חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים על הרס המעמד הבינוני בארה"ב ובישראל

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 25.08.11 1:55

"אפקט החילחול" –  Trickle down effect – הוא השקר הגדול של השינויים הגדולים שעברו כלכלת ארה"ב בתקופת רייגן וכלכלת ישראל ב"בלימת האינפלציה" ב-1985.  שם וכאן השינויים גרמו להרס המעמד הבינוני
מאת: אמנון פורטוגלי – המכללה החברתית כלכלית

‏ג'רמי גרנתהאם, אחד האנליסטים ומנהלי הכספים הנחשבים והמובילים בארה"ב מודאג מאוד מהמצב בארה"ב, וחושב כי שינויים בשיטת המס ומחילת חובות ידרשו אם רוצים שארה"ב תחזור לשגשג.  במכתבו האחרון למשקיעים, הוא כתב דברים המתאימים גם לישראל (תרגום חופשי, הדגשות שלי):

ארה"ב ממשיכה להזרים את כל הרווחים הכלכליים לתאגידים ולסופר עשירים ולמעשה כלום למעמד הביניים ולעובדים. לכן, לא צריך להיות מופתעים מהעובדה שאנו ניצבים בפני ביקוש חלש ומשבר כלכלי. במשך 30 שנים עד שנת 2000, הצרכנים פיצו על הסטגנציה בשכרם, בין השאר על ידי עבודה קשה יותר, ארוכה יותר, בשיעור השתתפות גבוה יותר של נשים, ובחלקו על ידי הלוואות. אבל בעשור האחרון,  שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד באופן דרמטי, שעות העבודה לאדם לא עלו, וכך הדרך היחידה לשמר או להגדיל את הצריכה הייתה על ידי עוד הלוואות, ובמידה מסוימת, על ידי ספקולציות בדיור. העלייה במחירי הבתים סיפקה את הגיבוי, שנראה אמיתי, לחוב הגדל, וכאשר הגיבוי לא היה קיים, כושר ההמצאה ותאוות הבצע של המערכת הפיננסית סיפקה את החוב. כל זה נעלם.

אם אנחנו רוצים לצאת מהבוץ הנוכחי שלנו, אין לנו ברירה אלא לשנות את המשוואה הזאת, והדרך הישירה ביותר לעשות זאת היא לחלק את העוגה בצורה שווה יותר.  פירושו להקטין את המסים הישירים והעקיפים על 75% מהמפרנסים בעלי הכנסה נמוכה, ולהטיל מסים גבוהים יותר על העשירון העליון.  אני הרשינו לגחמות הגלובליזציה ולשפע העבודה הסינית הזולה לקבוע את חלוקת ההכנסות בארה"ב, שהפכה בהדרגה לתלולה יותר, עד לנקודה שבה הפכנו לאחת המדינות הפחות שוויונית מבין המדינות המפותחות. האם זה לא יהיה יותר טוב לנו להחליט במכוון בעצמנו על חלוקת ההכנסות אשר תיצור את האיזון הטוב ביותר של צדק חברתי ותמריץ לעבודה?
מה בדבר חזרה לרמות של שוויון ההכנסות שהיו תחת הנשיא דווייט אייזנהאואר. אל תחשבו לרגע שחלוקת ההכנסות השוויונית יותר דאז הפריעה לצמיחה הכלכלית: שנות ה -50 וה -60 של המאה שעברה היו תקופת השיא של רווחיות מתמשכת בכלכלה האמריקנית.

אם נמשיך להיסחף סביב ללא הגאי, אם לא נפתח מנהיגות אמיתית בקרוב, אז שבע שנים הרזות (המשבר הנוכחי) יכולות להיות הדבר הכי פחות חשוב.  יותר מדי מלחמות, ניהול רשלני ולפעמים חשוך מאוד, עם מעט מדי כסף בקופה, פשוט יביאו לשינוי בעולם.

הסיפור בישראל דומה. מחאת האהלים חושפת את השקר הגדול בכלכלה הישראלית, המשק הישראלי צמח בשנים האחרונות אבל המעמד הבינוני והעשירונים הראשונים לא נהנו ממנו, להיפך, המעמד הבינוני קורס ומדינת הרווחה נהרסה. מאז 1985 ובעיקר בשנים האחרונות, התרחש בארץ מה שנקרא בלשון נקייה העברת העושר הגדולה למאיון העליון, בלשון אחרת זה היה שוד מאורגן, בחסות השלטון והחוק, של העושר הלאומי בכלל ושל המעמד הבינוני בפרט, ע"י המאיון העליון.  החברה הישראלית הפכה לחברה דו-מעמדית, אלו שיש להם, המשתכרים כ-100,000 שקל ויותר לחודש, וכל השאר.

הסיפור הניאו ליברלי  Trickle down economy לפיו נחזק את החזקים, התאגידים והמאיון העליון, ואז ייהנו מכך גם האחרים הוא סיפור מהאגדות שסיפר הנשיא האמריקאי רונלד רייגן. בעולם הריאלי ובישראל החזקים מגדילים את רווחיהם ולא משתפים בהם אחרים. גם אם התאגידים מעסיקים יותר עובדים מדובר בשכר נמוך.  הם אינם מתחלקים ברווחים עם עובדיהם ומאיימים בנטישה או נוטשים עם פירות הצמיחה בכיסם.

בישראל הסיפור יותר בולט. בזמנו הייתה אמנה חברתית לגבי האופן בו יתחלקו פירות הצמיחה. היו הסכמי שכר, עסקות חבילה, תוספות וותק, עדכונים של תוספת יוקר. היו מנגנונים ששמרו במידה מסוימת על שכרם של הבינוניים והחלשים.  אלא שהחל משנת 1985 נותקו המנגנונים שביצעו תיקונים מעת לעת בשכר, ופירות הצמיחה לא מגיעים  לשכבות הביניים ולשכבות החלשות.  ממדינת רווחה הפכנו למדינת סעד לתאגידים ולעשירים.

לפני 30 שנה, כשמדינת ישראל עוד הייתה מדינת רווחה, מספיק היה שאחד מבני הזוג יעבוד והמשפחה התקיימה בכבוד. כיום גם כאשר שני בני הזוג עובדים, המיסוי העקיף הגבוה ומחירים בלתי הגיוניים עבור דיור, בריאות, חינוך, דלק, מזון ומים, לא מאפשרים קיום בכבוד. המשפחה הישראלית מהמעמד הבינוני כיום לא יכולה לסגור את החודש ואין לה 'שוליים לטעות'. על אף שהיום אנו 'עשירים' יותר, אנחנו באופן תמידי במצב כלכלי רעוע.

חשוב לזכור כי צעדים כלכליים הם בבסיסם מהלכים חברתיים-פוליטיים אשר ברוב המקרים נוגעים לחלוקת ההכנסות במשק. עכשיו צריך להחליט על סדרי העדפה חדשים כאשר הציר המרכזי הוא להחזיר את המדינה לאזרחיה. זה יושג ע"י היפוך חכם של הצעדים הכלכליים שננקטו בשלושים השנים האחרונות.

 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. שאול :

    בנוגע לחלקים מהמעמד הבינוני בארה"ב – קשה להגזים בעוצמה של מה שהתרחש שם בעשורים האחרונים. כתבה מעולה בנושא:
    http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2011/09/can-the-middle-class-be-saved/8600/

    באשר לישראל, אני לא בטוח שהמגמות הן זהות, ואני בוודאי לא בטוח שעד שנת 85 המערכת הכלכלית הייתה אידילית במיוחד. בכל מקרה, הפוסט היה יכול להיות הרבה יותר מעניין אם, בדומה לכתבה מהאטלנטיק, הוא היה מגובה ביותר נתונים.

  2. אמנון פורטוגלי :

    לשאול - שני מאמרים

    לשאול – המאמר של אטלנטיק מצויין/

    לפי הצעתך, מצורפים שני מאמרים שלי בנושא, עם נתונים, שניהם מ-2008
    http://finance.walla.co.il/?w=//1282665

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=982524&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=9

    אמנון

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.