חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסתייגותי מעמיר, תמיכתי בשלי

נושאים דעות, פוליטי ב 24.08.11 6:06

פעילותה של שלי יחימוביץ' בכנסת הניבה הישגים חשובים: חקיקה סוציאלית ענפה ושינוי דרמטי בסדר היום הלאומי. בלעדיה הדיון הציבורי בבעיות כלכלה וחברה לא היה מגיע לאן שהגיע

עזרא דלומי

מה שצד את עיני במיוחד באירוע המשקפת המכוסה של שר הביטחון עמיר פרץ, היא משך הזמן ועומק הרצינות שהוא הביט דרכה. הוא השים עצמו רואה, למרות שלא ראה כלום. הוא היה מוכן לשקר לעצמו, כדי להיראות בסדר בעיני סביבתו. אחר כך, משהתברר לו שנתפס בקלקלתו הוא טען ש"גם אם הייתי עם משקפת סגורה, ראיתי את העתיד בצורה יותר מפוכחת…". גם אם הייתי… כלומר, אפשר שלא הייתי…

 הודאה בטעות והסרת הרטייה במהלך האירוע הייתה גוררת אי נעימות קלה, אבל חושפת.  את שדה התמרון שצפה בו. עמיר העדיף את הפוזה של כאילו רואה, על פני האמת ומהדיר ב"גם אם הייתי…".

לא הייתי נתפס לאירוע הכאלו אזוטרי הזה אלמלא הוא סימל בעיני דפוס התנהגות שחוזר על עצמו אצל עמיר: כשמעמדו מתנגש עם האמת הפנימית – בהנחה שישנה כזו; כשמעמדו האישי מתנגש עם דרכו הרעיונית המוצהרת, ההכרעה –  גם כשמדובר בעניין אסטרטגי –  היא לטובת מעמדו האישי.

 זה קרה כשהוא לקח את תיק הביטחון בממשלת אולמרט במקום לקחת תיק חברתי, ולא, תיק האוצר, שנמנע ממנו לדבריו, לא היה אופציה יחידה: אפשר היה לתפור תיק חברתי-כלכלי מורחב – אבל הוא העדיף את המעמד על-פני העמדה. (גילוי נאות: טעיתי בשעתו כשתמכתי במהלך הזה).

 זה קרה כשחבר לשמינייה ההיסטורית שחבריה הגדירו עצמם "סוציאל-ליברלים" (מה זה?). כדי להזכיר: בשמינייה היו חברים בורג, ביילין, רמון, מירום, יעל דיין, ניסים זווילי, נואף מצאלחה ועמיר. זאת לא היתה חברות של מסיבות ליל שישי. עמיר ידע לאן השמינייה חותרת ומהן עמדותיה. זאת היתה חברות שנועדה לשרת את מעמדו של עמיר, כמו של האחרים,  גם במחיר הפיכתה של מפלגת העבודה למפלגת שמאל-סלון-ליברלית.

 וזה קרה בפיגוע הגדול מכולם, במה שבעיני הוא ה"סבסטיה של עמיר פרץ" (על משקל הברית של שמעון פרס עם גוש אמונים בסבסטיה). המדובר בהצטרפותו של פרץ למפלגת "חיים חדשים" של חיים רמון וחיים אורון, שנועדה לקעקע את שלטון מפלגת העבודה בהסתדרות. קשה להניח שפרץ לא ידע מה מטרות ההתארגנות הזאת, קשה להאמין שהוא לא הבין למה חותר חיים אורון, למה חותר חיים רמון, הפרויקטור של רבין להפרטתם של מפעלי ההסתדרות ולהחלשת כוחה הפוליטי. פרץ הלך לשם בעיניים פקוחות, בידעו שעם סיום הפרויקט יחזור רמון לזירה הממשלתית ויפנה לו את כס יו"ר ההסתדרות. פרץ חבר לחיים חדשים כדי לקצר את דרכו לכס יו"ר ההסתדרות גם במחיר הפרטת ומכירת נכסיה; במחיר הדרך שהוא כה מרבה לדבר עליה.

 באותו אור אני רואה את חזרתו המהירה להתמודדות על תפקיד יו"ר העבודה, בלא להבין שיש לאפשר לפצעי הקדנציה הקצרה שלו במשרד הביטחון להגליד מעט. באותו אור אני רואה את המהלך שלו למעבר לקדימה, שהתנפץ עם עריקתם של ברק וחבריו ממפלגת העבודה. אצל עמיר, כשיש קונפליקט בין מעמד אישי לעמדה הרעיונית, המעמד האישי ינצח, לא חשוב המחיר.

יכולתי להציג עוד דוגמאות הקשורות למיני ההעדפות במינויים ועוד פוליטיקניות קטנה, שכמט תמיד הציבו את האיש לפני "האישיו" – אם יש כזה – אבל די לי בכך.

הדברים הללו חושפים משהו מן הצביעות שיש במסע הציד המתנהל עכשיו נגד שלי יחימוביץ'  בעקבות הראיון שנתנה ל"הארץ" (20.8.2011). אינני חותם על כל מה שנאמר שם, אבל להציגה כימין סוציאלי? רק להזכיר, חיים כץ, מן הליכוד, המתואר כבן ברית פוליטי שלה למאבקים חברתיים, שגם בגינו היא מכונה ימין, היה חבר בסיעת עם אחד של עמיר פרץ. מה, שכחתם?! ודוד טל, שערק מש"ס?!

 את קריית ארבע ואת ההתיישבות בלב חברון – גם אם התחרטה על כך – אכן הקימה ממשלת העבודה. יחד עם גילוי האמפתיה למתנחלים אומרת שלי יחימוביץ שהיא בעד מתווה קלינטון, שפירושו יציאה מרוב השטחים ופשרה בירושלים. למה מתעלמים מכך? זה הרי העניין הפוליטי-המהותי!

 אי אפשר לקחת משלי יחימוביץ את הישגיה החשובים: חקיקה סוציאלית ענפה ושינוי דרמטי בסדר היום הלאומי. בלעדיה הדיון הציבורי בבעיות כלכלה וחברה לא היה מגיע לאן שהגיע. ואם היא חטאה ב"לאומיות יתר", לטעמם של גדעון לוי וחבריו, אולי זה גם לטובה. אין חטא בביקור במערת המכפלה, כאתר מורשת. ביקור, איננו סיפוח, כמו שמתפללים הציידים.

בין שלי יחימוביץ, הסוציאל דמוקרטית "המתמרכזת" כטענת מבקריה, לעמיר פרץ, סוציאל דמוקרט שבועט בסוציאל דמוקרטיה, כאשר כך מכתיב האינטרס האישי, אני מבכר את שלי יחימוביץ'. אני מניח, כמו רבים אחרים, שהיא גם יותר בחירה כיום בעיני הציבור. מבין שניהם, היא הראויה להוביל את המחנה הסוציאל דמוקרטי.

 החשש הוא שאם מסע הציד הזה יצליח ואם שלי לא תנצח בפריימריס, מפלגת העבודה תסיים את הבחירות הבאות במספר מנדטים חד-ספרתי.

הכותב הוא עורך אתר "שווים" של הזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

7 תגובות

  1. תל אביבי :

    שכנעת אותי!

    כל מילה בסלע. למרות שדיי תמכתי בעמיר, המשפט של דלומי "שלי בחירה יותר בעיני הציבור" הוא שמטה את הכף טוטאלית לזכותה של שלי.

  2. ראובן :

    מלים כדרבונות. מחשבותי בדיוק, מנוסחות כהלכה

  3. עמית-ה :

    עזרא אני לא מסכים איתך.
    אני חושב שלא צריך "לצוד" את יחימוביץ', וגם לא את פרץ.

  4. דקל-דוד עוזר :

    נתת לי זוית ראיה חדשה על אירוע המשקפת, ולכן ראיתי אותו ביוטיוב – יש משהו במה שאתה אומר.
    תודה.
    http://www.youtube.com/watch?v=5p5B0q2uhwU

  5. חסן חמוד :

    לא מחפשים את האבדה איפה שיש אור

    מי שבונה על גל המחאה החברתית כגורם מכריע בבחירות הבאות הוא טועה בגדול. מועמד שאינו מסוגל להוריד התנחלות של צריף ושתי עיזים, יהיה חברתי אשר יהיה הוא לא מנהיג. אין מועמד במפלגת העבודה היום שמסוגל לקבל החלטות גורליות בנושא השלום עם הפלסטינים. כל עוד אין הסכם שלום עם הפלסטינים הנושא הבטחוני ימשיך להיות הגורם המכריע בבחירות. רוב העם רוצה תהליך שלום עם הפלסטינים ועם העולם הערבי, תהליך שלום אין סופי בתנאי שלא יוביל למדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, תהליך שלום שלא יוביל לשלום.עובדה היא, כשהפלסטינים מפולגים אומרים אין פרטנר וכשהם מאוחדים אומרים לא ננהל משא ומתן עם חמאס. וכשהפלסטינים מתיאשים והולכים לאו"מ נבהלים שמא תקום מדינה פלסטינית. איך מצד אחד מסכימים לשתי מדינות לשני עמים בגבולות 67 עם תיקוני גבולות בהסכמה ומצד שני נבהלים מהכרה במדינה הפלסטינית? זה מה שהיה וזה מה שיהיה בבחירות הבאות.
    מפלגת העבודה בבחירות הבאות תהיה כמו שאר המפלגות הקטנות, לא יהיה פער ניכר בינה לבין המפלגה שלי חד"ש. אין צורך לריב על מי טוב יותר , שלי או עמיר? מצנע או פוג'י? קדימה והליכוד הזיזו את המרכז ימינה וקראו לו מרכז וכבשו אותו והתבססו בו. השוליים אינם סימטריים, השוליים שבצד ימין רחבים יותר מאלה שבצד שמאל ששם התמקמה מפלגת העבודה לצד חד"ש ומרץ.

  6. ראובן :

    יש הבדל גדול בין העברת חוקים המקובלים על הרוב לבין היכולת והכישרון להנהיג מפלגה ובטח שמדינה ריבונית! ויחימוביץ- מנהיגה היא לא! לא רק בשל חוסר ניסיון אלא בשל אישיותה הסוציומטית. יש משהו אפל באישיותו וכדאי שתעררו מהר!

  7. שמוליק :

    הסתכלתי גם אני על הוידאו שהביא מספר 4

    ולא ראיתי יותר משתי שניות (בהילוך איטי…) שהוא מביט בה.

    אז יכול להיות שהוא הסתכל באמת שתי דקות ולא שתי שניות, ואולי זה מוצג בקליפ אחר שלא מצאתי, אבל אם כל מה שיש זה שתי שניות בדוחק עם משקפת סגורה אז באמת שזה קישקוש.

    אני אישית בעד יחימוביץ, בדיוק בגלל העובדה שפרץ נדחף לביטחון אחרי שקיבל מנדט בזכות העמדות הכלכליות שלו. אבל הקישקוש עם המשקפת, אם כל מה שיש זה שתי שניות, זה באמת קישקוש שלא שווה אפילו להזכיר. אני יכול להעיד על עצמי שכמה פעמים נכנסתי לאוטו באנגליה והתיישבתי במקום של ה"אין נהג" וחיפשתי במשך שתי שניות את הסטארטר. נו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.