חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נתניהו ושטייניץ – האם הם עוברים על "חוק החרם"?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 15.08.11 4:03

איך קרה שרה"מ ושר האוצר קוראים לישראלים להעדיף מוצרים תוצרת חוץ?

מאת: איתמר כהן

עבור פעילים חברתיים וסביבתיים, כל קניה היא הצהרה אידיאולוגית: צמחונים לא יקנו בשר. רבים יחרימו מוצרים שנוסו על בעלי חיים. אני משתדל לקנות תוצרת הארץ. יבוא מצריך הובלה של מוצרים על פני מרחקים עצומים – דבר שגורם לנזק סביבתי כבד. לעתים היבוא הוא הכרחי – כך, למשל, אני נאלץ לקנות אופניים תוצרת חוץ, בהיעדר יצרנים איכותיים מקומיים; אך במקרים רבים אחרים, יש תחליפים מקומיים שמחירם ואיכותם לא פחות טובים מאלה המיובאים. לזה, כמובן, יש להוסיף את ערכי הציונות, והערבות ההדדית בין אזרחי המדינה.

שר האוצר נגד תוצרת ישראל

שר האוצר חתם לאחרונה על צו, המאפשר את הרחבת יבוא מוצרי החלב לארץ. המטרה המוצהרת היא לגרום להורדת מוצרי החלב. מטרה חשובה, לכל הדעות. אך מה שנרמז בין השורות הוא – שהקונים הישראלים צריכים "להחרים" את תוצרת הארץ, היקרה יותר. כך קרה, שלמרבה הפלא, מי שמעודדים כרגע ישראלים "להחרים" את תוצרת הארץ ולהעדיף תוצרת חוץ הם לא ארגוני שמאל קיצוני, אלא דווקא שר האוצר ורה"מ.

מי כאן הדמגוג?

הצגת הדברים בפסקה הקודמת היא דמגוגית: נתניהו ושטייניץ לא קוראים להחרים את תעשיית החלב הישראלית, אלא רק "ללמד" את היצרנים הישראלים, בדרך הקשה, להתחרות ולהוריד מחירים.

השיטה הכלכלית הקפיטליסטית אוהבת יבוא ויצוא חופשיים. ההנחה הבסיסית היא, שזה יוצר כלכלה "יעילה" יותר, שבה כל מדינה מתמקדת ביתרונות היחסיים שלה. לעתים זה נכון – ולעתים קרובות לא: כולנו יודעים, שה"יתרונות היחסיים" של מוצרים רבים מסין לא נובעים מידע או מכונות מתוחכמות, שיש רק לסינים, אלא בעיקר מכך שבסין קל יותר לפגוע בזכויות העובדים ולזהם את הסביבה כדי "לחסוך" בעלויות הייצור.

הגלובליזציה יוצרת לעתים מצבים אבסורדיים – כמו מדינות באפריקה (או מדינה מזרח-תיכונית, ששמה ישראל), שנאנקות תחת מחסור חמור במי שתייה, אבל מבזבזות מים על גידול פרחים ליצוא. ניתן גם לזהות דמגוגיה ואף צביעות בהתנהגותן של ארה"ב ואירופה, שמקדמות את השווקים הגלובליים הפתוחים, ומאלצות את מדינות העולם השלישי לחשוף את תוצרתן לייבוא – בזמן שהן עצמן דווקא מסבסדות בסכומי עתק את החקלאים המקומיים שלהן.

הפרטת הערכים

אם נחזור לבעייה המקומית שלנו, הצירוף של "חוק החרם" ושל הגדלת היבוא של מוצרי חלב מסמל באופן יפה – אך עצוב – את תפיסת העולם של נתניהו:  על פי תפיסה זו, אדם שקורא להעדיף, מסיבות אידיאולוגיות, מוצר מסויים – מבצע מעשה אסור ונקלה:  שמאלני שלא יקנה מוצרים מההתנחלויות, ימני שיעדיף דווקא מוצרים מהתנחלויות, פעיל סביבה ירושלמי שיעדיף מוצרים מאזור ירושלים – כולם פסולים. לעומת זאת, מי שאוטם את  ליבו לכל שיקול חברתי או סביבתי, ומחרים מוצר מסויים רק כי הוא עולה כמה אגורות יותר – עושה מעשה ציוני נאצל. זה, כמובן, מתאים כמו כפפה ליד (או שמא בהקשר הזה צריך לאמר, "כמו מכסה לקוטג'") לתפיסת העולם שעל פיה אין שום חשיבות לחברה, לסביבה ולערכים – פרט לערך של "לקנות יותר בזול". או, כפי שאמרה מרגרט תאצ'ר, האמא הרוחנית של נתניהו: "אין דבר כזה חברה. יש רק אוסף של אינדיבדואלים".

* פעיל חברתי שאני מכיר, לא רפתן, לא חקלאי, ולא יצרן גבנ"צ, פתח דף פייסבוק, שקורא להחרים את הגבינות המיובאות. להצטרפות.

* תודה לעמי, ישראל, איתי, עידן, תמר ואורית על עזרתם בהכנת הטור.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. איתי :

    ואנחנו לא מסבסדים פלפלים ותפוזים לאירופאיים?

  2. שגית :

    היי איתמר

    צריך להציג צד נוסף של המטבע. חברות ישראליות יכולות למכור בארץ את תוצרתן במחיר גבוה מזה שהם מוכרות אותו בחו"ל, בגלל התנהגותו של הצרכן הישראלי שהופך את הביקוש לקשיח יחסית. לכן אני חושבת שהצרכן הישראלי צריך להיות שותף פעיל ב"ללמד את החברות הישראליות לקח" ולא לקנות מה שיקר מדי לכיסו. זאת במקום להשאיר לממשלה חובבת פתיחת הגבולות והריסת התעשייה המקומית, את העבודה.

  3. דקל-דוד עוזר :

    איתי – לא.
    איתמר – כתבה יפה.
    מעניין מה הערך של "חברות ישראליות" שנשלטות על ידי בעלי הון שמעבירים את כל מרכיב הרווח לחו"ל בו בזמן שהם נותנים לעובדיהם שכר רעב.

    הייתי שמח להחרים חברות כאלה

  4. שאול :

    דקל – ועוד איך.
    חברות בישראל שמייצאות חלק משמעותי מתוצרתן מקבלות הקלות במס. חלקן משלמות מס חברות מגוחך של 8%-12%. לא רק פלפלים אנחנו מסבסדים לעולם, גם כימיקלים, יהלומים, היי-טק, ואיך לא – נשק. משלם המיסים הישראלי פותח את הכיס רחב רחב כדי לפרגן לצרכן הקוריאני כימיקלים בזול.

    הממ… בקשר לייבוא שהורס את התעשיות המקומיות… טוב, לא חשוב. מיצינו.

  5. איתי אשר :

    א. האיתי מתגובה 1 זה לא אני

    ב. שאול פוסט בבקשה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.