הרשויות יודעות תמיד לקחת, אבל אינן יודעות לתת כשמגיע

נושאים איכות השלטון, מכתבים, רווחה ושירותים חברתיים ב 3.08.11 3:01

מ.* תושב מ.א. גדרות מתקומם על הצורך לתבוע את המגיע לו מתוקף הגיעו לגיל שבעים. הביטוח הלאומי והמועצה האזורית יודעים למצוא אותו בכדי לתבוע את המסים והארנונות, אבל נעלמים ונאלמים כשהם צריכים להודיע לו על זכויותיו כקצבת זקנה (שעליו לתבוע) והנחות מארנונה, כנ"ל

01.08.2011

אל ראש מועצת גדרות.

העם מבקש צדק חברתי

בעצם הימים הללו מתנהלת התעוררות בכל הקשור לטיב מערכות היחסים שבין האזרח לרשויות המדינה. מבקש אני להאיר ולהעיר סוגיה נוספת אליה נחשפתי לאחרונה. אני יליד הארץ שנת 1938 , השתייכתי כל ימי לאותו חלק בעם שעובד ומתפרנס למחייתו, משלם את כל מיסיו, משרת בצבא ועושה מילואים ביחידות שדה (עד גיל 55). משמלאו לי 67 בשנת 2005 זיכתה אותי המדינה בתעודת אזרח ותיק, ומתוך שהמשכתי לעבוד ולהתפרנס, זיכתה אותי המדינה בקצבת זקנה רק בתאריך 01.10.2008 בגיל 70 שנה. עד כאן הכל בהתאם לחוקים והתקנות. אם סבורים אתם כי הרשות העוסקת במימוש הקצבה הזו (הבטוח הלאומי) שלח לי ברכה בצרוף הודעה על הפקדת הקצבה אל חשבוני בבנק. טעות בידכם. במקום זאת קיבלתי טופס בו אני נדרש לתבוע את הקצבה המגיעה לי על פי חוק. וזאת בשעה שמעולם לא נדרש מהאזרח לתבוע את זכותו לשלם את תשלומיו לביטוח הלאומי, או מס ההכנסה, או אפילו את זכותו לעשות מילואים. שהרי כל פרטיו של האזרח הקשורים במילוי חובותיו אל המדינה, גלויים וידועים לה במערכות המחשוב שבידה. תופעה נפסדת זו כבר נדונה בציבור בעבר לנוכח העובדה שטובים ורבים שלא היו ערים לתהליך המוזר הזה ולא תבעו את זכותם, איבדו כספים רבים שהגיעו להם בדין. מקורו של עוול זה בהוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי 1998 שקבע תקרת גג של 48 חודש פיצוי רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה, אבל גם זה היה כצנינים בעיני המחוקק שהוסיף תיקון בשנת 2002 שהגביל את הפיצוי ל- 12 עד 18 חודשים "על פי הנסיבות". (חבר של מי אני אמור להיות כדי לזכות בעצם יבשה משולחנה של הרשות ?).התקוממתי נגד התופעה הזו וניהלתי בזמנו חליפת מכתבים נזעמת עם הביטוח הלאומי. משנפלו כל טענותיי על אוזניים ערלות חתמתי בליית ברירה על טופס התביעה וכאמור מאז שנת 2008 משולמת הקצבה. והנה עתה לאחרונה הסתבר לי כי במסגרת זכויותיי הרבות, מגיעה לי אפילו הנחה בארנונה. זכות שלא הייתי ער לה היות ותשלומיי נגבים אוטומטית בהוראות קבע ולא נתתי דעתי אליהם. משפניתי בשאלה זו אל המועצה אליה אני משתייך – מועצת גדרות, הסתבר כי אינם מיודעים כלל למצבי, או במילותיהם שלהם אני "לא מופיע" ברשימות שבידם. תמהני מי הוא זה שאמור לעדכן רשימות אלו, האם זה אותו הביטוח הלאומי ? לפיכך התבקשתי להמציא "הוכחה" לזכאותי וכך עשיתי. ואז גיליתי כי הרשות המקומית אימצה אל ליבה את אותו נוהל עוול עצמו שנולד בחטא לטובת קופת הביטוח הלאומי על גבם של האזרחים הקשישים. ולכן, טרחה והוציאה טופס דמוי תאום סיאמי בו על האזרח הגמלאי לתבוע את זכותו להנחה בארנונה. אותה מועצה שלעולם לא יעלה על דעתה לוותר על תשלומי הארנונה המגיעים לה, תהא הסיבה אשר תהה, פועלת כאן על פי אותו מוסר כפול שלמדה מהתנהלות רשות אחרת במדינה. וכך תתעשר קופת המועצה בכמה מאות שקלים שנגבו ממני שלא בצדק על פני שנתיים ימים. עד כמה שכל הנוהל הזה פסול מיותר וזועק עוולה, הרי שהביטוח הלאומי לפחות שלח את טופס התביעה במועד המתאים אלי, דבר שהמועצה לא עשתה כלל, היות וכאמור אני לא הופעתי ברשימותיה. משמע שגם את הליקויים שבמערכות הניהול והמידע של המדינה ישלם האזרח בערוב ימיו, שהרי מי יותר קל וזמין להתעללות מעין זו, מאשר אותם אזרחים שכוחם כבר תש.

מכתבי זה יופץ בנוסף למועצת גדרות אל כל המוסדות והארגונים העוסקים בנושאים חברתיים מעין אלו, כמו אל נבחרי ציבור ועמותות שונות, בקריאה להרים את הכפפה ולשנות מהיסוד את התנהלות מערכות היחסים שבין האזרח לרשות. אין אני בא כאן לעורר רק את המקרה הפרטי שלי אלא להצביע על תופעה כללית הדורשת התייחסות. מבקשים אנו למלא אחר חובותינו אך באותה מידה ובהדדיות לקבל את זכויותינו מתוך כבוד ומבלי הצורך לתבוע אותם.

בברכה מ.*_______________
* השם והכתובת שמורים במערכת