קיפוח המתמחים בהסכם השכר משקף נורמה של האיגוד המקצועי הדואג בראש וראשונה לוותיקים. ההסתדרות החדשה וקידמה הסכמים קיבוציים מפלים בין ותיקים לחדשים. לא נאבקה נגד תופעת עובדי כוח האדם ואינה מתייחסת כלל אל העובדים הזרים. הגיע הזמן לצדק חברתי ולשינוי הנורמות הללו
מאת: תומר ישראלי
כשראיתי את הרול-אפים והמסכים הגדולים עם המצגות המוכנות מאחור במסיבת העיתונאים, הבנתי שכנראה הטקס החגיגי והמתוקשר אמור לחפות על משהו אחר. לקח למתמחים כמה ימים כדי להתעשת ולהבין שאומנם המגשר הקשיב להם בנימוס אבל בשורה גדולה אין כאן. אמנם, ישנם שינויים שעדיין נדרשים וצריכים לקבל מענה מצד הממשלה, כמו מימוש תקנים שהובטחו והוחלט עליהם, והקדשת תשומת הלב הראויה למערכת הבריאות בכלל (שר במשרה מלאה בממשלה מרובת שרים כפי שלא הייתה מעולם). אולם אני חושב שהשינוי היותר משמעותי צריך לבוא דווקא מתוך ארגון העובדים עצמו
הנורמה שארגון עובדים דואג בראש ובראשונה ל"וותיקים" חייבת להשתנות. במקרה הזה בהסתדרות הרפואית. הרופאים הותיקים נהנים מתנאי שכר טובים, בבתי החולים הם נסמכים על המתמחים עד כדי כך שהם כבר כמעט לא רואים חולים ביום-יום. הותיקים כן רואים חולים בבתי החולים כאשר מדובר בשר"פ וכאשר החולה שילם סכום כסף משמעותי כדי שהתור שלו יתקרב או כדי שרופא מסוים יטפל בו. (כמובן שאני כותב בהכללה ואני מתנצל כלפי רופאים ותיקים שנוהגים אחרת).
כדי לעשות שינוי אמיתי, בסיס שכר הרופאים המתמחים חייב לעלות ולכבד אדם שלמד 7 שנים ובחר בדרך של שירות אנושי למען כולנו. כבר מהיום הראשון. על חשבון מי? גם על חשבון הבכירים. מה עושים? בהסכם הקיבוצי מחליטים לא להעלות שכר בכירים וכן להעלות למתמחים והרבה. לא צריך להמציא את הגלגל, אפשר להסתכל בנתוני OECD הן לגבי ההוצאה לנפש על בריאות וגם לגבי פערי שכר (בראשון אנחנו לא משהו, בשני אנחנו מצטיינים, גם במערכת הרפואית).
המתמחים זועקים היום לצדק חברתי, הם זועקים אל ארגון העובדים שלהם שהונה אותם ונטש אותם ועשה יד אחת עם פקידי האוצר וסתם להם את הפה לעשר שנים תמימות. המתמחים, רובם ככולם צעירים בשונות ה 30, משפחה בהתהוות, מפרנסים ראשיים, נקטו צעד אמיץ. התפטרות בניגוד לעמדת ארגון העובדים, ללא שום הבטחה שמישהו באמת יקבל אותם בחזרה לעבודה. צעד אמיץ מאד ואני לא מקנא באף אחד מהם על פרפורי הבטן חוסר הביטחון בו הם שרויים. אחרי הכול בסוף יום הם מחויבים למשפחתם למלא את המקרר ושאר הוצאות המחייה.
המתמחים אמיצים ולא רק שאני מוכן להתגייס ולסייע להם ככל יכולתי, אני חושב שהם חשפו קצה קרחון של התעלמות ארגוני עובדים מעובדים שאינם הגרעין הוותיק (המהווה גם תשתית פוליטית יציבה לראשי הארגון). ההסתדרות בראשותם של פרץ ועיני (ואולי גם קודם, אני לא ממש טוב בהיסטוריה) נתנה יד וקידמה הסכמים קיבוציים מפלים בין ותיקים לחדשים. כמובן שהשיא הוא עובדי כוח האדם השקופים שהם לחלוטין מחוץ לתחום (והעובדים הזרים שבכלל לא קיימים ואפילו אני כותב עליהם בתוך סוגריים…). אפשר לראות את זה במפעלי ים המלח, בחברת חשמל ולמעשה בכל הארגונים בהם ההסתדרות היא ארגון העובדים.
הלוואי שמחאת המתמחים תצליח. הלוואי שההסכם שנחתם יתפוצץ לאוצר ולהר"י בפנים ושייאלצו לשנותו, לחסל את השר"פ ולדאוג למתמחים באמת. הלוואי ששרשרת הניפוץ תגבר והפיצוץ יעבור גם להסתדרות הכללית עד כדי כך שעופר עייני יודיע: מעכשיו אין יותר עובדי קבלן בארגונים בהם ההסתדרות מייצגת עובדים, אין דור א' ודור ב', ההסכם הקיבוצי אחד לכולם, שכר על פי דרגות וכישורים מקצועיים וניהוליים, ולא על פי ותק מצטבר אין-סופי שיוצר חלוקה לא שוויונית ולא מאפשר לשום דבר ירוק לצמוח מלמטה.
בקיצור, הקרב של המתמחים הוא חלק מהמלחמה של כולנו לצדק חברתי. אם ננצח בקרב הזה אפשר יהיה לקחת את זה הרבה יותר רחוק ולמנף את זה לשינוי גדול.
Tags: ההסתדרות-הרפואית-בישראל, הסכם-קיבוצי, מאבק-הרופאים, משרד-האוצר, שביתת-הרופאים
מאבק הרופאים המתמחים הוא בעיתי מאוד. הוא בעיתי כי הוא מופנה לאוצר ולמשרד הבריאות בעוד שהכתובת הנכונה היא הר"י.
נאה דורש – נאה מקיים. הר"י היא הגוף המייצג של הרופאים בישראל והנהגתה נבחרה באופן דמוקרטי. אם העובדים לא רואים בגוף שמיצג אותם כגוף שרשאי לקבל החלטות, מה נלין על המעסיקים שמנסים להתחמק מלהכיר בגוף שכזה.
מה שקרה עם המתמחים הוא רע. אבל, וזה אבל ענק, המתמחים צריכים לקבל את הדין ולחזור ולהאבק בארגון שלהם באופן דמוקרטי. אחרת התינוק ישפך עם האמבטיה או במקרה זה – הפג עם האינקובטור….
הר"י חתמו על הסכם נבזי עם האוצר ש"מסנדל" את המתמחים ל-10 שנים.
הסכם עבודה קולקטיבי נורמלי צריך להיות אחת לשנתיים,כך היה בחברת "פז" לפני ההפרטה הפושעת.
בגידת הר"י ש"תוקעת" את עתידו של מיטב הנוער שהולך למקצוע הנאצל ביותר ומקבל יחס נבזי,היא על גבול הפשיזם הכלכלי .
באופן כללי,אין לי מה להוסיף על על דברי תומר על ההתנהלות של הנהגת ההסתדרות ,מאז ימי ישראל קיסר.
הסכם הרופאים הוא בושה ובכייה לשנים רבות. אף אחד לא הרוויח, בעקר לא המומחים. בעיית המתמחים הנה חלק מהבעייה. ההסכם כולל עליית שכר של שלושה וחצי אחוז לשנה וזה מגלם את עליית המדד. הרופאים הפסידו, האוצר והמדינה נצחו נצחון פירוס כל מי שיכול ומספיק טוב יעזוב. יש גבול כמה אפשר לומר שיורד גשם כשיורקים עליך.