חכ"י מפלגת העבודה, האם אתם תומכים בביטול מגילת העצמאות?

נושאים מכתבים, פוליטי ב 5.08.11 2:44

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: אבישי-ברוורמן, איתן-כבל, דניאל-בן-סימון, חקיקה, יצחק-הרצוג, מגילת העצמאות, מפלגת-העבודה, עמיר-פרץ, פואד-בן-אליעזר, ראלב-מגאדלה, שלי-יחימוביץ

קישור קבוע 10 תגובות

10 תגובות

1. נדב פרץ :
   5 באוגוסט, 2011 בשעה 8:37

   השאלה צריכה להיות מופנית לפואד – הוא זה שחתום עליה.

2. דקל-דוד עוזר :
   6 באוגוסט, 2011 בשעה 11:32

   חוק מטופש שבכלל לא מבין מה זה שפה רשמית.
   שפה רשמית היא מינוח משפטי לשפה שלא צריך לתרגם אותה במסגרת הליכים משפטיים, זה לא "השפה שחובה לדבר במדינה".

   השפה ששמים על שלטים לדוגמא קשורה על פי החלטות בית המשפט במשתנה אחד בלבד: שפת האם של האוכלוסייה אליה מופנים השלטים.

   ואם כבר רוצים לעשות חוק דמגוגי ולבטל שפה רשמית, אז צריך לבטל את השפה שאינה קשורה לאזור בשום דבר: האנגלית

3. חסן חמוד :
   6 באוגוסט, 2011 בשעה 14:17

   קראתי את הצעת החוק שפורסמה בהארץ.
   זאת לא הצעה מטופשת, זאת גזענות, אין מילה אחרת. זה המשך לחוק החרם ולחוק מימון עמותות. ההצעה יצאה מאותו בית מדרש.
   לא מדובר רק בביטול הערבית כשפה רשמית במדינה, מדובר גם בפגיעה במערכת המשפט. בהצעה יש גם סעיף המורה להקדים את המילה יהודית לפני המילה דמוקרטית כדי לסרס חוקים קיימים, כלומר לכפות על בתי המשפט לפסוק לפי ההלכה במקרה והפסיקה לפי החוק הדמוקרטי תהיה לטובת הערבים. גם יש בחוק סעיף שמקשה על ביטולו או עדכונו של חוק זה.
   מפלגת העבודה וקדימה אינן שונות בגזענותן מישראל ביתנו ומהליכוד.
   אוליי יש כאן איתות לאיזו מערכת בחירות מחכה לנו: העבודה, קדימה, הליכוד וישראל ביתנו- ההבדל ביניהן הוא רק בשמות המועמדים, הולכות על העיקרון המאחד והוא: אין עוד עקרונות.

4. תרגיעו :
   6 באוגוסט, 2011 בשעה 20:02

   נניח ש-
   1 חברי העבודה לא חתמו – אז מה? (זה חידוש בשבילישהשפה האנגלית היא שפה רשמית בישראל כפי שכתוב בידיעה, ולכן יתכן שטעו שם בעוד דבר או שנים)

   2. נניח שהחוק הזה יעבור בתיקונים מרידוריים מתבקשים, אז מה?

   רוב האנשים לא ירגישו הבדל בחיי היום יום שלהם.
   מי שמסתדר עם המצב הקיים, ימשיך להסתדר עם החוק הזה שמצלם את המציאות.

   מי שלא קם כנגד חוקים שכבר קיימים פה, למה הוא מצפה?
   ולמה יכול לצפות מי שכן קם בצורה פסיבית מינורית ומיד הוא נקרא לסדר ע"י נציג האגודה לזכויות האזרח ("את מסרבת לקיים את החוק ועוד יש לך דרישות" וכל זה נאמר אפילו לפני בדיקת העובדות).

   בקיצור – תרגיעו, אין טעם להקים קול צעקה אם היא לא מלווה בשרטוט קווים אדומים.

5. רביב נאוה :
   7 באוגוסט, 2011 בשעה 0:49

   חסן, אתה לא מדייק

   החוק לא מחייב לפסוק לפי ההלכה במקרה שהפסיקה היא לטובת הערבים, זה ניסוח שאפילו אלקין ורותם (המשפטנים) לא הגיעו אליו עדיין.
   מה שהחוק אומר זה שבמקרה שלסוגיה מסוימת אין תשובה בחוקי המדינה, בית-המשפ יפסוק על-פי כללי המשפט העברי. האלטרנטיבה לזה היא פניה לחוק הבריטי או העותמני. העניין הוא שהסעיף הזה כבר קיים – בחוק יסודות המשפט.

   זה לא בא להוריד כהוא-זה מהעובדה שהחוק הוא גזעני ומפלה. בעצם, זאת כל המטרה שלו. לפי מיטב הכללים של הפטריוטיות החדשה, לחוק הזה לא תהיה שום השלכה מעשית, מלבד עוד קיטוב בין ערבים ליהודים ועוד רוח רעה שתנשב בציבור המשוסע ממילא.
   הבסיס לחוק הזה, כמו ל"חוקים הפטריוטיים" האחרים הוא זריעת הפחד לגבי עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דיכטר אולי מאמין להפחדות האלה, לא יודע. אולי הוא לא מאמין אבל חושב שאם הוא יצטרף לזריעת הפחד הזאת הוא יוכל להפיק ממנה רווחים פוליטיים. גם כאן הוא טועה טעות מרה.

6. איתי :
   7 באוגוסט, 2011 בשעה 1:18

   שלושה דברים מעשיים

   1. לבחור לאיזו מפלגה אתם מתפקדים ופוקדים חברים נוספים: הליכוד, קדימה והעבודה. התפקדות למפלגות קטנות אחרות פחות חשובה (ג"נ – אחרי שאצביע בפריימריס של העבודה רוב הסיכויים שאתפקד לליכוד).

   2. התפקדתם? השתמשו במה שנותר מהכנסת הזו כדי לוודא אילו חכים לשים ברשימת החיסול שלכם, וכדי לדאוג באופן אקטיבי להפצתה בקרב כמה שיותר חברים ערב הפריימריס. דוגמאות: פואד בעבודה (תגובה של נדב), דיכטר ושמאלוב ברקוביץ' בקדימה, אלקין בליכוד.

   3. בשום אופן לא להצביע לאחת מהמפלגות הנ"ל, כדי שאפילו חלק מהפתק שלכם לא יכניס לכנסת אנשים כאלה.

7. רביב נאוה :
   7 באוגוסט, 2011 בשעה 5:27

   קראתי באיזה מקום שפואד הוריד את החתימה שלו מהחוק.

8. חסן חמוד :
   7 באוגוסט, 2011 בשעה 8:25

   לרביב
   קראתי לילד בשמו. למה סדר המילים כל כך חשוב? הדמוקרטיה באה בדרגה שניה אחרי היהדות. במאמר עצמו יש הסבר ויש דוגמה:"לדברי אחד מיוזמי החוק, ח"כ אלקין, "החוק נועד לתת לבתי המשפט נימוק התומך בסוגיית הלאום היהודי של המדינה בבואם להכריע במצבים שבהם אופייה היהודי של המדינה מתנגש עם עקרונות הדמוקרטיה". לטענתו, "בתי המשפט מתחבטים לא מעט בסוגיות כאלה, כמו למשל חוק השבות שהוא חוק מפלה".

9. מערכת עבודה שחורה :
   7 באוגוסט, 2011 בשעה 8:52

   על מנת לדון בצורה רצינית בחוק עדיף לא להסתמך בכתבות בתקשורת, שסובלות לעתים קרובות מהטייה או משטחיות, ופשוט לקרוא את החוק המלא

   http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3541.rtf

10. חסן חמוד :
    7 באוגוסט, 2011 בשעה 16:22

    דבר ברור כשמש, שתום לב אין בהצעה זו.
    מרוב יהדות לא רואים את הדמוקרטיה.