חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

היסטוריה של הכלכלה פרק י'ח – גם רווחה וגם תותחים

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני ב 31.08.11 6:10

קיום מדינת רווחה לא סותר השקעה בבטחון ודרגו הצבא. השבדים הצליחו להכפיל את צבאם פי 10 ולבנות חיל אוויר מפואר תוך בניית מדינת הרווחה המפורסמת שלהם. זה קרה בזמן משבר עולמי גדול. אין סתירה בין הדברים, ולא חייבים לחכות ליונת השלום בשביל לספק רווחה ולא רק רווח. לפניכם ניתוץ מיתוס

מאת ק. טוכולסקי

לסוציאל דמוקרטים יש מספיק גם לרווחה וגם לתותחים

למשרתי ההון ששולטים בישראל ובעוד מדינות מסוימות כבר שנים ארוכות, יש תמיד סיבות טובות לקצץ במדינת הרווחה. בזמנים של מחאה חברתית יש להם גם ארסנל קבוע של תירוצים. אחד התירוצים החביבים הוא המשמעת התקציבית. למשרתי ההון יש כמה אקסיומות שמקובלות עליהם כאמת:

1.שהתקציב הקיים הוא המסגרת קדושה (אם הם יוותרו על ההכרה הזו הם לא יוכלו להפסיק ולהוריד מסים לבעלי היכולת).

2. שיש לסדר העדיפויות שהם קבעו עדיפות על כל סדר עדיפויות אחר. כך יכלה לדוגמא ארצות הברית של בוש הבן לשפוך טריליוני דולרים על מלחמות הרחק מהבית, בזמן שהכלכלה האמריקאית ציבורית ופרטית הגיעה לסף קריסה.

לא רק בארצות הברית, גם בישראל אוהבים מאוד להזכיר לנו את חובת הריסון התקציבי הקיים, את שמירת המסגרת ומעל לכל את קדושת תקציב הביטחון. במדינת ישראל נע תקציב הביטחון בשנים האחרונות בין 17% (להלכה) ל-20% (בפועל) מהתקציב. כל פעם שגל מחאה חברתית (ולמרות שטוענים כיום אחרת, היו כאלו כאן גם בעבר) גואה, ממהרים להזכיר לנו את המצב הבטחוני המיוחד ואת הצרכים שנובעים ממנו. התירוץ השני, שייך לימי משבר, כאשר המצב הכלכלי קשה, לא צריך אפילו לנופף בדחליל הביטחוני, אפשר פשוט לדבר על הידוק החגורה.

בשנת 1932, עלתה המפלגה הס"ד השבדית לשלטון, לתקופה ארוכה ובלי צורך בשותפים שחולקים על עמדותיה. במהלך 20 השנים הראשונות לתקופת שלטון זו של הס"ד בשבדיה הונחו היסודות למדינת הרווחה הששבדית כפי שאנו מכירים ומוקירים. המפלגה הס"ד עלתה לשלטון בזמן משבר כלכלי וראו איזה פלא, את מחיר המשבר לא שילמו עובדים שכירים ומקבלי קצבאות. שבדיה יצאה מהמשבר תוך שהיא מעלה את המסים על בעלי היכולת ומשקיעה יותר בסיוע למובטלים ובתמיכה בעבודה. במקביל פעלה הממשלה להבטחת סובסידיה ניכרת לחקלאות המקומית בכדי להבטיח מחירים קבועים לתוצרת החקלאית במדינה. מסתבר שבזמן משבר אפשר לא רק להדק את חגורותיהם של העמלים והנזקקים לסיוע אלא גם לקחת מבעלי היכולת ולהרחיב את מעורבות המדינה במשק.

לאורך חלק משמעותי מתקופה זו, בשל איומים על שבדיה והניטראליות שלה מצד ברית המועצות וגרמניה הנאצית, ולאחר בתקופת המלחמה הקרה שוב מצד ברית המועצות. בשנות ה-40 וה-50, עמד תקציב הביטחון של שבדיה הס"ד במשך שנים רבות על כ-20% מתקציב המדינה. לפני עליית הס"ד לשלטון ולמעשה עד סוף שנות ה-30 היה תקציב הביטחון של שבדיה נמוך משמעותית משיעור זה. עד 1944, גדל צבאה של שבדיה מ-60,000 חיילים סדירים ואנשי מילואים ל-600,000. המדינה בוצרה באופן משמעותי, הצבא עבר תהליך של מודרניזציה וציוד מחדש. שבדיה הבינה שבכדי להגן על הניטראליות שלה מפני פלישה אפשרית של גרמניה הנאצית או ברית המועצות עליה להפגין כוח משמעותי. והיא עשתה זאת כאמור באמצעות הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון והשקעת חמישית מתקציב המדינה בחיזוק ותחזוק הצבא. רק מה, בדיוק באותם שנים, בוצעו בשבדיה רפורמות משמעותיות שהפכו אותה למדינת רווחה. כן מסתבר שאפשר להשקיע המון בביטחון ולהבטיח רפואת שיניים חינם או נגישות להשכלה גבוה במקביל. מסתבר שאפשר להשקיע בתותחים ובמקביל לתת הטבות לאמהות ומשפחות מרובות ילדים, להרחיב את הביטוח הפנסיוני ולבצע פעולות רבות נוספות לחיזוק מדינת הרווחה. איך עושים זאת? פשוט מאוד, באמצעות הרחבת מקורות ההכנסה של המדינה.

מדינת הרווחה המודרנית, נבנתה אחרי מלחמת העולם השנייה בבריטניה בתקופה שהמדינה הייתה הרוסה, שרויה בחובות ובהליך של איבוד האימפריה שלה. שבדיה בנתה מדינת רווחה בזמן של עלייה בהוצאה הביטחונית כמדינת חיץ במלחמה הקרה. נורבגיה בנתה מדינת רווחה במקביל לשיקום נזקי מלחמת העולם השנייה, כמוה דנמרק. בכל מדינות סקנדינביה הונחו היסודות למדינת הרווחה בזמן השפל הכלכלי הגדול שפגע גם בהן. מי שמספר לנו היום על כך שלא ניתן להשקיע ברווחה בגלל שפל כלכלי/מיתון/צרכים ביטחוניים/כל תירוץ אחר, בונה על הבורות שלנו. מי שאומר לנו שפה זה לא סקנדינביה בונה על כך שאנחנו לא יודעים היסטוריה. השבדים בנו חיל אוויר וצי מודרניים לא ויתרו במקביל על בניית מדינת הרווחה, גם אנחנו יכולים. הבעיה היא שמי שרוצה כאן צבא יקר ובזבזני לא רוצה מדינת רווחה. עובדה, אותם האנשים שמאשרים תקציבי ביטחון מנופחים, מקצצים במקביל בביטחון הסוציאלי של כולנו. המדינה צריכה הכנסות בהתאם לצרכי החברה, וצריכה לקחת את ההכנסות ממי שיש לו לתת. את התקציב אפשר להגדיל באמצעות הגדלת נטל המס על בעלי היכולת ואז כמו הס"ד בשבדיה של שנות ה-30 וה-40 יהיו לנו גם תותחים וגם רווחה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

14 תגובות

  1. תמר :

    מעניין וחשוב

    טוכולסקי,

    יש לך (ואולי גם למישהו מהקוראים)מקור מרוכז לקריאה על ההסטוריה הכלכלית של שוודיה?

  2. ק. טוכולסקי :

    הי תמר
    מצאתי ספר של חיים יחיל שהיה שגריר ישראל בשבדיה ופורסם ב-1966 שנקרא הסוציאליזם הסקנדינבי, אני באמת מתנצל שלא הוספתי אותו כקריאה מומלצת כנהוג בטור זה.
    אחר כך הלכתי לחפש חומרים באינטרנט אבל את אלו בעברית כבר אין….

  3. דמוקרט :

    מאמר מצויין קורט

    לתמר, הנה מאמר אחד, שנחשב אחד החשובים בתחום, אם כי אישית לא קראתי אותו:

    http://cob.jmu.edu/rossermv/Lindbeck.pdf

    מאמר טוב בעברית, ועוד כמה קישורים מועילים בסופו:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327097,00.html

  4. סער פוקס :

    מסכים מאוד. אוסיף כמה דברים

    כאשר מדברים על קיצוץ בתקציב הביטחון, לא מדברים על קיצוץ ב"תותחים", אלא על קיצוץ ב"שומנים". מהם השומנים לדברי המקצצים? התנאים של אנשי הקבע למשל. אנשי מעמד ביניים, שתורמים למדינה.

    תחום הביטחון הוא אחד המקומות שבהם נשארה מדינת רווחה די מפותחת: תקציבי חינוך גדולים (חיל החינוך), השקעה בקליטת עליה, סולידריות בין רוב חלקי החברה (הכלת חרדים, ערבים, בדואים, דרוזים, מזרחים, אשכנזים, מרכז ופריפריה- כולם יחד), טיפול טוב בנכי צה"ל, משפחות של הרוגים וכדומה (הרבה יותר טוב מהטיפול של הביטוח הלאומי), משכורות הוגנות למשרתי קבע ועוד.

    לא צריך לפגוע ב"מדינת הרווחה הבטחונית" כדי להקים אותה במרחב האזרחי.

  5. ק. טוכולסקי :

    בתור מילואמניק אני רואה המון בזבוז, ציוד שנזרק בסוף האימון כי לא לוקחים ציוד מתכלה כמו נורות או שימורים בחזרה. בזבוז של חשמל, מסיבי, בכל הבסיסים במיוחד על מזגנים שנשארים דלוקים יום ולילה גם במשרדים ואלמות ריקים. בזבוז איום של דלק בנסיעות מיותרות וכן הלאה וכן הלאה, הצבא חייב להכנס למשמעת תקציבית.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    טוכולסקי,
    אולי כדאי לדחוף פוסט חשוב זה ל לווי.נט, דה-מרקר,הארץ.
    בטוח שיהיה לזה אימפקט גדול.

  7. עמי וטורי :

    כמי שקצת מתמצא בהסטוריה השבדית בכל זאת כמה הערות.
    א – עיקר צמיחתה של מדינת הרווחה השבדית היתה לאחר 1944 ובשנים הללו לא גדל חלקו היחסי של תקציב הביטחון השבדי אלא הצטמצם. כמובן שבמקביל (וטוב שכך) גדל דרמטית נטל המס הכולל וההוצאה הציבורית. כיום מוציאה שבדיה כ 2% מהתל"ג על תקציב הביטחון.
    ב – הסוציאל-דמוקרטים אכן ראו חשיבות בצבא חזק מול האיום הנאצי. מי שכרכו בתוכו את ברה"מ שלא היו לה תוכניות תוקפניות נגד שבדיה היו השמרנים השבדים. לאחר המלחמה כאשר העימות המרכזי היה המלחמה הקרה קוצץ התקציב באופן משמעותי. אחד האיתותים הברורים של תנועות העובדים השבדית לסוציאל-דמוקרטים שתם עידן "האחדות המדומה" עם השמרנים היתה שביתה כללית ארוכה בתעשיה השבדית בחורף 1945. אחת השביתות הגדולות ביותר בהסטוריה של שבדיה. שביתה שהוותה את מופע הפתיחה של גל הרפורמות הסוציאל-דמוקרטיות שהגיע לאחריה ושתוצאתה המיידית היתה פירוק ממשלת האחדות של הסוציאל-דמוקרטים עם השמרנים. ממשלה שנכפתה עליהם ב 1940 למרות שהיה להם רוב ברור בפארלמנט. הרפורמות שבאו לאחר 1945 כללו בין השאר את העלתן הדרמטית של קצבאות הילדים, הנהגת ביטוח בריאות כללי, הגדלה דרמטית של קצבאות הזקנה והנכות, העלאה משמעותית של מס ההכנסה ומס הרכוש ובשלב ב הקמת קרנות פנסיה ממלכתיות שהחלו את תהליך "ההלאמה/חיברות" של ההון הפיננסי השבדי, תיגבור משמעותי נוסף של ביטוח האבטלה והשלמת ההכנסה, וחקיקה המבטיחה את שותפות העובדים דרך איגודיהם בניהול מקומות עבודתם.
    ג – ישראל מחזיקה תקציב ביטחון מנופח. לא כולו מהווה "מדינת רווחה צבאית". חלקו משמש לתנאי "בכירים" שהם טובים מאלו של כל "בכיר" אחר במגזר הציבורי. כאשר גנראל מקבל יותר מראש חטיבה במגזר הציבור והרבה יותר מרופא מומחה יש פה אמירה ערכית ולא רק בזבוז תקציבי.
    ד – מה שהכי חשוב לעשות ביחס לתקציב הביטחון זה לא להגדיל אותו. מטוס קרב חדש עולה יותר מהתקציב של ירוחם שהאוצר עכשיו מתכונן לחסל אותה תקציבית. לישראל יש מספיק מטוסי קרב! וזאת כמובן אמירה ערכית לא מקצועית. כי אם תשאל את הצבא הוא תמיד יחשוב שהוא צריך עוד.
    חוץ מזה "צעצועים חדשים" תמיד מעוררים רצון "לנסות" אותם ע"י מי שקנה אותם. אישית ופוליטית אני מעדיף ממשלה שמתרחקת "מניסויים" כאלו כמו מאש ואז בדרך כלל גם צריך פחות "צעצועים".

  8. ק. טוכולסקי :

    עמי המטרה של המאמר היתה להראות שמקורות מימון חיצוניים לתקציב זו הדרך. אני מקבל את רוב מה שאמרת אבל גם אחרי מלה"ע ה-II השבדים השקיעו הרבה מאוד בביטחון וכן מתוך חשש מברית המועצות.
    כל זה לא הפריע להרחבת וביסוס מדינת הרווחה. נכון מאז אמצע שדנות ה-70 וביתר שאת מאז 1990 הם משקיעים הרבה פחות, אבל שים לב למשהו מעניין, במקביל לקיצוץ בהוצאות הביטחון בשנים האחרונות, היו גם קיצוצים בהוצאות על רווחה תחת ממשלות הימין.
    זה נכון שעיקר הצמיחה של מדינת הרווחה בשבדיה הייתה אחרי 1944, אבל בשנים 1932-1944 הונחו היסודות לעיקר הפיתוח בשורה של חוקים שהפכו את שבדיה למדינת רווחה, כל זה נעשה בזמן המשבר הכלכלי והחימוש המסיבי של שבדיה וזה העיקר, שאפשר להשקיע ברווחה גם כאשר יש צרכים אחרים.

    מיכאל, אני כותב בעבודה שחורה, ובמקרים יוצאי דופן כשיש פה עומס מאמרים שלי גם בבלוג שלי. תאמין לי עיתונאים רבים קוראים את האתר הזה ולומדים מה שאנחנו כותבים בו בעניין רב.

  9. עמי וטורי :

    קורט (קצת מוזר להשתמש בשם העט אבל ניחא), אכן היו רפורמות חשובות בין 1932 ל 1944 בהן בראש וראשונה, "הסכם ימת המלח" מסוף 1938 שעיגן את הזכות לשביתת סולידריות, חוק ביטוח דמי האבטלה מ 1934 שמנע למעשה "שבירת שביתה", וכן העלאה של קצבאות הזקנה ותחילת הפרויקטים של הדיור הציבורי. אני גם מסכים שתקציב הביטחון לכשעצמו אינו חסם בפני מדינת רווחה אם קיים הרצון הפוליטי והנחישות של הסוציאל-דמוקרטים הסקנדינביים. אם כי בשגרה הסוציאל-דמוקרטים הסקנדינבים בכלל והשבדים בפרט גילו חיבה עזה לפצאפיזים הגם שהם לא הפכו אף פעם לפצאפיסטים בכל מחיר ובכל מצב. מה שקצת הפריע לי, למרות שברור לי שלא זאת היתה כוונתך, הוא שיש מי שיסיקו בטעות מהמאמר כאילו זה בסדר להשלים עם תקציב ביטחון שהופך למולך.

  10. ק. טוכולסקי :

    עמי המאבק על התודעה עכשו הוא מול הטענה שיש מסגרת תקציבית ויש סדרי עדיפויות שמקדשים השקעות בביטחון על פני כל השאר. בחרתי במקרה השבדי כי למרות הפציפיזם של הס"ד ולמרות כל שאר ההבדלים, זה יוצא אחלה מקרה בשביל להגיד אל תקשקשו לנו, אפשר גם וגם ואפשר גם וגם לא באמצעות יצירת גירעון (עוד איום) אלא באמצעות הגדלת המקורות קרי גבייה פרוגרסיבית מבעלי ההון.

  11. איתי :

    המאמר באמת מרתק, אבל אני מסכים עם הביקורת של עמי.

    בעיני חלק בלתי נפרד מהגרסה הישראלית לסוציאלדמוקרטיה זו הדרישה לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון. במצע העבודה 2006 (פרץ וברוורמן) היתה הבטחה מפורשת להוריד 8 מיליארד שח שומנים מהביטחון, וזה היה בערך רבע מהמקורות של מדינת הרווחה שהעבודה הבטיחה.

    לצערי פרץ השתין על סעיף המצע הזה בישיבתו הראשונה עם המטכל במאי 2006 (כלומר לפני מלחמת לבנון והצורך להשלים מלאי ולהשקיע באימונים)

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3248419,00.html

    סער,

    בין "השומנים" יש בהחלט החלטות רכש ותשתית לא הכרחיות במיליארדים (למשל לנשק התקפי או למקלט אטומי לחברי הממשלה) שמתקבלות ללא שום דיון ציבורי.

    וכן, תנאי הפרישה של אנשי קבע (בייחוד לא קרביים, שהם הרוב המוחלט) הם בהחלט שערוריה, כי מדובר באנשים שפוצחים בקריירה שניה (ולעתים עם יתרון גדול על אזרחים בגיל דומה שמתחרים על אותן משרות). באמירה שלקצין קבע מגיעה פנסיה מלאה בגיל 45 אבל למורה בתיכון לא, יש בחירה ערכית מעוותת לדעתי.

  12. איתי :

    עוד כמה קישורים לעניין מערכת הביטחון

    http://www.haokets.org/2007/08/13/%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-1-7-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%A8%D7%A7/

    http://www.themarker.com/markets/1.331738

    http://www.themarker.com/markets/1.391393

    למרבה הצער, הלחצים להתייעלות במערכת הביטחון מופנים בד"כ לחוליה החלשה ביותר שאין לה לובי: הפרטה של לוגיסטיקה לידי חברות קבלן.

  13. ק. טוכולסקי :

    מהשלטון אפשר ליעל כל מערכת. בשביל זה צריך להגיע לשלטון.
    הסוציאליזם/ס"ד הוא מערכת אידיאולוגית מקיפה, אם כל אחד שרוצים להפוך לאחד מחסידיה צריך להתחיל לדבר מאיפה שכואב לו.
    הרעיון הוא שאחרי שהאדם מבין למה סוציאליזם בשבילו הוא יהיה פתוח גם להבנת שאר התפיסה.
    המאמר הזה בא לבטל את הספין של או רווחה או ביטחון, שעשוי להרתיע חלק משמעותי מהחברה בישראל שרגילה בשטיפת מוח ביטחונית. המאמר עושה זאת בכך שהוא מראה שכאשר יש סכנה לביטחונה של מדינה הסוציאליסטים/ס"ד מוצאים את הדרכים להגן על ביטחונה בצד ביסוסה של מדינת רווחה למופת. אני בטוח שעל הנחה זו נחתום כולנו.

  14. דקל-דוד עוזר :

    אחלה מאמר, דיון משכיל וכום צודקים (חוץ ממני לא אמרתי כלום).

    תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.