חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מבחני פיזה בשבדיה מעידים: ההפרטה פוגעת בחינוך

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 11.09.11 5:55

במחוזות השמאל מקובל להתייחס אל המבחנים הסטנדרטיים כדוגמת פיזה והמיצ"ב בתור כלי נשק ניאוליברליים המונפים כשוט נגד המורים והורסים את החינוך. ייתכן שכלים אלה יוכלו לחשוף את ההשפעה המזיקה של מדיניות ניאוליברלית ואולי להשפיע על שינוי מדיניות

איתי אשר


ליון, צרפת

מגנוס אוסקרסון מאוניברסיטת מרכז שבדיה הוא מנהל הפרוייקט הלאומי פיזה בשבדיה, אחד מעשרות מנהלי פרוייקטים במדינות העולם (בישראל מנהל הפרוייקט הוא עובד ברשות הארצית למדידה והערכה). בהרצאה שנתן היום, 8 בספטמבר, בכנס האגודה האירופאית להוראת המדעים, תיאר אוסקרסון את הנסיגה החמורה של שבדיה במבחני פיזה בעשור האחרון וייחס אותה למגמות ההפרטה והביזור במערכת החינוך השבדית.

אוסקרסון וחוקרים אחרים משבדיה שהירצו לפניו בכנס הציגו את הניגוד המשווע בין המיקום של שבדיה כ"מדינה ממוצעת" כיום, ובין ההישגים המצוינים של החינוך השבדי בשנות ה-80 וה-90, הן בממוצעים הגבוהים והן בפיזור הנמוך (פערים קטנים בין תלמידים חלשים לחזקים). הירידה של שבדיה ביחס לשאר מדינות ה- OECD (ראו הערה) מקיפה את שלושת תחומי הבחינות – אוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים, והיא בלטה במיוחד אצל בנים, ואצל התלמידים החלשים יותר (שהושוו לתלמידים מאותו אחוזון הישגים מארצות אחרות).

ממצא חמור נוסף שהטריד את השבדים הוא התחזקות המתאם (קורלציה) בין הישגי התלמידים במבחני פיזה ובין מצבם הסוציואקונומי-תרבותי (מדד ESCS של ה-OECD, שאפשר לפתח דיון נפרד בביקורת עליו). בעבר, המתאם בין מצב סוציואקונומי ובין הישגי פיזה היה גבוה יחסית בארה"ב ונמוך יחסית במדינות סקנדינביה. תופעה זו צפויה בשל ההבדל בין מדינת הרווחה השאריתית (הנהוגה בארה"ב) למדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית. בארה"ב הורים אמידים יכולים לממן לילדיהם חינוך איכותי בעוד ההורים העניים ובני המעמד הבינוני-הנמוך מסתפקים בבית ספר ציבורי בינוני או גרוע, במימון המדינה. כשיש הבדלים גדולים באיכות החינוך, המשמעות היא הגדלת פערים בין עניים לעשירים בהישגים לימודיים. למרבה אכזבתם של השבדים, המתאם בין מצב סוציאוקונומי להישגי פיזה ירד בארה"ב ועלה ובשבדיה, כך שהמתאמים נהיו כמעט זהים, ושבדיה התרחקה משכנותיה הסקנדינביות.

מטבע הדברים, התוצאות המאכזבות, כמו גם הקנאה במדינות השכנות (המצטרפת ליריבויות בתחום הספורט ולקנאה באוצרות הנפט והגז הנורבגיים) עוררו רעש גדול שנתן דחיפה למחקרים רבים בנושא. מעניין להשוות את התגובה השבדית לתגובות אחרות בעולם. למשל, בגרמניה הובילו התוצאות המאכזבות במבחני פיזה הראשונים (שנת 2000 ) לתופעה שזכתה לכינוי "פיזה שוק", סערה פוליטית ותקשורתית שיצרה קואליציה נדירה בין הממשלה, ועדי הורים וארגוני מורים להחלטות על רפורמות דחופות במערכת החינוך. בינתיים ההחלטות יושמו רק באופן חלקי והביאו  להישגים די צנועים, כך שגם תומכי הרפורמות וגם מתנגדיהן יכולים לומר "אמרנו לכם". לעומת זאת, לפחות על פי התמונה שניכרה בכנס, השבדים מעדיפים לחקור את הבעיות לעומק לפני שהם מחוללים מהפיכות.

לצערי, נושא ההרצאה של אוסקרסון לא התמקד בסיבות המשוערות לנסיגה של שבדיה במבחני פיזה. שקף אחד בהרצאה הביא את ההשערה שלו למקור הבעיה, אך ללא עדויות אמפיריות. אוסקרסון מנה את המגמות העיקריות של רפורמות במערכת החינוך השבדית מאז שנות ה-90, וטען כי הן אחראיות לירידה בהישגים הממוצעים ולהרחבת הפערים בין תלמידים חלשים וחזקים:

  • ביזור סמכויות לרשויות מקומיות (מוניציפליזציה, רעיון שנמצא בהמלצות של ועדת דברת ובמצע של יאיר לפיד)
  • הקמת בתי ספר פרטיים (בלשון נקייה "עצמאיים") במימון המדינה, עפ"י מודל charter schools שיובא מארה"ב
  • סגרגציה גוברת בין בתי ספר – בתי ספר לעשירים ומצטיינים ובתי ספר לעניים וחלשים
  • דיפרנציאציה גוברת בתוך בית הספר – כיתות ומסלולי לימוד נפרדים
  • העברת האחריות להישגים מן המורה אל התלמיד ומשפחתו (זו טענה הפוכה מזו המושמעת בד"כ כנגד רפורמות ניאוליברליות בחינוך)

מכיוון שאוסקרסון לא פירט מדוע הוא מייחס את ההידרדרות לגורמים אלה, עורר הסיום של הרצאתו תגובות רבות בקהל, אך למרבה הצער לא נותר זמן לדיון ממצה. אני הספקתי להשחיל שאלה בדבר האפשרות שהשינויים קשורים לעלייה ברמת ההגירה לשבדיה, ושאלתי האם נבדקה ההשערה שיש היום יותר תלמידים במערכת, ששפת אימם אינה שבדית. זאת משום שיש מחקרים רבים על הקשר בין קשיים בהבנת הנקרא ובין קשיים של תלמידים במבחני פיזה מדעים ופיזה מתמטיקה, המתאפיינים בטקסטים ארוכים המלווים חלק מהמטלות. צריך גם לזכור ששבדיה קלטה מהגרים רבים מארצות עולם שלישי ופליטים מאזורי מלחמה שלא זכו לחינוך איכותי (ראו כאן, וביקורת על המאמר כאן). אוסקרסון ענה כי אחוז המהגרים בשבדיה נותר קבוע פחות או יותר, ומהנתונים שלהם צאצאי מהגרים מדביקים את הפער תוך דור אחד (הלוואי עלינו) כך שלכאורה ההסבר הזה נפסל. עם זאת, הוא ציין שעדיין ישנו צורך לבדוק את השאלה הזו לעומק ולשלול גם הסברים אפשריים אחרים. כמובן שהייתי שמח מאוד לראות עדויות חותכות לכישלון ההפרטה בחינוך, ולכן אני מבטיח להמשיך ולעקוב.

הערה:

ציוני פיזה הם ציונים מתוקננים, בדומה לציוני הפסיכומטרי, כך שהם מבטאים את המיקום היחסי ואינם מודדים שיפור או הדרדרות מוחלטת ברמת ההישגים. כך למשל, אם תלמידי ישראל יענו יותר תשובות נכונות בבחינה של 2012 בהשוואה לבחינה של 2003 אבל השיפור ברוב המדינות יהיה משמעותי יותר, הדירוג של ישראל יירד והציון המספרי יהיה נמוך יותר. מצב זה דוחף את המדינות לתופעה שמכונה "מירוץ סוסים" – לחץ עצום לשפר את המיקום, גם במדינות עם ההישגים הגבוהים, על מנת לא לחטוף פגיעה בציון הממוצע ומכה לגאווה הלאומית.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , ,

9 תגובות

  1. תמר :

    מעניין, ובמיוחד התגובה המתונה

    השוודים לא ממהרים להגיב, ומחכים עד שהבעיה תילמד ביסודיות. על פי התרשמותי, התגובה המתונה והלא מתלהמת, הרבה מאד הידברות, הם אחד ממאפייני הכלכלה השוודית, והם אחד מיסודות הסוציאל-דמוקרטיה.

  2. עמי וטורי :

    נושא ההגירה טעון פוליטית בשבדיה עקב התחזקות מפלגת הימין הקיצוני "שבדיה דמוקרטית". מפלגה האוחזת בדעות של ימין סוציאלי. אולי זה מקור התשובה הלא לגמרי כנה של האורח. מהגרים דור שני אכן מדביקים את הפערים אלא שבשבדיה יש אחוז גבוה של מהגרים דור ראשון. אחוז הגבוה יותר מבשנות ה 90. המהגרים משפיעים באופן עקיף לא בגלל פערים ביכולת אלא בגלל סגרגציה עירונית. בשכונות שבהם מתרכזים מהגרים, השבדיה הוותיקים עוזבים. נכון רק מיעוט מהמהגרים חיים בשכונות יחודיות והשכונות הללו ממשיכות להנות משירותים ותשתיות מצוינות. אולם בבתי הספר היסודיים בשכונות אלו כמעט לא נותרים שבדים וותיקים. בתי הספר ה"עצמאיים" עם הווצרים (הקיימים רק בחינוך העל יסודי) קולטים כל אחד והלימודים בהם חינם. הבעיה איתם היא שהם מחוץ לאזורי הרישום וכך ילדים המגיעים אליהם הם פעמים רבות ילדים להורים בערים הגדולות המעוניינים להרחיק את ילדיהם מבתי ספר עתירי מהגרים. תהליך שמגביר גם הוא את הסגרגציה במערכת החינוך. ההשקעה פר תלמיד בבתי הספר בשכונות מהגרים גבוה לרוב מהממוצע. אך זה אינו מחפה כנראה על פערים הנובעים מהסגרגציה.

  3. א. קוריאל :

    מאמר חשוב

    בעיקר בשל העובדה שהפרטת מערכת החינוך השבדית נחשבת להצלחה ומשמשת בפי חסידי הניאו-ליברליזם מעין הוכחה שגם במדינת רווחה מפריטים את החינוך, לכאורה לשמחת כולם.

  4. דרור :

    הערה חשובה

    הרי ההערה, שמגיעה בסוף המאמר, היא היא הדבר החשוב.
    כי זה בכלל לא ברור מה החשיבות של ציון יחסי המשווה בין מדינות.
    בפרט, ראו מה שכתוב חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שפורסם לקראת מקבץ המבחנים הבינלאומיים שעברו על ילדנו בשנה"ל שעברה [1]:
    "המבחנים הבינלאומיים אינם מכוונים להערכת ביצוע של תלמידים, מורים או בתי ספר באופן פרטני, והתוצאות המתקבלות מהם מעובּדות ומדווחות ברמה הארצית בלבד. תוצאות אלה משמשות את קובעי המדיניות במשרד החינוך לצורך לימוד נקודות החוזק והחולשה של המערכת כמכלול וכן של מגזרים בתוכה."
    שום דבר ושום מילה על השוואה בינ"ל!
    אם השוואה בינ"ל לא הוגדרה במטרות, לא נעשו המהלכים הדרושים לתיקופה.
    וזה בטח לא פשוט וברור מאליו כיצד להשוות בין האוריינות של ילדים מצ'ילה, סלובניה, צרפת, ישראל, לוקסמבורג…
    כי, חשוב להבין, לא מדובר במבחן ידע מדעי כפשוטו (מהם החוקים של ניוטון, או מה המשמעות של כל אחד מהפרטים בטבלה המחזורית, וכו') – כי אם באוריינות. אוריינות: אוריינות קריאה, אוריינות מדעית, ואוריינות מתמטית[2].
    והרי אוריינות היא היכולת להשתמש בידע מדעי, לזהות שאלות ולהפיק מסקנות מבוססות-עובדות במטרה להבין ולעזור לעשות החלטות על העולם הטבעי והשינויים הנעשים בו בפעילות האדם. [מבוסס על 3].
    והרי העולם הטבעי בכל אחת מהדינות הללו הוא אחר, ומשתנה באופן אחר, כך שעל פניו לא ברור שאפשר להכניס את התוצאות הגולמיות של כל המדינות לסל אחד ופשוט לתקנן מתמטית את הציונים.

    [1] (http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/4/4-1/HodaotVmeyda/H-2011-1a-4-1-2.htm)
    [2] http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Mazkirut_Pedagogit/Chimya/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID={4626186E-5546-47F5-8EA8-5B7DA71DE451}&NRORIGINALURL=%2FEducationCMS%2FUnits%2FMazkirut_Pedagogit%2FChimya%2FHaarachatTalmidim%2FPiza%2FPiza.htm%3Fwbc_purpose%3Dbasicredir.htm&NRCACHEHINT=Guest&wbc_purpose=basicredir.htm
    [3] http://62.90.118.237/Index.asp?CategoryID=1114

  5. איתי :

    תודה על ההערות.

    דרור,

    אעפ"י שאני נוטה להסכים איתך שים לב שאנחנו אומרים שני דברים שונים.

    אתה אומר שמאוד יכול להיות שלא ניתן למדוד אוריינות במדד אחיד לכל הארצות.

    אני אומר (לא המצאתי, שמעתי בכנס מחוקרים שעוסקים בתחום) שכדי למדוד את מצב האוריינות בארץ (ולדווח לציבור הרחב שאינו שולט בפרטים) חשוב יותר למדוד את אחוז המשיבים נכונה לשאלות ולהשוות למדידות קודמות, כלומר דווקא התקנון "מקלקל".

    כמובן, כאן יכולה להיות ביקורת שייתכן שהבחינה בשנה מסוימת קלה או קשה יותר מבמועד הקודם, אך ככל שיש יותר פריטים השאלה הזו מטרידה פחות (ולכן ציוני בחינות הבגרות אינם מתוקננים, בניגוד לפסיכומטרי שם התקנון הוא קריטי כי מספר המקומות בכל חוג הוא מוגבל).

    עמי, מעבר לנושא של ימין לאומני, שאלת ההגירה היא גם מרתקת בעיני בהקשר של ימין כלכלי.

    מהצד הזה שמעתי לא פעם את הטענה (אני לא יודע אם היא נכונה או הסתה גזענית) שמהגרים מוסלמים רבים מאוד בשבדיה בוחרים "להתעלק" על מדינת הרווחה ולא לעבוד. זאת בשונה מילידי שבדיה, שאצלם יש נורמה תרבותית של קידוש ערכי העבודה והסולידריות, כך שאנשים לא ירשו לעצמם לא למצות את כושר ההשתכרות.

    הטענה היא שככל שאחוז ה"עניים מרצון" גדל, קשה יותר לקיים מדינת רווחה ובשלב מסוים כל המודל הכלכלי קורס, ויחד איתו גם מערכת הערכים הסולידרית.

    הדיון הזה מעניין במיוחד משום שהוא מאוד מזכיר את הטענות כלפי החרדים בישראל ואת ההשלכות שלהן לגבי שיקום מדינת הרווחה.

    אם אתה מכיר חומר באנגלית שמביע עמדה סוציאלדמוקרטית ביחס לשאלה הזו אני אשמח לקרוא ואולי גם לתרגם לטובת הקוראים.

  6. דרור :

    בנוסף, אני אומר שכל דיון על משמעות וגורמים לשינוי הציון היחסי, המשווה בין מדינות, הוא עקר.
    מדד פנימי (תוך מדינתי), כמו אחוז התשובות הנכונות, עדיף.
    אם צופים צורך שכזה מראש, עדיף עוד יותר להשתמש במנגנוני תקנון (בתוך המדינה, משנה לשנה), כמו אלו שמשמשים לפסיכומטרי.
    עדיין, ציונים מתוקננים אלה (לתלמידים מאותה מדינה) אינם מאפשרים השוואה ישירה בין-מדינות (מהסיבות שפרטתי קודם).
    זה נכון בין אם ה"מסקנות" פשיסטיות או דמוקרטיות.

  7. עמי וטורי :

    איתי
    השאלה היא מה שנקרא שאלה "נגועה". כלומר מי ששואל אותה כבר מודה במשתמע שיש אולי גרעין של אמת בטענה שלמהגרים מוסלמיים יש מוטיבציה להפוך לפרזיטים. הסוציאל-דמוקרטים השבדים מסרבים לקבל עמדה זו קודם כל מטעמים פוליטים-אדאולוגיים. אבל גם העובדות האמפיריות מגבות אותם. רמת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדידה איכותנית המביאה בחשבון גם הכנסות ממגורים בדירה שבבעלותך, נותרה גבוה מאוד ולמעשה כמעט לא השתנתה בעשרים השנים האחרונות. יש מאמר טוב של יואכים פלמה באנגלית שאשמח לשלוח לך במייל פרטי. אחוז המהגרים המוסלמים בדור ראשון, בקרב עובדים לא מקצועיים ומובטלים גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה. אך בדור שני הפערים קטנים בהרבה. כמו כן רק מיעוט מקרב המהגרים המוסלמיים בשבדיה מקיימים אורח חיים דתי ובדור שני החילוניות מובהקת עוד יותר. כמו כן אחוז הילדים ואו המשפחות שצריך לחלצן מעוני באמצעות קצבאות נותר יציב יחסית בשבדיה. ונקודה אחרונה הרלוונטית גם לארץ. לחלץ מבוגר יחיד מעוני עולה יותר מלחלץ ילד מעוני מאחר וילדים חיים לרוב במשפחות יעילות יותר מבחינת צריכה לפי שיטת החישוב המקובלת במדינות ה OECD.
    השאלה מדוע גזענות ושנאת זרים מתפתחות גם בלי אינטרסים כלכליים היא כבר סוגיה אחרת. רק שמה שהינו שנאה לא רציונאלית במקרה השבדי, אינו הופך לעוינות רציונאלית יותר במקרה של ישראל. "מעמד הבניים" תהה אשר תהה הגדרתו, לא סובל בגלל החרדים ולא סובל בגלל הערבים. ובכל זאת גורמים פוליטיים שונים הצליחו להפיק ממנו לא מעט תמיכה פוליטית שהתבססה כולה על שנאת ערבים וחרדים.

  8. שאול :

    דיון מאד מאד מעניין. תודה.

    עמי – מה הכוונה ב"הסוציאל-דמוקרטים השבדים מסרבים לקבל עמדה זו קודם כל מטעמים פוליטים-אדאולוגיים. אבל גם העובדות האמפיריות מגבות אותם."

    ואם העובדות היו אחרות, (ומשיחות עם חברים מדנמרק שלמדו את הנושא לעומק – כולם עד אחרון ס"ד גאים, מדובר בנושא שהוא לכל הפחות מורכב), מה אז?

    הם גם לא היו מקבלים את הטענות האלה, אפילו שהעובדות היו אחרות? אני לא מבין את הגישה הזו. מה היא בעצם אומרת? איזו מן טענה מפחידה היא "זו שאלה נגועה"? יש דברים שאסור לשאול? לי זו נראתה שאלה חשובה מאד, ואם יש עליה תשובה חשוב מאוד להעלות אותה, אם היא תואמת את תפיסת העולם שלנו – מצוין. ואם לא – צריך להתמודד, ולא להגיד שהשאלה אסורה.

    ושאלה טכנית – כשאנחנו מדברים על דור שני בשוודיה, כלומר ילידי שוודיה שהם ילדים למהגרים, שהיום הם בגיל עבודה, אנחנו מדברים על אנשים שנולדו למהגרים שהגיעו לשוודיה לפני שלושה עשורים פלוס מינוס, כן? האם היה מדובר אז בהגירה דומה באופיה? האם מדינות ההגירה הייתה דומה? מה היה גודל ההגירה אז?

  9. עמי וטורי :

    שאול
    שאלה "נגועה" היא שאלה שיש כבר אמירה ערכית בעצם הצורה שבה היא מנוסחת. לא אמרתי שאסור לשאול שאלות כאלו. הסברתי שהסוציאל-דמוקרטים השבדים לא אוהבים לשאול שאלות כאלו, לפחות לא באופן רישמי, וכי לפי האדאולוגיה שלהם לא נכון להניח כי המהגרים הם נטל או איום פוטנציאלי על מדינת הרווחה. במקרה או שלא במקרה העובדות אינן סותרות את גישתם הערכית.
    לעניין אופי ההגירה. הגירת שנות ה 80 שהיא הרלוונטית לצורך השוואה דורית בין דור ראשון לדור שני, היתה דומה בהרכבה הדמוגרפי להגירה כיום. כלומר מהגרים מהמזרח התיכון, הבלקן, סומליה ואפריקה. בשנים האחרונות יש גם הרבה מהגרי עבודה ממזרח אירופה הנחשבים כאזרחי האיחוד האירופאי ולרוב מגיעים כדי לעבוד כמה שנים ולא כדי להשתקע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.