חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סיעת נחל בהסתדרות המורים – האופוזיציה מעלה בעיות

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות, מידע על פעילויות ב 5.09.11 6:01

האופוזיציה בהסתדרות המורים פועלת. סיעת נחל בראשותה של גילה קליין, העלתה ארבעה נושאים בישיבת המרכז שנערכה ב- 28.8.2011 וביניהם: הצמדת קרנות השתלמות המורים למניות ספקולטיביות

לימוד במוסדות אקדמיים למורי אופק חדש בדרגות 9 – 7

1. המורים באופק חדש נדרשים  במעבר מדרגות 7-9 ללמוד במוסדות אקדמאיים, דרישה המקשה על המורים העובדים 36 שעות שבועיות  הן מבחינת מרחק פיסי, הן מבחינת תשלום שכה"ל . יש לזכור שמורים הנמצאים בדרגה 7 ואילך ממילא אקדמאיים ואף ברובם בעלי תואר שני. האם זוהי מכשלה לדלל את מס' המורים הזכאים להתקדם בדרגות? שהרי אם כוונת רפורמת אופק לעודד מורים להתפתח יש לתמרצם ולעודד אותם להתפתח ולא להקשות. עומס על המורים וקשיים בקבלת דרגות גורמים לשחיקה נוספת.

קרנות השתלמות המורים הוצמדו למניות ספקולטיביות

2. מדוע קרנות ההשתלמות הוצמדו בחלקן למניות ספקולטיביות ולא כפי שהיה עד לפני שנה הצמדה למדד+  4% ריבית? דבר זה גרם להפסדים של עשרות אלפי שקלים לקרן של המורה.

הנהלת רשת "עמל" אינה משלמת למוריה זכויותיהם כפי שנקבע

3. הועלו בעיות רבות של מורי רשת "עמל" שפנו לסיעת נחל – סכסוכי עבודה על הפסדי פיצויים ותגמולים לעובדי ההוראה ברשת .

הצעה לעריכת ימי היערכות בימי עבודה ולא על חשבון חופשה

4.הועלתה הצעה בנוגע לימי ההערכות בסוף חודש אוגוסט-אב תשע"ב.  ימי ההערכות יתקיימו  על חשבון  ימי עבודה ולא ע"ח ימי חופשה של המורים – מיסוד ימי הערכות כימי עבודה . זו ההזדמנות .

ההצעות נרשמו בפרוטוקול .

גילה קליין מציינת: "טרם קיבלנו תגובה לרוב הנושאים .

התגובה היחידה הייתה התייחסות לקרנות ההשתלמות על ידי נציג הקרנות, מר פסח לנדסברג ,שטען שיש הנחיות של משרד האוצר , והקרן אמורה לפעול על פי הנחיות חדשות.

הצענו בקריאת ביניים שיבדקו אפשרות של טיפול בקרנות בבנק אחר.

שאלנו -מדוע לא נדרשה הסכמה בכתב של המורים? פסח לנדסברג אמר שיידעו את המורים. האם לא דרושה הסכמתם לכך?"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

16 תגובות

  1. שושי פולטין :

    שערוריה

    מסתבר שהשערוריה של הקרנות היא גם בהסתדרות.
    שני ארגונים שהפכו זהים מבחינת חוסר ההגנה שלהם על המורים.
    היידוע היה ברמת העברת הקרנות לקרן אחרת, אף אזהרה לגבי הסיכונים החדשים!
    המידע היה באותיות הקטנות. כשאדם נמצא בשיגרה של מעל 20 שנה בקרן מסויימת ומשנים אותה הוא לא קורא את האותיות הקטנות, הוא לא מעלה על דעתו!
    הארגונים בגדו במורים פשוטו כמשמעו.

  2. דליה :

    שושי
    הבעיה היא מדיניות הממשלה, שמכתיבה למשרד האוצר את ההתנהלות.האוצר מכתיב לכל הקרנות ובכל הסקטורים.זוהי הרפורמה בשוק ההון. השערוריה הזאת חלה על כל הקרנות ולא רק על קרנות המורים. הממשלה היא זו שבגדה באזרחיה כבר מזמן.

  3. נגה :

    אני מציעה לקליין גילה שתפסיק להתהדר בנוצות לא לה.
    כל הנושאים הועלו בפני ראשי הסניפים וההנהלה.
    ללעוס נושאים המטופלים על יד הסתדרות המורים ולספר סיפורי מעשיות כאילו היא מובילה אותם מעידה על קליין .

  4. שושי פולטין :

    לדליה

    ארגון עובדים אמור להלחם למען עובדיו, המינימום הוא שקיפות. ברגע שארגון המורים מיידע בלבד על העברת הקרנות לבעלות אחרת, ולא מסב את תשומת הלב לשינויים הוא בוגד בחבריו. המינימום היה לאפשר בחירה – מה הדרך שבה אתה רוצה להשקיע כספך , סולידי או מושקע במניות וזה כמובן לא התאפשר.

  5. איתי :

    שתיכן צודקות. הממשלה אחראית וארגוני המורים אחראים.

    מחאת קיץ 2011 וגם אירועים שקדמו לה מדגישים תופעה כללית –
    ארגוני עובדים שלכאורה לא מייצגים את האינטרס של החברים (שושי השתמשה במונח עוד יותר חריף), ועוד יותר מכך את האינטרס של עובדים שיכלו להיות חברים בארגון אך מועסקים בצורה עקיפה.

    ב-2007 זה נאמר כאן בשיא החריפות על הסתדרות המורים שחתמה על האופק (מבלי למצוא נסיבות מקלות ש"הממשלה אשמה"), אח"כ על איגוד העוסים, על חלק מארגוני העובדים ברשות השידור, על ארגון המורים ועל ההסתדרות הרפואית.

    המילה "לכאורה" מהפסקה הראשונה קשורה לשאלה מה רוצים העובדים. כשאין שקיפות ואין שיתוף, בלתי אפשרי לדעת האם המוחים הם רוב או מיעוט. גם במקרה הפנסיה אי אפשר לשלול את האפשרות שרוב החברים (בייחוד הרחוקים מגיל פרישה) דווקא רוצים את כספי הפנסיה שלהם בבורסה: יותר סיכון אבל גם סיכוי לתשואה גבוהה יותר.

    כאשר הממשלה בוגדת באזרחים, השלב הראשון זה מחאה המונית והשלב השני זה להפיל אותה בבחירות דמוקרטיות ולהעלות תחתיה נציגים אחרים, טובים יותר.

    לגבי איגוד עובדים המצב מסובך עוד יותר.

    כמו שניתן לראות במקרה המורים, יש אחוז עצום של מורים שבכלל לא שואלים את עצמם את השאלות הבסיסיות – האם הארגון מייצג אותי, האם ההסכמים שהוא חותם עליהם טובים לי, מה עלי לעשות כדי שיהיה יותר טוב?

    המקרה הקיצוני השני הוא של הרופאים – מודעות גבוהה ואקטיביזם מובילים לצעדים שעלולים להחליש מאוד את העבודה המאורגנת. אם אנשי האוצר יודעים שלראשי ארגון העובדים אין גב ולגיטימציה, הם יכולים לדרוס אותם במו"מ. בוודאי שזה יקרה אם יווצר פיצול של הרופאים לכמה ארגונים יציגים כמו שקורה אצל המורים.

    בדיוק כמו שמחאת האוהלים תהיה עקרה אם לא ייצא ממנה כוח פוליטי בר קיימא (בתוך מפלגות קיימות או כמפלגות חדשות) אותו דבר נכון גם לגבי ארגוני העובדים.

    אם המורים ימשיכו לקטר בטוקבקים ובפורומים אבל לא לעשות שום דבר מעבר לכך, אז רן ארז ויוסי וסרמן (ויורשיהם) יבינו שעולם כמנהגו נוהג ואפשר להמשיך עם חוסר השקיפות ולהרדים את המורים בעזרת תווי שי ומועדונים צרכניים.

  6. איתי :

    בקרן הפנסיה שלי (שלא אתן לה פרסומת) יש אפשרות בחירה לשונאי סיכון:

    "למסלול בקרן פרופיל השקעה סולידי, כאשר 30% מנכסיה מושקעים באגרות חוב המונפקות ע"י מדינת ישראל, צמודות למדד ונושאות תשואה של 4.86%. יתרת הנכסים מושקעת באגרות חוב סחירות בארץ ובעולם. הקופה לא משקיעה במניות.
    המסלול מתאים במיוחד לשני סוגי אוכלוסיות:
    עמיתים המתקרבים לגיל פנסיה וחוששים מאובדן ערך של חסכונותיהם לקראת גיל הפרישה, וכתוצאה מעוניינים במינימום סיכון (העדר מניות ומכשירים מורכבים), כי אופק התכנון שלהם קצר.
    שונאי סיכון למיניהם, לא בהכרח מבוגרים, אנשים שלא מונחי תשואה, אלא ביטחון."

    ככל הידוע לי על פי החוק, חברי ארגוני המורים יכולים לדרוש מסלול כזה בקרן שלהם, במידה ואינו קיים.

    אם זה לא עובד – חברי ארגוני המורים יכולים על פי החוק להחליט לעבור לקרן פנסיה שאינה שייכת לארגוני המורים ולבחור במסלול שכזה. במעבר המוני ומאורגן יוכלו המורים להתמקח על דמי ניהול ולהשיג דמי ניהול נמוכים במיוחד (בדומה למה שקיים כיום בקרנות של ארגוני המורים).

    החיסרון של האופציה הזו הוא שאחרי הנקמה המתוקה (ואולי הצלת החסכונות ממפולת בבורסה) התוצאה היא החלשה של האיגודים המקצועיים. חלק גדול מהכוח של איגודים מקצועיים בסקנדינביה נובע מכך שהם מרכזים בידיהם נכסים ומשקיעים בחברות פרטיות וכך תורמים לאיזון הכוח בין בעלי הון לעובדים (זה שונה לגמרי ממודל הבעלות הממשלתית והקואופרטיבים של עידן מפאי, וזה עובד).

  7. ארטור- :

    תשובות

    א .לאיתי-לא מדובר על קרן פנסיה אלא על קרן השתלמות ,נכונות המדינה למכור אגרות חוב בריבית 4.86% הינה לקרנות פנסיה ולא לקרנות השתלמות .

    ב .אני לא חשוד כאוהד נלהב של ווסרמן ,אך אני מצפה שכל התנגדות לוסרמן תהיה בעזרת עובדות אמתיות שיש בשפע .
    1 . מורים אכן נדרשים להשתלם באוניברסיטאות אך לא נדרש מהם שכר לימוד כי זה במימון משרד החינוך .
    2 .אף מורה לא הפסיד "עשרות אלפי שקלים" מתחילת השינוי ( לפני 9 חודשים )אלא אם חסך 30 שנים בלי לצאת לשבתון .
    3 .השינוי בקרנות נובע מסירוב הממשלה לשלם 4% צמודים למדד .
    זה לא יעזור גם אם יפנו לכל הבנקים האחרים .הבנקים בקושי מוכנים לתת היום 1% צמוד .
    השינוי נובע כי יותר אנשים היום מוותרים על השבתון (שמאלץ אותם לעבוד בשליש משרה כדי לשמור על זכותם לוותק לעליה בדרגה) ופשוט לוקחים את הכסף .
    המדינה לא רוצה לתת 4% צמודים לאנשים שמוותרים על השבתון .

    ג .אני מסכים שזו הזדמנות פז של ראשי האירגונים לעגן את 2 ימי ההערכות במערכת ימי העבודה ,תמורת תשלום או תמורת ימי חופש אחרים .

  8. גליה :

    ארטור,
    הצעת לדבר בעובדות:
    בנוגע לדרגות 7 – 9 מדובר על מורים בעלי תואר שני שממשו את זכותם להשתלם ע"ח המשרד.
    סעיף 3, אני משערת שזו לא עובדה אלא הנחה שלך.

  9. שושי פולטין :

    לארתור ואיתי

    גם אם מורה הפסיד אלפי שקלים די בכך.
    הבעיה המרכזית אפילו יותר היא העובדה החמורה שארגון העובדים עזר לטאטא את המידע מתחת לשטיח שמא יראו.
    ראה הודעה של הארגון בפוסט מקביל בנושא קרנות ההשתלמות.
    בארגון המורים אין אפילו אופוזיציה כך שהיכולת להעלות מחאה היא אפסית.
    וכאן התשובה לאיתי – הבחירות נערכו, הארגון נבחר ללא אופוזיציה אין אפילו מי שיכול לצעוק ב 3 השנים הקרובות. זה מרגיז מאוד אבל הידיים כבולות.
    רק תביעה על ייצוג בלתי הולם, אבל כאן צריכה להיות עילה מספיקה (וכנראה גם כסף רב כדי לממן אותה)

  10. איתי :

    שושי,

    תביעה היא הכלי האחרון אבל לא היחיד.

    גם באיגוד העוסים וגם בהר"י היו בחירות והבחירות הבאות לא יהיו מחרתיים.

    אם המורים יתעוררו וימחו (לא רק על קרנות ההשתלמות) תהיה לכך השפעה על הנציגים הנבחרים בשני ארגוני המורים. זה קרה עם העוסים וזה קורה עם הרופאים. אפילו המחאה נגד אופק חדש שנתפסת לעיתים ככישלון (כי ההסכם נחתם) הצליחה לשנות דברים בהסכם. זאת בניגוד לביבי נתניהו שגם מיליון איש ברחובות לא יהפכו אותו לסוציאל-דמוקרט.

    בניגוד לרופאים ולעוסים, הבעיה אצל המורים היא האדישות והפסיביות. בזמן שנה"ל אמרו לי "מה אתה רוצה הם עסוקים מעל לראש בהוראה" (הרופאים כמובן בטלנים ויש להם המון זמן לנהל מחאה ברחובות ובפייסבוק), אח"כ בחופש אמרו לי "מה אתה רוצה, בחופש הגדול אין עם מי לדבר".

    כל עוד המורים לא יתעוררו, לא יקרה שום דבר. לכן נקרא האתר של ענת שניידר "התעוררות" (גם אם בחודשים האחרונים האתר לקה בתרדמת).

    השאלה הגדולה היא מיהם המורים שיעוררו את השטח מלמטה.

    כפי שאנחנו רואים, זו לא שאלה של בעד או נגד רן ארז/וסרמן או בעד/נגד עוז/אופק אלא עניין כללי של מודעות המורים לזכויותיהם ודרישה מתמדת לשיתוף ושקיפות מצד הארגונים, בדומה למה שעושה "עבודה שחורה" מול חברי הכנסת והשרים.

    ארטור, תודה על התיקון ואוי לפדיחה.

    אם אני מבין נכון את מה שאתה אומר אז אתה טוען שהממשלה צודקת? האם לא ניתן היום למצוא פתרון שונא סיכון?

  11. שושי פולטין :

    כמה בעיות מרכזיות:
    1. שהשינוי חל גם על העבר. זו פגיעה בקניין!
    2. חוסר היידוע (באותיות קטנות).
    הארגונים לא הסבו את תשומת הלב לשינוי בתנאים להיפך, טשטשו אותם.
    3. הארגונים לא נלחמו למנוע את השינוי.
    4. לא נתנו אפשרות לצאת או לבחור אלטרנטיבה להשקעה.

  12. ארטור- :

    תשובות 2

    א .לגליה -חברה טובה מאד שלי(אשר יש לה תואר שני שמומן ע"י משרד החינוך) יצאה לחצי שבתון בעיקר כדי לשלב את הלימודים האוניברסיטאים של דרגה 7 .

    כשרשמה את קורס דרגה 7 ברשימת הקורסים שקרן ההשתלמות תצטרך לשלם ,פנו אליה ואמרו לה שהקורס חינם וממומן ע"י משרד החינוך .לכן מחקה אותו מרשימת השבתון ונרשמה לקורסים אחרים .כרגע היא ברישום לקורס דרך בית הספר ,להבנתה זה בחינם .

    ב .לגליה אם האינפלציה השנתית הינה כ 3% והקרן משלמת 4% נוספים יוצא שכל שנה חסכונות המורים גדלים נומינלית ב 7% .אין אגרות חוב ממשלתיות או מק"מ או פקדון בבנק שעובר את ה 3% ריבית נומינלית לשנה.לכן ברור לחלוטין שהממשלה שערבה לאי גרעוניות של קרן ההשתלמות תצטרך לשלם לחוסכים אחוזים חלומיים שלא ניתן לקבל בשום מקום בארץ .
    הכיצד הסכימו ארגוני המורים שהממשלה תרד מהעניין? אין לי מושג אך סביר שקיבלו משהו בתמורה .

    ב .לאיתי- זה לא קרן השתלמות כמו של כל העובדים במשק ,זה הרבה יותר מורכב .
    אומנם הכסף נרשם עד היום לזכותו של המורה עם ריבית שנתית יפה .
    כאשר מורה יצא לשבתון לא היתה שום משמעות לחסכון שנצבר על שמו ,כי הוא קיבל את משכורות החסכון מהקרן על סמך תקנון .
    התקנון הגדיר שהמענק החודשי למורה שחסך 6 שנים יהיה 66% משכרו האחרון .לפעמים שכרו האחרון קפץ גם ב 40% כי באותה שנה שימש כסגן או כמנהל ,ולהפך .
    כמו כן התקנון הגדיר תשלום עבור שנת לימוד אוניבסיטאית,וכן קנה עבור המורה זכויות פנסיה וותק לאותה שנה .
    האם זה ברור שמורה צעיר שקיבל תשלום ללימודים באוניברסיטה אחרי 6 שנות חסכון משכר עלוב של כ 5000 ש"ח,גרם לגרעון לקרן ביחס לגובה חסכונו ?
    האם זה ברור שמורה עם וותק 25 שנים בדרגה 8 היה צריך לקבל אפילו 3 שנות לימוד אוניברסיטאים כדי לשמור על יחס דומה למורה הצעיר ?
    בקיצור למדינה נוח שכשביעית מהמורים מחוברים למערכת אך נמצאים בשבתון ותמיד יש למדינה זכות אם חסרים מורים לסרב ליציאה לשבתון ,נוח למדינה שהמורים נחים מעומס רב ,ואפילו מורים שאינם יוצאים לשבתון נהנים מהמחשבה שתמיד יש להם אפשרות יציאה .

    בשנים האחרונות אולי יותר מורים מסרבים להפסיד שנת עבודה ולשבת בבית כי מצבם הכלכלי כנראה אינו מאפשר זאת (שים לב שבשלושים שנות עבודה מורה עובד רק 26 שנים ומבזבז 4 שנים על מנוחה והשתלמויות ,כאשר שכירים אחרים במשק מקבלים 5 פעמים את הבוחטה של קרן ההשתלמות שלהם )

    אתה שואל אם הממשלה צודקת ?
    אין צדק -רק כוח .

    האם הממשלה צדקה שבגלל שקרנות הפנסיה של ההסתדרות היו בגרעון היא (הממשלה) לקחה אחריות עלהן ולכבוד הארוע העלתה לכל האזרחים את גיל תשלומי קצבת זקנה ,שינתה לכל עובדי המדינה את גיל הפרישה ל 67 ,וחייבה את כל עובדי המדינה להפריש 2% משכרם עבור הפנסיה התקציבית .
    האם לדעתך עובדי המדינה צרכים לממן את הפשלות של קרנות ההסתדרות?כי הרי כל העצמאים שחוסכים בקופות גמל או בביטוחי מנהלים לא שילמו אגורה ולא הפסידו רבע זכות .וכל שכירי הקרנות ההסתדרותיות נשארו עם התקנון המיטיב שלהם וקיבלו גב ממשלתי .
    אין צדק איתי ולכן אם ממשלה פועלת בכיוון לא צודק שלא תתפלא שאי אפשר לדבר עם האזרחים על צדק ,כאשר היא הפושעת הראשית .

    יש פתרונות ללא סיכון אך בריבית שהיא בסביבות 2% ולא 7% .

  13. איתי :

    ארטור
    התשובה שלך לימדה אותי הרבה ועוררה הרבה שאלות.

    מה דעתך לפתוח כאן סדרת מאמרים בסיסיים להדיוטות בנושא קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ומעללי ביבי וחבורתו בנושא? אני חושב שזה מעניין לא רק למורים.

  14. גליה :

    ארטור,
    לגבי סעיף א'. סיעת נחל העלו שאלות/בעיות שעלו מהשטח. אם התשובה תהיה שהקורסים האקדמים משולמים ע"י המשרד – מעולה !.

  15. זיו :

    הורדת התנאים בקרנות ההשתלמות למורים.

    אני לא חשוד בחיבה יתירה לאחד מארגוני המורים אך הפעם נראה לי שמאשימים אותם על לא עוול בכפם.

    הממשלה נתנה עד השנה הטבה לכלל הקרנות (לאו דווקא של מורים) שאמצעות אגחים מיועדות שנותנות תשואה – על חשבון המדינה שאין שום כלי המתקרב לזה.
    אותה הטבה נועדה רק לקרנות למען החוסכים בהם.
    אף אדם פרטי או עסקי לא יכול לרכוש את התנאים האלו כי מדובר בסבסוד ממשלתי.

    הממשלה בראשות שטייניץ וביבי החליטו להוריד את ההטבה הזאת מקרנות ההשתלמות והפנסיה ולשלוח אותם להשקיע בשוק החופשי.
    אגב, גם בקרנות הפנסיה רק אחוז מסויים היה מסובסד ע"י ה אגחים ע"י הממשלה ושאר הכסף היה בבורסה.

    אתם שואלים אם לממשלה מותר להחליט להפסיק את הסיבסוד? אני חושב שהתשובה חיובית (אפשר להתווכח אם זה מעשה ראוי – וכל תשובה יכולה להיות נכונה).

    אין פה מעשה על כספים בדיעבד ( עד עכשו החיסכון נשאר לפי התנאים הישנים. מהיום יש תנאים אחרים להשקעה).

    העובדה שהממשלה העלתה את גיל הפרישה או שינתה את נוסחאות החישוב זה כבר הרבה יותר חמור ועבר את כל השלבים החוקיים.
    גם גביית "דמי ניהול" מהחוסכים בפנסיה תקציבית זה רק בשנים האחרונות.

    לסיכום:
    הקרנות לא עשו שום דבר על דעת עצמם אלא היו מחויבות לכך מאחר שהממשלה הפסיקה לספק להם אגחים נושאות תשואה הרבה מעבר למקובל בשוק.
    ארגוני המורים לא יכולים לעשות בנושא הזה כלום – אלא אם ינסו לכופף את הממשלה לתת להם הטבות מיוחדות – וזה בדיוק כמו לדרוש תוספות שכר.

    מה שכן,
    א. מי שיוצא לשבתון ולא רוצה למשוף את הכסף – לא ירגיש שום הסדל בעקבות השינוי.
    ב. בקרנות אחרות אפשר לבחור את רמת הסיכון/סיכוי של הכספים ובקרן מורים זה לא ניתן.

  16. ארטור לזיו :

    בקשר לסעיף א

    נדמה לי שיחד עם התנערות הממשלה ממתן 4% ריבית עבור חסכונות הקרנות ,קראתי בחטף שיהיה איזה איזון אקטוארי שלהם ,דהינו אני מבין שכאשר בתחשיב האקטוארי יהיה בקרנות גרעון,אז התקנון של 66% שכר יתוקן למספר קטן יותר ,בהתאמה לגירעון .

    לצערי לא מצאתי חומר על העניין אז קשה לנתח זאת עד הסוף .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.