חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איך מודדים האם התנחלויות מופלות לטובה

נושאים דעות, שיכון ושלטון מקומי ב 22.09.11 1:00

במוצאי שבת פרסמנו כאן אודות דו"ח מרכז אדוה שקבע כי הממשלה ממשיכה באפליה לטובת ההתנחלויות, האם דו"ח אדוה בדק את כל ההבטים? האם נבדק והושווה גודל הישובים?  ובכלל איך משווים
מאת: שאול פומרנץ

איך מודדים האם התנחלויות מופלות לטובה כאשר הממשלה מקצה תקציבים לרשויות המקומיות?

מרכז אדוה: הממשלה ממשיכה באפליה לטובת ההתנחלויות

בפרסום התקופתי של מרכז אדוה, המשווה תיקצוב מוניציפאלי עולה מחדש, כי ההשתתפות הממשלתית במימון הרשויות המקומיות בהתנחלויות ממשיכה להיות גבוהה מן הממוצע בתוך הקו הירוק

לקריאה נוספת

זו שאלה הרבה יותר קשה ממה שהיא נראית במבט ראשון. הסיבה שזה מסובך היא שכמות האותיות הקטנות היא מסחררת. אם היה כתוב בתקציב "ילד בהתנחלות מקבל 100 שח לשנה וילד בעיר פיתוח מקבל 70" היה לנו אקדח מעשן, והבעיה הייתה נפתרת. אבל הנוסחה לתקצוב רשויות מקומיות היא מאד מסובכת, יש בה אינסוף פרטים, ולכל אחד יש איזשהו הסבר, ואז לך תתחיל לפרק כל הסבר כזה ולבדוק אם יש בו אפלייה או לא.

לכן, אדוה עושים דבר נכון בעיקרון כשהם הולכים על השורה התחתונה. כמה כסף העבירה הממשלה לרשויות המקומיות בשטחים, וכמה לרשויות בתוך ישראל. הם כמובן גם עושים נכון בכך שהם בודקים את ההקצבה הממשלתית לנפש, כי אין אפליה גדולה בזה שיישוב שיש בו 20,000 איש מקבל יותר תקצוב מיישוב שיש בו 600. ולפי החישוב הזה, אדוה מצאו שישובי פיתוח מקבלים פחות השתתפות ממשלתית בתקצוב העירוני לנפש מההתנחלויות. הממצא העיקרי נוסח בצורה הפרובוקטיבית הבאה:

""בחישוב לנפש, ההשתתפות הממשלתית במימון הרשויות המקומיות בהתנחלויות ממשיכה להיות גבוהה מן הממוצע ברשויות המקומיות שבתוך הקו הירוק ובמיוחד מזו של עיירות הפיתוח, היישובים הערביים ויישובי "פורום ה-15",

עכשיו, יש לי מעט מאוד סימפטיה להתנחלויות, ואני לא מבין כלום מכלום בתקציב מוניציפאלי, אבל כאשר אדוה (ואגב, גם שלום עכשיו) הראו חישובים כאלה, עלתה נגדם הטענה שבתקצוב עירוני יש יתרונות לגודל. כלומר, שיישוב קטן יצטרך יותר שקלים לנפש כדי לספק את אותה רמת שירות. חדר של כיתה הוא חדר של כיתה אם לומדים בו 12 תלמידים או אם לומדים בו 30. אוטובוס הסעות עולה אותו דבר אם הוא אוסף 5 ילדים בכל תחנה או אם הוא אוסף 13, וכו'. ובגלל שההתנחלויות קטנות יותר בממוצע, דרוש להם תקציב גדול יותר כדי לספק את אותה רמת רווחה.

בגלל שזה נשמע לי סביר, הלכתי לבדוק האם אכן ההתנחלויות קטנות יותר מיישובי הפיתוח. התוצאות לפניכם:

פיתוח

שטחים

תושבים

יישוב

תושבים

יישוב

24400

אופקים

6300

קרנ"ש

46800

אילת

6000

אורנית

16900

בית שאן

6900

אלפ"ש

79000

בית שמש

3500

אלקנה

32500

דימונה

7300

אפרתה

8600

חצור הגלילית

17700

אריאל

41300

טבריה

5600

בית אל

33000

יבנה

3900

בית אריה

8100

ירוחם

36100

ביתר עילית

19200

יקנעם ילית

11200

גבעת זאב

44200

כרמיאל

3300

הר אדר

24000

מגדל העמק

48100

מודיעין עילית

20700

מעלות תרשיחא

35000

מעלה אדומים

4700

מצפה רמון

1270

מעלה אפרים

40700

נצרת עלית

2900

עמנואל

27000

נתיבות

3800

קדומים

46000

עכו

6500

קצרין

40600

עפולה

7100

קרית ארבע

23500

ערד

30100

צפת

47500

קריית גת

20700

קריית מלאכי

23200

קריית שמונה

6000

שלומי

20800

שדרות

29180

11803.89

ממוצע לא כולל מועצות אזוריות

1846.782

ממוצע כולל מועצות אזוריות

מספר יישובים

32

12200

גולן

18

14400

גוש עציון

15

6000

הר חברון

6

1000

מגילות

42

45600

מטה בנימין

21

3500

ערבות הירדן

26

23600

שומרון

הגודל הממוצע של יישוב ברשימת ישובי הפיתוח הוא של עיר בינונית – 29,180 איש ואישה. הממוצע ברישמת היישובים שאדוה מגדירים כהתנחלויות (כולל כמה הרמות גבה כמו קצרין והר אדר. לא נכנס לזה כאן.) הוא 1846 איש ואישה. אפילו אם מחשבים את הממוצע רק בהתנחלויות הגדולות (ומתעלמים מ 160 היישובים הקטנים שנכללים במועצות אזוריות) הממוצע הוא 11,803 איש – שליש מיישובי הפיתוח.

וזה רק על קצה המזלג. השוואה רצינית בין התקצוב של ההתנחלויות לתקצוב של עיירות הפיתוח חייב לקחת בחשבון עוד כמה דברים. נניח – התפלגות הגילאים, כי שיעור הילדים שהולכים לביצפר זה גודל חשוב בתקצוב, ובגלל שבהתנחלויות כשליש מהמתמנחלים הם חרדים (בית"ר עילית ומודיעין עילית), יכול להיות שזה משפיע על התקצוב. נניח – שיעור העוני שמשפיע על התקצוב הממשלתי. וכו'. בלי איזשהו מאמץ שההשוואה תהיה "בין תפוחים לתפוחים" (יעני, בין יישובים שלמעט היותם משני עברי הקו הירוק הם די דומים), קשה לי להבין מה אני לומד מהדו"ח הזה.

שוב – אין לי מושג ירוק בתקצוב מוניציפאלי. אולי יש לאדוה תשובות מצוינות לכל השאלות שאני מעלה כאן. ואם כך – אני אשמח לקרוא. אבל בלי התשובות האלו מדובר בהשוואה מאד תמוהה. יותר בעייתי מזה,אפילו אם באדוה לא חשבו על כך בעצמם, מדובר בהתעלמות מביקורת שעלתה כבר. זהו העדכון החמישי של המסמך, וחבל שלא הוקדש יותר מאמץ לענות על הביקורת.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

5 תגובות

  1. נדב פרץ :

    למה בדיוק הר אדר גורמת להרמת גבה? חצי מהישוב נמצא מעבר לקו הירוק.

  2. ל רפי :

    דו"ח אדוה, לידתו בחטא, עריכתו בחטא ועצם ההתיחסות אליו פוליטית יותר מעיניינית

    אולי יותר מכל מעדיה על הדברים שבכותרת תגובתו של נדב פרץ. (אני מניח שהוא מחשב את הנתונים בדיוק של שמונה ספרות אחרי הנקודה העשרונית…)
    איך ניתן בכלל להשוות ישובים של 40,000 תושבים ומעלה, לישובים שמספר התושבים בהם נמוך מ- 10,000נפש?
    הבעיה איננה רק בגודל היישוב אלא לא פחות מכך בהרכב הדמוגרפי של האוכלוסיה שבו.
    בכל מקרה, גם הדוגמאות המובאות במאמר זה, הן חלקיות ולא מאוזנות. את ההשוואהיש לערוך עם כל המועצות אזוריות בתחומי הקו הירוק ז"ל.
    בחינה חשובה ביותר היא בין התישבויות באיו"ש לבין ישובי קו עימות במקומות אחרים. מרגע שישובים אלה אושרו ע"י ממשלות ישראל, וחיים בהם אזרחי ישראלים, כל גישה אחרת היא שרלטנית ולפחות מוטה פוליטית.
    היכן ההבחנות בין "השקעות אזרחיות" ל"השקעות ביטחוניות". אם למשל ברצועת עזה ממגנים ישובים וסוללים דרכים עוקפות ובונים גדרות ותצפיות ומסתורים ועוד עוד, מדוע שההתישבות באיו"ש תהיה אחרת?
    עוד שלוש הערות קצרות:
    א. הממשלה אחראית לכך שאין בישובי איו"ש יותר תעשיה ויותר תעסוקה יצרנית. אלה מקורות הכנסה מצויינים עבור הרשויות המוניציפליות, אשר חוסכים כספי מדינה.
    ב. מי שמחרים את הישובים באיו"ש ואת תוצרתם, ו/או תומך בחרמות דומים מצד הפלשתינאים ו/או מדינות זרות, מטבע הדברים מזמין עבורם פיצוי גבוה יותר מכספי הציבור. שכן, לא יעלה על הדעת להפלות אזרחים שווי-זכויות על רקע של אי-הסכמות פוליטיות.
    ג. מאחר וברור כיום לכל שהסדר כזה או אחר עם הפלשתינאים (או חוסר הסדר) יעביר את מרבית הישובים הגדולים וחלק מהישובים הקטנים באי"וש לריבונות ישראל, כל העיסוק בשאלה ההיסטורית לגבי מה שהושקע בשטח לפני עשרים ושלושים שנה, ואפילו לפני עשור, הוא "בכיה על חלב שנשפך", ותרומתו לשיפור עיוותים החברתיים-כלכליים בישראל של 2012, שולית.
    פרט לשינאה פתולוגית למתישבי איו"ש אין למעשה הסבר רציונלי לכל הדיון הפתטי הזה.

  3. לקסי :

    ל. רפי, הקו הירוק ז"ל?

    ממשלת ישראל באוילותה משמשת חמורו של משיח לתחיית המת (לטעמו של ל.רפי) הזה.

  4. ארז :

    עצם המגורים ביישוב קטן הם פריבלגיה

    צודק נדב פרץ בשימת סימן שאלה לגבי הקריטריונים להשוואה.
    מכון אדווה יכולים בהחלט לעשות חישוב שונה – להשוות בין יישובים קטנים בשטחים ליישובים קטנים בקו העימות הצפוני ולהשוות בין "תפוחים" ל"תפוחים"

    בכל מקרה, ניתן לומר שעצם מדיניות ההתיישבות בשטחים ביישובים קטנים היא מעין פריבלגיה בפני עצמה, ולכן כל חישוב סובל מהטיה לצד זה או אחר

  5. אוהד :

    שעצם מדיניות ההתיישבות בשטחים ביישובים קטנים היא מעין פריבלגיה בפני עצמה

    מישהו מונע ממך לגור ביישוב קטן בתוך הקו הירוק? או בישוב גדול ביו"ש (מעלה אדומים/אריאל/ביתר עילית)?
    מטבע הדברים יישובים "אטרקטיביים" יגדלו – ויהפכו לערים גדולות, בעוד יישובים פחות אטרקטיביים יישארו קטנים.
    יישובים נשארים קטנים כי פחות אנשים רוצים לגור בהם ולא משום סיבה אחרת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.