חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מרכז אדוה: יעדים לתיקון החינוך

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 23.08.11 15:09

 קישור לנייר עמדה של מרכז אדוה הכולל תכנית פעולה להתמודדות עם בעיית האי שוויון במערכת החינוך 

הצעת מרכז אדוה להתמודדות עם בעיית האי שוויון במערכת החינוך

 יעדים לתיקון החינוך

תכנית פעולה להתמודדות עם בעיית האי שוויון במערכת החינוך, אשר לדעת מחברי המסמך היא הבעיה החומרה ביותר בישראל.                           תכנית זו, במידה ותיושם, תוכל לצמצם לדעתם, עד מאוד את הפערים בחינוך ולקדם את מערכת החינוך הישראלית כולה.

העשור האחרון ראה מספר הצעות לרפורמה בחינוך. רובן התבססו על תפיסות תאגידיות של ארגון, ניהול  ותפוקה. מסמך זה מפנה את תשומת הלב אל הנעשה בתוך הכיתה ובתוך בית הספר.

תכנית הפעולה מתבססת הן על הניסיון המוכח של בתי ספר ישראליים המצליחים כבר כיום לקדם תלמידים שהוגדרו על ידי המערכת כדלי יכולות, והן על המלצותיהם של גופים בינלאומיים.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. שושי פולטין :

    שיוויון הזדמנויות הוא לא בינוניות משותפת!

    כנראה שהתגובה למסמך תצטרך לבוא בצורת פוסט נפרד, ולצורך כך אצטרך להקדיש זמן רב, אבל כבר עכשיו ברור לי שבניגוד למסמכים הקודמים של מרכז אדווה, ובניגוד להקדמה, איתם אני מסכימה הסכמה מלאה, הרי שאני לא מסכימה עם הפתרון!
    הרעיון בבסיס המסמך אומר, הענקת חינוך ברמה אחידה לכלל התלמידים במערכת אמורה לממש את רעיון שיווין ההזדמנויות – הכוונה להביא את "רוב התלמידים להישגים נורמטיביים".
    הטענה שכבר העלתי בעבר היותר רחוק הוא ששוויון הזדמנויות ואחידות הם לא בינוניות משותפת אלא פיתוח הכישורים של כל אחד לפי יכולתו.
    היום במערכת הציבורית יש טיפוח של התלמידים החלשים (כיתות מב"ר , אתגר , אומ"ץ)בחלק מהכיתות הללו נעזרים בסייעות, הכיתות מצומצמות ועוד. המטרה להביא את כולם ל"זכאות" , לעומת זאת אין כלל טיפוח של המצויינות. התלמידים הטובים יגיעו במילא ל"זכאות לבגרות" ולכן לא מטפחים אותם.
    התלמידים הטובים הם טעוני הטיפוח המודרניים, הם אלו שנמצאים בכיתות של 40 תלמידים, הם אלו שלא זוכים לכל סיוע, הם אלו שבסופו של דבר הוריהם, באם הם יכולים, יעבירו אותם לבתי ספר פרטיים.
    http://cafe.themarker.com/post/285004/
    ב"סרט" הזה של כיתות אחידות כבר היינו , כאשר עשו את האינטרגרציה בחטיבות הביניים. היום כבר מבינים שהשיוויון הזה הוא לכאורה.

  2. דליה :

    על ועדת דוברת, הכל חינוך והראמ"ה

    מסמך זה מציין את תופעת החדירה של אנשי כלכלה ועסקים לחינוך, מתוך תפיסה שחינוך והשכלה הם ערך כלכלי. המסמך מציין שמעורבותם של אנשי כלכלה ועסקים בחינוך הגיעה לשיאה עם הקמת ועדת דוברת. לאחר מכן ייסד דב לאוטמן את "הכל חינוך", ורבים ממסריה של "הכל חינוך" שואבים מתוך המלצות דוברת. כמו כן, כתוב במסמך שרוח המלצות דוברת שורה על משרד החינוך. המסמך מונה את הצעדים שביצע משרד החינוך ברוח דוברת. אחד מהם: הקמת רשות נפרדת למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).

  3. דליה :

    ובהמשך לתגובה הקודמת. כאשר לאוטמן מופיע בתקשורת ומדבר על שאיפתו לשיפור החינוך, הוא אינו מתכוון לכך באמת. נראה שהמטרה היא קידום יוזמת "הכל חינוך" לחקיקת חוק חינוך. חוק זה יאפשר המשך פתיחת התחום לאנשי עסקים וכלכלה.
    וכאשר שי פירון מ"הכל חינוך" מופיע בהפגנות מאהלי המחאה, הוא אינו מתנגד באמת להפרטת החינוך. הוא הרי חייל בצבאו של לאוטמן ומשרת את אותה מגמה.

  4. איתי :

    בינתיים קראתי רק את ההתחלה והסוף,

    ראשית, מאוד הופתעתי מכך שהמבוא מעלה על נס 3 דוגמאות לבתי ספר מוצלחים בקידום אוכלוסיות מוחלשות, שהם בתכל'ס מגמה של הפרטת החינוך לידי בתי"ס בבעלות עמותות: קדמה, ברנקו וייס, דמוקרטיים.

    בעוד מרכז אדווה ידוע בהתנגדותו לתהליכי הפרטה בחינוך הוא בעצם מביע כאן אי אמון ביכולת של המערכת הממלכתית לעשות חינוך כמו שצריך. זו לא ממש הדרך לשכנע את הציבור שצריך להלאים, אם כבר זה מצדיק את הרעיון (שאני מתנגד לו) שהממשלה תשים כסף ותפקח אבל בכך תסתכם אחריות המדינה לחינוך שכן הביצוע יעשה ע"י רשתות, עמותות וחברות בע"מ.

    שנית, מאוד מוזרה לי התייחסות מרכז אדווה לסוגיית התקצוב. הוא מציע עקרון של תקצוב דיפרנציאלי, עם הנקודות הבאות

    א. זה נעשה במקום להעלות לכולם את התקצוב משמעותית באופן שווה, וכך חוסכים בעלויות.
    ב. נותנים הרבה לבית ספר שיש בו מעט תשלומי הורים
    ג. השיטה היא למשך זמן מוגבל.

    תהיות:
    – האם נקודה ב' לא מכשירה בפועל את ההפרטה הזוחלת בעזרת תשלומי הורים בבתי"ס של יישובי מעמד בינוני?

    – אינטואיטיבית נשמע לי יותר הגיוני לאזן מתקציב המדינה את התקצוב מהרשות המקומית (גם זה סוג של דיפרנציאלי) אך לאסור על כולם לגבות תשלומי הורים.

    – מה זה "משך זמן מוגבל"? איך מגדירים מתי כבר נגמרו הפערים בין רהט לרעננה ולא צריך יותר תקצוב דיפרנציאלי?

    נקודה קטנה: הכותבים מתייחסים לעוז ולאופק כתאומות – מצד אחד תוספת שכר ותקציבים למערכת מיובשת מצד שני שתיהן ברוח דוברת ומקנזי, שנחשבת רוח שלילית, ואין בהן בשורה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.