חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים – לדרוש צו להרחבת "עוז לתמורה"

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 25.08.11 1:55

עם כל הביקורת על "עוז לתמורה" עדיין מצב המורים שההסכם יחול עליהם עדיף על זה של מורים רבים המועסקים במסגרות שההסכם לא חל עליהן,  יש צורך להרחיב את ההסכם בצו ולהחיל אותו גם על אותם מורים.   יש מקום לתקווה שהרחבה זו תחסל רעות נוספות בהעסקת "העדה המחנכת"
מאת: דליה בלומנפלד

בשנים האחרונות הולכים ומשתנים דפוסי ההעסקה של המורים. לצד העסקה ישירה ותקנית של מורים ניתן למצוא באותם בתי ספר מורים המועסקים בדרך של 'העסקה עקיפה' באמצעות גופים מתווכים, כמו עמותות הורים, חברות כוח אדם ועמותות חינוך, המעסיקים מורים בשכר לשעה, ללא זכות לקביעות, ובתנאים סוציאליים נחותים.

בימים אלה נוצרה הזדמנות לתיקון מעמד עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי: ניתן לדרוש להעסיק את המורים בהעסקה תקנית. זאת על ידי החלת ההסכם הקיבוצי "עוז לתמורה" על כלל עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי באמצעות החלת צו הרחבה המתאפשר מכוח הסכם זה.

צו הרחבה הוא צו שבאמצעותו יכולה הממשלה להרחיב הסכם עבודה שנחתם בין שני צדדים על עובדים נוספים מאותו תחום. סעיף 63 בהסכם "עוז לתמורה" קובע כי : "מוסכם על הצדדים, כי ארגון המורים יפנה לשר התמ"ת בבקשה להוציא צו הרחבה אשר ירחיב הוראות הסכם זה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים על מעסיקים נוספים של עובדי הוראה בחטיבות העליונות."

הסכם "עוז לתמורה" נחתם  בין ארגון המורים לבין הרשויות המקומיות שהן האחראיות לחינוך בתחום שיפוטן, אך יש בתחומי הרשויות המקומיות גם העסקה לא ישירה. לצד עובדי ההוראה המועסקים ישירות ע"י הרשויות המקומיות יש גם כאלה המועסקים ברשתות, בעמותות, בחברות למיניהן ובקרנות. על ארגון המורים לפנות לשר התמ"ת ולציין את שמות המעסיקים (בעלויות, חברות, עמותות) שעליהם יוחל צו ההרחבה. על שר התמ"ת להסכים לזהות המעסיקים שעליהם יוחל הצו. ללא צו כזה, לא יוחל ההסכם על המורים.

לגבי מורים המועסקים ישירות על-ידי בעלויות ורשתות יינתן צו הרחבה, אם יתבקש, ללא עוררין. הבעיה היא עם מורים המועסקים בחינוך העל-יסודי באמצעות גופים מתווכים. סביר, שיהיו כאלה המעוניינים להשאיר את תנאי העסקתם המקפחים כמות שהם. החלת הסכם עוז לתמורה בחינוך העל-יסודי יכולה להיות הזדמנות לתקן את מצב עובדי ההוראה המקופחים, ולדרוש צו הרחבה הכולל גם אותם.

על מחאת המאהלים ועל צוותי המומחים שהוקמו לפנות לשר התמ"ת ולוועדת טרכטנברג בתביעה להחיל את  צו ההרחבה לגבי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי, כולל עובדי ההוראה המועסקים בתנאי העסקה מקפחים באמצעות גופים מתווכים, ולא רק על אלה המועסקים באופן ישיר ותקני. דרישה כזאת תפתח אפשרות למועסקים המקופחים להיכנס לתנאי העסקה תקניים.

יש מקום לתקווה שחלק מהמעסיקים המקפחים – אם וכאשר יוחל עליהם צו הרחבה – ימצאו שה"עסק" שוב אינו כדאי להם והם יפרשו מהעסקת מורים לצרכי רווח.  גם עמותות הבנויות על העסקה מקפחת שתידרשנה לתשלום על-פי ההסכם הקיבוצי "עוז לתמורה"  תגלינה שאין להן אמצעים להמשיך בהעסקה המקפחת והן תחדלנה, מה שיביא להעסקה ישירה או באמצעות הרשתות הראשיות.

יש לדרוש צו הרחבה כזה על כל הבעלויות המעסיקות מורים בחינוך העל-יסודי: רשתות כמו  אורט, עמל, אמי"ת (חינוך ממלכתי דתי), עתיד (בתי ספר מקצועיים, טכנולוגיים, וגם במגזר הלא יהודי), עמותות כמו זו המנהלת את ביה"ס הדמוקרטי בחדרה, או האגודה לקידום החינוך שלה בתי-ספר בירושלים, רשת ברנקו וייס הידועה בהעסקת מורים בשכר לשעה, רשת קרן רש"י שעתידה לנהל בתי-ספר בפריפריה בשנה הבאה. וכך גם, לגבי כל מעסיקי עובדי ההוראה במערכת העל-יסודית.

יש לדרוש להחיל את צו ההרחבה על עובדי הוראה על-יסודיים המועסקים בפרויקטים ובתוכניות של נוער בסיכון כמו מורי היל"ה, במכינות קדם אקדמיות, באולפנים, בהוראת מבוגרים, במחצית השלישית. בחלקיות משרה בתנאי הסכם עוז לתמורה.

כמו כן, יש לדרוש החלת צו הרחבה גם על  עובדים במשרד החינוך, שנדרשים מהם כישורי הוראה, אך מועסקים היום בשכר לשעה על ידי חברת מרמנת. אם כישוריהם הקנו להם את העבודה במשרד החינוך, אין זה מוצדק להעסיקם בתנאים מקפחים. יש לדרוש להחיל עליהם את צו ההרחבה, ולעבור להעסיקם בחלקיות משרה, בתנאי הסכם עוז לתמורה.

דני בר גיורא, מנהל מינהל חינוך ירושלים, הבטיח שבשנת הלימודים הקרובה, מורים המועסקים באמצעות אגודת רנה קאסין בירושלים, יועברו להעסקה ישירה על ידי עיריית ירושלים. על מאהלי המחאה לדאוג שיקיים את הבטחתו, ולדרוש זאת גם מעיריית תל-אביב המעסיקה מורים באמצעות חברת יובל חינוך בע"מ. גם עיריית תל-אביב צריכה להקפיד על העסקה ישירה במקום באמצעות חברות מתווכות.

שר החינוך וממשלת ישראל מצהירים חזור והצהר כי החינוך בראש מעייניהם והם שואפים לשפר את מצבו. אם הם באמת מתכוונים לכך, עליהם לתקן את הקלקול בתנאי ההעסקה של עובדי-ההוראה, ולאפשר להם חיים בכבוד כדי שיוכלו להתפנות לעבודת ההוראה, במקום לרדוף אחר הפרנסה.

החלת צו הרחבה בהסכם עוז לתמורה על כל עובדי-ההוראה העל-יסודיים היא הדרך לחזור ולהעסיק ישירות מורים באופן תקני לחזור למצב בו יש מעמד אחד של עובדי הוראה, ולא מעמדות שונים. העסקה תקנית וראויה של המורים, כדאי לזכור, תשפר את מצב החינוך.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

21 תגובות

  1. איתי :

    מי שהיה צריך לדאוג לכל המורים שמועסקים בצורה עקיפה ע"י עמותות וחברות בע"מ אלו שני ארגוני המורים, והם לא עשו זאת. מדובר בהזנחה כרונית שנמשכה שנים רבות, בדומה להזנחת עובדי הקבלן ע"י ההסתדרות וועדי דור א' בחברות הגדולות ("זהב לבן עבודה שחורה"). בעניין זה אין הבדל בין רן ארז ווסרמן לעופר עיני.

    לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי אין לארגון המורים שום מנוף לחץ מול האוצר והרשויות המקומיות, כי הוא הסכים לשביתת נשק של מספר שנים. זה כמובן אומר שבחטיבות יהיה אופק ולא עוז, למרות קולו האופטימי של ארז בתשדירי הרדיו (מה עדיף לחט"ב אופק או עוז? לא יודע).

    לעומת זאת, דווקא בקרב הפעילים במחאת האוהלים יש הרבה מאוד ביקורת על אופק חדש ועל עוז לתמורה, רפורמות עם תוספת שכר אבל גם עם סממנים ניאוליברליים לא מעטים בסגנון דברת.

    על כן אי אפשר לצפות מאמנון רבינוביץ', לילי בן עמי יובל סרי וחבריהם המועסקים ברנה קסין מצד אחד להפגין ולמחות נגד הדברים הרעים והאיומים בעוז לתמורה ובאופק ומצד שני להפגין בעד זה שיכניסו אותם לעוז לתמורה ולאופק [האופק רלוונטית פה כי חלק גדול מההעסקה העקיפה שהוזכרה במאמר היא ביסודי ובחט"ב].

    הרי אילו הם היו היום עובדי עיריית ירושלים כפי שהם דורשים, מן הסתם הם היו מסרבים עקרונית לחתום על הצטרפות לרפורמה.

  2. שושי פולטין :

    אני חושבת שהדרישה צריכה להיות העסקה ישירה של מורים, שלא כעובדי קבלן.
    לגבי רשתות אורט עמ"ל ואחרים – האם לדעתך הם לא נכללים בעוז לתמורה?
    נדמה לי שאת טועה. עד כמה שידוע לי אורט לפחות, כן.

  3. זיו :

    אני יודע לפחות על בית ספר אורט אחד שנכנס שנה הבאה לעוז לתמורה באופן מלא. ( לא לפעימה ראשונה).

  4. לילי בן עמי :

    לארגון המורים יש אחריות מלאה

    מסכימה עם איתי – לארגון המורים יש אחריות מלאה על הכללת כל המורות/ים להסכם. רן ארז כשל בכך שלא עשה זאת.
    חמורה עוד יותר העובדה שהוא הכשיר את השרץ (של העסקה לא ישירה / העסקה שאיננה כפופה להסכמים הקיבוציים) בצורת הסכמתו להכניס את ההפרטה שחור על גבי לבן ב"עוז לתמורה" באמצעות הסעיף המתיר להעסיק מורות/ים בחוזים אישיים שאינם כפופים להסכמים הקיבוציים וללא בטחון תעסוקתי.

    לגבי אורט ועמל- זוהי העסקה ישירה. אורט ועמל אינם גופים מתווכים אלא מוגדרים כ"בעלויות". רשתות אלו מקבלות את הכספים ישירות ממשרד החינוך וללא תיווך. מנגד יש לנו גופים כמו רנה קסין, יובל חינוך ועתיד שהכסף שלהן מגיע קודם כל ממשרד החינוך, משם לעירייה או לרשות המקומית ומשם לאותו גוף מתווך. בדיוק כמו חברת כוח אדם (ועל כן כמעט תמיד מדובר גם בהעסקה פוגענית). עוד ניתן לקרוא בטור שכתבתי כאן
    http://www.blacklabor.org/?p=28379

  5. לילי בן עמי :

    רן ארז: שכחתי את מורות חטה"ב. סולחות לי, נכון?

    במילים מכובסות רן ארז מודה שבהסכם של עוז לתמורה שנחתם בשבוע שעבר (אחרי שנים של דיבורים) הוא שכח את מורות חטיבות הביניים והותיר אותן לאנחות.
    http://www.irgun-hamorim.org.il/Content.aspx?atc=55

    אצלנו בבה"ס זיו – בה"ס הוא שש שנתי (מכיתה ז ועד יב). כל המורות המלמדות רק בחטה"ב ואינן עובדות תחת אופק חדש (כשישים מורות) למעשה יעבדו ללא רפורמה!!! לא תחת אופק חדש ולא תחת עוז לתמורה.

    מה התשובה של רן ארז לאותן אלפי מורות? חכו בסבלנות עוד כמה שנים. בעבורכן נעשה רפורמה נפרדת.

    הס מלהזכיר שגם את האלפיים שח מההסכם של עופר עיני הן לא יזכו לראות בקרוב (כאשר עמיתותיהן תחת אופק חדש קיבלו את הכסף כבר בדצמבר 2010 ואילו עמיתותיהן שיכנסו לעוז לתמורה אמורות לקבל את הכסף בחודש הקרוב, ע"פ ההסכם).

  6. זיו :

    לילי, שאלה:

    בלי קשר למורות שעובדות איתך ומקופחות ללא ספק בתנאי עבודה פוגעניים, האם את וחברותיך בעד הרפורמה או נגדן כרפורמה?
    (ורק אל תעני לי שזה עדיף על המצב הקיים שלכן).

  7. איתי :

    האבחנה של לילי חשובה, ויותר מכך.

    יש מורי העסקה ישירה חברי ארגון, מורי העסקה עקיפה שאינם חברי ארגון (קרב/מרמנת, הילה וכו) אבל המצב הגרוע מכולם הוא של מורי רנה קסין – גם משלמים דמי חבר לארגון וגם לא נלחמו עבורם במשך שנים, עד שקמו ועשו בעצמם. כאשר ארז מחויב לא לשבות במשך כמה שנים, אין מה לתלות בו את התקוות.

    הפתרון האסטרטגי היחיד שאני רואה הוא לאחד את שני ארגוני המורים לארגון גג אחד, שיכלול את כל עובדי ההוראה ומערכת החינוך.

  8. לילי בן עמי :

    תשובה כנה לזיו

    זיו, מוקדם בעבורי להציג בפניך עכשיו נייר עמדה מגובש על הרפורמה הזו שהושקה לפני ימים בודדים.

    עם זאת, כן אומר שאני בעד רפורמה. מערכת החינוך בגסיסה ודרושה רפורמה מקיפה.
    עוז לתמורה היא הסכם שכר. הרפורמה הדרושה צריכה להיות רחבה הרבה הרבה יותר. היא צריכה להיות גם רפורמה פדגוגית (כיתות קטנות; שינוי שיטת הציוני והבגרויות- הרי במקום אמצעי, הציונים הם מטרה וזה מעוות), רפורמה מבנית (כיתות מקצוע- למשל כיתת גיאוגרפיה עם גלובוס ומפות וכו', קמפוסי-חינוך שחולקים תשתיות כגון מגרשי ספורט- במקום מאות בת"ס בעיר אחת, חדרי ישיבות ופינות עבודה אישיות ומאובזרות למורות), רפורמה ארגונית (חיסול מנגנוני הפיקוח הכפולים, השוק הפרוץ של ספרי הלימוד), רפורמה חברתית (בה"ס ככלי לצמצום פערים, העסקה ישירה של כוח ההוראה, אחריות המדינה על התכנים בכל בתה"ס המסובסדים, צמצום דראסטי של כספי הורים) ועוד ועוד ועוד.

    יתר על כן, בעוז לתמורה יש בעיות נקודתיות כגון ההיתר להעסיק מורות/ים בחוזים אישיים וההתעלמות מכל אלפי המורות המועסקות ע"י גופים מתווכים.

    על אף המורכבות שתיארתי כאן, לא אתחמק מהבעת עמדתי ואשיב לשאלתך: על אף פגמיה, אני בעד הצטרפות לרפורמה. אני אוחזת בעמדה זו מכיוון שהמצב החינוך הנוכחי הוא כל-כך קשה וחמור ואילו הרפורמה בהחלט פותרת לא מעט בעיות (העלאת השכר, מסלולי קידום, הכרה בשעות שעד היום היו בחינם, סבסוד מעונות היום ועוד).

  9. שושי פולטין :

    בין בתי הספר שאמורים להכנס: אורט, עמל אמית

    בלאגן בתיכונים….
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4114060,00.html
    בין בתי הספר המועמדים ליישום המתווה: גמנסיה הרצליה תל-אביב, תיכון חדש רמת-גן, תיכון חדש הרצליה, תיכון "עמל" צפת, תיכון "עמל" לקייה, הרב תחומי 'עמל' "כעביה טרבאש",
    מקיף א' אשדוד, מקיף ד' אשדוד, מקיף ה' אשדוד, אורט מעלה אדומים, אורט רמת יוסף בת-ים, אורט רמת הבונים בת-ים, תיכון בן צבי בקריית אונו, תיכון 'הנרי רונסון' אשקלון, תיכון ביר אלמקסור, תיכון 'גרוס' קריית גת, אורט אפרודיטה אשקלון, אורט בנימינה, אורט מעלות, אופלנא 'אמית" בבאר שבע ו'אמית דביר' בבית שמש.

  10. דליה :

    הרעיון המרכזי - על המפגינים לדרוש העסקה תקנית לכל המורים בכל מסגרות ההוראה

    התגובות למאמר מעידות על אי הבנתו.
    המאמר בא להציע דרך פעולה למחאת האוהלים
    המאמר אינו בא לשכנע להצטרף לעוז לתמורה
    ארגון המורים בתפקידו כאיגוד מקצועי צריך לדאוג להעסקה תקנית של חבריו
    הממשלה בהצהרותיה לשיפור החינוך צריכה להעניק העסקה תקנית למורים.
    האם המטרה הזו היא רק בגדר הצהרה או אמת?
    אם הממשלה באמת רוצה לשפר את החינוך, עליה לדאוג לתנאי העסקה תקניים של המורים.
    היא יכולה לעשות זאת באמצעות צו ההרחבה בעוז לתמורה (סעיף 63), ולהכליל את המורים בכל מסגרות ההעסקה בהסכם זה. אם תעשה זאת, נאמין לה.
    על המוחים והמפגינים לבוא בדרישה כזו אל הממשלה ואל ארגון המורים.
    ארגון המורים צריך לפנות אל שר התמ"ת, ולבקש ממנו להכליל בהסכם מעסיקים נוספים לרשויות המקומיות.
    אם ארגון המורים באמת דואג לכל חבריו, עליו לבקש הכללת כל סוגי המעסיקים בכל צורות העסקה של חבריו . למשל, במכינות, שם ההעסקה היא בשכר לשעה.
    אם הארגון יבקש זאת, ואם שר התמ"ת יסכים לכך, נאמין להם.
    המאמר בא להציע לבוא בדרישה לצדדים להסכם, דרישה שתבדוק אם הם באמת יעשו בהתאם למה שהם מצהירים.
    ההסכם הוא משפטי, ונחתם בין נציגי השלטון המקומי ובין ארגון המורים. רק בתי ספר בבעלות הרשויות המקומיות הם צד בהסכם. רשתות אורט, עמל, וכו' אינן צד. הן יהיו צד רק לאחר צו ההרחבה שיוחל עליהן. ברור שבתי ספר של אורט, למשל, ייכללו בעוז לתמורה, אבל רק לאחר החלת צו ההרחבה על רשת אורט. הבעיה היא אם מורי המכינות הקדם אקדמיות ייכללו בצו הרחבה זה. על המוחים והמפגינים לדרוש זאת לגביהם, ולגבי מעסיקים אחרים כדי שהמורים הללו יועברו להעסקה תקנית.

  11. זיו :

    ללילי בן עמי.

    תודה על התגובה המפורטת, אך לא כל כך הבנתי אותה לצערי.

    כל התגובה את מסבירה באריכות מדוע זה לא רפורמה אלא הסכם שכר במקרה הטוב ובסוף את מציינת שאת בעד הרפורמה. (??)

    בכל מיקרה, לעניות דעתי את לא כל כך מבינה את משמעות ההסכם (קידום בדרגות??? מדובר על 2% במקרה הטוב מהשכר המשולב בלי תוספת רפורמה – בקייצר, כאחוז בנטו, ויש עוד סעיפים שלא זה המקום להיכנס אליהם).

    אם היית אומרת לי שזה עדיף מאשר להישאר עובד קבלן – לא היה לי שום וויכוח איתך.

    בכל מיקרה, מזמין אותך ואת כולם לקרוא את סדרת המאמרים הבאה:
    http://kaye7.school.org.il/koren/d_-_harpormot_aopk_hdsh_veeoz_ltmora.pdf

  12. איתי :

    דליה,

    כמורה במכינה ועמית הוראה אני יכול להגיד לך שאף אחד במכינות הקד"א בחיים לא ירצה להיות מועסק כמו מורה בתיכון לא לפני הרפורמה ולא אחריה, היעד המועדף הוא הפיכתם של מורי המכינות לעמיתי הוראה.

    זאת מהסיבה הפשוטה שמשרה שלמה של הוראה באקדמיה נחשבת 10 ש"ש פרונטליות פלוס 17.5 תומכות הוראה (כמובן ללא חובת נוכחות במקום העבודה)

    http://moach.huji.ac.il/employment/rights/hours/

    המנדט של ארגון המורים הוא מורי על יסודי ומכללות, ויש מריבה עם ההסתדרות על החטיבות (כמה שאני יודע הרוב הם חברי הסתדרות המורים). לעומת זאת מורי המכינות הם קהל יעד רלוונטי לארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות, וזה מהלך שכבר מתקיים.

    לעניין הטענה לאי הבנת המאמר, שימי לב לכותרת שניתנה לו, לא ע"י המגיבים אלא ע"י העורך.

    אני חושב שהעול המוטל על כתפיהם גדול מדי גם כך (גם לארגן מחאה המונית וגם לגבש אלטרנטיבה למדיניות הממשלה) לצפות מהם לפנות גם לארגון המורים זה מוגזם.

    עם זאת, היה ראוי שהדרישה להעסקה ישירה תהיה חלק ממסמך הדרישות, וזה מוזר לי שאיני מוצא אותה שם לאור המעורבות העמוקה של אמנון רבינוביץ' לילי בן עמי ואחרים במאבק.

    שימי לב כי הדרישה להעסקה ישירה היא מחמירה יותר מהדרישה להעסקה בתנאים שווים, וזה מה שצריך לדרוש.

    צו הרחבה לעוז לתמורה למורי רנה קסין" אומר שהם גם יועסקו בתנאי דור ב' של עוז לתמורה תחת מכבש השכר הדיפרנציאלי, וגם ימשיכו לגנוב להם את הפנסיה כל חודש כדי לממן את חובות העמותה.

  13. דליה :

    איתי
    אני מדברת כמורה לשעבר במכינה, יש הרבה מורים שהם מורים בעל יסודיים, והיו שמחים לעבוד בהעסקה ישירה. צריך לפתוח להם אופציה זו, ומורה שמעדיף לא להצטרף, לא יצטרף.
    אבל זו הייתה דוגמא בלבד. הרי יש מורים באולפנים, בהוראת מבוגרים, מורים המלמדים נוער בסיכון, מורי מחצית שלישית ועוד. זכותם של מורים אלה לתנאי העסקה הוגנים. וחובה על מחאת המאהלים לדרוש זאת לגביהם.
    ומה אתה יודע על המנדט שניתן? יש סעיף צו הרחבה. הוא מאפשר משפטית לבקש להכליל מורים, המלמדים במסגרות שונות, מדוע לא לדרוש זאת?
    המענה לדרישה זו ישמש אבן בוחן להצהרות הממשלה על חשיבות החינוך והצורך לשיפורו, ומבחן לארגון המורים, אם הוא באמת דואג למגר את תופעת ההעסקה העקיפה למוריו.

  14. דליה :

    חברת מרמנת מספקת עובדים למשרד החינוך בשיטת מיקור חוץ שהיא צורת העסקה פוגענית. הנה הרשימה שמרמנת מפרסמת באתרה http://www.marmanet.co.il/Client.aspx . מן הראוי שכל העובדים הללו בעלי כישורי הוראה ותעודת הוראה, יועסקו ישירות על ידי משרד החינוך, ולא בעקיפין על ידי מרמנת
    משרד החינוך
    ¾ מינהל למדע ולטכנולוגיה
    ¾ אגף לחינוך יסודי
    ¾ אגף שח"ר
    ¾ אגף לחינוך מבוגרים
    ¾ המינהל להכשרה ולהשתלמויות
    ¾ מינהל חברה ונוער
    ¾ מינהל לתקשוב ומערכות מידע
    ¾ אגף הבחינות
    ¾ גף לחינוך פנימייתי
    ¾ גף ביטחון
    ¾ לשכת המדען הראשי
    ¾ אגף לארגון לימודים
    ¾ גף קליטת עלייה
    ¾ גף לניסויים וליזמות חינוכית במזכירות פדגוגית
    ¾ מינהל לכ"א בהוראה תיאום ובקרה
    ¾ מינהל הפיתוח

  15. דליה :

    יש להציג דרישה זו לגבי מרמנת מן הממשלה וממשרד התמ"ת, וכן מארגון המורים.
    סירוב הממשלה לדרישה זו ילמד שאינה מעוניינת לתקן את תנאי ההעסקה הפוגענית בסקטור החינוך. העסקה פוגענית מובילה לחינוך גרוע. מצב החינוך לא יכול להשתפר כשצורות העסקה פוגעניות נמשכות ומחבלות באיכות העבודה של עובדי החינוך.

  16. איתי :

    ראשית, אני לא יודע באיזו מכינה לימדת, אבל במכינה שבה אני מלמד בעברית, כולם מועסקים בהעסקה ישירה ומקבלים תלוש מהאוניברסיטה, כך שזה בכלל לא קשור לעניין. ככל הידוע לי גם מורי מכינות במכללות ובאוניברסיטת ב"ג מועסקים בצורה ישירה.

    הבעיה בעברית אינה של העסקה עקיפה אלא של דור א' (סגל בכיר ומסלול מקביל עם קביעות) ודור ב' (עובדים לפי שעות, העסקה זמנית ללא רצף שכר). אלה ואלה מקבלים תלוש של האוניב' העברית.

    הפתרון ההגיוני והנכון מבחינת חיזוק כוחם של העובדים הוא לאגד אותם ביחד עם ארגוני הסגל הזוטר ולתת להם מעמד של עמיתי הוראה (לשעבר מורים מן החוץ), ולדבר הזה כבר חותרים בשטח. מכיוון שעמיתי ההוראה תופסים נפח גדל והולך בהוראה באוניברסיטאות, יש להם "אצבע על השלטר" מול ור"ה וזה חשוב מאוד מבחינת יכולת המיקוח של מורי המכינות.

    לעומת זאת, אם יחברו את מצב מורי המכינות למצב מורי העל יסודי, הגדרת המשרה שלהם תעלה מ-10 שעות פרונטליות במוסד ל-24 פרונטליות פלוס 16 שהייה. אין בכלל טעם לאפשר פה בחירה חופשית משום שאף מורה שפוי לא יבחר בזה, מה גם שמערכות ארגוניות מאוד לא אוהבות לאפשר לעובדים שלהן לבחור את תנאי ההעסקה שלהם מתוך תפריט ולכן זה בחיים לא יעבור.

    דבר נוסף, טעיתי בביקורת שלי על דרישות מחאת האוהלים, כי חיפשתי את ההעסקה הישירה רק בסעיף החינוך.

    הדרישה להעסקה ישירה במגזר הציבורי שלא ע"י קבלנים וספקי שירותים (= להעיף את המרמנתים לכל הרוחות) כבר מופיעה בסעיף 5.2 במסמך הדרישות המלא של מחאת האוהלים. רק חבל שלא הדגישו במפורש בפרק הזה או בפרק החינוך את עניין *העמותות* כספקי שירותים, כמו רנה קסין או עמותות בתחום הרווחה.

    בעצם, כל מה שאמרת בצדק על תנאי העסקה ישירה הוגנים למורי מחצית שלישית, נוער בסיכון וכו' מצויים באותו סעיף 5.2.

  17. ערן אסקרי :

    המורים ששייכים לעמותת רנה קסין ודומיהם צריכים, לדעתי, לשקול בשלב ראשון להפסיק לשלם דמי חבר לארגון המורים. אני מועסק ישירות על ידי משה"ח (לא משתייך לאופק או לעוז וככה זה אמור להיות גם בשנתיים הקרובות, לפחות. ואני לא יודע אם זה לא עדיף ככה…) ואני שוקל בעצמי לעשות את זה כאקט מחאתי. אם תהיה כמות גדולה של עוזבי ארגון המורים יכולה להיות לזה השפעה.
    http://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=191867580879168&id=175083345890925&notif_t=feed_comment

    ערן

  18. איתי :

    לעזוב את הארגון היציג שלך בגלל אכזבה מהסכם זה צעד מאוד מאוד חמור וקיצוני ואני לא בטוח שזה כדאי.

    כדי להבין מהדוגמה של הרופאים ששוקלים לפרוש והעו"סים שלא פרשו (אבל קוראים לבחירות חדשות באיגוד) מי עשה בשכל ומי שגה בצורה טראגית ייקח לנו זמן.

    מלבד זאת אני חושב שנטישת ארגון בלי להיות מאוגד בשום מקום זו שגיאה חמורה, לא רק בהקשר של הגנה עליך באופן אישי אלא בהפחתת אחוז העובדים המאוגדים במשק.

    אם הגעת למסקנה סופית שאתה נפרד לשלום מארגון המורים, עדיפה התפקדות להסתדרות המורים או לכוח לעובדים.

  19. רביב נאוה :

    מה פתאום כוח-לעובדים?

    איזה טעם יש בהתפקדות של בן אדם בודד לארגון לא יציג (ושגם לא יהיה יציג אף-פעם).

    אם כלל המורים בחברה עירונית מסוימת (כמו רנה קאסן) יצטרפו לכ"ל וידרשו להכיר בהם כיחידת מיקוח נפרדת זה יכול להיות מהלך נכון אבל בשביל זה צריך לגרום לעזיבה כללית של הארגון, דבר שלא נראה לי שיקרה.

  20. איתי :

    רביב אתה צודק,

    לעבור מארגון המורים לכוח לעובדים לבד זה לא הגיוני. לעבור להסתדרות המורים לבד זה הגיוני.

    עם זאת, אני לא ממליץ על זה, כי כרגע בהסתדרות המורים יש בדיוק אותן מחלות של התכופפות בפני האוצר והתנהלות אנטי דמוקרטית כמו בארגון. לכן ברור שתהיה משמעות גדולה למהלך רק אם תבוא קבוצה כבלוק ותגיד "אנחנו שוקלים להצטרף להסתדרות אבל תתחייבו לטפל בבעיות שלנו".

    לעבור מארגון המורים לכוח לעובדים זה הגיוני רק אם זה נעשה קבוצתית.

    ידוע לי שהדבר הזה בהחלט נשקל ע"י עובדי רנה קסין, שכבר מחוזרים ע"י יותר מארגון עובדים אחד (וזאת בנוסף לארגון המורים שהפנה להם את הגב בצורה כרונית).

  21. ערן אסקרי :

    התחושה שלי היא שלא רק שאני משלם לחינם (על מתנת חג של 400 ש' ועל ירחון חסר ערך אני מוכן לוותר), הארגון לא ממש מייצג את האינטרסים שלי, מסתיר ממני דברים ופועל מאחורי גבי ועכשיו גם הקמפיין הזה שאני לא יודע מי מממן (משרד החינוך או הארגון) אבל בכל מיקרה זה כנראה כסף שיכול היה ללכת לדברים הרבה יותר מועילים. במצב כזה מה הטעם להמשיך להיות חבר ארגון?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.