חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זהבה גלאון ליובל שטייניץ: הגדל את מספר הגובים וגבה יותר מסים

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 22.09.11 1:04

ח"כ זהבה גלאון פונה אל שר האוצר – ח"כ ד"ר יובל שטייניץ – בדרישה להכפיל את מספר עובדי השומה ברשות המסים.  הצוות הכלכלי בלשכתה של ח"כ גלאון חישב ומצא שהגדלת מספר העובדים תגדיל את הכנסות המדינה בכ-7.6 מיליארד ש"ח בשנה

הכנסת

ח"כ זהבה גלאון
ירושלים, 22 אוגוסט 2011

לכבוד
שר האוצר
ח"כ ד"ר יובל שטייניץ
באמצעות דוא"ל

שלום רב,

הנדון: יצירת תוספת של 7.6 מיליארד ש"ח להכנסות המדינה באמצעות הכפלת מספר עובדי השומה ברשות המסים

אני פונה אליך לפעול להגדלה דרמטית במספר עובדי השומה ברשות המסים, מ – 1,500 עובדים, ל – 3,000. על פי ניתוח שערך הצוות הכלכלי בלשכתי וממצאיו מפורטים להלן, זהו המספר הנחוץ שיוביל להגדלת הכנסות המדינה ממסים בסדר גודל הנאמד ב – 7.6 מיליארד ש"ח בשנה. מרבית הסכום יגבה מבעלי הכנסות גבוהות שעומדים לרשותם משאבים המאפשרים להם להתחמק כיום מתשלומי המס שנקבעים להם.

בנוסף, אני מבקשת כי תנחה את רשות המסים לייעד את תוספת כוח האדם אותה אני מציעה, לטובת התמודדות עם תכנוני מס והתחמקויות ממס של בעלי הון, בעלי משכורות גבוהות והחברות הגדולות במשק. זאת, על מנת למקסם את היקפי הגביה ולהגביר את האכיפה הממוקדת והאפקטיבית

הכנסות המדינה מגיעות ברובן המוחלט מגביית מסים שונים. מס ההכנסה הישראלי הינו פרוגרסיבי והכנסות המדינה ממנו מהוות כ – 78 מיליארד ש"ח בשנה (נכון לשנת 2010).

ברשות המסים מועסקים כ – 5,300 עובדים, אך מתוכם רק 1,500 עובדים שייכים למשרדי השומה – אותם גופים האחראים על מס ההכנסה והטיפול בו, על מודיעין מס הכנסה ועל חקירות. על פי המידע שבידי, בפועל מועסקים מתוכם בין 500 ל – 700 כפקחי מס הכנסה – אותם גורמים הבודקים תיקים ובוחנים את השומות שנקבעות לחייבים.

מפרסומים בעיתונות עולה, כי רשות המסים בוחנת פחות מ – 3% מתיקי השומה המוגשים אליה בכל שנה, ובמקרה של תיקי ניכויים – שכירים שמנוהל עבורם רק תיק ניכויים – אחוז התיקים הנבדק הינו פחות מ – 1%.

במס ההכנסה פועל אומדן יעילות, המחושב על פי בסיס ערך הכנסה לשעה שמפקח שומה מייצר. לדוגמה, אם מפקח גבה שומות בגובה של מיליון ש"ח בחודש נתון, ובאותו חודש עבד 22 ימי עבודה של שמונה שעות, הרי שערך ההכנסה שהוא יצר לרשות המס שווה ל – 5,681 ש"ח לשעה[1].

הנתון האמיתי גבוה עוד יותר מכך: ממידע שבידי עולה, כי בחישוב פנימי שמבצעת רשות המיסים לעובדיה בדבר הכנסות שהמשרד הפיק בעצמו[2], ערך ההכנסה של מפקח שומה מגיע לסכום שנע בין 7,000 ל – 13,000 ₪ לשעה. מנעד הערכים משתנה בהתאם לתפקיד המפקח: ערך ההכנסה לשעה של פקיד שומה מפעלים גדולים הינו גבוה משל מפקח שומה בפריפריה.

משמעות הדברים היא כי ההכנסה שמפקח שומה מפיק לרשות המסים גבוהה לפחות פי 80 מעלות משכורתו, אם נניח כי הוא מרוויח בממוצע מאה ש"ח לשעה.

כעת נוכל לבחון כיצד ישפיע גידול במספר עובדי השומה במס הכנסה על הכנסות המדינה ממסים. ראשית. נעשה זאת על ידי שורה של הנחות מחמירות על מנת להגדיל את תוקפו של החישוב ולא לייצר הפרזות באומדנים:

א.   ראשית, נניח כי על מנת שרשות המסים תוכל לבדוק מספר כפול של תיקים המוגשים לה בשנה – 6% במקום 3% הנבדקים כיום – יש צורך במספר כפול של עובדים. זו הנחה מחמירה מכיוון שהתפוקה השולית של כל עובד ברשות המסים צפויה דווקא לעלות עם כל תוספת עובדים, בגלל היתרונות לגודל וההתמקצעות שמתאפשרת עם הגדלת התקנים. לפיכך, על פי הנחה מחמירה זו אנו נדרשים להגדלה של מספר עובדי השומה ב – 1,500 תקנים נוספים, ל – 3,000 עובדים.

ב.    שנית, נניח לחומרה רבה עוד יותר, כי ערך ההכנסה של מפקח שומה חדש שיועסק יעמוד על כ – 5,000 ש"ח לשעה בלבד. זאת, על אף שההערכה לגבי ערך ההכנסה הקיים של מפקחי שומה הינו כאמור בין 7,000 ל – 13,000 ש"ח לשעה, ועל אף שגם במקרה זה התפוקה השולית של עובדים נוספים צפויה להיות גבוהה יותר, ואף להעלות את התפוקה של הפקחים הקיימים.

ג.     שלישית, נניח כי מתוך 1,500 העובדים שיתווספו לרשות המסים, רק מחצית יועסקו כמפקחי שומה, ואילו השאר יועסקו בתפקידי גיבוי למפקחים (לוגיסטיקה, מודיעין וכו') – בהתאם להתפלגות הקיימת כיום.

מחישוב פשוט עולה לפיכך, כי התוספת האמורה תייצר הכנסות שנתיות בגובה של 750*5000*22*8*12 = 7,920,000,000 ש"ח. בניכוי עלויות השכר הצפויות, בגובה 312 מיליון ש"ח בשנה, נוצרת תוספת הכנסה למדינה בגובה של 7.6 מיליארד ש"ח.

כאמור, זוהי הערכת חסר משמעותית. לדוגמה, די שחלקם היחסי של מפקחי המס מבין העובדים החדשים שיגוייסו לרשות המסים יהיה שני שליש, במקום מחצית, כדי להעלות את ההכנסה הצפויה לקרוב ל – 10 מיליארד ש"ח בשנה.

טבלה 1: תוספת ההכנסות למדינה מהגדלת מספר עובדי השומה, במיליארדי ש"ח, בתלות בערך ההכנסה של מפקח שומה חדש ובמספר פקחי השומה שיתווספו

התוספת למספר פקחי השומה

ערך הכנסה של מפקח שומה חדש, בש"ח לשעה

5,000

7,000

10,000

750[3]

7.6 מיליארד

10.7 מיליארד

15.5 מיליארד

1000[4]

10.2 מיליארד

14.4 מיליארד

20.8 מיליארד

מכיוון שעבור עובדים שכירים המס מנוכה כבר בעת תשלום המשכורת, הרי שככל שהכנסות הפרט גבוהות יותר, מגוונות ושונות, כך גדלה לא רק חבות המס, אלא גם האינטראקציה עם רשות המסים ואפשרויות תכנון המס.

כתוצאה מכך, ככל שיכולות האכיפה של מס ההכנסה חלשות יותר, בעלי ההכנסות הגדולות נהנים מכך יותר. זאת, מכיוון שרשות מסים קטנה וחלשה משמעותה הקטנה של החיכוך הפוטנציאלי בין המשתכר לבין פקיד השומה, וממילא רק בעלי הממון בישראל נמצאים בעמדה בה יש להם קשר משמעותי עם רשות המס.

מנגד, עבור שכירים (מעמד הביניים) ובעלי הכנסות נמוכות, הקשר עם פקידי מס ההכנסה כמעט ואינו רלוונטי, מכיוון שהתשלום מנוכה כדרך קבע בתלוש השכר – וגם זאת רק במקרה בו הם נדרשים לשלמו. סביר לפיכך להניח כי אוכלוסיה זו כמעט ואינה נמצאת באינטראקציה עם פקיד שומה.

מכאן, שחיזוק האכיפה ברשות המסים באמצעות הגדלת מספר מפקחי השומה, יוביל בראש ובראשונה לטיוב הגביה מבעלי הכנסות גבוהות, מבלי לייצר פגיעה במעמד הביניים או בבעלי ההכנסות הנמוכות.

לסיכום, הנתונים המוצגים במסמך זה מדגימים כי תת-התקנון ברשות המסים מוביל לאבדן הכנסות למדינה בגובה מיליארדים רבים של ש"ח בשנה. אותם כספי מסים, שאינם משולמים, נותרים במרבית המקרים בידי אותם בעלי אמצעים שממילא רק הם אלו שיכולים לבצע התחמקויות מתשלום מסים בהיקפים גדולים.

לפיכך, אני קוראת לך לפתוח באופן מיידי במהלך שיוביל  להגדלת מצבת כוח האדם של רשות המסים בלפחות כ – 1,500 עובדים חדשים שיועסקו במשרדי השומה. כמו כן, אני מבקשת כי תנחה את רשות המסים לנצל את תוספת כוח האדם לטובת התמודדות עם תכנוני מס והתחמקויות ממס של בעלי הון, בעלי משכורות גבוהות והחברות הגדולות במשק, על מנת למקסם את היקפי הגביה ולהגביר את האכיפה הממוקדת והאפקטיבית.

לטיפולך אודה.

בברכה,
ח"כ זהבה גלאון

העתק: חברי הועדה לבחינת הריכוזיות במשק הישראלי


[1] לפיכך, אם מספרם של כלל עובדי רשות המס העוסקים בשומה הוא 1,500, וסך ההכנסות מגביית מס הכנסה הינן 78 מיליארד ש"ח בשנה, הרי שאומדן היעילות של כל עובד כזה הינו 24,621 ש"ח לשעת עבודה. יחד עם זאת, ברור כי מרבית גביית מס ההכנסה נעשית אוטומטית באמצעות הפרשות מעסיקים. אבחנה זו מתחדדת עוד יותר על רקע הנתון כי עובדי מס ההכנסה מטפלים כל שנה בפחות מ – 3% מהתיקים המוגשים לרשות המס.

[2] הכנסות שהמשרד הפיק בעצמו – הכנסות שלא שולמו במקור למדינת ישראל ולאחר בדיקה של פקידי השומה ומפקח השומה, נקבע כי ישנה לגביהם חבות מס נוספת.

[3] מתוך תוספת כוללת של 1,500 עובדים.

[4] ראו הערה 3

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

10 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    כל הכבוד לחברת הכנסת גלאון שמאז חזרתה לכנסת מוכיחה שהיא מנהיגה ס"ד אמיתית. סוף סוף יש מנהיג שמדבר לא רק בססמאות ומחוקק לא רק חוקים ריקים מאכיפה אלא מי שעוסק בליבת הבעיה בהעדר האכיפה.

  2. יונתן כ. :

    לי נראה שמי שיפסיד מהוספת פקידי שומה לא יהיו בעלי גדולים אלא בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

    גם אם ישלשו וירבעו את פקידי המס וגם אם יחמשו אותם(בשני המובנים) הם תמיד יעדיפו לבדוק בחומרה את ההכנסות של בעל עסק קטן שמצליח להחזיק רבע רו"ח מאשר חברות ענק עם גדודים של רו"ח ועו"ד.

    כל החישובים שהובאו די חסרי ערך מכיוון וההנחות שלהם לוקות בחסר(הנחת היתרון לגודל לא תקפה במקום כמו רשות המסים) הנתון היחידי ששווה משהו הוא אותו נתון שמדבר על הכנסות שהמשרד הפיק בעצמו(וגם בו עולה השאלה,מאיפה ההכנסות האלו?)

    אחת מהנחות המוצא המשמעותיות בסו קולד מחקר הזה היא שבעלי הכנסות נמוכות לא נתקלים בפקידי שומה כי מופרש להם אוטומטית ולכן מי שנתקלים בהם הם רק בעלי הכנסות גבוהות כלומר רק בעלי הון,זאת הנחה שגויה גם בעל עסק קטן שלא מרוויח הרבה נתקל בפקיד השומה,אני מוכן לשים כסף שאינסטלטור סביר רואה את הפקיד השומה שלו הרבה יותר משתשובה רואה אותו.
    רוב ההתחמקויות ממס שפקיד שומה יכול לגלות הן התחמקויות קטנות,פה בעל עסק רשם בן משפחה כעובד ושם בעל מוסך הגזים ברשם מגזינים כ"ספרות מקצועית",ההתחמקויות הגדולות נעשות לאור יום ובצורה חוקית לחלוטין כזאת שלפקיד השומה אין מה לעשות נגדה.

  3. זהבה גלאון :

    במענה ליונתן כ.

    יונתן שלום,

    תודה שהגבת על המסמך; רציתי להתייחס לטענה שהעלית. לתפיסתי, תוספת מפקחי שומה ברשות המסים כן מגלמת יתרונות לגודל ובפרט תבוא לידי ביטוי בגבייה רחבה יותר מהחברות הגדולות במשק וממי שעוסק באופן שיטתי בתכנוני מס אגרסיביים. הסיבה לכך היא שבמסגרת המגעים שלי עם רשות המסים התברר לי שתת-התקנון המשמעותי ביותר הוא דווקא באותן יחידות משנה שאמורות להתמודד עם פרקטיקות פסולות של אותם גופים עסקיים גדולים. למשל, את היחידה שמטפלת במחירי העברה – שיטה מוכרת בפירמידות ההון בישראל לתכנוני מס – מאיישים כיום ארבעה עובדים בלבד, למרות שהיקף הפסדי המס שנגרם כתוצאה מהשימוש בשיטה הזאת מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה. דברים ברוח דומה גם נאמרו על ידי ראש הרשות, יהודה נסרדישי, בדיון שיזמתי בנושא בועדת הכספים במהלך המושב האחרון. לפיכך, אם כבר, מדובר בהערכת חסר של התועלת הכספית מתוספת העובדים, שכן סביר שרובם ינותבו לאותם גופים ברשות העוסקים בהתמודדות עם סוללת רואי החשבון של תשובה ודומיו.

    זהבה

  4. יונתן כ. :

    זהבה שלום,

    יתרון לגודל נכון בעיקר לחברות עסקיות מכיוון והוא נובע מהיכולת לקיים מיקוח מול ספקים ולקוחות,לקיים יציבות מול מתחרים ולקיים תהליכים איכותיים בין מחלקות ואלו לא דברים שבד"כ משויכים למוסדות ממשלתיים ובטח לא לעבודה שבמהותה היא סוג של ראיית חשבון.

    דווקא הנתון של 4 עובדים בלבד מחזק את טענתי שהמדינה תעדיף ללכת ראש בראש מול מי שאינו יכול להתגונן שהרי מי מונע מרשות המיסים להעביר עשרים או שלושים פקידים מבחינת חשבוניות של עצמאיים קטנים לבחינת מחירי העברה?

    הבעיה של תכנוני מס אגרסיביים צריכה להיפטר בחקיקה ולא נובעת מחוסר פיקוח על החקיקה הקיימת,אף טייקון לא רושם חשבוניות פיקטיביות אין לו צורך הוא יכול לפתוח משרד ראשי במקלט מס כלשהוא.

    בברכה,
    יונתן

  5. יונתן כ. :

    נ.ב

    אני מעריך את התגובה.

  6. לקסי :

    אם ירדתי לדעתה של ח"כ גלאון

    הרי מה שהיא מבקשת משר האוצר איננה "סתם" תוספת גובים, אלא סתימת פרצות שיש מי שדאגו להשאיר גם בתקנות וגם במנגנונים.

  7. ק. טוכולסקי :

    העדר יכולת אכיפה מצריך טיפול ותוספת תקינה. שום חקיקה טובה, גם לא חקיקת 30 ומשהו חוקים חברתיים אין להם שום משמעות ללא אכיפה ואכיפה יכולה להתבצע רק באמצעות תקנון מתאים. אין תקנון מתאים לא באכיפת חוקי עבודה ולא באכיפת גביית המס.

  8. יונתן כ. :

    לקסי,איך בדיוק תוספת כ"א תביא לסתימת פרצות בחוק?סתימת פרצות נעשית בעבודת מטה מסודרת ומזה ממש לא חסר,אגב לא כל פרצה אפשר לסתום,לדוגמא לא ניתן לבטל את ההפרדה בין חברה לבעלים שיש בחברה בע"מ.

    ק.-חוקי מס הם לא כמו חוקי עבודה,בחוקי עבודה אסור לחסוך במפקחים וחייבים להעלות את מספרם,לא כך בחוקי מס,ממילא מנגנון הגביה נועד בעיקר להרתיע וכאמור לעיל הוא מטפל בעיקר בקטנים ובחלשים,כלומר באלו שאולי עדיף דווקא להעלים עין.

  9. ק. טוכולסקי :

    עמית, כל חוק מצריך מנגנון אכיפה. הגבייה בישראל אינה יעילה. אני מסכים שחלק מחוסר היעילות נובע מחוסר רצון להתמודד עם חברות גדולות אבל לא רק. גיוס של יותר כוח אדם יאפשר התמודדות עם יותר תיקים, יאפשר יותר ביקורות ויאפשר נגיעה בחברות שהעובדה שעצם ההתמודדות איתן מצריכה יותר כוח אדם מרתיעה.

    גם בתחום הפיקוח על עבודה למשל של עובדים זרים אפשר לטעון את מה שאתה טוען, לדוגמא: העובדה שיש רק קומץ מפקחים פעילים על זכויות עובדים זרים גורמת לכך שבענף כמו מסעדות אתניות נערכות יותר ביקורות מאשר בענף החקלאות למרות שיש הבדל של פי מאה עובדים בין הענפים. אני מניח שתוספת כוח אדם תשנה את המצב.

  10. יונתן כ. :

    כבר היום אפשר להתמודד עם הכל,פשוט בוחרים להתמודד עם החלשים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.