מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מכרזים בחינוך פוגעים בנוער בסיכון
תוכנית השכלת יסוד ולימודי השלמה (היל"ה) מיועדת לנוער שנשר מבתי הספר ונמצא מחוץ לכל מסגרת חינוכית. הסכסוך המשפטי בין החברה למתנ"סים לבין רשת "עתיד" מונע את הטיפול בנוער זה שהוא נוער בסיכון
תהליך הפיכתו של משרד-החינוך ממשרד המחזיק בסמכויות ביצוע למשרד מטה ללא סמכויות ביצוע, בא לביטוי בהסתלקותו מהפעלת פרויקטים חינוכיים חשובים, והעברתם לגופים חיצוניים באמצעים שונים. מדובר בתהליך מאסיבי של ביזור משרד החינוך והתפרקותו מסמכויותיו הביצועיות. במקרה הנוכחי מדובר בגופים חיצוניים הנאבקים ביניהם בבית-המשפט על קבלת הזיכיון להפעלת תוכנית היל"ה.
אחת מדרכי-הפרטת המשרד היא העברה של תוכניות-לימוד ופרויקטים חינוכיים בדרך של זיכיונות לחברות פרטיות. ראינו זאת בהעברת זיכיון לחברת מרמנת. מה שעסק בו לפני כן האגף למבוגרים. ראינו זאת בהעברת מרכז הבדיקות של בחינות הבגרות (מרב"ד), לחברה פרטית. האם השיטה מועילה לתלמידים הנזקקים לתוכניות כאלה? האם הם יצאו נשכרים מההפרטה? הרי מטרת ההפרטה היא יעילות וחסכון ושיפור הרמה. הדוגמא להלן תשקף את המציאות המרה.
תכנית השכלת יסוד ולימודי-השלמה (היל"ה) מיועדת להשלמת השכלה לנערים נושרים, הכוללת מסלולי-לימוד שונים. השימוש בשיטת הזיכיון גורם לכך שהתכנית כיום אינה מופעלת בשל סכסוך משפטי בין שתי חברות על הזיכיון מטעם משרד החינוך. החברה למתנס"ים הפעילה את התוכנית בזיכיון, אך משרד החינוך החליט לפרסם מכרז חדש, ובו זכתה "רשת עתיד". רשת זו מפעילה בתי-ספר ומכללות ללימודי מדעים וטכנולוגיה בארץ. כמו כן, מאז 2003 היא מפעילה מערך השתלמויות וימי-עיון למורים עבור משרד-החינוך.
התביעות המשפטיות ההדדיות של שתי החברות בעניין השימוש בזיכיון מונעות את הפעלת התוכנית בפועל, והתלמידים הזקוקים לתכנית זו יוצאים נפגעים. מאבקי-זיכיונות מונעים שירות חינוכי חשוב.
במקום לעסוק בחינוך, מבזבזים זמן על מאבקים. זה מה שיוצא כאשר פרויקטים חינוכיים עוברים להפרטה. מה שהופך עיקרי הוא הכסף. החינוך נשכח. הרי החברות לא הגיעו לבית-המשפט כדי להילחם על חינוכם של הנערים בסיכון.
צוות חינוך
נערך על ידי גל
תגיות: בתי-ספר, החברה-למתנסים, הפרטה, חוק חובת מכרזים, מכרזים, מרמנת, משרד-החינוך, נוער-בסיכון, סכסוך משפטי, רשת עתיד, תוכנית-הילה
קישור קבוע
4 תגובות
8 בספטמבר, 2008 בשעה 10:02
7% מכלל הנוער מגיל 16 ומעלה אינם לומדים במסגרות חינוך פורמאליות. מדובר ב – 24.500 בני- נוער שנושרים ממערכת החינוך מדי שנה בין הכיתות ט' עד יב'. נוער בסיכון זה משתייך לאוכלוסיות חלשות ומעוטות יכולת.
24.500 בני-נוער בסיכון זקוקים לתכנית היל"ה, אך היא אינה מופעלת בשל סכסוך משפטי.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 13:13
אני מצפה וממתינה לאחד או לאחת, הראשונים שיתבעו את מערכת החינוך על שהיא אינה ממלאת את ייעודה ומתכחשת לחזונה ולמטרותיה.
כל תלמיד שנשר ממערכת החינוך, הופקר ע"י המערכת, ולא זכה לקבל תנאים שיהלמו את צרכיו, כפי שמערכת החינוך מבטיחה…
למי שיתבע את המערכת יש סיכוי טוב לזכות.
מערכת החינוך גורמת עוול לאלפי ילדים, אזרחים, גורמת להם ליפול נטל על החברה ולהפוך אזרחים סוג ב'.
9 בספטמבר, 2008 בשעה 20:35
כדי לממן קצבאות לניצולי שואה השתמש האוצר בין השאר בתקציבים שלא השתמשו בהם לנוער בסיכון.מתברר שכסף יש. הבעיה – לא משתמשים בו. והנוער שרוי במצב של סיכון.
28 בספטמבר, 2016 בשעה 1:56
[…] במקום שמשרד הרווחה יטפל ישירות בבעיית הביטחון התזונתי של המשפחות העניות בסכומי הכסף העומדים לרשותו מתקציב המדינה, מתבזבז הזמן על השיטה בה יועברו סכומים אלה. שיטת המיזם המשותף היא העדפה לא שוויונית של ארגוני מגזר שלישי בשל העובדה שהמשתתפים במיזם משקיעים מכספם את אותו סכום שהקצתה המדינה מתקציבה למיזם. שיטת המכרז מעניקה הזדמנות שווה לארגונים, אך מחלוקות בין ארגונים עלולות להגיע לבית-המשפט, ולעכב לזמן רב את מתן המענה לצרכי הנזקקים. כך קרה בנושא נוער בסיכון. נוער בסיכון זקוק לטיפול מיידי, אך סכסוך משפטי בין שני ארגונים, מנע את הטיפול בהם (ראו פה) […]