חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים: הפתרון למצוקת הדיור – מגורים בפריפריה

נושאים דעות, שיכון ושלטון מקומי, תכנון ובניה ב 8.08.11 4:25

שניר קליין מציע שבמקום לדאוג לדיור זול במרכז, נדאג למחפשי הדיור לאופציות סבירות בפריפריה

בשבועות האחרונים כולנו נרתמנו למאבק ענק- מאבק חברתי יוצא דופן בהיקף גודלו ובסוג משתתפיו.כבר מתחילת המהפכה עלתה לי לראש השאלה הבאה-לאן לוקחים את המאבק הזה? איך ממנפים אותו? במאמר הקודם כיוונתי להפלת ביבי,ועכשיו אני רוצה להציע הצעה שתהפוך את המאבק לנקודת מפנה שתוביל ליישום הציונות בצורה הטובה ביותר מבחינתי (וגם מבחינת בן גוריון).

כל חברי המאבק מסכימים פה אחד- לאדם עובד צריכה להיות היכולת להבטיח לעצמו דיור במדינת ישראל,זוהי זכות אזרחית בסיסית במדינה מתוקנת. אבל כאן אנו נכנסים לשאלה המרכזית מבחינתי-איזה סוג של דיור?

לדעתי האישית המאבק לא צריך להתעסק במחירי הדיור במרכז הארץ ,רוצה לגור במרכז? תשלם.זהו שוק חופשי שבו ביקוש רב לדירות על גבי שטח מוגבל (כמו בתל אביב וסביבתה) גורם לעליית מחירים טבעית.אני עדיין חושב שצריכה להיות התערבות ממשלתית בשוק הדירות, אך את הדיור בר ההשגה יש לבסס בפריפריה תוך כדי פיתוחה- בניית עשרות אלפי יחידות דיור בגליל,בנגב וברמת הגולן.ביישום צעד זה אנחנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת- גם הורדת מחירי הדירות באיזורים אלה (הקלה על מצוקת הדיור) וגם משיכת ציבור צעיר ומשכיל שיפתח את האיזור.אנחנו לא רוצים למשוך עוד אזרחים לגוש הדן הצפוף גם כך ולבסס סופית את מדינת תל אביב תוך כדי הזנחת הפריפריה.

אחווה,רעות וערבות הדדית לא רק במרכז! עם ישראל ייבחן בנגב (ובגליל) אמר אחד מגודלי האומה ולכן המדינה צריכה להגדיר אותם כאיזורי עדיפות לאומית להוזיל שם את מחירי הדיור,לתת הטבות לצעירים שמגיעים לשם ולדאוג לפיתוח הפריפריה (תחבורה ציבורית,חינוך ומתן מענקים משמעותיים למפעלים בפריפריה).

חור אחד בתכנית הוא סטודנטים באוניברסיטת תל אביב,ירושלים וחיפה.בשבילם יש פתרון מדהים מסוג שונה-פיתוח עמותות דומות לעמותת איילים בצורה מסיבית.המדינה תסייע לסטודנטים בבניית מעונות (גם בשכונות רחוקות מהאוניברסיטה תוך כדי התאמת התחבורה הציבורית) והסטודנטים "בתמורה" יתנדבו בשכונות חלשות בעיר ובאיזור (הפרוייקט פועל מדהים בקריית שמונה ובבאר שבע).

אני כמו רוב חברי המחאה,מהיישוב שהם עמוק במרכז.אבל עם כל הכבוד לי ולחבריי למאבק, המדינה לא צריכה לדאוג לנו לדיור ב"צנטרום של הפיילה" ואפילו צריכה לעודד אותנו להתיישב במקומות אחרים.הסולידריות שאנחנו מדברים עליה במאבק צריכה להתבטא גם בפיתוח הפריפריה- ציונות 2011 ממשלת ישראל (נקווה שהחדשה) מפתחת את הפריפריה ביחד עם צעירי המאבק!

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , ,

8 תגובות

  1. נדב פרץ :

    כתושב הפריפריה, אני מאוד מקווה שהצעתו של שניר לא תתקבל.

    אם הייתי רוצה המון אנשים איכותיים שיגורו לידי, הייתי עובר לתל אביב. אם שניר רוצה לדאוג לי, שידאג שמספר הרופאים לנפש באיזור הדרום יהיה זהה לזה שבמרכז. שידאג שההשקעה בתעסוקה, בחינוך, ברווחה תהיה זהה לזו שבמרכז. אבל בבקשה – אל תתחילו לבנות ישובים בפריפריה.

    קודם כל, כי זה לא אקולוגי. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ומאוכלסת בצפיפות. השטחים הפתוחים כאן – כן, גם בנגב ובגליל – מעטים מדי. לא צריך עוד ישובים חדשים בישראל, צריך לעבות ישובים חדשים.
    ושנית, כי הדרך לתרום לפיתוח הפריפריה היא לא על ידי דחיקה אליה של אנשים שלא רוצים לחיות בפריפריה. אני חי ברביבים כי בחרתי לחיות כאן, כי טוב לי לחיות כאן. אשמח לחלוק את הנגב עם כל מי שמרגיש כמוני. פחות אשמח לחלוק אותו עם אנשים שחולמים על רוטשילד ולא יכולים לממן אותו.

    ואגב, הטענה ש'אין מקום במרכז' היא פשוט טענה מופרכת. יחסית לערים בגודלה, תל אביב היא עיר מאוד לא צפופה, ואפשר לבנות בה דיור לעוד הרבה מאוד אנשים – אם רק בונים בהתאם לאינטרסים של הציבור, ולא לאלו של הקבלנים.

  2. אורןה :

    מסכים עם נדב.
    אחת הבעיות היא הביקוש האדיר ל*מרכז תל אביב*. אפשר לחזק את שולי תל-אביב (מזרח), מטרופולינים נוספים, וערים גדולות קיימות.

    בנוסף לבינוי, צריך לדאוג להביא תעסוקה ותחבורה ציבורית איכותית למקומות שהם לא מרכז תל-אביב.

  3. דליה :

    ההצעה להקים עמותות נוספות נוסח עמותת איילים משמעותה המשך הסרת אחריות המדינה מהאחריות לדיור. המדינה היא זו שצריכה לדאוג לדיור ולא עמותות.

  4. א. קוריאל :

    האמירה "זול בפריפריה" היא אשליה.
    את מחירי הדיור בפריפריה צריך לשקלל בהתאם למדד של מגורים + עלות תחבורה לעבודה, כמו שחישב הבלוגר יואב לרמן (http://www.tlv1.co.il/?p=5028).
    כאשר מוסיפים לזה את רמת השירותים הנמוכה יחסית בפריפריה (חינוך, תרבות, רפואה ועוד) מגלים שאם רוצים ליהנות משירותים ברמה גבוהה צריך שוב להיכנס לרכב ולנסוע בפקקים למרכזי הערים, מה שמייקר עוד את המגורים בפריפריה.

    הדרך היא לצופף את מרכזי הערים – גם ערי המרכז וגם ערי השדה – לתעדף ברצינות תחבורה ציבורית בערים ולהפסיק לבנות שכונות שאין בהן כלום חוץ ממגורים, ושכל תזוזה מהן מצריכה הנעה של רכב פרטי

  5. ק. טוכולסקי :

    המחירים בפריפריה עלו בבועה מבהילה לא פחות מאשר במרכז.
    מעבר לכך מה יהיה כשכולם יעברו לפריפריה, נתחיל להעביר אנשים בחזרה למרכז? זה לא משחק סכום אפס.

  6. ארז :

    הפריפריה היא לא חלופה למרכז כשמשווים את מחירי הדיור. היא גם לא כזו כשלוקחים בחשבון תשתית תחבורתית או תעסוקה. היא אוסף של עוד הרבה דברים: העסקת ילדים אחה"צ (מרחק הנסיעה), רמת הרפואה (נכתב כאן קודם), רמת החינוך, רמת שכר, חיי תרבות ופנאי ברמה מספקת (שתהווה חלופה הולמת למרכז ותאפשר מיצוי עצמי אמיתי בפריפריה).
    כל עוד הפריפריה לא מספקת מענה מלא, זה בעיה להשתמש בה כסלוגן.

  7. עמית-ה :

    כבר כתבתי בעבר שהעברת תושבים לפריפריה הצליחה אבל עם הגידול באחוז הגרים בפריפריה הפער בינה לבין המרכז גדל.
    http://redisbeautiful.blogspot.com/2009/06/v-behaviorurldefaultvml-o.html
    כלומר אם אנחנו חושבים שמודל העיור במרכז הוא מוצלח ואנחנו רוצים למחזר אותו סבבה, אבל אם רוצים לפתור בעיות לא מעבירים אותן מקום.
    אני מסכים עם נדב ומבקש להוסיף פתרונות טובים שהועלו ע"י חכמים ממני.
    דוגמא: הפקעת זכויות של קבלנים שקנו קרקע במרכז לפני שנים ולא עומדים בחוזי הפיתוח ובניה תקציבית על הקרקע.
    הוספת קומות על בתים באזורי הביקוש ובניה ממשלתית תוך חיזוק מבנים לעמידות ברעידות אדמה.
    הנקודה החשובה היא ההבנה שעלינו להשתמש ביכולת הניהול שלנו לפתור בעיות ולא לחכות עד שהשוק החופשי/היד הנעלמה/ המשיח בן דוד יבוא ויעשה את זה בשבילנו.

  8. אבינועם :

    זכויות דיור לא רק לזוגות צעירים

    ב"ה.
    הנושא זכויות הדיור לכולם
    באשר מילאו את חובתם למדינה
    כגון: שירות צבאי מלא.שירות מילואים מלא.
    תשלומי מיסים מלאים ועוד.
    אני שואל מדוע תמיד מדברים
    על זוגות צעירים ולא מדברים על מחוסרי קורת גג כללי ולא משנה איזה גיל הוא,להפך הדבר יותר חשוב לדאוג לאנשים שעברו בחיים
    ונשלו מכספם עכב בעיות מלוות בחייםכגון: גירושים.השארת הבית לאישה ולידים בצורה המוסרית (קורת גג לילדים)ועוד כשלונות
    שגרמו לבני אדם להיות בלי קורת
    גג בו בזמן שהם תרמו למדינה
    ועשו הכל לשמור את חוקיה
    השאלה שלי האם יש גוף ציבורי
    המודע למצבים כאלה מחפירים ורגישים עד מאד המביישים את
    חירות האדם במולדתו כאשר הוא
    התנהל בה בצורה המכובדת ביותר.
    לסיום :בזאת אני מציג את העובדה
    אשר מתחבה תחת שולחנות הדיונים
    מחוסר כוח מרבי כאשר רוב הבעיות
    הם הזוגות הצעירים ואין לי חלילה שום כעס להפך אנ מועדד לעזור להם
    בכל הדרכים,אבל זה אינו מוסרי לא
    להתייחס "למבוגרים"שמתקשים לרכוש
    להם דירה קטנה שגם באזורים מרוחקים.
    אני חושב שצריך להחזיר את הגוף
    הנהדר שהיה "עמידר" או לבנות גוף יותר טוב ממנו בעל סמכויות מדיניות אשר יאפשרו לכל ניצרך לעזרה ממשלתית לקבל אפשרות תחת תמיכה כספית בהחזר משואר קטן שיוכל האדם לגור בכבוד בארצו.
    עוד רעיון :אפשר למכור דירות למועטי יכולת בדמי מפתח .
    יש הרבה חכמים יותר ממני אני מאמין עם רצון ונחישות מוסרית
    לבני העם הממלאים את חובתם בכבוד
    למולדתם יוכלו לתת מענה ללא הרבה ניירת מסורבלת בעלת קשיים ליצגם
    בתנאי ממשלה ומשטר אפשר לעשות הכל
    למען חירות האדם הישראלי הציוני נפש יהודי הומיה שלא יסבלו לשווא
    כולי תקווה שמאמרי זה ראשית לא פגע בכבודכם ,אך תקוותי שהגיע הזמן לקחת אחריות מוסרית ותרבותית למען ישרי העם.
    בכבוד רב אבינועם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.