יש הטוענים כי ההפרטה המאסיבית של שירותים ממשלתיים בשלושת העשורים האחרונים, פגעה באופן קשה ברווחת הציבור. מנגד יש הטוענים כי ההפרטה, וההסתמכות על המגזר הפרטי, חיוניים לשיפור השירותים הציבוריים ולהפחתת עלותם, וכי אין להסיגם לאחור. כיצד מכריעים בין שני הקטבים? על כך ברשומה זו
מאת: יובל רויטמן
רקע. אחד הנושאים העיקריים על סדר היום הציבורי, במסגרת מחאת מעמד הביניים, הוא תופעת ההפרטה. נטען, כי ההפרטה המאסיבית של שירותים ממשלתיים בשלושת העשורים האחרונים, ובפרט בתחומי החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים, פגעה באופן קשה ברווחת הציבור, ובפרט, זה המשתייך למעמד הנמוך והבינוני. על רקע זה יש קריאות לביטול ההפרטה בתחומים שונים – כמו לדוגמא בתחום שירותי בריאות התלמיד – ולזהירות רבה בקידום הפרטה בעתיד. כדוגמא אחת ראו הראיון שנערך השבוע עם השר משה כחלון, בו טען כי יש לבחון מחדש את ההפרטות שכבר בוצעו.
מן העבר השני ניצבים אלו הטוענים כי ההפרטה, וההסתמכות על המגזר הפרטי, חיוניים לשיפור השירותים הציבוריים ולהפחתת עלותם, וכי אין להסיגם לאחור. הטענה היא כי "המדינה לא יודעת לנהל שום עסק ושם מוסד", וכי "התפקיד הנכון שלה הוא לפקח. לכן הפרטה היא כן נכונה. היא מייעלת את השירות לאזרח, בתנאי חשוב אחד: שיהיה פיקוח הדוק של רשויות [המדינה]".
מציאות מורכבת. כיצד מכריעים בין שני הקטבים? אין לשאלה זו תשובה פשוטה. ההכרעה האם יש להפריט שירות ממשלתי מסויים (או להלאימו) תלוייה בקשת רחבה של שיקולים, כלכליים, חברתיים ואחרים. היא מחייבת לעבות ולהעשיר את התשתית העובדתית הניצבת לנגד עיני מקבלי ההחלטות, עובר להחלטה על אופן אספקת השירותים לציבור (בין אם המדובר בהפרטה או בהלאמה).
להמשך קריאה ב"הטרקלין"
Tags: הטרקלין, הפרטה, יובל רויטמן, מחאת-האוהלים, שירותי-בריאות-לתלמיד
במגזר הציבורי יש לא מעט סיפורי הצלחה ניהוליים.
דווקא פיקוח הוא הצד החלש של של המגזר הציבורי – הרגולטורים והפוליטיקאים פשוט לא מסוגלים לעמוד בלחצים של הטייקונים ושל הוועדים. שים לב שרוב פרשיות השחיתות שמסעירות את המדינה נמצאות בדיוק בחלק של הפיקוח, רשות המיסים, פרשת הולילנד (וועדות לתכנון ובניה בכלל). זאת מבלי להזכיר דברים שאינם בגדר הפלילי כמו הביצוע הרשלני של מסקנות וועדת בכר.
לצערי לתקשורת מסיבות ברורות יש אינטרס ברור להסיט את הדיון הציבורי מבעיה זו.
בעיני לא לציין זאת בטקסט כזה במקום הזה, זה לשתף פעולה עם אותם אינטרסים.
א