חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

היסטוריה של הכלכלה פרק יט': אשליית הקפיטליזם הטוב

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 13.09.11 5:40

בפרק י"ט בסדרה 'היסטוריה של הכלכלה', מזכיר לנו ק. טוכולסקי ש'המאבק נגד הריכוזיות' הוא לא שחקן חדש בשכונה, ושזו הדרך של הקפיטליזם להגן על עצמו כבר יותר ממאה שנה

כל פעם שהקפיטליזם מגיע לשלב משברי וזה הרי קורה כל כמה עשורים, מיד נשמעים קולות שקוראים לשוב אל הקפיטליזם הטוב ולהילחם בקרטלים/מונופולים/טראסטים/תאגידים/ריכוזיות. בכל דור יש ל"מאבק" הזה שם אחר. איכשהו כמה שנים חולפות ושוב אנו מוצאים עצמנו עם אותו קפיטליזם ישן ומוכר של תאגידים ומונופולים, קרטלים וטראסטים, משפחות הון וברונים שודדים ספורים. שוב מגיע משבר ושוב מספרים לנו שאם רק נחזור לקפיטליזם הטוב של תחרות בין המון יצרנים הכל יהיה בסדר. אלא שאף פעם זה לא בסדר, וגיא רולניק אינו הראשון שטוען טענת הבל זו. עיתונאי חצר ורומנטיקנים של הקפיטליזם היו כאן מאז המשברים הראשונים של הקפיטליזם המודרני. כן מאז סוף המאה היח' יש לנו מי שכותבים לאורך כל אותם שנים שאם רק נשמור על הקפיטליזם שלנו מפני ריכוזיות/תאגידים/העדר תחרות וכו וכו הכל יהיה בסדר.

בשנת 1915 נתנה לעומת זאת האבחנה הבאה: יש בקפיטליזם שתי תקופות. בקפיטליזם המוקדם יש תחרות חופשית שמסתיימת בשלב המאוחר בצמצום התחרות באמצעות טראסטים/קארטלים וסינדקאטים שמייצרים יצור אחיד באופן מונופוליסטי. בקפיטליזם המוקדם התעשייה היא הכוח הדוחף קדימה ואילו במאוחר מוסדות הממון הגדולים הם הכוח השולט. הטראסטים והקונצרנים התעשייתיים נעשים חלק מהבנקים ועיקר העיקרים הוא כבר לא יצור הסחורה אלא המימון הקשור בהליך. לא חלוץ התעשייה הוא בעל הכוח והרכוש של הקפיטליזם המאוחר אלא הספסר אדיר ההון. הקפיטליזם אינו יוזם עוד אלא מייצר שכבה של בעלי רכוש המתפרנסת על חשבון האנושות ולא מקדמת אותה.

לפי אבחנה זו הריכוזיות בשמותיה השונים, וכן עליית הספסרות הלא יצרנית על חשבון היצרנות, החלפת החדשנות התעשייתית במשחקי מימון, הן לא תוצאות שלילית שנלוות לתופעה הטובה של הקפיטליזם אלא חלק טבעי של הקפיטליזם.

אבחנה זו לא נכתבה סתם, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-יט' נושא המאבק בקרטלים וטראסטים היה נושא חם בחלק מארצות אירופה המערבית ובארצות הברית. למרות מאבקים ציבוריים וחקיקה, שהגבילה את כוחם של מונופולים ואף פצלה אותם, הריכוזיות של ההון מצאה את דרכה לחזור בצורה של תאגידים. בשנת 1915, עדיין עמד כוחם של מונופולים ותאגידים למרות כל המאבקים והחקיקות. גם היום 96 שנים לאחר שביקורת זו התפרסמה ולאחר אין ספור דיונים חוזרים ונשנים בעקבות משברים בדבר הצורך בתיקון הקפיטליזם, העסק חוזר תמיד לאותה נקודה. משבר, רגולציה כנגד ריכוזיות, גורמים ריכוזיים שמוצאים דרכים לעקוף את הרגולציה או להפוך אותה לחסרת שיניים, חזרה לריכוזיות ושוב משבר. ניתוח קר של התהליך ההיסטורי מאז המשבר של שנת 1873 מראה שלמרות משאלת הלב התמימה/האשלייה/הספין השקרי בדבר הקפיטליזם הטוב שאפשר לקיים, כל הזמן הקפיטליזם מגיע לאותה נקודה. איכשהו ה"קפיטליזם הטוב" או ה"קפיטליזם המוקדם" מתפתח תמיד לאותו קפיטליזם קרטליסטי/מונופוליסטי/תאגידי, איכשהו משלב היצירה המבוסס על התפתחות תעשייתית אנחנו מגיעים בסוף לספסרות בורסאית, מינופים בשוק ההון ורווחים בנקאיים מספקולציות.

מי שכתב את הדברים ב-1915, היה גולה רוסי בשוויץ באותם ימים, שנתיים לאחר כתיבת דברים אלו יחזור אותו גולה לרוסיה ויחולל בה מהפכה. בזמן שהדברים נכתבו ו. א. לנין היה עוד גולה לא חשוב במיוחד במדינה ניטראלית בעולם שעלה אותו זמן באש. לנין לא עבד בעיתון שמוכר שטחי פרסום או שייך לבעל הון כך שהוא היה חופשי לכתוב מה שהוא חושב. 96 שנים לאחר כתיבת החיבור: "האימפריאליזם השלב העליון של הקפיטליזם". אנחנו עדיין חיים את הקפיטליזם, חווים את משבריו, נושאים את עולו ומייחלים ליום שבו אמונת ההבל שפעם אחר פעם כושלת במבחן המציאות בדבר האפשרות שהתחרות החופשית של הקפיטליזם לא תסתיים כדרכן של תחרויות במנצחים בודדים והרבה מפסידים. אלא שזה לא יכול לקרות, הריכוזיות אינה תוצאה של הקפיטליזם אלא השלב השני של התפתחותו. אין קפיטליזם טוב ולכן כל פעם מחדש אנחנו מגיעים לאותו שלב.

קריאה מומלצת: א. רוזנברג, דברי ימי הבולשויזם, חברה תל אביב, תרצ"ג

ו. אץ לנין, כתבים נבחרים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1943

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , , ,

9 תגובות

  1. א. קוריאל :

    מאמר יפה

    לצערי, יש עדיין פותים ותמימים שנסחפים אחרי "דה-מרקר" ודומיו במאבק נגד ה"ריכוזיות" בתקווה ילדותית ש"תחרותיות" ו"שוק חופשי" יביאו לצמצום פערים, יעילות ושאר הדברים הנפלאים המובטחים לנו אם רק נפרק כמה פירמידות שליטה.

  2. ק. אוריאל :

    יפה המאמר

    לצערי, יש עדיין פותים ותמימים שנסחפים אחרי "לנין" ודומיו במאבק נגד ה"הקפיטליזם" בתקווה ילדותית ש"קומוניזם" ו"תכנון ממשלתי" יביאו לגן-עדן-עלי-אדמות, רווחה לכולם ושאר הדברים הנפלאים המובטחים לנו אם רק נפרק (תרתי משמע) כמה בעלי הון.

  3. ק. טוכולסקי :

    אוריאל, בהצלחה עם הבורסה, אולי הסינים באמת יקנו אג"ח של יוון ואיטליה וידחו את הנפילה בעוד כמה חודשים תוך שהם מסבכים גם את עצמם.

    אני עברתי היום על שורה של מאמרים שכתבתי פה מאז 2008 שחזו בדיוק את מה שקורה עכשו.

    אז אתה מוזמן לכתוב הפוך גם את התגובה הבאה שלך, היא לא תשנה את העובדה שהקפיטליזם מתפתח כל פעם אותו דבר, שלב ראשוני יצרני (גם במחיר איום לעובדים אבל לפחות מתפתח) שלב שני של העדר התפתחות מניפולציות בנקאיות והופ הפלא ופלא משבר.

    ואתה גם צודק, לפרק כמה בעלי הון זה בהלט לא מספיק. העסק לא פשוט כמו כל דבר ששווה משהו בחיים גם בשביל צמצום פערים ושיפור רמת החיים תוך שמירה על עולם בר קיימא לא יהיה פשוט. אבל זה יהיה טוב לכולנו ובהחלט שווה את המאמץ.

  4. א. קוריאל :

    בהפוכה

    יופי אוריאל, הבאת אותה בהפוכה.
    עכשיו בוא נשמע ממך איזה משהו מקורי.

  5. דמוקרט :

    ואפילו לא חייבים ללכת אחורה עד לנין. גם הכלכלן הגדול ג'ון קנת גלבריית כתב זאת רבות. הוא גם הדגיש את הקשר הבלתי נמנע של התאגידים הגדולים עם השלטון (בין השאר משום שגם ממשלה קפיטליסטית מייצרת ביקושים מהם הם מתפרנסים), ולא נמנע אפילו מלטעון שמפריזים יותר מדי בתיאור ההבדל בין התכנון במשק הסובייטי ובמשק האמריקני! כמובן, הדברים האלה נכתבו בשנות ה-70, לפני המהפכה הנאו ליברלית, ועדיין חשוב לזכור את העקרון: הכיוון של כל שיטה כלכלית הוא לעבר הריכוזיות, שכן הגודל מאפשר ייצור זול יותר, תכנון גמיש יותר, והקצאת משאבים בטוחה יותר. ההטפה מרולניק ועד זליכה על פירוקים ומלחמת שמד נגד הריכוזיות היא תעמולה דתית חסרת קשר למציאות. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא האם אנו רוצים שהריכוזיות הזו תהיה של שוק פרטי שאינו יכול להיות מחויב לציבור (ולכן יש גבול לשקיפות שלו) או של שוק ציבורי, ששאלת הגינותו ושקיפותו, כמו גם מחוייבותו לגורמים שאינם קשורים לרווח שלו, נתונה בסופו של דבר בידינו, ותלויה רק במידת העיקשות שבה נאבק על כך.

  6. ארילו :

    לא זה ולא זה הפתרון

    זה שמשק קפיטליסטי מתנהל בצורה יעילה יותר מבחינה כלכלית – זה הוכח.

    זה שבקפיטליזם חופשי לגמרי יווצרו תאגידי ענק שישלטו בהכל – זה גם הוכח.

    זה שהתאגידים האלה לא יעילים בדיוק כמו שמשק קומוניסטי / סוציאליסטי – זה גם מוכח.

    הפתרון הוא כל פעם שזה קורה לפרק את הכל וליצור קרקע פוריה לתחרות רבה. זאת אומרת קפיטליזם – אבל מפוקח.
    או סוציאליזם עם מקום לתחרות פרטית בגופים הממשלתיים.

  7. ק. טוכולסקי :

    ארילו המאמר עסק בניתוחו התפתחות הקפיטליזם של לנין, לא בכך שקומוניזם הוא יותר טוב.
    הקומוניזם בגרסתו הסובייטית קרס, הקפיטליזם במספר גרסות לאורך קרוב ל-300 שנה חוזר וקורס כי בכל הגרסאות בסוף מגיעים לאותם קרטלים/טראסטים/מונופולים/פירמידות.
    בקיצור, לא עובד. עכשיו צריך לקחת מרכיבים שונים היו טובים ולשלבם עם רעיונות אחרים וליצור משהו שיתפקד וישרת את האנושות בצורה הטובה ביותר.

  8. ניר :

    הכי טוב להחליף את האנושות

    הדברים שכתב לנין לא מעידים על טיבו של הקפיטליזם אלא על טיבה של האנושות. גם הקומוניזם שלו עצמו הגיע בסוף לאותה נקודה בדיוק.
    בני אדם תמיד יזדקקו לשיטה שמשלבת בין האפשרות לשינוי זמין ויציבות. ההליכה על החבל הדק הזה כלכך לא פשוטה שתמיד מופיע איזה לנין שמנסח את הנוסחה המנצחת שלו, אוסף כמה מהפכנים חדורי מוטיבציה דתית והופך את העולם לאותו מקום כמו שהיה בדיוק כמה שנים קודם, רק עם רטוריקה אחרת והרבה דם בדרך.

  9. ק. טוכולסקי :

    הדברים שכתב לנין מעידים על ניתוח שמוכיח את עצמו כל פעם מחדש של מה זה קפיטליזם.
    אתה צודק שזה קרה בעוד שיטות שכולן כמו הקפיטליזם כוונו לשימור שליטתה של אליטה מעמדית דכאנית.
    הגיע הזמן לחפש דרך אחרת, זה לא חייב להיות מרכסיזם-לניניזם, אבל זה בהחלט אי שם בסביבה של סוציאליזם/ס"ד. שנה טובה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.