מע"מ דיפרנציאלי – ל"צדק חברתי"

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 16.08.11 6:05

איתי אשר פנה לועדת טרכטנברג בהצעה לשקול מיסוי מע"מ דיפרנציאלי. לטענתו יש להבחין בין מיסוי על צרכים בסיסיים כמו מים, מוצרי יסוד ותרופות, ובין מיסוי מוצרים אחרים

הנדון: מע"מ דיפרנציאלי – הצעה חלופית להפחתה במיסוי העקיף

חברי ועדת טרכטנברג שלום,

אינני מומחה למיסוי ואפילו אין לי תואר בכלכלה, אך אני עוקב בחמש השנים האחרונות בדאגה אחר ההרס של מדינת הרווחה, בין השאר ע"י מדיניות תקצוב ומיסוי שלוקחות את ישראל לכיוון קיצוני ביותר של אי שוויון ביחס למדינות המפותחות. לשמחתי הבנתי כי הוועדה שלכם שוקלת ברצינות להציע לראש הממשלה לבצע פניית פרסה במדיניות המיסוי שלו ושל ממשלות קודמות, מדיניות שהגדילה את הגבייה ממיסים עקיפים והפחיתה את הגבייה ממיסים ישירים-פרוגרסיביים. הגישה ההפוכה היא חלק ממדיניות סוציאל-דמוקרטית, שבה אני תומך.

בעיתונות פורסם כי יסוד מרכזי בהצעות שלכם להקטנת נטל המיסים העקיפים הוא הורדת המע"מ באחוז או שניים, צעד שמשמעו "בור" של 4-8 מיליארדי שקלים בשנה בתקציב המדינה. רציתי להציע לכם לשקול כחלופה את הרעיון של מע"מ דיפרנציאלי: מע"מ נמוך ואפילו אפס על מוצרי יסוד, מע"מ גבוה (אפילו יותר מ-15%) על מוצרי יוקרה ועל מוצרים מזיקים לבריאות ולסביבה כגון מכשירים אלקטרוניים, טבק ואלכוהול.

להלן נימוקי:

1. הפחתת הכנסות המדינה – צעד שצריך לעשות בזהירות ובצורה ממוקדת

אני מודע לנתונים לפיהם "תיאוריית האיש השמן" של נתניהו היא שקר מוחלט (גודל התקציב כאחוז מהתמ"ג במדינות שונות, בוודאי כאשר מורידים את התקציב המוקצה לביטחון) ולאור פרסום הנתונים המראים כי חלק גדול מהמגזר הציבורי בישראל מיובש תקציבית (למשל נתוני OECD על תקני כבאים, פקחי עבודה, גודל כיתות ומספר מיטות אשפוז). אי לכך, אני מוטרד מאוד מכל הצעה שמשמעה קיצוץ בהכנסות המדינה, והייתי מעדיף שקיצוץ זה יהיה קטן ככל האפשר וממוקד בהכנסות שהמדינה לוקחת מהעניים ובני המעמד הבינוני-נמוך.

2. הפחתה קטנה ואחידה במע"מ לא תועיל

מהתרשמות לא מקצועית כצרכן אני מאמין כי אם תבדקו עם הלמ"ס את נתוני העבר תגלו כי הורדה של אחוז או שניים במע"מ לא הובילה בטווח הארוך להורדת מחירים של מוצרים ושירותים (ולהורדת יוקר המחייה) בשיעור דומה. גם אם היתה הוזלה זמנית, סוחרים וספקי שירותים יכלו לנצל בקלות את חוסר העירנות של הצרכנים כדי להחזיר את המחירים לקדמותם ולהגדיל את מתח הרווחים שלהם. כך האזרח יצא קרח מכאן ומכאן – המדינה איבדה יכולת לספק לו שירותים של חינוך בריאות ורווחה, ובתור צרכן הוא לא הרוויח. ראו בהקשר זה דברים שנשאה חה"כ שלי יחימוביץ' בכנסת בביקורת על הורדת מע"מ באחוז אחד שנעשתה במחטף ב-2006.

3. למע"מ גבוה יש גם צד חיובי מבחינה סביבתית-חברתית

בשיח הציבורי מאז פרוץ "מחאת האוהלים" אומצה לשמחתי הגישה הסוציאל-דמוקרטית המתייחסת ככלל למיסוי ישיר כאל "מס טוב" (צמצום האי שוויון) ואל מיסוי עקיף כאל מס רע (הגדלת האי שוויון – משום שבפועל הוא נוטל אחוז גבוה יותר מהכנסתו של העני ואחוז קטן יותר מהכנסתו של העשיר).

אך גישה זו מתעלמת מהעובדה שהפחתת המיסוי על צריכה עלולה להגביר עוד יותר את אחד החוליים הגדולים של זמננו – בולמוס של צריכה מיותרת תוך בזבוז משאבי אנרגיה מוגבלים ויצירת זיהום. מסיבות שזה לא המקום לפרטן, המעמד הבינוני בארץ מצד אחד נאנק במצוקה אמיתית תחת יוקר השכירות/משכנתא ותשלומים על חינוך ובריאות שהמדינה הפסיקה לספק, ומצד שני גודש את הקניונים ומעמיס על העגלה בסופר – כלומר לעתים קרובות קונה בכסף שאין לו. מהבחינה הזו, המע"מ, בלו על דלק (למכוניות פרטיות בלבד) ומיסי קנייה הם "מיסים ירוקים", המתאימים לעיקרון "המזהם ישלם" ומהווים תמריץ להפחתת צריכה.

על כן אני חושב ש"צדק חברתי" צריך להבחין בין מיסוי על צרכים בסיסיים כמו מים, מוצרי יסוד ותרופות, ובין מיסוי על מוצרים ושירותים אחרים.

כפי שידוע לכם, מדיניות של מע"מ דיפרנציאלי (שני שיעורי מס או יותר) קיימת במדינות מפותחות רבות בעולם. עובדה זו תאפשר לכם להתמודד עם כל מי שיאמר לכם (למשל בעלי רשתות השיווק) שצעד כזה הוא אולי נכון תיאורטית ויש בו מידה רבה של צדק חברתי, אבל אינו ישים בפועל. יתרה מכך, במדינות האיחוד האירופי שיעור המע"מ המלא גבוה משמעותית מבישראל (מ-17.5% בבריטניה ועד 23% ביוון, נכון ליולי 2010).

הגישה של מע"מ דיפרנציאלי מיושמת כבר היום בישראל בפטור ממע"מ על פירות וירקות – מזון בסיסי שהוא גם בריא מאוד בהשוואה למזון מעובד, ובהעדפתו על פני מזון תעשייתי מיובא יש תועלת סביבתית וחברתית (אספקת תעסוקה). הצעות חוק פרטיות שהוגשו בשנים האחרונות (למשל של דוד אזולאי מש"ס) ביקשו להרחיב את הפטור ממע"מ גם לתרופות, מוצרי תינוקות בסיסיים וכמובן להחזיר את הפטור ממע"מ על מים שהיה נהוג עד לאחרונה. אני מקווה מאוד שהוועדה שלכם לא תמליץ לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הצעה שנזכרה בתקשורת בסוף השבוע בתור כלי למימון של דרישות הציבור, אלא תפעל דווקא להרחבת הפטורים, או לכל הפחות שיעורים מופחתים, ברוח חברתית-סביבתית.

בברכה,
ד"ר איתי אשר
ירושלים