חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נייר הלקמוס: שאלות ותשובות

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, מכתבים ב 10.08.11 5:55

תנועת דרור ישראל פרסמה את מסמך 'נייר הלקמוס' לשינוי המדיניות החברתית-כלכלית בישראל. איתי אשר מעריך את המאמץ וגם את התוצאה, ובכל זאת נשאר עם מספר שאלות. להלן השאלות, בליווי תשובותיה של איה הראל מדרור ישראל

דרור ישראל מציגה: נייר הלקמוס - שינוי כיוון כלכלי-חברתי

מצגת של הרצאה שהועברה במאהל המחאה הירושלמי ב-1 באוגוסט 2011 ע"י ארז גרימברג, וכן סרטון הסבר קצר וקובץ להורדה של התוכנית המפורטת

לקריאה נוספת

איה שלום

 להלן השאלות. כשזה מגיע בכתב חלקן אולי נראות מעצבנות ואפילו קנטרניות, אך הכוונה היא לא לקרוע לכם את הצורה אלא להיפך להיות ביקורת בונה. כולנו שותפים במאבק למען מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית.

שלום, ראשית כל תכנית נייר הלקמוס איננה תכנית ששמה על דגלה מאבק סקטוריאלי או כותרת כלשהי. זוהי תכנית שניתנת לביצוע וככזאת היא אינה מהווה את השלב הסופי של מדינת הרווחה הישראלית, אלא את התכנית שתוכל לבנות אותה. זוהי תכנית שלמה, שיישום חלקי מאוד שלה עשוי ליצור את ההיפך מן המוצע, כפי שברור שהורדת המיסים העקיפים חייבת לבוא עם העלאת המיסים הישירים. חשוב להדגיש כי גם שינויים לא מרחיקי לכת אלו חושפים את הקנאות של משמרי השיטה ואף לשינויים אלו אין הסכמה.

 1. הורדת מדד ג'יני כיעד מדיד למדיניות כלכלית היא רעיון נפלא, אך במסמך שלכם לא מוגדרת נקודת אופטימום. בהנחה שאינכם חושבים כי גם רופאה שהיא מנהלת מחלקה בבית חולים וגם עובדת הניקיון בבית החולים צריכות להשתכר שכר זהה (מדד ג'יני אפס), האם לא היה טעם לציין נקודה כזו, למשל ישראל של פעם או סקנדינביה של היום?

בנייר הלקמוס מוצבים יעדים ברורים לשיעורו הרצוי של מדד ג'יני. היעדים הם הגעה ל-0.3 במדד ג'יני בשנת 2014 (כפי שהייתה ישראל בשנות השבעים) ו-0.24 (המדד בדנמרק – אחת המדינות השוויוניות ביותר בעולם ובעלת תמ"ג לנפש גבוה מאוד) בשנת 2016. (היעדים נמצאים בגרף תחת הכותרת "המטרה")

2. אתם דורשים בצדק את הפסקת ההפרטה, ובסיכום ההוצאות וההכנסות של הצעתכם מוזכרת דרישה זו כסעיף שאינו עולה כסף. אך מה בנוגע לעלות הגבוהה של ביטול הפרטות קיימות, בייחוד בתחום החינוך, הבריאות והרווחה? העסקה ישירה, שהיא חלק בלתי נפרד ממדיניות סוציאל-דמוקרטית, תוסיף עלויות לא קטנות לתקציב המדינה. מדוע לא להכליל אותן בחשבון?

העסקה ישירה בשלב ראשון אינה צפויה להוסיף עלויות גדולות לתקציב המדינה משום שהמדינה משלמת גם כך כסף לחברת כוח אדם שהיום מרוויחות את פערי התיווך. כסף זה יעבור לידי העובדים בדמות העלאת שכר.

3 במסמך מופיעה הצעה להכפלת שכר לעובדי הוראה ולעובדים סוציאליים, בעלות של 1.5 מיליארד ש"ח. כיצד מסתדר הסכום הזה עם הפרסומים בנוגע לעלות הסכמים קיבוציים בחינוך וברווחה? לדוגמה, פורסם כי רק תוספות השכר ב"עוז לתמורה" (המתייחסת לפחות משליש מעובדי ההוראה) הן בהיקף של 3 מיליארד ש"ח, וזה עבור תוספת שכר של כ-50% בלבד.

על פי נתוני משרד החינוך ונתוני משרד הרווחה ניתן להכפיל את שכר המורים בהשקעה של 1.5 מיליארד ₪ מדי שנה למשך עשור, כך שבעוד עשור שכר המורים ועובדי הרווחה יוכפל. ניתן למצוא נתון זה בהערת שולים מספר 24 בנייר הלקמוס.

4. בעניין חינוך חינם מגיל 3 חודשים, האם לא היה עדיף יותר לדרוש את המשך ההארכה של חופשת הלידה, לתקופות הנהוגות במדינות אירופה?

חופשת לידה ארוכה תפגע בעיקר בנשים. הדבר ייצור תמריץ שלילי להעסקתן ולמעשה ידיר אותן משוק העבודה. לידה של יותר מילד אחד יביא למצב שבו ייפגע רצף הזכויות של נשים והפנסיה שלהן תהיה נמוכה ביותר.

5. הדרישה להקטין את המע"מ ל-5% היא דרישה רדיקלית מאוד ביחס לנהוג בעולם.

א. מדוע לא העדפתם לטפל קודם כל בסוגי מס עקיף אחרים שבהם ישראל היא חריגה, כגון הבלו על הדלק, שכלל לא נזכר במסמך?

ראשית, ביפן למשל מונהג מע"מ של 5%, בשווייץ מונהג מע"מ של 7.6%, כלומר יש תקדימים למצב כזה. המע"מ הוא המס הרגרסיבי ביותר, וכל שכבות האוכלוסייה משלמות אותו בניגוד למס על הדלק. הורדת המע"מ תוביל בפני עצמה לירידה דרמטית במחיר הדלק ולמעשה תייתר את הורדתו. יש צורך בניהול של הבלו על הדלק בהתאם למחיר הדלק כך שישמש כרית ביטחון לשינויים במחירו. כך, עליית מחיר הדלק תביא לירידה בבלו ולהיפך.

ב. האם לא עדיף להציע מע"מ דיפרנציאלי, כנהוג במדינות רבות בעולם (מע"מ מופחת על מוצרי יסוד כמו מים, מזון לתינוקות ותרופות, מע"מ גבוה יחסית על מוצרי יוקרה).

לא ירדנו לרמת פירוט כזו. זהו רעיון נכון באופן עקרוני, אך יש לעשותו באופן שקול ומקצועי. מדובר בהליך מורכב מבחינה חשבונאית והוא דורש מומחיות. יהיה צריך לפתחו בעתיד.

 6. העלות של הורדת המע"מ ל-5% היא ויתור על הכנסות של כ-40 מיליארד ש"ח (עפ"י דוח מינהל הכנסות המדינה), אך אצלכם הסכום המצויין הוא 15 מיליארד (פעימה ראשונה בלבד). זאת בשונה מרפורמות בתחום המיסוי הישיר, שלגביהן אתם מציינים סכום סופי של תוספת הכנסה, אף כי ברור שגם הן תיעשינה בהדרגה. האם אינכם משחקים בכך לידי המלעיזים שיטענו שהעבודה היא חובבנית או גרוע מכך – ספין?

הורדת המע"מ תיעשה באופן הדרגתי בשל העלות האדירה שלה (4 שנים).

בנוסף, דירוג הורדת המע"מ יקטין באופן דרמטי את עלות המהלך, משום שחלק נכבד מהכסף שיתפנה כתוצאה מהורדת המע"מ יכנס חזרה למחזור וייצא על צריכה. כך חלק נכבד מהכסף יחזור למדינה בצורת הגדלת גביית המע"מ. לעומת זאת, את הרפורמות בתחום המיסוי הישיר ברצוננו לעשות באופן מיידי ולא הדרגתי. על כן לא מדובר במניפולציה, אלא באופני פעולה מחושבים.

7. בהרצאה שלכם במאהל בירושלים הודגש הנושא שהחל מהכנסה מסוימת העשירים משלמים פחות מס, ולכן נראה שהיה צודק לתקן זאת ע"י מיסוי על הכנסות מהון שיהיה גבוה מההכנסות על עבודה.

האם לא היה ראוי להכניס בהצעה גם העלאה של מס החברות, ועוד יותר מכך – העלאת מס רווחי הון לרמה גבוהה ממס הכנסה רגיל?

איננו מתנגדים להעלאת מיסים ישירים נוספים, רק שמבחינת המקורות שהצענו לא היה בכך צורך. עצם העלאת המס על רווחי הון לרמה של מס הכנסה היא משמעותית מאוד עבור הכלכלה הישראלית ומהווה שינוי דרמטי. כפי שכתבנו, התכנית של נייר הלקמוס מהווה שלב א' שניתן יהיה להסכים עליו. בהמשך ניתן יהיה להוסיף רפורמות נוספות במיסוי.

מאותה הגישה בחרנו שלא להציע העלאה של מס החברות. בעתיד אנו מאמינים שיהיה נכון להעלות מס זה, אך בשלב ראשוני ניתן להשאירו על כנו (באופן שמעודד השקעה), בתנאי שההון שמושכים בעלי החברות מהחברות ממוסה במלואו. ניסינו בכך להראות שניתן לעשות שינוי רדיקלי גם באמצעים פשוטים יחסית.

8. ביטול תקרת ההכנסה לביטוח לאומי הוא מצד אחד צעד לקראת מיסוי פרוגרסיבי (ביטול הקלה על בעלי הכנסות גבוהות) ומצד שני צעד שעלול להגדיל עוד יותר את התמריץ של שכירים ועצמאים להקים "חברות של איש אחד" וכך המדינה בסופו של דבר תפסיד הכנסות. כיצד נבדקה הכדאיות של ההצעה?

אנחנו מציעים מיסוי שווה על כל סוגי ההכנסה – הכנסה משכר כמו הכנסה ממניות, ריבית או דיבידנדים. לכן לא ישתלם להקים חברה של איש אחד, כי המיסוי על הרווחים ממשיכת הדיבידנדים של החברה יהיה שווה למיסוי של מס הכנסה.

9. הדרישה להעלאת שכר המינימום למחצית השכר הממוצע קרובה מאוד להעלאה שממילא הוחלט עליה בהסכמה בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות ויו"ר התאחדות התעשיינים.

 א. כיצד קבעתם מהו השיעור האופטימלי, המאזן בין הרצון לרווחה כלכלית לעובד ובין הסיכון של הרחבת האבטלה בתעשייה והעברת פעילות לחו"ל?

אנחנו מציעים חבילה של צעדים. יישום של חלק קטן מתוכה עשוי להביא לחוסר איזון. בתחום שכר המינימום אנו מציעים אותו במקביל להפסקת הספקולציה בשקל וליישום מחודש של רצועת האלכסון. אלו שני תנאים שיגדילו באופן ניכר את רווחי התעשייה וישפרו את היציבות ואת יכולת התכנון לטווח ארוך, וכך יעודדו המשך תעשייה בארץ והגדלת התעסוקה בה והעלאת השכר.

ב. האם לא היה מקום לשקול דרישה גבוהה יותר? לשם השוואה, תנועת יסו"ד פרסמה לאחרונה מסמך "ניו דיל" ובו הוצע המספר 60% מהשכר הממוצע.

העלאה של 60% בבת אחת היא חדה מדי ותביא לקריסה של מפעלים ישראלים. העלאת שכר העובדים בשיעור הפריון תביא להעלאת שכר המינימום הרבה יותר מהר מאשר הצמדתו לעליית השכר הממוצע. בנוסף לכך, המפעלים יוכלו לעמוד בצעד זה משום שהעלייה תהיה ביחס לעלייה ברווחיהם (העלייה בפריון).

10. חברי הנהגת כוח לעובדים, שי כהן ועמי וטורי, טענו לאחר קריאת המסמך כי הדרישות שלו בתחום חיזוק העבודה המאורגנת, שהיא עמוד תווך מרכזי בחברה סוציאל-דמוקרטית, הן פשרניות מדי. מהי תגובתכם?

כוח לעובדים היה הארגון הראשון אליו פנינו עם המסמך, עוד בשלבי הטיוטה לפני כחצי שנה. עד עצם היום הזה הם לא חזרו אלינו עם תגובות. תמוה שאת התגובה הם מעבירים דרככם.

באשר לטענה שאלו דברים פשרניים מדי, דומנו שזו טענה קצת כללית מידי.

החיוב בחוק של מעבידים לקיים מו"מ ולהגיע להסכם קיבוצי עם עובדיהם היא דרישה דרמטית. מדובר בדרישה רדיקלית בהרבה מאשר הישגה של ההסתדרות במסגרת עסקת החבילה של 2009-2010 – חיובם של מעבידים לקיים מו"מ עם ארגון יציג. חקיקה כזו תגרום לזינוק בהתאגדות של עובדים, אשר תשרת כל גורם המאגד עובדים ובכלל זה את כוח לעובדים. מדובר בסוגיה חשובה ביותר: על אף שכוח לעובדים איגדו כבר 26 סניפים, הושגו הסכמים קיבוציים רק ב-5 מהם. החקיקה תביא לעלייה דרמטית בשיעור האיגוד הרבה יותר מאשר גל ההתאגדויות שבא בעקבות החיוב של מעבידים לקיים מו"מ. כמו כן, העלאה דרמטית במספר הפקחים של משרד התמ"ת תסיים את תופעת העבירה על חוק שכר מינימום ותאפשר לוועדי העובדים להפעיל לחץ גדול יותר על מעבידיהם.

תודה, איתי

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. נדב פרץ :

    כמה הערות:
    1. הורדת מדד ג'יני כל כך מהירה ודרסטית דורשת צעדים מאוד דרסטיים, שאני לא בטוח שהם כדאיים – ובטח שהם לא מפורטים במסמך. האם תנועת דרור ישראל באמת חושבת שאפשר להפוך את ישראל למדינה הכי שוויונית בעולם בתוך 4 שנים?

    4. ההערה הזו היא גם מוטעית עובדתית וגם רעה מבחינת מצב הנשים, אבל אתייחס לכך בפוסט נפרד.

    8. ביטול תקרת התשלום לביטוח לאומי הוא לא 'צעד פרוגרסיבי'. התקרה הזו קיימת כדי שהממשלה לא תצטרך לשלם גם גמלאות בגובה גבוה, מכיוון שהגמלאות (כמו ביטוח לאומי או חופשת לידה) קשורות לגובה התשלום.
    האם דרור ישראל מציעים לשלם לדוד עזריאלי מעל 2 מליון שקל בחודש במקרה שהוא יפול מהכיסא בעבודה?

    9. כבר היום, שכר המינימום צמוד לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. למען הפרופורציה, דרור ישראל מציעים להעלות את שכר המינימום לשיעור של 4,227 ש"ח לחודש. עופר עינים ושרגא ברוש מציעים להעלות אותו לשיעור של 4,300, בהתאם להצעה שעברה כבר בממשלה.

  2. ק. טוכולסקי :

    מי אמר שאין דיון כלכלי רציני ודרישות רציניות וחשיבה רצינית? מיום ליום המאבק הזה, האנשים בו והרעיונות שלו גורמים לי יותר אושר.

  3. עמי וטורי :

    ככוח לעובדים לא תקפנו את המסמך של דרור ישראל. כשי כהן וכעמי וטורי, (שכן העירו),דווקא העברנו את תגובותנו לפני למעלה מחצי שנה יחד עם התגובות מצד המחנות העולים. כנ"ל הועלו עמדות דומות ע"י משתתפים אחרים בגיבוש מסמך הדרישות של "מובילי המחאה".
    אני חושב שהמסמך חיובי ברובו וודאי שדרור ישראל מקדמים באופן מועיל מאוד שיח חברתי כלכלי סוציאל-דמוקרטי.

  4. יובל :

    הערות לכמה הערות

    נראה לי שהתוכנית היא תוכנית לשנה א'. כנראה שהתוכניות לשנים הבאות יכללו צעדים יותר דרסטיים כך שהג'יני באמת יצנח. חוץ מזה, מה שכתוב כנראה יעשה שינויים אדירים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים

  5. ל רפי :

    סליחה, אבל אתם לא הממשלה

    1. הבעיה העיקרית שאני רואה במסמך "נייר הלקמוס" הוא נסיון להחליף את הממשלה במתן פתרונות במקום לעזור לה בעיצוב פתרונות ע"י הבלטת המצוקות.
    2. שימוש במדד (ג'יני או אחר) לבחינת ביצועי תכנית לפתרון המצוקות החברתיות הוא לטעמי שגיאה, משום שמדד הוא קריטריון אינטגרטיבי המטשטש ביצועים פרטניים. תכנית צריכה לקבוע יעדים שימדדו ישירות בהשוואה לתכנון שנקבע מראש.
    3. אם אחרי הפעלת ה"צדק החברתי" ישאר על כנו מצב שבו השכר הממוצע בת"א והסביבה גבוה פי משלשוה או ארבעה מהשכר הממוצע בפריפריה – לא עשינו שום דבר.
    4. מי אמר שאנחנו רוצים לבנות מדינת רווחה סוציאליסטית-דמוקרטית?! זו הנחת מוצא שאם אין היא עומדת למבחן, היא בגדר תכתיב לציבור ולממשלה. לא בא בחשבון!
    איש לא הוכיח עדיין שתיקונים מז'וריים של לקונות בשיטה הקיימת, לא יביאו לתוצאות טובות יותר.
    לקפיטליזם, בברור, יתרון בפיתוח הכלכלה וביצירת צמיחה במשק. כשלון השיטה הקיימת בישראל, היה במדיניות צודקת של חלוקת העושר הלאומי. אין צורך לשפוך את התינוק עם המים. מה שטוב צריך לשמר ומה שרע – לתקן.
    5. אין שום טעם לזרוק יעדים שלא נבקה יעילותם הכמותית. מע"מ אינו רק כלי לגביית מס מהציבור, הוא גם כלי לשליטה על הביזבוז.
    6. בכל תכנית חייבים לתת ביטוי גם למדיניות החיסכון במשק. הנחה שאפשר להוריד את המיסים הורדה דרסטית בה בעת להשוות פערים קשים שקיימים גם עתה ובו בזמן גם לסמוך על המדינה שיהיו לה משאבים בכדי להעניק בטחונות סוציאליים מפליגים לכלל הציבור שעה שהאוכלוסיה גדלה, תחולת החיים גדלה, רמת החיים גדלה – לא רציני!
    הציבור יצטרך להשתתף במימון חלק מהביטחונות הסוציאליים, ופרוש הדבר הוצאה נוספת. אם תוכל הממשלה לקחת על עצמה ביטוח הסדרים אלה – דיינו.
    7. כל החשיבה כאן מנותקת מהעובדה שרעיונות לבד אינם פותרים דבר. צריך למצוא להם שותפים. גם בין המעסיקים גם בין העובדים וגם במטרות האסטרטגיות של המדינה – למשל פיזור האוכלוסיה, או פיתוח הפריפריות
    8. דומני שהדיון הזה לוקה בבסיסו בנושא נוסף: כל שינוי בתוכניות גדולות וארוכות טווח כרוך בביזבוז זמן ומכאן גם בביזבוז משאבים אדיר. בזבוז ילקח מאותנה קופה שאמורה להיטיב עם העם , ולעם ישאר פחות.
    9. אם תגיע ישראל, במקרה, להסדר מדיני עם הפלשתינאים, מציע לשכוח מרוב הסיפורים לפרק זמן של 5-10 שנים.
    10. עדיין מתקיים חוק "הכל הישר התמידי" לאמור: תפשת מרובה – לא תפסת. מציע לא לבנות את המדינה מחדש אלא להתמקד בפתרון הבעיות היסודיות מהן התחילה תנועת המחאה: זמינות דיור בכמות ובמחירים העומדים ביחס רציונאלי לשכר הממוצע במשק, תוך זיקה לאזור המגורים הנוגע. הורדת יוקר המחיה היום-יומי והבטחת שכר הוגן ופערי שכר סבירים (אפשר לכמת כל דבר). פרוש דרישה זו היא בין השאר תעסוקה מלאה ככל האפשר במשק, ושיתוף הולך וגדל של קבוצות אוכלוסין במשק היצרני (ולא בשרותי)
    11. כל ניסיון להעביר לאחריות הממשלה ניהול עיסקי או ניהול שירותים ציבוריים, ללא הגדלה ניכרת של הפריון (ואני מציע לבדוק את הפריון הישראלי מול הפריון הסקנדינבי, למשל), יגדיל את תקציב המדינה המוצע על אחזקת מנגנו ממשלתי מנופח, על גידול בביורוקרטיה ועל ביזבוז משאבים אדיר (כבר היינו בסרט הזה). גם עובדה זו צריך לשקלל במכלול השיקולי הכלכליים.
    התעייפתי, אז אפסיק כאן.

  6. נדב פרץ :

    (במפתיע, אני מוצא את עצמי מסכים עם נקודות 2-3 של רפי)

    4. אני שמעתי רבע מליון איש אומרים את זה, בשבת בתל אביב.

    6. עיקרה של התכנית הוא יצירת איזון בין הכנסות להוצאות.

    7. החשיבה לא מנותקת מזה, היא שלב מקדים לזה. קודם צריך להחליט מה רוצים, ואחר כך לחפש שותפים

  7. איציק יאפ :

    ניר הלקמוס הזה הוא לא "מדיניות" או "חוקים" או "הוראות הפעלה" לממשלה. זו פשוט דרך לבדוק האם הממשלה מתקרבת בצורה מסויימת לכיוון של שיוויון וצדק חברתי, או לא.
    אם עד עכשיו כל הטענות היו בסגנון שאין דרישות מדוייקות, או שכשיש דרישות הן לא כלכליות אלא רק תחושת בטן, עכשיו יש בדיוק דרישות מדוייקות וכלכליות המבוססות על נתונים אמיתיים.

    זה מצויין!

    לגבי 3 של רפי.
    ברור, בסעיף הזה אתה צודק!

    אבל להגיד מראש "אם ואם ואם, אז לא עשינו בזה כלום, אז זה חרטא!" …זה חרטא.

  8. ל רפי :

    לאיציק יאפ: כל הפוסל....

    מדידת מצב איננה רשימת דרישות. ואיננה סדר עדיפויות. זה מה שהיה חסר קודם וזה מה שנותר חסר.
    עד כה טושטשה העובדה שהמחאה אינה ממוקדת בריכוזים האמיתיים של הבעיות החברתיות בישראל. ריכוזים אלה ברובם אינם נמצאים בת"א ואלה שבת"א, אינם נמצאים באוהלי המחאה של רוטשילד! וצריך להודות ביושר שטיפול באחד יהיה חייב לבוא בין היתר ע"ח האחר (אלא אם אנחנו חושבים שמקורותיה של ישראל הם אינסופיים).
    כך גם לגבי רצון להרחיב את הטיפול למספר רב של נושאים במקום למקד אותו בשתים-שלוש סוגיות גדולות וכואבות במיוחד (למשל: דיור, יוקר וחלוקה שונה של תוספות העושר הלאומי).
    אם ואם ואם מסמן שאינני נהנה במיוחד משיח אופורי, אלא דווקא משיח קונקרטי ומציאותי.

  9. עוז :

    התעלמות מהסביבה

    האם לא ראוי שבמסמך כזה תהיה התייחסות כלשהי לסביבה?
    או ליתר דיוק שהסביבה תהיה אחד היסודות שסביבן הוא נבנה?
    אני רואה בדמיוני את ישראל קורסת בגלל משבר אנרגיה לאחר 4 שנים של יישום נייר הלקמוס.

  10. כהן שמואל יפו :

    קראתי את המסמך= יש מעט מדי על שיפור הדמוקרטיה

    ללא שינוי שיטת הבחירות לכנסת קשה לשנות את המדיניות וקשה לעשות צדק חברתי

  11. א.ד. :

    אמנם הגבתי ופירגנתי על הפוסט המקורי של לקמוס, אבל..

    שתי נקודות בעייתיות מאוד זה אכן המע"מ ושכר המינ', וחשוב לשנות את התוכנית.

    בכל מדינות המערב נהוג מע"מ נמוך על מזון, ומע"מ 'נורמלי' על שאר מוצרי צריכה. ככה גם יותר קל ליישם את התוכנית כי לא צריך תקציב אדיר כתוצאה מהצפי בהכנסות ממעמ. יש לזה המון יתרונות..

    הצמדת שכר לכ"א מהמדדים המוכרים היא שגיאה, בייחוד במשק בעייתי כמו שלנו. המדד, השכר החציוני, השכר הממוצע, וכו.. זה פשוט אבסורד. וגם לא הגיוני. למה להצמיד לשכר חציוני ? זה יוצא אבסורד. יש להצמיד לסל מוצרים בסיסי (סל הוצאות מינ' הנקבע ע"פ מוצרים מסויימים כמו דיור חשמל מים מזון, או ע"פ סל הוצאות עשירון 1-2 כמצויין בדוחות הלמס). זה יהיה הרבה יותר הוגן, נכון, וריאליסטי.

    מצטרף לכותבים לעיל. הרבה אנשים חושבים שרכבת טובה ואיכותית זה הפתרון לבעיות הפריפריה וזה לא נכון – זה רק מנציח את היותה של הפריפריה.. פריפריה 🙂 כמובן שתחבורה ציבורית איכותית ומהירה היא חלק מהפתרון, אבל לא מטרת על בפניה עצמה, לפחות בנושאי-פריפריה. אם מומחי הרפואה והעבודות הטובות והמורים המצויינים הם בת"א זה לא יעודד שום פריפריה. לצורך העניין יש לעודד אוכלוסיות חזקות להתיישב בפריפריה, כולל בניית מרכזי תעסוקה. לא מדובר על *מפעל* של אינטל, אלא על מרכז *מו"פ* של יבמ.
    אנחנו רואים באופן עקבי שהעברת תעשיות עתירות ידע לשולי הערים המרכזיות (נתניה, פ"ת, וכו) בהחלט מעודדת תושבים מהפריפריה הרחוקה ועדיפה ע"פ מרכזי פיתוח הממוקמים במרכזי ערים גדולות.
    עם התושבים מגיעים גם המורים, המומחים, המתנסים, התרבות, וכו.
    ביצה-תרנגולת.

    כאמור מפרגן. זה המסמך שעליו יש לבנות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.