חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים, בלוד אין ברירה

נושאים חדשות, שיכון ושלטון מקומי ב 19.09.11 5:55

"תושבי" מאהל המחאה בלוד, הם מי שאין להם מקום אחר לגור בו.  גם על המאהל מרחף צו פינוי עירוני שיוחל ב-24 בספטמבר.  מאידך עומד בעיר מרכז קליטה נטוש שבו 80 דירות ריקות, אבל תושבי המאהל אינם מורשים להשתכן בו
מאת: יונתן ברזילי

אני יונתן, ואני חלק מקבוצת פעילים לא רשמית שמלווה את מאהל המחאה בעיר  לוד. המאהל הוא מאהל "אין ברירה" במובן המילולי ביותר – אין לאנשים שם לאן ללכת. לפני המאהל, חלקם גרו עם ההורים (משפחות עם ילדים, כן?), ואלה שהצליחו עדיין לשכור דירה, חיו עם חובות עצומים ואיומי פינוי. חלק מהמשפחות זכאות לדיור ציבורי, וכמובן לא מקבלות אותו. חלקן לא זכאיות בגלל הקריטריונים המקוממים – הכנסתן עולה על הסכום העצום של 5,000 ₪ למשפחה. החלק הנוסף בכלל לא היו מודעות לזכויותיהן ולאפשרות לזכאות. כיום יש במאהל גרעין קשה של כ – 20 משפחות, חלקן עם ילדים, חלקן חד-הוריות. יש גם שתי חיילות בסדיר שחוזרות הביתה למאהל. הפעילים במאהל הם ברובם ללא ארגון רשמי, אלא פעילים מתוך העיר, או כאלה שפעלו בה בעבר ונקשרו אל המקום.

ב – 24 בספטמבר יפקע האישור של המאהל, ולתושבים נמסר מהועדה הקרואה בעיר כי הוא לא יחודש עוד. המשמעות היא שהמשפחות, בפשטות, ישארו ללא פתרונות דיור.

בעיר ישנו מעון עולים נטוש, שני בניינים המכילים ביחד 80 (!) דירות. הבניין שייך למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית. כוונתו המקורית היתה לשכן עולים חדשים, אך הוא עומד ריק מזה כחמש שנים. לאחרונה, הכריזה הסוכנות על כוונה עמומה לשכן בו קשישים עולים. מעבר לאמינות הלא ברורה של ההצהרה, בייחוד בתזמון הנוכחי, השימוש הזה בבניין הוא פסול. לא יתכן שדווקא עיר מוחלשת כל כך כמו לוד, אשר משוועת לפתרונות למשפחות מחוסרות דיור, תהיה זו שתאלץ להכיל את הקשישים העולים. הם אמנם זכאים לדיור, אך האחריות צריכה להיות מוטלת לפתחן של עיריות חזקות יותר.

ביום חמישי האחרון, צעדנו ביחד, המשפחות והפעילים, למעון העולים הנטוש, במטרה לפלוש אליו. חיכו לנו שם בערך 20 שוטרים, ועוד כמה מאבטחים מחברת אבטחה פרטית. ההפגנה היתה סוערת, ונערכה מול המעון ומול עיריית לוד הסמוכה. אחד משיאי ההפגנה הגיע כשפעיל ופעילה תלו שלט ענק על בניין עיריית לוד, שכיסה את רוב צדו של הבניין. בהפגנה נאם חיים דהן, מיושבי המאהל, וראובן אברג'יל, מראשי "הפנתרים השחורים" המקוריים. בנוסף, הגיעו להבאת סולידריות נציג ממאהל ג'סי כהן, ונציגה ממאהל הדיור הציבורי בירושלים, וגם סתיו שפיר, ממובילות מחאת האוהלים. רובה של ההפגנה התקיים כאשר כעשרים מנשות המאהל והפעילות נשענות בגבן על קבוצת שוטרים, על המדרגות בכניסה למבנה הנטוש, ומובילות את שאר המוחים בקריאות כגון "התשובה להזנחה – מהפכה", "לוד דורשת דיור ציבורי" ו – "הנה הן באות, הפנתרות מלוד".

ההפגנה קיבלה אמנם סיקור תקשורתי, אבל מטבע הדברים, התקשורת הקונבנציונלית לא יכלה לסקר את הסיפור באופן נרחב או מעמיק מספיק, כפי שהוא ראוי לו.  כאן, לדעתי, נמצא יתרונה הגדול של ה"ניו מדיה", ובמיוחד הבלוגים.  להראות שמחאת האוהלים לא נגמרה עם עזיבת הסטודנטים ופירוק רוב רובו של מאהל רוטשילד, אלא היא נמשכת באותם מאהלי "אין ברירה", היכן שהתושבים לא יכולים לחזור לביתם, פשוט כי אין כזה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. סוכן זוטר, מקסימום לבלר » מאהל לוד עולה ליגה, ישר למשחק העונה :

    […] באתר J14 (הנה הן באות, הפנתרות מלוד) ובעבודה שחורה (מחאת האוהלים, בלוד אין ברירה), והגיעו גם לוואלה! (משפחות יפלשו למעון בלוד) ולYNET […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.