד. עכשו הם צריכים להתקרב גם לעולים, למסורתיים,למעמד הבינוני ולשכבות החלשות, למצביעי קדימה וליכוד ולקחת אותם.

    יש להם הרבה עבודה, הגיע הזמן להפסיק לריב ולהטיח עלבונות. זה רק יגרום נזק.

    צריך לחשוב על איחוד כוחות ס"ד, צריך לחשוב על איך בונים מפלגה חיה ונושמת וס"ד, צריך לחשוב על הרשימה לכנסת הבאה שתהיה טובה ולא הזויה. זה מה שחשוב עכשו.

  17. עמי וטורי :

    בבחירת פרץ בנובמבר 2005 היה יסוד מהפכני. מהפכני לא רק בגלל דעותיו הפורמאליות אלא בעיקר בגלל הערעור על ההגמוניה השלטת. פרץ עשה מאז טעויות קשות. אבל לא קשות יותר מאלו שכל "גנרל אשכנזי" מצוי היה יוצא מהן ללא פגע. העובדה שהוא משלם עליהן עד היום מחיר חסר פרופורציה בהשוואה למישהו מההגמוניה למרות שהוא חתום על העלאת שכר המינימום ב 500 ש"ח תוך שנה, אחד המהלכים המהותיים ביותר בחקיקה החברתית בישראל בעשור האחרון, ולמרות דעותיו הסוציאל-דמוקרטיות המובהקות, היא אכן עדות לניצחון השמרנות של ההגמוניה.

  18. ק. טוכולסקי :

    עמי, יחימוביץ ניצחה פרץ הפסיד. עכשו השאלה היא מה יהיה על הס"ד.
    חשוב מאוד שתהיה מפלגת שמאל מרכז חזקה בצד מפלגת שמאל חזקה.
    שיקום מפלגת העבודה והפיכתה למפלגה ס"ד יעשה רק בכפוף לרתון הבוחרים והם בחרו. עכשו צריך להמשיך הלאה.

  19. דקל-דוד עוזר :

    הני זובידה בטח יאהב את התשובה הזאת

    מפלגת העבודה גזענית
    עם ישראל גזעני
    עמיר פרץ הפסיד בגלל גזענות.

    ועכשיו למעשים
    שלי יחימוביץ ועמיר פרץ חייבים אחד את השני בסדר הזה וגם בסדר ההפוך אם התוצאה הייתה שונה.
    מפלגת העבודה לא תיפתח בלי אמון מהפריפריה ויהודי ערב.

    התוצאה של חיבור חכם כזה שיהיה מבוסס על חשדנות, אינטרס והרבה אמונה וחלום תהיה קשיים וחזרה להובלת מדינת ישראל עם תוצאה של 44 מנדטים בבחירות.

    מי שחושב שהמטרה החשובה הזאת לא מקדשת את האמצעים הלגטימיים בעליל של שיתוף פעולה בין מגנטי הקולות היחידים במפלגת העבודה – שיקום.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.