חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פרופ' דני גוטווין, הפעם כשלת והכשלת

נושאים דעות, פוליטי ב 23.08.11 1:30

פרופ' דני גוטווין מצא בראיון של חה"כ שלי יחימוביץ' למוסף "הארץ" עדויות לכך שיחימוביץ' סוטה מהזרם הסוציאל-דמוקרטי בקריצה למחוזות הימין (והוא לא לבד). אביתר כפכפי, סוציאליסט וחבר מפלגת העבודה, חושב שזו הגזמה פראית

דני גוטוויין: שלי יחימוביץ' "שברה ימינה", לבחור בפרץ

הראיון של ח"כ שלי יחימוביץ' ב'הארץ' הוא שלב נוסף בהגדרתה העצמית כימין-סוציאלי, תפיסה שבאופן היסטורי היא ניגודה של הסוציאל-דמוקרטיה מאת: דני גוטוויין

לקריאה נוספת

הערת המערכת: הטקסט הופיע כאן בתגוביות ומפורסם בעריכה מזערית

אני, אביתר כפכפי, חבר מפלגת העבודה, חבר הקיבוץ העירוני "תמוז" בבית שמש, סוציאליסט, קורא אותך ושומע אותך מזה מספר שנים כקול ברור במחנה הסוציאל דמוקרטי הפרגמטי במפלגת העבודה. הפעם נכשלת!

כשלת בשלוש נקודות עיקריות

בחרת להתייחס ליחימוביץ' על סמך ראיון עיתונאי אחד, עם מראיין עוין בעליל, באכסניה עוינת בעליל. ולא זו בלבד, בחרת במשפט שהכי לא מייצג את עיקר העשייה שלה, וכינית אותו "ליבת הראיון".

כל מי שמכיר את יחימוביץ' ופועלה יודע שהאסטרטגיה המרכזית שלה היא להניף רק את הדגל הסוציאליסטי (בציבור הרחב אנו קוראים לו סוציאל דמוקרטי כדי לא להפחיד את ההמונים), וכי היחס למתנחלים או להתנחלויות הוא בפירוש לא ליבת העשייה שלה. מקריאת הראיון ברור כי המראיין מנסה למשוך את יחימוביץ' לנושאים שבעיניו הם חשובים, אף כי הם עומדים בשולי האג'נדה שלה.

שגית בקונטקסט! אתה תוקף את יחימוביץ' בקונטקסט של הפריימריס במפלגת העבודה, ואף מצהיר בסיום דבריך כי גם אם יחימוביץ' תזכה בפריימריס, עלינו להישאר במפלגת העבודה כאופוזיציה.

אבל חלק גדול מקוראיך לא מסיקים את המסקנה שלך. אם יחימוביץ' אינה סוציאל דמוקרטית, כפי שאתה אומר, מדוע שהם יצביעו למפלגת העבודה? יש עוד כמה אלטרנטיבות סוציאל דמוקרטיות בסביבה (בעיניהם. אני לא חושב שמרצ או חדש או הירוקים או התנועה הירוקה או עוד כל מיני רסיסי תנועות ומפלגות שאני לא שולט בהם, הם אלטרנטיבה ראויה. אבל הם חושבים כך).

אתה אולי מדבר רק על הפריימריס, אבל השתלבת היטב בגל העכור השוטף את ביצת השמאל (גדעון לוי, נסים קלדרון, אייל גרוס, ובטח יש ויהיו עוד). בכך תרמת לפילוג השמאל. סוף סוף הצלחנו להגיע למצב מדהים שבהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה יש שני סוציאל דמוקרטים (פרץ ויחימוביץ') ושני סתם אנשי שמאל מדיני (הרצוג ומצנע), אבל לא! מסתבר שרק אחד מהם הוא סוציאל דמוקרט אמיתי. השניה היא מתחזה. נו באמת! אי אפשר לנהל מירוץ בין פרץ ליחימוביץ' בלי לפלג את השמאל?

בנוסף, הרי ברור לכולנו שב 13 לספטמבר (או שבועיים אחר כך אם יהיה סיבוב שני) כולנו נצטרך להתאחד מאחורי המועמד שייבחר. אז למה ללכלך את מי שעשוי לעמוד בראש? הרי בעוד חודש או חצי שנה כל המפלגות מחד"ש ועד "קדימה" ישתמשו במאמר שלך כדי להסביר למצביעים למה לא להצביע למפלגת העבודה בראשות יחימוביץ'.

כשלת בצמצומו של המחנה הסוציאל דמוקרטי למספר אנשים שיכולים להיכנס לאולם המשותף של קיבוץ תמוז (ועוד יישאר מקום). הוצאת אותי, ואת כל אלפי (או עשרות אלפי) תומכי יחימוביץ' במפלגה, אל מחוץ למחנה. אם איני מחרים את מוצרי ההתנחלויות, איני סוציאליסט. אם אני מניף רק את הדגל הסוציאליסטי, ואיני מתיישר עם עמדות מדיניות במרווח שבין חדש למרצ, בין גדעון לוי לנסים קלדרון, איני סוציאליסט.

קטונתי מלהתמודד איתך במגרש של ההגדרות ההיסטוריות. אמור מעתה: אני, אביתר כפכפי, חבר מפלגת העבודה, חבר הקיבוץ העירוני "תמוז" בבית שמש, ימין-סוציאלי.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. ניר רייזלר :

    מאמר מצוין

    מצטרף אליך, אביתר. גם דב בורוכוב, בן גוריון, יגאל אלון ויעקב חזן (שהתנגד בשעתו להקמת מדינה פלסטינית כמו רוב תנועת "השומר הצעיר" שבראשותו. עמדה שכמובן הסתברה כשגויה במבחן הזמן, אבל לא גרעה במאומה מהיותו איש שמאל) היו שמחים לגלות שהם "ימין סוציאלי". עכשיו רק נותר לשאול את דני גוטווין מה זה, חוץ מעמיר פרץ כמובן, "שמאל ציוני".

  2. תומר ישראלי :

    אביתר, אקדים ואומר שגם אני כנראה אצביע עבור שלי למרות שאני חושב שהעמדות שלה בתחומים רבים חסרות ולא ברורות. אני אצביע עבורה מפני שגם העמדות של המועמדים האחרים חסרות מאד ומפני שאני חושב שרוב המועמדים כבר זכו ללא מעט הזדמנויות להוכיח את מנהיגותם וכשלו.
    הייתי מצפה משלי לומר שכבוד האדם הוא ערך מרכזי ולכן הישיבה שלנו בשטחים וכפייה של עצמנו על עם אחר בתת זכויות צריכה להיפסק (כן פשע? מתנחלים? זה לא מה שחשוב).
    הייתי מצפה משלי לומר שצמצום פערים בין אזרחים כולל גם תיקון עיוותים שנוצרו סביב ההסתדרות והוועדים הגדולים.
    היא לא אומרת את אלה וגם לא אמירות אחרות משמעותיות וזה מעיד על חשש להתעמת עם מי שנחשבים ידידיה וחשש לאבד קולות. ממנהיג מצפים ליותר.

  3. שושי פולטין :

    התנועה לדיכוי שלי יחימוביץ - עכשיו

    פוסט העוסק בציד המכשפות נגד שלי יחימוביץ:
    http://cafe.themarker.com/post/2321291/

  4. גרי :

    שתקום בבקשה שלי יחימוביץ ותציג את

    משנתה הסדורה
    מה יש לה להסתיר?

  5. נעמי ט :

    דליה ומיכאל מתכתבים עם עצמם.

    דליה: "במקום לפלג בין המועמדים, אני מציעה להפנות את חיצי הפילוג החוצה כלפי היריבים הפוליטיים האמיתיים."

    מיכאל:"לא ליפול לפח של הווכחנות ,ולהתרכז בעיקר שהוא הניצחון של ציר שלי-פרץ,והפיכת העבודה למפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית".

    שאול מציע לרדת מהתיוגים
    ומה עונה לו אלעד הן?
    "יעל היא באמת קצת נשמעת כמו אם תרצו".

    מישהו זוכר מהו הנושא האמיתי על סדר היום?

    1. מיד אחרי 67 החמיצה ישראל את האפשרות לקצור הישגים מדיניים מהניצחון במלחמה. האופוריה עיוורה את כולם מלבד מתי מעט. אפילו גדעון לוי מודה שהתפכח שנים מאוחר יותר –
    SORRY TOO LATE .

    מאז אנחנו רק נגררים אחרי הוטו של הקיצוניים בשני הצדדים שצברו עוד ועוד כוח מחוסר היוזמה והתושיה מיד אחרי המלחמה.

    2. הפינג-פונג העליתיסטי שלום עכשיו/גוש אמונים היה אמנם ההצגה הכי טובה בעיר אבל בצילו התחולל כאן בתוך הקו הירוק תהליך שיטתי של הרס החברה. מחנה השלום בחלקו היה שותף מלא לתהליך הזה.

    ועכשיו הארץ כמרקחה מישהי אמרה "היה קונצנזוס" (מה, לא היה? אז מה עשה שם גדעון לוי שהשתכשך בו שנים רבות על פי עדותו?).
    מישהי אמרה "התנחלויות לא היו חטא" ויאללה בואו נשבור את מפלגת העבודה ונוציא את כל תומכיה מחוץ למחנה.

    למה? כי חייבים פה בפולניה לדבר כל הזמן בשפה שיפוטית, מוסרית כביכול, כדי שלא נשכח חלילה מי בפנים ומי בחוץ ושלא ישתנו פה הקווים שמנציחים את תמונת המפה הפוליטית הכל כך מוכרת ואהובה עלינו, שלמדנו במשך שנים להסתדר כל כך בנוחיות בתוכה.

    וחוץ מזה, האמת, חבל על כל מילה. אני אצביע בעד המפלגה שתצהיר על עצמה שהיא מיצגת את כל הצינים.

  6. חסן חמוד :

    לכולם,

    הויכוח שלכם מזכיר לי את ספי ריוולין, את הכן והלא של פרס ושל מפלגת העבודה אז.
    עידן העמימות מתוצרת פרס חלף מן העולם הזה, הרי ברור כשמש, שלא תהיה מדינת רווחה ולא יהיה צדק חברתי בשום פנים ואופן כל עוד יש כיבוש ויש התנחלויות- הא בהא תליא.
    הטקטיקה המוצהרת והשקופה של מפלגת העבודה היום בלהתמקד במאבק למען צדק חברתי ולא לנקוט עמדה חד משמעית נגד הכיבוש ונחישות לפירוק כל ההתנחלויות, כדי שלא לאבד קולות של אנשי ימין סוציאליסטי,זה זלזול משוויע באינטליגינציה של קהל המצביעים.
    לאור מה שאני רואה, מפלגת העבודה עסוקה היום בטקס הקבורה שלה אחת ולתמיד. אין חיים אחרי המוות.

  7. רביב נאוה :

    חסן, אולי דווקא להבטיח פינוי של כל ההתנחלויות ולהכריז שזה המפתח לפתרון הבעיות החברתיות כולן – זה זלזול באינטליגנציה של קהל המצביעים?

    מפלגת העבודה מעולם לא קראה לפינוי של *כל* ההתנחלויות, גם לא כש"שטחים תמורת שלום" היה הדגל העיקרי שלה, גם לא כשהיתה בה נציגות נכבדה של "שלום עכשיו". את זה היא השאירה לחד"ש, על חצי המנדט היהודי שמצביע לה.
    אתה טוען שמפלגת העבודה תעלם אם היא לא תהפוך לחד"ש. לי נראה שזה בדיוק להפך.

  8. חסן חמוד :

    לרביב נאוה

    אני לא טוען שמפלגת העבודה תיעלם אם היא לא תהפוך לחד"ש, מפלגת העבודה כבר נעלמה מזמן כאלטרנטיבה שלטונית, היא איבדה את הדרך בגלל תאוות מנהיגיה לכסאות ולא חשוב באיזו מפלגה או באיזו קואליציה. מנהיגיה התנתקו ממצביעיהם במצח נחושה וזחלו וריירו וישבו על השרפרף הנמוך שהציע להם ליברמן.
    חד"ש עם חצי המנדט היהודי שאתה מזלזל בו צדקו, היו ונשארו עקביים לאורך כל הדרך בקווי היסוד שלהם במישור המדיני ובמישור החברתי. חד"ש מודעת לגודלה ולמשקלה ולא התיימרה להיות אלטרנטיבה שלטונית.

  9. יפתח גולדמן :

    לחסן חמוד

    אני הקמתי פעם מפלגה.
    קראתי לה "פרפרים הם חופשיים". עיקרי המצע שלי היו:
    א) כל סוג של רשע, עוול, ניצול, דיכוי, מניפולציה וחוסר נימוס יוצאו מייד אל מחוץ לחוק.
    ב) כל בני האדם יאהבו אחד את השני מאוד וכל אחד ישתדל כפייכולתו להיטיב עם האחרים.
    ג) מותר אלכוהול, אבל במידה.

    הייתי ונשארתי עקבי לאורך כל הדרך. כדי למנוע סטיות מן המצע הקפדתי על כך שבספר הבוחרים של "פרפרים הם חופשיים" יופיע שם אחד בלבד – השם שלי.

    מה שכן, הייתי מודע כל הזמן לגודלי ולמשקלי, ולכן לא התיימרתי להיות אלטרנטיבה שלטונית.

    אני חושב שעמדתי היטב ביעדים שהצבתי לעצמי.

  10. חסן חמוד :

    ליפתח גולדמן

    אני מחוץ לחוק לפי המצע של "מפלגתך". מפלגת העבודה עשתה עוול לא רק לעצמה, היא גם עשתה עוול לשאר המפלגות שבשדה הסימנטי שלה כולל חד"ש. בהצבעה הישירה לראש הממשלה נאלצתי לבלוע כמויות של גלולות נגד בחילה וקיבלתי את ההחלטה של חד"ש לפעול חזק להצלחת שמעון פרס. את הצוהר הזה היא סגרה ביד גסה. אני מקבל את דבריך ברוח טובה, כי אני יודע שלא מספיק להיות צודק או נדמה לך שאתה צודק, צריך הזדמנות להיות גורם משפיע. ההזדמנות הזו לא נראית לי באופק, אפילו לא באופק הרחוק.אני פסימי בטבעי, מה לעשות!

  11. דקל-דוד עוזר :

    חסן שלום,
    על אף שקצפך יוצא נגד "מפלגת העבודה" אתה טועה מאוד.

    כל העולם כולו שגוי בקונספציה של יהירות ואנטי כנגד גיוון תרבותי.
    זו טעות שצריך לתקן.

    אבל את הטעות לא עשה אף אחד ששייך היום למפלגת העבודה, הקשר בין מפלגת העבודה של 2011 לבין מפלגת העבודה של 2010 הוא קטן, של 2001 הוא קטנטן ושל 1948 הוא אפסי.

    לא צריך ליפול במשחקי תודעה.

    יהירות והמחשבה שאתה ואפסך עוד (לא אתה אלא באופן כללי) – היא אם כל חטא, המקור לשנאה, למלחמה ולדיכוי ועלינו לקוות שבגלגול החדש מפלגת העבודה תתנקה מהחטאים הללו.

    אני חושב שיחימוביץ ופרץ נקיים לחלוטין מהמחלה הזאת

  12. יפתח גולדמן :

    חסן, אם אינך מאמין באפשרות להשפיע ולשנות – מדוע בכלל לעסוק בפוליטיקה (חד"ש או מפלגת העבודה אל כל מסגרת פוליטית אחרת)?

  13. חסן חמוד :

    ליפתח

    יש הבדל בין אם לצעוק כשאונסים אותי ובין אם להיאנס בשקט.ככל שהעם שובר ימינה המפלגות שוברות אחריו, זה המצב היום וזה המצב בעתיד הנראה לעין. אינני בטוח אם באיקלים פוליטי כזה יש מי שיקשיב לצעקותי ויהיה מוכן לטפל כראוי.
    אם זה בעיניך עיסוק בפוליטיקה אז אמשיך לצעוק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.