חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים, מסמך הדרישות המלא

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב, פוליטי ב 25.08.11 11:02

במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר הציגה תנועת מחאת האוהלים את מסמך הדרישות שלה.  מערכת עבודה שחורה מפרסמת את המסמך השלם.  לא נגענו

טיוטא 15.8.11

מסמך העבודה

  1. שינוי השיטה – המצב אליו הידרדרה החברה הישראלית ואליו הידרדרו שירותי המדינה השונים שאנו כאזרחיה זכאים לקבל ממנה נובע קודם כל ממדיניות מכוונת של יבוש וחוסר תקצוב של כלל השירותים שעל הענקתם אמונה מדינת ישראל לאזרחיה. מבצעי המדיניות עשו זאת בתואנה שקרית שאין כסף ובסגידה למדיניות כלכלית חד צדדית וקיצונית. החלק השני והמטריד יותר בשיטה זו היה הגברת המיסוי העקיף המכביד והמרושש את רוב רובם של אזרחי המדינה, זאת במקביל לדבקות קנאית בהורדות המס הישיר ובהפרטת השירותים, הטבה המכוונת להעשרתו של מיעוט עשיר.

בסעיף זה מרוכזים כלל הסעיפים המכוונים לשינוי השיטה. סעיף זה הוא היחיד המייצר מקורות משמעותיים לטובת מימון כלל תביעותיהם הצודקות של אזרחי ישראל למימוש זכויותיהם החברתיות. משום כך כלל הדרישות בסעיף זה הינן מיידיות, וזאת בניגוד לסעיפים אחרים בהם הפרדנו בין דרישות מיידיות לעתידיות.

שינוי המדיניות התקציבית הכוללת

1.1

לצד קביעת מסגרת התקציב ויעד האינפלציה בממשלה, ייקבעו יעדים מדידים (מדד ג'יני) לצמצום העוני, והפערים הכלכליים-חברתיים. מדד הג'יני ירד עד לרמה של 0.30 תוך שלוש שנים.

1.2

הגדלת ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים ואזרחיים באופן משמעותי – מהלך שיביא לעליה בהכנסות ולצמצום הוצאות בטווח הארוך

כיום ישראל 31.8%;  OECD   40%

1.3

על מנת לשמור על יציבות כלכלת ישראל יש לאפשר המשך ירידת יחס חוב תוצר אך זאת תוך האטת קצב הירידה מהמתווה הקיים. זאת, למעט בשנות האטה בהן חיוני שיתאפשר לגייס מקורות לתקציב המדינה

1.4

עודפי הגבייה ממסים החל משנת 2011 וכן עודפי הגבייה משנת 2010, שהופנו להחזר החוב (מעבר להחזר שהוגדר בתכנון תקציב המדינה) יופנו לטובת תשתיות חד פעמיות המצויות בתקציב המדינה ונוספות ככל שיתאפשרו: הקמת מבנים, כיתות, תשתיות תחבורה וכיו"ב

1.5

פתיחת התקציב הדו-שנתי לשנים 2011- 2012 והכנסת שינויים בהתאם למתווה הכולל.

הצעדים שיונהגו בעקבות המתווה המוצע דורשים התאמות מיידיות של תקציב המדינה ולא פתרונות בתקציב 2013.

1.6

ביטול חוק ההסדרים

1.7

הפסקת כלל תהליכי ההפרטה עד להקמת ועדת בדיקה בעלת סמכויות לבחינת התהליך והתוצאות הכוללות של מדיניות ההפרטה עד כה (יושם דגש לבחינה מחדש של הפרטת מקרקעי ישראל, בתשתיות כגון הפרטת רכבת ישראל, הנמלים ותהליכי הפרטה בתחום החינוך והרווחה).

1.8

פגיעה בקשר הון שלטון – החלת תקופת צינון של 3 שנים לפחות בין עבודה במשרדי הממשלה הכלכליים למעבר בעבודה בחברה פרטית שבענייניה טיפל עובד המדינה בעת עבודתו

1.9

חיזוק הרשות המרכזית להגבלים עסקיים על ידי הוספת סמכויות גם מהרשות לניירות ערך לצורך מניעת "פירמידות שליטה" והגבלת אחזקות צולבות

1.10

הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

הגדלת התקציב על ידי העלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בדגש על אוכלוסיות בהן שיעור ההשתתפות נמוך מהממוצע במשק

שינוי תמהיל המיסוי המייצר פערים

1.11

ביטול מתווה הורדת המס הישיר על עבודה

ביטול מתווה הירידה המתוכנן של הורדת מס הכנסה לכל מדרגות המס

1.12

העלאת מס החברות בשיעור של 4%

יישקל הטלת מס חברות דיפרנציאלי לפי הפרמטרים הבאים:

גודל תעסוקה, יצוא ופריפריאליות

1.13

ביטול התקרה על גביית מס הבריאות ודמי הביטוח הלאומי

ביטול התקרה יבסס מערך פרוגרסיבי יותר של נשיאה בנטל הבריאות ומערך הרווחה הציבורי בישראל

1.14

השוואת התמלוגים מכלל אוצרות הטבע של מדינת ישראל לאלו הקבועים בסקטור הגז והנפט. הקמת קרן אוצרות טבע שהכנסותיה ישמשו להוצאות תקציביות בתחומי החברה בלבד ובתוך אותה שנת כספים.

הקמת קרן השקעות לאומית שתהיה מעוגנת ומוגנת בחוק, ואליה יוזרמו כל הכנסות המדינה מאוצרות הטבע של ישראל ללא יוצא מן הכלל. קרן זו תשקיע – בנוסף לתקציבי המדינה הרגילים ולא במקומם – אך ורק בקידום רפורמה חברתית גורפת במערכות החינוך, הבריאות והרווחה, באיכות חיי כל האזרחים המבוגרים, בהגנה על הסביבה ובתשתיות תחבורה ציבורית.

1.15

יצירת מדרגת מס על הכנסה שנתית הגבוהה ממיליון שקלים בשיעור של 60%.

1.16

הפחתת המע"מ בשיעור של 3% עד להגעה לרמה ממוצעת של 13%, תוך הפיכתו לדיפרנציאלי

מעבר לכך, תשלום על מים וחשמל לא ימוסה במע"מ

המטרה היא להגיע למע"מ ממוצע של 13% תוך העלאת המע"מ על מוצרי מותרות והורדה קלה במע"מ על מוצרי צריכה רגילים והורדה משמעותית במע"מ על מוצרי יסוד

1.17

הפחתת מס הבלו

1.18

החלת מס הכנסה על כלל ההכנסה, לרבות רווח הון

הפרט ימוסה על כלל הכנסתו: מעבודה והון (דיבידנדים, ריבית, רווח מניות ושכירות)

1.19

החלת מס עזבון פרוגרסיבי וכן מס מתנות

מדרגת המס הנמוכה ביותר תהיה בשיעור של 10% על עיזבון/מתנה העולה על 3 מיליון ₪ ו-6 מיליון ₪ לזוג

1.20

הגדרה מחודשת והחזרת פיקוח מחירים ממשלתי על  מוצרי יסוד

הגדרת מוצרי יסוד מחדש (דוגמא: תחליפי חלב) והחזרת הפיקוח על מחירי מוצרים אלו

1.21

בחינה מחודשת של שטחי השיפוט בפריפריה כך שיצומצמו הפערים בהכנסות מארנונה בין רשויות עירוניות למועצות אזוריות

2.  השקעה בדיור – דיור הוא זכות בסיסית של אזרחי המדינה. המצב בשנים האחרונות בשוק הדיור מוכיח יותר מכל שהתנהלות של היעדר פיקוח של המדינה ומעורבות בשוק החופשי מייצרת אסון חברתי וסביבתי. יש לאפשר לאנשים לרכוש דירה ולבנות בית בישראל. יש לאפשר לאנשים לשכור דירה לפני קניית הבית במחירים המאפשרים רמת חיים נאותה.

דרישות מיידיות

2.1

הורדת מחירי הדירות:

  • ביטול חוק הוד"לים וחיזוק מערך התכנון תוך הרחבת סמכויות רשויות מקומיות לפעול בתחום הדיור.
  • עיגון הזכות לדיור בר השגה בבעלות ובשכירות בחקיקה ראשית עד סיום מושב החורף של הכנסת 2011-2012
  • ביטול הקפאת חוק הדיור הציבורי התשנ"ט- 1998 לרבות שימוש בכספים שניגבו ממכירת הדירות לטובת בניית דירות חדשות ותחזוקת הדירות הקיימות, בין השאר ייבנו יחידות דיור המותאמות לאוכלוסיה מבוגרת
  • שיטת שיווק הקרקעות תשונה לשיטת המחיר למשתכן, בהפעלת מכרזים לפי שיטה זו יבוצע נטרול חלקי של מחיר הקרקע בתנאי שההנחה תגולגל לקונה, זכאות לקניית דירות בתכנית זו תהיה תחת קריטריונים ברורים כל עוד זו הדירה הראשונה והיחידה של המבקשים לרכוש.
  • הגדלת תקציבי הסיוע למשכנתאות במשרד הבינוי והשיכון (מרכיבי מענקים וסבסוד ריבית) לגודל כפי שהיה לפני כעשור (בשנת 2001). הריבית הממוצעת תעמוד על שיעור של 50% מגובה הריבית על המשכנתאות בשוק. הסיוע  יוקצה באופן אוניברסלי לרוכשי דירה ראשונה ללא מבחן הכנסה, על פי קריטריונים שיקבעו.

2.2

הורדת מחירי השכירות:

  • הגדלת תקציבי הסיוע בשכ"ד של משרד הבינוי והשיכון לגובה שהיה לפני כעשור (בשנת 2001), והרחבת הסיוע לאוכלוסיות נוספות מאלו הזכאיות לו כיום, לצד העמקת גובה הסיוע. מבחן הזכאות המינימאלי ללא קריטריון הכנסה (למעט תקרת הכנסה) יקנה זכאות ל-1000 ₪ לחודש.
  • קידום חקיקה ייעודית להגנה על משכירי ושוכרי דירות מפני חוסר איזון בשוק הדיור על פי מתווה הצעת חוק זכויות השוכר והמשכיר, התש"ע–2010.
  • בניית 10,000 יח"ד במעונות וכפרי סטודנטים לרבות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית
  • הגדלת המיסוי והאכיפה על דירות תושבי חוץ, "דירות רפאים", קרקעות מאושרות ודירות שהוסבו למשרדים באיזור המרכז
  • קביעת מחירון ממשלתי לשכירות ומיסוי משמעותי על גבייה חורגת ממנו

מעונות הסטודנטים ייבנו במימון המדינה על קרקעות שיוענקו ללא עלות, תוך 3 שנים. ההשקעה הראשונית תוחזר למדינה למדינה באמצעות התקבולים משכר דירה בתהליך הדרגתי.

2.3

דיור בפריפריה ולאוכלוסיות נדרשות:

  • הקצאת 5,000 מגרשים של חצי דונם בעיירות הפיתוח ובערים בהנחה של 50% בעלות הקרקע בנגב ובגליל
  • סיבסוד 80% מעליות הפיתוח במגרשים הנ"ל.
  • הפעלת מודל מחיר למשתכן עם אופציות שכירות בשלב א' ורכישה בשלב ב' עם קיזוז שכ"ד.
  • ניהול הבנייה בידי מלכ"ר

 

דרישות עתידיות

2.4

מיצוי תהליכי התחדשות עירונית ופינוי בינוי במרכזי הערים

3. השקעה בחינוך –  החינוך הוא זכות בסיסית של אזרח במדינת ישראל, יתרה מכך, מהווה החינוך תחום קריטי בו ניתן לצמצם פערים חברתיים, פערים כלכליים, פערים מגדריים, פערים מרחביים גיאוגרפיים. על הממשלה ליצור מערכת חינוך ציבורית שתעניק רמת חינוך מיטבית לכלל ילדי מדינת ישראל. המערכת תופעל בצורה שוויונית תוך צמצום הפערים ובלימת תהליכי ההפרטה שנוצרו בה בשנים האחרונות בכלל כך תעמוד ההוצאה הפרטית על חינוך על השיעור הממוצע בקרב מדינות הOECD  (17.4% ב-OECD לעומת 23.3% בישראל).

 דרישות מיידיות

3.1

החלת חוק חינוך חינם החל מסיום חופשת הלידה ועד סיום התיכון

תהליך זה דורש הקמת תשתיות רבות וגיוס כוח אדם מסיבי ועל כן ייעשה בהדרגה על פני מספר שנים

3.2

הקטנת מספר התלמידים בכיתה כך שיעמוד על הממוצע במדינות ה-OECD, 21.4 תלמידים בכיתה, בדגש על כלל זרמי החינוך

תהליך זה דורש בינוי אלפי כיתות ועל כן ייעשה בהדרגה על פני מספר שנים

3.3

יצירת תקצוב דיפרנציאלי בהתאם לאשכולות סוציו-אקונומיים תוך דגש על פריפריה חברתית וגאוגרפית בין תקציבי החינוך ברשויות שיחולק על פי שכונות

העברת תקציבים ממשרד החינוך תיקבע בהתאם לאשכול הסוציו-אקונומי של הרשות (ככל שהרשות משאשכול סוציו אקונומי נמוך יותר, כך יגדל חלקה בתקציב)

3.4

ביטול תשלומי הורים – ועדת לנגרמן (דרך ביטוח לאומי – העלאה של 0.1% של הביטוח הלאומי או על ידי מס מיוחד)

ביטול התשלומים כפוף לתקצוב מלא של צרכי בתי הספר שנגרעו מתחום זה

דרישות עתידיות

3.5

חיזוק מעמד המורים באמצעות התאמת השכר ביחס לתמ"ג לנפש לרמה הממוצעת בקרב מדינות ה- OECD

3.6

הפעלת מערך יום לימודים ארוך עד השעה 16:00, והחלת חוק ארוחה יומית לתלמיד (התשס"ה 2005)

 

4.         השקעה בבריאות – האחריות על בריאות אזרחי המדינה מוטלת על מדינת ישראל. על מערכת הבריאות לתת מענה ראוי ומוכוון לצרכי הרפואה של כלל האזרחים לאורך כל חייהם, מיום היוולדם ועד מותם. מימוש אחריות זו תתבצע על ידי השקעה ממשלתית שיוויונית ומקיפה בתשתיות בריאותיות ובמכשור בכל רחבי הארץ ובאותה רמה. בפרט תתמקד ההשקעה בצמצום פערים שנוצרו בין אזורים שונים בארץ. היחס בין ההוצאה הפרטית לזו הציבורית במערכת הבריאות  יצטמצם עד ליחס הממוצע במדינות ה-OECD (בישראל: 46% פרטי, 54% ציבורי; ב-OECD: 23% פרטי, 77% ציבורי)

 

דרישות מיידיות:

4.1

תוספת של מיטות, ומכשור רפואי בכל רחבי הארץ בדגש על הפריפריה, עד להגעה לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD.

על ידי הוספת 2000 מיטות מעבר להחלטת הממשלה, ומכשור רפואי בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית. ללא הטלת מימון על אורגנים של הממשלה (קופות חולים ובתי חולים)

4.2

הפחתת ההשתתפויות העצמיות במערכת הבריאות. והטלת מיסוי משמעותי על הרפואה הפרטית, כספי המיסוי יעברו לתמיכה ברפואה הציבורית

תרופות: תקרה משפחתית לחולים כרוניים (בהתאם להצעת חוק תיקון תקרת תשלום לחולים כרוניים 17/197/2); ביטול של השתתפויות עצמיות בשירותי מניעה; הפחתת השתתפויות עצמיות ואשפוז סיעודי מורכב.

4.3

יצירת מערך ביטוח סיעודי ראוי על ידי המדינה הכולל בין היתר, הגדלת שעות הסיעוד למבוטח בשיעור של 50% והרחבת האוכלוסיות הזכאית לסיוע.

מימון הסעיף יעשה על ידי קרן ממשלתית בביטוח הלאומי אשר תמומן באופן פרוגרסיבי (0.1% מהשכר במדרגה הנמוכה, ו-0.5% מהשכר במדרגה הגבוהה).

4.4

יצירת תוכנית לאומית לחינוך לבריאות, אשר תכלול התייחסות לתחומי החינוך, התזונה, מערך טיפות חלב וזיהוי ומניעת מחלות. התכנית תגובש בשיתוף המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים

 

 

דרישות עתידיות:

4.5

גיבוש תכנית לאומית להקטנת הפערים בבריאות תוך בחינת כלל המשתנים (עוני, מיקום גיאוגרפי, מוצא, מעמד סוציו אקונומי וכיו"ב)

4.6

הגדלה קבועה של סל הבריאות ויצירת מנגנון עדכון קבוע של הסל בהתאם לגידול האוכלוסייה והזדקנותה, ופיתוח טכנולוגיות חדשות

4.7

הכנסת טיפולי שיניים לסל הבריאות באופן מלא

 

5. העסקה הוגנת –  כוח העבודה השכיר הוא הכוח המקיים את כלכלתה של המדינה. במדינת ישראל נכון להיום יותר מ-68% מהשכירים מרוויחים שכר של פחות מ-8,000 ₪. זהו שכר שלא מאפשר מימון הוצאות מחיה וצרכים בסיסיים. נקודה זו קשורה קשר הדוק לכך שאין רצפה אמיתית לשכר העבודה, משום שאכיפת חוקי העבודה בארץ איננה מתקיימת במלואה. לכך מתווסף החוסר במרכזי תעסוקה ממשלתיים משמעותיים בפריפריה וחמור מכל, יצירתה של אוכלוסייה גדולה ונרחבת של עובדי קבלן המועסקים ברובם על ידי הממשלה. מצב זה מביא לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחי המדינה, לכבוד וחירות וחופש תעסוקתי.

דרישות מיידיות

5.1

תוספת של 300 תקנים לאגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – בדגש על אכיפת חוקי המגן לרבות חוקים הנוגעים לשוויון בשכר ובתנאי ההעסקה בין נשים לגברים.

מזה תוספת של 250 פקחים במשרה מלאה לפיקוח על אכיפת חוקי העבודה ותוספת של 50 תקנים לחיזוק המטה של האגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת

5.2

התחייבות הממשלה לביטול העסקת עובדי קבלן או באמצעות ספקי שירותים במגזר הציבורי הרחב (כולל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, וגופים סמי ממשלתיים)

הוספת תקנים הדרגתית למצבת כוח האדם של המגזר הציבורי עד לביטול מלא של ההעסקה באמצעות חברות קבלן ושירותים

5.3

הקמת מרכזי תעסוקה ממשלתיים בירושלים, בגליל ובנגב

ברוח החלטת ממשלה מס' 1832

 

דרישות עתידיות

5.4

העלאת שכר המינימום ל-60% מהשכר הממוצע במשק, עדכונו הקבוע והצמדתו לפריון המשק

5.5

עידוד התאגדות עובדים בארגונים יציגים באמצעות חקיקה

5.6

הארכת חופשת הלידה לחצי שנה בתשלום מלא

5.7

הגדלת מספר ימי החופש הקבועים בחוק והשוואתם לממוצע מדינות ה-OECD

צמצום הפער בין ימי החופשה המנדטוריים של מבוגרים עובדים לבין ימי החופשה לילדים – 20 ימי חופשה שנתיים בדומה לממוצע ה- OECD

 

6. השקעה בביטחון אישי ובביטחון סוציאלי לאזרח –   בטחון אישי, הגנה מאסונות טבע, עזרה סוציאלית ותחבורה נגישה הינם זכויות בסיס של כל אזרח בחברה המודרנית ותנאים לקיום בכבוד. מדובר בתחומים שאין השוק הפרטי יכול לדאוג להם בצורה איכותית עקב היותם לא רווחיים ממהותם. משום כך ההחלטה המוסרית היא שמירה על זכויות אלו בצורה בלעדית על ידי מדינת ישראל. על המדינה לערוב במשאביה לקיום זכויות אלו ועמידה עליהן.

דרישות מיידיות:

6.1

קביעת תקני לכוחות המשטרה והכבאות בהתאם למקובל במדינות ה-OECD

6.2

הוזלת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית בשיעור של 50%.

6.3

הרחבת מערך התחבורה הציבורית בפריפריה הגיאוגרפית והוזלתו

6.4

הגברת הפיקוח על מערך התחבורה הציבורית והנגשת המידע לאזרחים

6.5

להחזיר את אחריות וערבות המדינה על חלק מהחסכונות הפנסיוניים:

  1. הממשלה צריכה לרגל גל הירידות הצפוי להבטיח רשת ביטחון לפנסיה של הגמלאים לפי רמת המחירים של ינואר 2011
  2. הממשלה צריכה למשוך את כספי הפנסיה אל מחוץ לשוק (בעיקר בתקופות גיאות) ולנתב אותם להשקעה במדינה באמצעות אג"ח מיועדות ובאמצעות השקעה בפרוייקטי BOT כאשר המדינה תיקח עליה את הסיכון.

 

דרישות עתידיות

6.6

העלאת שכרם של העובדים הסוציאליים ב-40% והעלאת מספרם ב-10% (והפסקת העסקתם באמצעות עובדי קבלן)

6.7

חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה למניעת אסון המוני במקרה של רעידת אדמה תוך תיקון וישום תמ"א 38 כך שהבנייה בפריפריה תסובסד

6.8

הגדלה משמעותית של קצבאות הזקנה והנכות

6.9

עידוד קואופרציה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

18 תגובות

  1. אבי ל. :

    סביר, אבל אפשר וצריך לשפר

    אני מניח שזה המסמך שפורסם גם בהארץ. אז בעיני זה מסמך סביר אבל רחוק מלהספיק. חסרה התייחסות לאוכלוסיות מצוקה ספציפיות, כמו החד הוריות למשל. חייבים לשנות גם את שיטת הבחירות והממשל כדי שתהיה יכולת משילות וכדי שתהיה ראייה מערכתית ולא סקטוריאלית. צריך לשלב אוכלוסיות ערבים וחרדים במסגרות של שירות אזרחי/לאומי. צריך למסות, ובמקרים מסוימים לבטל, ספוקלציות בבורסה, כדי להפוך את הבורסה למקום להשקעה ולא כקזינו לא יציב שיכול להפיל בנקים וכלכלות במחי שמועה. להחזיר את שירותי האחיות והחיסונים לבתי הספר. לדעתי גם צריך להתעקש על כלים ומנגנונים שיהפכו את הדרישות ליותר ברות קיימא ושלא תהפוכנה לחד-פעמיות. ובכלל יש עוד כמה עקרונות לשינוי השיטה או הדוגמות הכלכליות-חברתיות שיגרמו לביבי, לאוצר ולציבור הרחב להמיר את דתו.

  2. ק. טוכולסקי :

    התחלה טובה, עכשיו גם הזמן לראות מי תומך בנייר ומי מתנגד ולהתחיל להסיק גם מסקנות פוליטיות מעמדות המפלגות השונות כלפי המאבק החברתי.

  3. עמית-ה :

    הכי חשוב זה הפעלת וניהול המשק לטובת כול התושבים.
    בשיטת הממשל לא צריך להתעסק כי מה שקובע זאת המטרה, ואותה אפשר להשיג בכל שיטת ממשל.

  4. עמית-ה :

    קנה מידה

    בסוף שנות ההשבעים היה מחיר כרטיס נסיעה באוטבוס נמוך משמעותית מהמקובל היום.
    ההצמדה שאני עושה היא עלות ק"מ נסיעה צמוד למחיר הדלק.
    בשנת 1979 כרטיס נסיעה ראש-פנה תל אביב היה שווה כ- 4 ליטר דלק כלומר 28 ש"ח לעומת 42 ש"ח.
    מחיר נסיעה לקריית שמונה עמד על כ- 7 ש"ח לעומת 17.2 ש"ח היום.

  5. איתי :

    שינוי שיטת הממשל לבחירות אזוריות – לא סתם מיותר אלא מסוכן. נכון שהממשל יהיה יציב, אך זה יחליש עוד יותר את המוחלשים ויחזק את בעלי ההון. שתי דוגמאות "מהחיים" לכך הן (א) אמריקה עם ממשלים יציבים אבל שתי המפלגות מוחזקות בביצים ע"י בעלי הון (ב) הרשויות המקומיות אצלנו – גם כן סוג של בחירות אזוריות, וגם כאן ראשי ערים יכולים להיות מאוד יציבים על כיסאם, גם בלי לשרת כראוי את רוב תושבי עירם ובייחוד את החלשים שבהם.

    עמית, מה שכתבת הוא ברור מאליו לאור הירידה הכוללת בהיקף הסובסידיה הממשלתית לתח"צ, וההתמקדות בסבסוד של חלשים כמו קשישים וזכאים (מדינת רווחה שאריתית).

    חסידי השוק החופשי יגידו לך שבתנאי תחרות תהיה התייעלות, המחירים ירדו והצורך בסבסוד יפחת.

    http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=504:pub-trn-il-a3&catid=7:pub-trn-il-c&Itemid=116

    ספציפית לטענתך הם יאמרו לך שקו ת"א-ראש פינה נשלט ע"י קואופרטיב אגד הלא יעיל, בעוד בקווים שנלקחו מאגד המחירים לק"מ זולים משמעותית. בטענה הזו יש מידה של אמת בעניין המחיר, אלא שיש גם חצי כוס ריקה גדולה מאוד – בחברות המתחרות באגד תנאי ההעסקה של הנהגים הם בהכללה גרועים בהרבה (ע"ע שביתת מטרודן).

    הפתרון לכן הוא לא רק דרישה להעמקת סובסידיה ממשלתית אלא חתירה להתאגדות כל עובדי התח"צ תחת מטרייה אחת ומאבק משותף על הסכם קיבוצי אחיד.

  6. עמית-ה :

    איתי
    מה שכייף במצב הנוכחי הוא תום תקופת התאוריה, עכשיו אפשר להסתכל על מחירי קווים עם יותר ממפעיל אחד.
    למשל ראש-פנה קריית שמונה, ראש-פנה צפת ועוד, בכולם המצב הרבה יותר יקר לק"מ.
    יש לך נתונים על המחירים בבאר-שבע?

  7. איתי :

    צריך לשאול את הבאר שבעים.

    מקרה "הפרטה" אחד שאני מכיר מהמילואים:

    ת"א-ב"ש (מטרופולין, הוצא מאגד) – 16.5 ש"ח לכיוון, מרחק כ-100 ק"מ.

    זאת לעומת:

    ת"א-ירושלים (אגד) 20 שח כיוון, כ-60 ק"מ.

    ב"ש-ירושלים (אגד) 32.5 שח לכיוון, כ-90 ק"מ.

    (מקור המידע – אתר אוטובוסים)

    המחיר לק"מ במטרופולין הוא כמעט מחצית מהמחיר לק"מ באגד!

    רק מעניין מה שכר העובדים ומה המצב הבטיחותי של הרכב…

  8. עמית-ה :

    טוב יחסית לדרומים אנחנו עשירים לכן אצלנו המחיר כפול, לא חשוב מי המפעיל.

  9. איתי :

    אתה השווית בין 2011 ל-1979 ואני השוויתי בין מפעילים. לכן יכולות להיות פה שתי תופעות במקביל:
    (א) מה שתיארת המחירים של תח"צ עלו ריאלית ללא תלות במפעיל (הסבר – הפחתת סובסידיה).
    (ב) המחיר של אגד גבוה יותר (הסבר ס"ד – שכר עובדים נמוך אצל המתחרים).

    אם אתה רוצה לשכנע את "נאנקי יוקר המחייה" להפסיק להוציא קווים מאגד יש לך פה אתגר הסברתי.

    רוב האנשים עדיין רואים את עצמם קודם כל כצרכנים, ואם יראו להם שהקווים שנלקחו מאגד זולים משמעותית, הם יתמכו בהמשך הוצאת קווים מאגד ("תחרות מורידה מחירים"), במקביל להעמקת הסבסוד.

  10. עמית-ה :

    איתי
    אני מסכים איתך.
    לכן אני מאיר את היוקר הכללי של הקווים, לעומת התקופה בה הם היו מסובסדים ומנוהלים ע"י המדינה.
    עלות קו ראש-פנה צפת בחברת קווים (מתחרה של אג"ד) 9.3 ש"ח ראש-פנה קריית שמונה 20.7 ש"ח בהשוואה ל- 2.3 ש"ח ו- 7 ש"ח לקריית שמונה.
    אני לא יודע מה קרה בתוך אגד אבל הם לא מתפקדים כקואופרטיב כבר הרבה זמן, לכן אני לא מצדד בהם לעומת אחרים.
    החברה היחידה שאני מתנגד לה ספציפית היא ויאוליה (קונקס) מדובר בתאגיד צרפתי מהגרועים בעולם.
    ראית את הסרט הזה – http://yes.walla.co.il/?w=/7802/1655811

  11. אבי ל. :

    לגבי שינוי השיטה הפוליטית

    איתי, אני לא מחפש שינויים יותר מידי גדולים. יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שזה ייצור תהליך הפוך. מציע: יותר חברי כנסת, אחוז חסימה יותר גבוה, רוה"מ מהמפלגה הגדולה, פחות שרים, שילוב של בחירה שמית של כמה מהמועמדים הפנימיים במפלגה שאתה בוחר, צמצום יכולת להפיל באי אמון. וזהו בגדול.
    עמית- אני לא אופטימי כמוך לגבי חוסר הרלוונטיות של שינוי שיטת הממשל.

  12. עמית-ה :

    אבי
    אחת השיטות המוצעות לישראל אזורית הייתה נהוגה בניו-זילנד שסבלה מהפכה ניאו-ליברלית בשנת 1984.

    http://redisbeautiful.blogspot.com/2004/05/blog-post.html
    http://www.haokets.org/2004/07/15/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/

    העם הניו-זילנדי שנבהל מצעדי הממשלה החדשה (ליבור) מיהר להחליף חזרה לשמרנים, שהחריפו את הבעיה.
    לבסוף אחרי עשור של התדרדרות כלכלית וחברתית הם שינו שיטת בחירות לכללית יחסית (דומה לקיימת עכשיו אצלנו) בתקווה ששיטת שתי המפלגות תשבר וכוחו של השלטון יוחלש.
    להזכירך על פי כל הידוע לנו בישראל יש קונצ/סנזוס אזרחי שרוצה מדינת רווחה.
    למרות זאת הממשלות שלנו שסובלות מעודף כוח והצטברות שעוות אזניים חריפה, מנהיגות כאן כבר שנים מדיניות הפוכה.

    מעבר לעובדה שהשלטון שלנו חזק מידי, לא מקובלת עלי ההנחה שאם אני לא קולע כדור לסל זה נובע מכך שמסגרת המשקפיים שלי אדומה.
    לכן אני נוטה לא לשנות שיטות אלה לחפש את התקלה ולתקן אותה ותהיה השיטה אשר תהיה.

  13. עמוס :

    העלאת מס הכנסה וביטוח לאומי על עבודה

    כותבי המסמך צריכים להבין שמס הכנסה שהוא 45 אחוזים ו16 אחוזי בטוח לאומי ללא הגבלת תיקרה מייצרים מיסוי של 61 אחוזים לא כולל מעמ. במילים אחרות זו שיטה להרוג כל יוזמה אמיתית לעבודה ועידוד של העלמות מס.

  14. עמית-ה :

    עמוס
    אתה מדבר על הכנסה מצטברת של מעל 40 אלף ש"ח, כלומר פי חמש מהשכר הממוצע במשק, זה נשמע לי סביר.
    בנוסף לזה יש לקחת בחשבון ש- 5% מתשלומי ביטוח לאומי הם מס בריאות, כלומר סה"כ המיסים על כל שקל מעל 40 אלף הוא 50% (ביטוח לאומי איננו מס הוא הפרשה לביטוח סוציאלי).
    מעבר לכל זה אין ספק שתהיה העלמת הכנסות, גם היום יש לא מעט מזה, זה נורמלי ואחוזי העלמת המס עולים עם ההכנסה.

    אני חושב שאולי תשאב עידוד מהמחשבה שעם העברת מלוא עלות סל הבריאות לתקציב המדינה עלותו תרד וכך גם המס.
    כמו כן אם נשנה את המדיניות ובמקום להוריד את מס הכנסה ב-1% כל שנה נרווח את מדרגות המס מס הכנסה + מס בריאות יגיעו ל-50% רק ברמות עוד יותר גבוהות.

    נתונים:

    http://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/default.aspx

    http://www.prisha.co.il/Article/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94-(%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99)-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

  15. ג'ו 64 :

    מה? זה כל מה שיש לכם בקנה?

    מה עם הפלרה ???????
    מע עם מבצע גאו הנדסה שחמק מעיני הציבור?????
    מה עם אלפי אנשים מסכנים שהמדינה מתעללת בהם כי צורכים צמחי מרפא!!!!!
    מה עם העובדה שכל מערכת החינוך פה מבוססת על שטיפת מוח?????

  16. ל רפי :

    "אורגיה" של סיסמאות

    קשה להאמין שמי שכותבי שורות אלה מאמינים שהם מקיימים דיון רצייני בנושאי החברה-כלכלה בישראל והשלכותיהם. אנסה להעיר מספר נקודות:
    לעמית (3);
    החלק הראשון של הסעיף הוא הדבר החשוב ביותר שנאמר בכל ההתיחסויות כאן, אבל הוא גם כמעט היחיד.
    אין אפשרות לא לעסוק בשיטת המימשל, משום שהיא תקבע בסופו של דבר מה ייעשה ומה לא ייעשה. שיטת המימשל מייצרת את הקואליציות ואלה מכתיבות לכל הממשלות סדרי עבודה ומימשל ובכללם סדרי עדיפויות סקטוריאליים. אם לא נשחרר את הממשלות מנטלים אלה, גם אם יהיה להן רצון טוב, הן לא תוכלנה להוציא לפועל רצון זה. תפקיד שיטת המימשל הוא לייצר רצון טוב, לשמר אותו וגם לאפשר לו להתגבר על שפע ההתנגדויות בהן יתקל בכל פעם שינסה לבצע מהלך שמשמעותו העדפת מציאות אחת על אחרת (להכריע בין אינטרסים מנוגדים).
    לעמית (4), ואיתי (5);
    עלות נסיעה בכלי רכב אינה מורכבת רק ממחיר הדלק ולעיתים מזומנות מחיר הדלק אפילו אינו מרכיב העלות העיקרי. אמורטיזציה על ההשקעה ברכב, תיקונים, ביטוחים, רשיונות, עלות שכר העובדים, עלויות אחרות, עלות ההון החוזר, סדרי בטיחות וביטחון ועוד ועוד, כולם יחד מרכיבים את ס"כ העלות להפעלת החברה. חלוקת כל העלויות האלה במספר הק"מ שמבצעת החברה ביחידת זמן (שנה, חודש או יום), נותן את העלות הכוללת ליחידת מרחק. לכך יש להוסיף גם רווח ופיתוח יכולות והוצאות שיווק ועוד, ועוד. התחשיב שלכם הוא פשטני עד כדי גיחוך.
    מובן גם שיש להתחשב בהבדלים בין קוים, תפוסה, קשיי דרך ושיקולים רבים נוספים. בחישוביה של חברה עיסקית או תשלובת מסחרית, עשויה להתקיים גם עלות צולבת, וגם היא תשפיע על מחיר הנסיעה ללקוח הסופי.
    בשל כל אלה וגם בשל העובדה שניצול אופטימלי של המשאבים מחייב התמקצעות בכל שטחי הביצוע, ושיקולים למשל מהסוג של: האם להקים מוסך לתחזוקת רכבי החברה או למסור אותם לתיקון במוסכים חיצוניים (מיקור חוץ או עבודת קבלן). שיקולים מסוג זה בין היתר מצביעים על הסיבה מדוע הממשלה אינה צריכה ואינה יכולה להיות מפעילה אקטיבית ואפקטיבית של תחבורה ציבורית. מאידך הקמת 1000 חברות ממשלתיות ויותר בכדי לצמצם את המכשלות הקודמות תהיה אסון אקולוגי שלצ אתיקה חברתית.
    לאיתי (5);
    מונופול בתחבורה הוא מונופול כמו בכל נושא אחר, בין אם הוא פרטי ובין אם ממשלתי (חברת חשמל והנמלים כדוגמה). צרה זו היא רק תוספת לכל הדברים עליהם הצבעתי קודם. לפיכך, אין זה רציני להניח שממשלה כלשהי תרצה לחזור ולנהל את כל הרעות החולות הללו.
    התאגדות עובדים היא רעיון יפה, שקיים גם כיום אך לא תמיד מוכיח את עצמו. ההתאגדות אינה מוכיחה את עצמה בין היתר משום שלא שיננה את הדברים שאמר עמית במשפט הראשון של תגובתו בסעיף 3. נותרת בעינה השאלה, כיצד מניעים את האיגודים המקצועיים לפעול כשליחי הציבור ולא כשליחי עצמם וכממונים על שולחיהם?!
    הסכם קיבוצי אחיד איננו אפשרי. לכל ענף, לכל מגזר ולכל חברה עיסקית תנאי שוק אופיניים. קיומה של החברה אינו אפשרי אם מנסים לנהל אותה בניגוד למשפטי הקיום של התחום העיסקי שבמסגרתו היא מתפקדת. כך בישראל, ועוד יותר כך בשוק הבינלאומי. חוקי "כלים שלובים" טובים בפיסיקה, לא בכלכלה, במסחר ובתעשיה.
    עמית ואיתי 6, 7, 8, 9 – נכללים באמור לעיל.
    לאבי ל.(11);
    המציאות הפוליטית מכתיבה את מספר השרים, וכשצריך, ראינו כבר שמשנים גם את החוקים… . אם הממשלה (או הקמת ממשלה) יהיו תלויות קואליציה, לא יעזור בי"ד. בכל מקרה, מספר השרים אינו הבעיה הקשה ביותר וגם לא היקרה ביותר. בעיה חמורה הרבה יותר היא מיהם השרים, מה סמכויותיהם, מה יכולתם לתפקד, מה יוצר אצלם את המודעות והמוטיבציה לשרת את הציבור ובאיזו מידה סמכויותיהם מאפשרות זאת. המצב הקיים הוא בפרוש קטסטרופה ולכן שינויו מהווה חלק יסודי בכל רוויזיה של מצב המשק ושל יחסי-מדינה-חברה-כלכלה.
    לאבי (12);
    אינך צודק בעניין הקונצנזוס "הרוצה מדינת רווחה", משום שאף אחד לא הציג לציבור בדור האחרון הצעה כזו ולא העמיד אותו על מלוא המשמעויות והמחיר שיצטרך לשלם בעבור הליכה בכיוון זה. הוותיקים יותר זוכרים את עידן מדינת הרווחה של שלושים שנות העצמאות הראשונות, והם בוודאי יברחו כמו מאש מכל רעיון לחזור לנסיון כושל זה, או אפילו למשהו דומה לו.
    לעמית (14);
    החשבון שלך הוא חשבון חסר. המס שמשלם כיום הישראלי במעמד הבינוני, מגיע קרוב ל-70% מההכנסה הפנויה, אם כוללים בו גם ביטוח לאומי, מס בריאות וגם מסים עקיפים נספים וגם מע"מ, אגרות שונות, ארנונה וגם ביטוחי חובה לרבות פנסיה, ביטוחי בריאות משלימים וגם תשלומים על תרופות, תשלומי חובה לבי"ס וגם בלו על הדלק, מכס על רכב ומוצרי צריכה נוספים, מסי רכוש ועוד ועוד. מכנים מיסים אלו בשמות שונים אבל הם תשלומי חובה ולכן הם מס! גם כשמדברים על שכר של 40 אלף ש"ח, עדיין צריך לברר במה מדובר האם זהו שכר לצורכי פנסיה או שכר הכולל שעות נוספות, הפרשות סוציאליות שונות, תנאים נילווים (רכב ,טל' וכו') ועוד.
    כמה אנשים משתכרים שכר ממוצע במשק או גבוה ממנו?!
    השאלה האמיתית אינה מהו המס השולי, אלא איזה חלק מההכנסה כפוף לניכוי עפ"י 3- 4 מדרגות המס הגבוהות ומה בסופו של דבר תהיה ההכנסה הפנויה של העובד לאחר כל ה"קיזוזים". להערכתי, פחות מ- 30% משכרו ברוטו! זה אינו סביר בעליל. מאידך, ככל שנעלה את דרגת השכר שעליה יחול המס הגבוה בכדי להותיר בידי העובדים הכנסה פנויה סבירה יותר, יהיה ערך המס שתגבה המדינה נמוך יותר ויכולתה לעשות עצמה "לדוד העשיר מאמריקה" (לממן את כל העולם ובני דודו) נמוכה יותר.
    לסכום: נדמה לי שאינכם בונים את מסקנת הדיון מתוך נתונים ועובדות ראליות, אלא מתאימים את דוגמיות החישובים לאידאיה – ראלית או בלתי ריאלית – שאיתה אתם באים לדיון. בלשון המעטה: זה אינו קונסטרוקטיבי!

  17. עמית-ה :

    רפי
    אתה טועה.

  18. דורון טל :

    הטעית הציבור

    כאחד מנציגי מאהל כרמיאל אני נדהם לראות באתר זה דיווח הנחזה להיות הסכמת כל המאהלים על מסמך דרישות.

    לא היו דברים מעולם!

    כנ"ל נדהמתי לראות באתר http://www.drishot.org.il/ כי מדווח שם שמאהל כרמיאל הסכים למסמך הדרישות שהם מציגים.

    לא היו דברים מעולם!

    כתבתי להם בדף צור קשר, כדלקמן:
    באתרכם הנכם כותבים כי מאהל כרמיאל הסכים למסמך הדרישות.
    כנציג מאהל כרמיאל לא ידוע לי על הסכמה של מאהל כרמיאל שמעולם לא ראיתי ולא קראתי. אודה לכם אם תודיעוני בדוא"ל, מי מסר לכם שבמאהל כרמיאל הסכימו על מסמך הדרישות?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.