מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ישראל חסון, הציבור מתנגד להפרטת רשות שמורות הטבע והגנים
הכנסת קיבלה את הצעתו של ח"כ ישראל חסון להפריט את רשות הטבע והגנים, ואישרה אותה בהצעה טרומית. להלן מכתבה של ד"ר שרית עוקד, ד"ר לארכאולוגיה מערד, אל הח"כ
ז' באלול תשע"א
6 בספטמבר 2011
לכבוד
ח"כ ישראל חסון,
ח"כ ניצן הורוביץ – יו"ר משותף של השדולה החברתית סביבתית
א.נ.,
הנדון: הפרטת רשות שמורות הטבע והגנים
אסור להפריט את נכסי המורשת, הכנסת החליטה – על-פי הצעתך, ח"כ ישראל חסון – בהחלטה טרומית, להפריט את רשות הטבע והגנים. צריך למנוע את ההפרטה.
בעוד המחאה החברתית הולכת ומתעצמת, החליטה כנסת ישראל לאשר בקריאה טרומית את תהליך ההפרטה של הנכס האישי שלי ושל כולנו, את מורשת האבות שלנו. או במילים אחרות להפריט את רשות שמורות הטבע והגנים.
אתרי מורשת כשמם כן הם, הם המורשת שלנו, החוליה המקשרת ביננו לבין העבר, בין הסיפור האישי שלנו, לסיפור הלאומי.
ברגע שהמורשת האישית שלנו נלקחת וניתנת לאדם או לגוף בעל אינטרסים שהם שונים מאינטרסים של כלל הציבור נוצרת בעייה. כך לדוגמא אתר עיר דוד, החפירות בעיר דוד נערכו החל מהמאה ה-19 ולאחר מלחמת ששת הימים על ידי רשות העתיקות ועל ידי האוניברסיטה העברית (מי לא זוכר את הפגנות החרדים בשטח G מול הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה ז"ל…)
הגן הלאומי שכולל בתוכו את מערכת אספקת המים בתקופות שונות לירושלים ובכלל זה נקבת השילוח, בריכת השילוח, ופיר וורן, מבני קבורה, מבני מגורים ואולי אף ארכיון ועוד. הוא הבסיס ההיסטורי של שלטון בית דוד, הבסיס ההיסטורי שלי כיהודיה.
אותו בסיס היסטורי הועבר לניהול לידי עמותה פרטית, עמותה בעלת זיקה פוליטית מאוד מוגדרת, וכאשר נסעתי לראות עם ילדי את הבסיס ההיסטורי שלנו כאן בארץ, נאלצנו לשמוע את ההיסטוריה המשוכתבת של עמותת אלעד, ולא את ההיסטוריה המקובלת ברוב העולם, על שלבי הקיום של המקום.
אין לי ספק שעמותת אלעד שומרת ומכבדת את המקום, אבל, עמותת אלעד ואלה שעובדים בה אינם יותר או פחות יהודים ממני, אינם יותר או פחות ישראלים ממני, וזכותי, כאזרחית המדינה לבקר באתר כה חשוב בכל שבעת ימי השבוע ולשמוע הסברים ללא סילוף עובדות, חצאי אמיתות והכנסת אמירות פוליטיות לתוך ההסברים.
אבל כאמור הבעיה אינה רק בעיר דוד, הבעיה היא הצעת החוק שהצעת ושעברה בקריאה טרומית בכנסת שמאפשרת את הפרטת הגנים הלאומיים ואתרים בעלי חשיבות לאומית, אתרים שלכולנו, כל אזרחי המדינה יש קשר אליהם.
הם הנכסים התרבותיים של כולנו, סליחה, חבר כנסת נכבד, מי שמך להפריט את המורשת שלי ושלנו?
בכבוד רב
דר' לארכיאולוגיה שרית עוקד
העתק ממכתבי זה נשלח לפרסום באתר "עבודה שחורה", גם תשובותיכם – לכשתתקבלנה – תפורסמנה שם
תגיות: הפרטה, השדולה הסביבתית חברתית, ישראל-חסון, ניצן הורוביץ, רשות שמורות הטבע והגנים
קישור קבוע
23 תגובות
Email This Post
7 בספטמבר, 2011 בשעה 7:40
ושוב קדימה מפגינה מה היא, נכון יש בה אגף ס"ד קטן ואיכותי אבל בגדול עוד מפלגת משרתי הון והפרטות.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 7:59
מגפת ההפרטה הישראלית עוד תלמד בבתי ספר לסוציולוגיה וניהול.
מדהים לראות כיצד ממשיכים לנקוט בצעדים שמביאים רק עליות מחירים מסחררות ושירות גרוע לאזרחים.
עם כל שלב בהפרטות למען השוק החופשי אנחנו מקבלים שיעור נוסף במותה של תאוריית "הסוכן הרציונלי", אחת התאוריות הבסיסיות בתאוריית השוק החופשי.
אין צורך לקרוא את מרקס מספיק לקרוא דו"ח על מצב המשק הישראלי פעם בשנה לאורך השנים.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 8:11
לדעתי המטרות כאן הן בכלל פוליטיות לאומניות ולא כלכליות. הרעיון לא בא מתוך האוצר אלא מתוך עמותת אלעד וחבריה.
אני כמובן חושב שהדברים הם רק יותר חמורים מהרגיל, לא פחות.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 12:33
הבעיה
היא שרשעות הטבע והגנבים פועלת היום כמו אחרון הסוחרים. לא טוב להפריט את נכסי הכלל עוד יותר גרוע לתת למצב הקיים להימשך. אתם מוזמנים לסיור בשכיות הטבע החינמיות בצפון כדי להבין את גול ההרס והזוהמה של פרימיטיבים חסרי מנוח בני ישראל וישמעאל כדי להבין את עומק הבושה: איפה שהטבע חינם חרשעות לא מזיזה את התחת כדי לפקח לחנך ולשמור, ואיפה שהיא מנהלת היא גובה סכומים לא סבירים מציקה בקטנות וסוגרת את הטבע בארבע. לדוגמה: בכל אגן היהודיה אי אפשר לישון בשקש אלא רק בחניון מסחרי של הרשעות בעלות 50 שח שאפשר להגיע אליו מהנחלים עד חמש לכל המאוחר גם אם השמש שוקעת בשמונה….. אז מצד העיקרוןאבראוו לשרית מצד החיים צריך לפזר את הרשעות המטופשת והגזלנית הזו לכל הרוחות ויפה שעה אחת קודם….. בקיצור גם כשאין הפרטה אם התפיסה היא רווח כספי בלבד אין שום הבדל.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 12:42
×”×× ×”×”×¤×¨×˜×” ×”×™× ×”×¤×ª×¨×•×Ÿ לבעיה
דני, האם הפתרון הוא הפרטה?
אני לא יודעת מה גרוע יותר, אינטרסים כלכליים או אינטרסים פוליטיים צרים.
בכל מקרה,מה שאתה מציין זו בעיית ניהול, ולא בעיה אידיאולוגית.
וההפרטה זו אידיאולוגיה, לקחת את נכסי המורשת ולהעביר לידיים פרטיות.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 12:53
ד"ר שרית עוקד ×”×™× ×—×‘×¨×ª ×”× ×”×’×ª מפלגת ×”×ª× ×•×¢×” הירוקה
חשוב לציין
7 בספטמבר, 2011 בשעה 13:13
×–×ת בדיוק ×”×˜×¢× ×” שלי
כמו במערכת החינוך כשהיעד ומבחן ההצלחה הוא כספי כמותי בלבד אין הצדקה קיומית לגוף כזה. אף מנהל לא יצליח לשמר את הטבע בישראל כשאלו הפרמטרים לעבודתו. את מתרכזת בדוגמה של אלעד אבל הבעיה שאני מתייחס אליה איננה באתר מורשת אחד אלא בשימור הטבע בעשראל במימד הרחב שלו. בפועח היום יש הםרטה מוחלטת אז מה ההבדל?
7 בספטמבר, 2011 בשעה 13:35
דני אם נראה לך שעכשיו זאת הפרטה אני מזמין אותך לבדוק את ההבדל בין תנובה כקואורפרטיב לתנובה כפרה נחלבת, עכשיו.
אני מזמין אותך לבחון את הפרטת חברת בזק ומי משלם וכמה על ההפרטה הזאת.
בקיצור בחייאת רבאק אנחנו כבר יודעים היטב איך הדברים מתגלגלים: הזנחה-ייבוש-הפרטה-פערים גדלים.
אם החלטת להיות סוציאל דמוקרט תהייה גם כשהשחקנים בקבוצה שלך מתבטלים ואל תעבור לבעיטות ברגליים של שותפיך.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 17:19
אין שום הצדקה להפרטת שמורות טבע וגנים לאומיים. הפרטה פירושה ניצול מקומות אלו להפקת רווח בכל מחיר על חשבון שמירת נכסים לאומיים ונכסי טבע ועל חשבון העובדים שם.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 19:19
שטויות
אין שום תוחלת לרשעות בגלל שהכללים ואופי עבודתה לא ישונו. זו לא עצלנות של ה"שחקנים שלנו" עמית, זה שחקנים זרים שמשחקים כדור רשת במגרש כדורגל: בקיצור,זו לא בעיית ניהול או בעייה פקידותית זו בעיית מהות.
כמובן שאני לא בעד הפרטת הרשעות אבל אני גם חושב שקיומה היום בצורתה הנוכחית הוא אסוםן ממשי לכל מי שטבע וחינוך לנקיון וסביבה מעאניינים אותו במימד הרחב הלאומי חברתי.
לכן להגיד רק לא להפרטה כשהרשעות אל ממלאנה את תפקרידה בענק, זה לא מספיק, צריך להגיד גם מה כן.
לא סתם כנראה, אף אחד מהמגיבים כאן לא התייחס לדוגמאות שהבאתי מה שמראה שכפי הנראה מידת החיכוך שלכם עם החבורה הזו נמוך. כצרכן גבוה של שירותי הרשעות אני מצולק וזב דם מהמפגשים איתם ואין מצב בחיים שאגן עליהם באיזשהו עניין.
גם עמותת אלעד עם כל הביקורת עליה, מוכנה להתגייס לסייע ולחרוג מהכללים כשמבקשים ממנה סיוע בעניין עצמו (החינוכי תיורי טיולי), מה שמראה שהעובדה שאינה מונעת מבצע כסף יש לו בהחלט יתרונות.
ייתכן שהפתרון הוא להפוך את הרשעות לסוג של ארגון מתנדבים כמו מד"א, מה שיאשפר לאזרחי ישראל לזכות לחינוך ושירות סביבתי הולם וראוי.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 21:52
1. הכותרת שנתנה ד"ר שרית עוקד מוגזמת ולכן פוגעת באפקטיביות של המכתב. ההצעה אינה הפרטת הרשות (בדומה להפרטת אל-על, הפרטת בז"ן) אלא הפרטת גנים לאומיים.הרשות תישאר רשות ממלכתית, אך חלק מהגנים ינוהלו ע"י עמותות.
כאשר אנחנו טוענים שהולכים לעשות הפרטה גדולה ובעצם הולכים לעשות הפרטה קטנה יותר, קל מאוד להתייחס אלינו בתור "מפחידנים" או "ספינרים" – זה משרת את היריב. ישראל חסון יכתוב תשובה "מה את רוצה, אני בכלל לא מציע להפריט את הרשות" ויצרף את הצעת החוק. הקורא הסביר יגיד "טוב נו, עוד סמולנית שונאת מתנחלים".
בנוסף, הכותרת "הציבור מתנגד להפרטת…" אינה תואמת את תוכן המכתב. שרית בצדק לגמרי לא התיימרה לדבר בשם רוב הציבור, היא כתבה את דעתה האישית על המהלך. מאז 1977 ועד יולי 2011 האינדיקציה הטובה ביותר באשר לעמדת הציבור ביחס להפרטות היתה תוצאות הבחירות לכנסת, ואלו הראו שאנחנו מתנגדי ההפרטה נמצאים במיעוט, ושגם האנשים שאנחנו טוענים שהם נדפקים מההפרטה (=90% מהציבור) מצביעים ברובם הגדול למפלגות הפרטה. האם התמונה תתהפך בבחירות הבאות? אני מקווה.
2. האם הצעת החוק הזו רעה? כן.
ראשית, עם כל הביקורת על המחירים המעצבנים של כניסה לגנים לאומיים, המחירים של אתרי טבע מופרטים עלולים להיות גבוהים יותר, בניגוד להיפותזת "הפרטה מוזילה את השירות".
אני לא מדבר תיאורטית. תבדקו כמה עולה להיכנס לאתר החרמון המופרט (מושב נווה אטי"ב), לאתר ראש הנקרה המופרט ולפארק תמנע המופרט ותשוו לגנים לאומיים/שמורות טבע מקבילים באטרקטיביות שלהם.
במקרה של תמנע גם אי אפשר לטעון שעלויות האחזקה של האתר גבוהות מאוד כמו שניתן לטעון ביחס לאתר הנקרות (רכבל) ולאתר החרמון.
חברי הכנסת יכולים לכופף את רשות שמורות הטבע לא להעלות מחירים ואפילו להוריד אותם, אבל הם לא יכולים לעשות כלום לקאובואים של נווה אטי"ב.
שנית, העובדה שמדובר בהצעת חוק שמיועדת לטובת אלע"ד-עיר דוד היא שקופה לגמרי. באתר כל כך רגיש פוליטית זה מסוכן מאוד שהניהול יהיה בידי עמותה שיש לה הטייה פוליטית ומימון מעשירי הימין בחו"ל. להפריט את הניהול של עיר דוד זה לא שקול להפרטת הניהול של מערת הנטיפים או מבצר אנטיפטרוס.
3. דני, אכן רשות שמורות הטבע עושה המון דברים (כולל אי עשייה) שמזכים אותה לתואר "רשעות שמורות הטבע". כל פעיל סביבה וכל אוהב טיולים מכיר את הדברים שציינת ויכול להוסיף עוד ועוד. אך זה אומר שצריך רפורמה טובה ברשות ולא רפורמת-הפרטה.
הכלל "צריך רפורמה טובה, לא שימור המצב ולא הפרטה" נכון כמעט לכל רשות ממשלתית וחברה ממשלתית וכנ"ל לגבי רוב הרשויות המקומיות.
לפי ההיגיון של "מה שלא עובד צריך להרוס" אנחנו צריכים להפריט את משרד החינוך (מתי לאחרונה קראת בעיתון על דבר חכם שהגו פקידי המשרד הזה?), להפריט את המשטרה ולאור הניסיון המר שלך מעדויות חיילים בעופרת יצוקה אולי תציע גם להפריט את הצבא…
7 בספטמבר, 2011 בשעה 22:44
וואו דני,
מעבר לדברים הכתבו שרית, איתי ועמית על כך שלא מפריטים שירות ציבורי רק כי הוא לא מתפקד, חשוב לי לכתוב לך מספר דברים על הביקורת שלך.
פעם בשבועיים אני עובד ברשות שמורות הטבע. אני מדריך בפרוייקט שמובילה הרשות בשמורת אלוני אבא – אום אל עאמד. הפרוייקט הוא נס שמשנה את יחס האדם לסביבתו ובעיקר לשכניו בצורה מדהימה. אני וחברי נותנים מעצמינו כבר שנתיים לנושא הזה. כל האחראים עלי, שהם עובדי רשות במשרה מלאה עושים עבודת קודש. אני וגם הם, מקבלים שכר צנוע אך הוגן והרשות היא מעסיק מסודר. בתי הספר המשתתפים בפרוייקט מקבלים אותו בחינם. ההשפעה על ילדי "האח הגדול" היהודים והבדואים באיזור השמורה היא חיובית בצורה שקשה לתאר בתגובית אינטרנט.
גם אני צרכן גדול של שירותי הרשות ומתנגד לדברים מסויימים שעושה הרשות במקומות מסויימים אבל מכאן ועד ההכפשות שלך הדרך עוד ארוכה. בשמורת אלוני אבא וגם שמורת מצפה רמון הטבע הוא בחינם. בשתיהן אני מכיר מקרוב את עבודת הפיקוח השימור והחינוך שעושה הרשות והן מדהימות. אתה מוזמן לבוא ולהתרשם מהפרוייקט. אתה מוזמן לבוא ולהתרשם מעבודת הקודש שעושים עשרות פקחים, יום ולילה, בשמורות חינמיות כמו אלוני אבא או מצפה רמון למשל. במקומות בהם הרשות מתנהגת אחרת זה בדרך כלל תוצאה ישירה של ייבוש התקציבים.
עם כל הבעיות של הרשות, והן גדולות, אוי לנו אם היא תופרט ואבוי לנו אילו לא היתה.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 23:56
אורי,
אני חושב שאתה מדגים פה את הטעות ההפוכה. מרוב רצון למנוע הפרטה, אתה טוען שכמעט כל מה שמקולקל בשירות הציבורי (הספציפי הזה) נובע מייבוש תקציבי.
אין בינינו מחלוקת על כך שיש דבר כזה ייבוש תקציבי מכוון ועל כך שהוא פוגם בשירות. כמה חודשים לפני מחאת האוהלים יזמתי כאן את קמפיין "ישראל מיובשת" על ייבוש המגזר הציבורי. אבל מה שאתה אומר הוא בעצם "אם רק נשפוך עוד כסף כל הבעיות תיפתרנה". את הגישה הזו שמעתי גם על תחומים אחרים – חינוך, ביטוח לאומי ועוד.
הטיעון הזה מתעלם מבעיות שקיימות בשירותים ציבוריים ואינן קשורות לייבוש תקציבי.
למשל, מקרים שבהם חוות הדעת של פקיד ממשלתי מנוגדת לחלוטין לחוות הדעת של רוב המומחים בתחום (וזה קורה לא רק בענייני סביבה, גם בחינוך, בריאות, משרד המשפטים וכו). למשל, מקרים שבהם בעל סמכות ההחלטה בתוך הגוף הממשלתי מתעלם מחוות דעת של מומחים הכפופים לו, ואלו מנועים מהוצאת הביקורת החוצה.
מלבד זאת, הטיעון שהכל באשמת הייבוש נראה לי כשגיאה טקטית בקרב על שכנוע הקול הצף.
אדם סביר רואה מול עיניו שירות מחורבן שמנוהל במקרים רבים ע"י אנשים שהוא מעריך אותם כבינוניים ומטה. רוב הסיכויים שהוא יחשוב שאם תיתן לאנשים האלה עוד כסף הם לא ינצלו אותו במקרה הטוב, או יעשו איתו דברים גרועים במקרה הרע. היכולת שלך לשכנע אותו היא אפסית. אתה נתפס בעיניו כמי שמונע שינוי חיובי ומגן בשמרנות על הקיים.
אני חושב שאסטרטגיה טובה יותר היא להציע ** רפורמה טובה ** (בדומה לקמפיין בריאות הנפש).
8 בספטמבר, 2011 בשעה 8:32
אני מסכים במאה אחוז שאסטרטגית זה לא נכון.
התגובה היתה לדני להתייחסות על נקודה שהוא העלה. אי ההתייחסות שלנו אליה גרם לא לחשוב שבחיכוך שלנו עם הרשות נמוך.
היא כמובן גם באה ממקום של עובד בארגון הזה.
כדאי ורצוי להציע רפורמות ברשות שמורות הטבע. עם זאת לא כדאי להשחיר אותה ועל כך כתבתי. עם זאת, אני עומד על כך שהגישה של גביית הכספים בשמורות הוכתבה על ידי האוצר והיא חלק גדול מייבוש הרשות. ורבים מהחולאים הם תוצאה של התהליך הנ"ל.
אגב, עוד לא ציינתי בכלל שהרשות היא לדעתי אחד מהגופים הממשלתיים שמעסיק הכי הרבה ערבים בשורותיו באופן יחסי (המנהלת שלי ברשות היא אשה ערביה (והיא גם מנהלת של אחת השמורות החשובות בארץ). הפקח בשמורה שלנו הוא ערבי. הלוביסט בכנסת, משך שנים היה ערבי. חצי מהמדריכים הם ערבים. כמה כסף זה שווה?
8 בספטמבר, 2011 בשעה 9:54
יש ברשות הרבה יותר דברים טובים מאשר כשלונות.
גם כשאני מתעצבן עליהם אני זוכר את זה.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 10:26
×× ×™ רוצה להזכיר, הדיון ×”×•× ×¢×œ הפרטת הרשות ×•×œ× ×œ×ª×ª לה ×¦×™×•× ×™×
דני יקירי, ניהול גרוע יכול להיעשות גם על ידי עמותה.
אבל השאלה היא מי צריך לנהל את נכסי המדינה, האם המדינה או גוף פרטי, ולצורך העניין גם עמותה נכללת בקטגוריה זו.
נכסי המדינה, ובמיוחד קניינו הרוחניים צריכים להישאר בידי כלל הציבור ולא להעביר את הנכסים החשובים ביותר שלנו לידי בעלי אינטרסים כאלה ואחרים.
בעיני אינטרסים אידיאולוגים אינם פחותים מאינטרסים כלכליים.
אבל ברגע שמחוקקים חוק על הפרטת הרשות, גם מצדה, מערת הנטיפים, עין עבדת ועוד ועוד יכולים להיות מופרטים ולעבור מסיבות שונות לידיים פרטיות.
ולאחר ההפרטה הרבה יותר קשה להחזיר את הגלגל אחורה.
לכן, על ניהול הרשות צריך להתנהל דיון אחר. שאינו קשור לעניין ההפרטה.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 12:50
×œ× × ×›×•×Ÿ עמית
אנשים קטנים ומעשים קטנים עוד יותר.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 12:55
ל×ורי
לפרט את כל העוולות הטפשויות והרשעות שספגתי מהם בשלוש השנים האחרונות? מדובר בגוף כושל ומכשיל גם אם יש בו נקודות אור וגם אנשים שלא כולם עצלנים וחורשי רע.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 13:04
אורי ודני – מאמרים בעד ונגד הרשות בבקשה.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 17:42
איתי, הלוואי והיה לי זמן…
תודה על האופציה
9 בספטמבר, 2011 בשעה 13:19
יקח זמן ×בל יבו×
אני בודק כרגע מקורות השוואתיים בחו"ל לאופן האחזקה של פרקים ציבוריים ואז אנסה לסנכרן הכל.
11 בספטמבר, 2011 בשעה 5:45
[…] למכתבה של ד"ר שרית עוקד, על הבעיתיות שבהפרטת רשות שמורות הטבע והגנים, משיב […]
22 בספטמבר, 2011 בשעה 8:37
×“× ×™ זמיר , ×סור ×œ× ×• להתבלבל המטרה בהפרטה.
לתת כח לעמותות ימין כמו אלעד. או לתת עוד מתנה לאיל הון.
בעולם יש דוגמאות קשות מאד לכשלון הפרטה של נכסים ושרותים ציבוריים.
הפרטת רשות המים באנגליה היא דוגמה אחת.