מחאת האוהלים – הצעות למסמך הדרישות

מכתב דחוף ששלחנו לנציגי מחאת האוהלים, לאחר פרסום טיוטת הדרישות שלהם ומתמקד בהצעות שרלוונטיות לכולנו, אך במיוחד לבעלי הכנסות נמוכות מ-6000 ש"ח לחודש (כמחצית מהעובדים)

 

אנו, פעילים באתר "עבודה שחורה – פועלים למען מדינת רווחה", חלקנו בעלי ניסיון רב בתחום של מאבקים חברתיים וסינגור קהילתי, רוצים להודות לכם על מה שמסתמן כרשימת דרישות רצינית ביותר לקראת המגעים עם הממשלה ועם ההסתדרות.

הרשימה שפורסמה מעידה על משנה סוציאל-דמוקרטית סדורה, השונה לחלוטין מתדמיות שקריות שניסו יריבינו להדביק למאבק (צפונים-מפונקים, מבולבלים, סטלנים, ולאחרונה גם "בולשביקים"). ניכר ×›×™ היא מבוססת על היכרות מעמיקה עם צרכי השטח, ולא פחות חשוב – עם פתרונות מימון שהם גם ריאליים וגם צודקים חברתית.

אנו מגישים לכם בזה מספר הצעות נוספות לשיקולכם בזמן גיבוש רשימת הדרישות השלמה של מטה המאבק. ברור לנו כי קיימת מגבלה על רשימת הדרישות שתוכלו להגיש, וכי שום רשימה לעולם לא תספק את כל המעורבים במאבק. ובכל זאת, ראינו לנכון להציע תוספות שיתייחסו במיוחד למצוקתם של הסובלים מעוני ולמצוקה של מי שמכונים "מעמד בינוני" אך הכנסתם בין שכר מינימום לשכר החציוני (עו"סיות מופרטות למשל).

ההצעות הועברו ע"י פעילים שונים ואינן מסודרות לפי סדר חשיבות.

  1. ביטול ההפרטה של שירותי בריאות חינוך ורווחה והעסקה ישירה בשירות המדינה של עובדים מקצועיים המועסקים כיום במיקור חוץ ע"י עמותות או חברות פרטיות.
  2. הגבלת משך העסקה עקיפה ע"י קבלני כ"א, בדגש על תחום ניקיון ואבטחה.
  3. מע"מ דיפרנציאלי – אפס מע"מ על מים, תרופות, מוצרי מזון בסיסיים ומוצרי תינוקות בסיסיים.
  4. פיקוח מחירים על סל מוצרים בסיסי (כולל כמובן קוטג' וחיתולים).
  5. הסרתה של תכנית ויסקונסין מעל השולחן ושימוש בכספים שהוקצו לה לשיקום לשכות התעסוקה של התמ"ת.
  6. העלאה של קצבאות הילדים, קצבאות הבטחת הכנסה, קצבאות נכות וקצבאות זקנה.
  7. תוספת תקציבים לתחבורה ציבורית איכותית, הן לטובת סבסוד והן לשיפור התדירות של אוטובוסים/רכבות בהתאם לביקוש.
  8. מדיניות אקטיבית של יצירת מקומות עבודה, בדגש על שדרוג מערך ההכשרה המקצועית של משרד התמ"ת ככלי משמעותי לסיוע למובטלים
  9. תוספת פקחים לנושא בטיחות בעבודה, בנוסף לפקחים לאכיפת חוקי זכויות עובדים (גם כאן אנו הרבה מתחת לתקן OECD). הפיקוח חייב להיות בהעסקה ישירה ולא במיקור חוץ כנהוג כיום.
  10. הארכת יום הלימודים ליום לימודים ארוך חינם בכל הארץ, במטרה לעודד תעסוקה
  11. ביטול מדידת מערכת החינוך בכלים עיסקיים של חיסכון (מנהלים מתוגמלים על חיסכון).
  12. הסתייעות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקביעת מנגנון לתוספת יוקר שיבוסס על עלות סל מחייה בסיסי (בג"צ "קיום אנושי בכבוד"), הכולל בתוכו הוצאות מגורים, מזון, חינוך, בריאות, נסיעות וכו'.

אנו מקווים כי לפחות חלק מהסעיפים הללו ייכללו ברשימת הדרישות הסופית.

בברכה ובהערצה רבה על ההישגים המופלאים עד כה, בהוצאת מאות אלפים אל הרחובות ואל הכיכרות ובשינוי סדר היום הציבורי.

מערכת אתר "עבודה שחורה – פועלים למען מדינת רווחה"

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

26 Responses to “מחאת האוהלים – הצעות למסמך הדרישות”

  1. אלה אלון הגיב:

    נגישות למשפט מאפשרת לממש זכויות אחרות ועשויה להציל אדם מקריסה כלכלית, עוני, פינוי מדירה, הוצאת ילדים מהבית ועוד. ההצעה היא להודיע על הזכות לסיוע משפטי מהמדינה בכל כתב תביעה או אזהרה בהוצאה לפועל, וכן להרחיב את הזכאות לסיוע משפטי בעניינים בהם קיימת פגיעה בזכות אדם או בזכות לקיום בכבוד.

  2. יפה מאוד, אבל –

    2. לדעתי כבר יש תקנה כזו, בנוגע לשירות הציבורי ויש רק לאוכפה.

    3. פתח להעלמות מס למכביר וסרבול הבירוקרטיה לעסקים … תמיד עדיף לרווח מדרגות מס ובפרט למסות הון מאשר לייצר מערכת מיסוי מורכבת ובלתי אכיפה (כמו מע״מ על ירקות בשוק …).

    6. יעודד מגזרים שלמים לא לצאת לעבוד (עדיף סבסוד העסקת נכים – מאשר קצבה) … מצד שני קצבאות ×–×§× ×” אכן יש להעלות.

    בנוסף ולמרות שאני תומך במסמך – הרי שלטעמי סל דרישות כל כך רחב נדון לכישלון. צריך מיקוד ובפרט: יישום מיידי של חוק דיור ציבורי קיים שהוקפא (חוק שיטרית) והעלאת מס חברות והון וריווח מדרגות המס לעשירונים 2-10 ובנוסף טיפול שורש בנושא רכוזיות ואחזקות צולבות.

  3. הפרולטר: לגבי 6, ×–×” נכון – אם אנחנו מקבלים את ×”×”× ×—×” שהסיבה שאנשים לא עובדים היא שהם עצלנים שלא רוצים לעבוד, ומעדיפים להסתדר עם קצבה של 1,800 שקל רק בשביל לנצל את המערכת (כאילו שאפשר להסתדר עם קצבה כזו).

    אם אתה – כמוני – מאמין שהסיבה שאנשים חיים בעוני היא שטווח האפשרויות שמציב בפניהם המבנה החברתי הוא מוגבל, ואין להם אופציות אחרות, כדאי להתמקד מצד אחד ביצירת אופציות כאלה (ס' 5, 8 ועוד) – ומצד שני, בלהבטיח להם קיום בכבוד עד שיצליחו להיחלץ מהעוני.

  4. שקצבאות כאלו מוציאות מעוני, בפרט שיש מגזרים שלמים באוכלוסיה (חרדים) שמתבססים על קצבת הילדים לקיום ללא תרומה לקהילה.

    כאמור, הצגתי גם תעדוף שונה ובפרט שהמדינה תסבסד (באותה עלות) העסקת נכים (יש כבר כאלו דברים, רק צריך לתגבר).

    בגדול, אני מאמין שעדיף להוציא אנשים לעבוד בשכר גבוה יותר מאשר לתת להם קצבאות … בעניין ×”×–×” אני שייך לתפיסתו של א.ד.גורדון שבעבודה יש חשיבות גדולה הרבה יותר מאשר העמל הפיזי.

    בקיצור, בתקציב הקצבאות (והשארתי את קצבת הזקנה) אפשר לעשות דברים הרבה יותר נכונים וחשובים לבריאות הכוללת של האדם והמשק (מעונות יום במקומות עבודה, סבסוד העסקת מוגבלים ונכים, זיכוי במס על הוצאות טיפול בילדים וכו').

    צריך לפעמים גם לחשוב בכלים של תפיסת העולם הנוגדת, כדי ליעל את הפתרון המייצר הרמונה של שני עולמות מנוגדים.

  5. ארז צ. הגיב:

    זה הזמן להגיד תודה רבה מעומק ליבי לכל פעילי "עבודה שחורה" על עבודה מסורה בהתנדבות.

    פועלכם רב השנים בנה תשתית למאבק.

    כל טוב, ארז

  6. פרולטר – אני שותף לך ולא.ד. במחשבה שצריך להוציא אנשים לעבודה. אבל מה לעשות, שגם לגדוד העבודה היו תקופות שבהן הוא לא הצליח למצוא עבודה?
    האם אתה רוצה לחזור לתקופה שבה גדוד העבודה רעב בגלל שלא הייתה לו עבודה?

    ועכשיו, כדאי קצת להפריד את העובדות מהספינים הנאו-ליברליים:
    ראשית, אין קשר בין קצבאות ילדים לבין מוטיבציה לעבודה, מהסיבה הפשוטה שקצבאות ילדים הן אוניברסליות, ולא קשורות לשאלה אם אתה עובד או לא. כך שאלא אם כן אתה חושב שאנשים מקיימים את הילדים שלהם ברווחה מ-150 שקל לילד, עד כדי כך שהם לא צריכים יותר כסף – ברור שאין כאן שום פגיעה בתעסוקה.

    בנוסף, קצבאות הבטחת הכנסה אינן רלוונטיות לחלוטין לאברכים, שמקבלים קצבה שונה ונפרדת. אם מה שמפריע לך זה שחרדים לא יוצאים לעבוד, לא ברור לי למה הדרך למנוע את זה היא לפגוע דווקא באמהות חד הוריות, למשל.

  7. שתורמת למתרחש בפועל.

    כלומר, אני מסכים עם הטיעון שהקצאה מראש של קצבה (ולא משנה מהי) פוגעת ברצון לצאת ולהשתלב בשוק העבודה.

    לעצם העניין, דווקא היום עם אחוזי אבטלה אפסיים נדמה לי שהטיעון ×”×–×” די בטל בשישים, לעומת הצורך לטפל בבעיית שכר המינימום, תנאי העסקה, מדרגות מס, מיסוי ×¢×§×™×£ וכו' … וכולנו הרי מסכימים שבסופו של יום עוגת התקציב נתונה ולכן צריך גם לתעדף (למרות שפה אני חייב להסתייג ולצטט את פרופ' אסתר אלכסנדר שטענה תמיד שתפקיד המדינה ×–×” להדפיס כסף ולהיות בגרעון).

    יתר על כן, להבנתי החמישה-שישה אחוז מובטלים הנוכחיים הם בעיקר (ואני מנכה את המובטלים המקצועיים) נכים, מוגבלים וכאלו שהמדינה חייבת להתערב לטובתכם בסבסוד העסקתם. זה גם יתרום למשק, גם לאיכות החיים שלהם וגם לאופי של המדינה ששנינו רוצים לראות.

    בכלל, תסכים איתי שתמיד עדיף להזרים את התמיכה דרך שכר עבודה ולא ישירות ללא תמריץ כזה.

    לגבי אברכים, הרי שהידיעה שלי שונה והיות ועלות המחיה שלהם נמוכה ביותר (כולל תמיכת הסביבה) הם חיים יפה מאוד על קצבת 8 ילדים, שכר תלמיד הישיבה ועוד כמה קצבאות שאוספים מפה ומשם.

    ודרך אגב, יש מגמת יציאה לעבודה של חרדים והמדינה צריכה לעודד זאת ובאופן של תמיכה במוסדות השכלה מקצועיים לחרדים (שוב, על חשבון הקצבאות).

  8. זה נשמע כאילו אתה חי באיזשהו עולם שבו הסיבה היחידה שאנשים לא עובדים, היא כי הם לא רוצים או לא יכולים לעבוד.
    אני מזמין אותך לביקור בפריפריה – בוא תשמע במצפה, איך אנשים מתים לעבוד, מתים למצוא עבודה, אבל מה לעשות – אין עבודה.

    קח, למשל, את העליות והירידות בשיעור האבטלה. מה, אתה חושב שהסיבה ששיעור האבטלה ירד מ-10% לפני 5 שנים ל-6.5% היום הוא שהישראלים הפכו להיות יותר חרוצים, והפסיקו לשבת בבית ולנצל את המערכת? או אולי שנפתחו עוד מקומות עבודה? איזה הסבר נשמע לך יותר סביר?

    ושוב, עוד קצת עובדות, כי כנראה אין לך התחלה של מושג על מה מדובר כאן.
    'נכים ומוגבלים' – בהנחה שאתה מדבר על מי שמקבל קצבת נכות מלאה מביטוח לאומי – לא נספרים במניין המובטלים, בדרך כלל. מובטלים הם מי שאינם עובדים, שמחפשים עבודה, ושיכולים להתחיל לעבוד מיידית. רוב הנכים לא נכנסים לקטגוריה הזו. מדובר כאן על אנשים שמחפשים עבודה ולא מוצאים.

    ושוב, אם אתה חושב שאברכים מפרנסים משפחה של 10 נפשות מ-1,200 שקל בחודש של קצבאות ילדים, צא לסופר הקרוב ותעיף מבט מסביב. זה חלק קטן מהקצבאות שהם מקבלים.

  9. צודק.

    קצבה לאברכים שמשלימה להם את הסל – היא מבחינתי סיבת הקיום לאי התעסוקה שלהם ודינה ×–×”×”.

    כאמור ובגדול, הסברתי שאני מעדיף את הגישה של תגמול וסבסוד דרך תלוש המשכורת ולא דרך קצבה ישירה ללא תמריץ. זה לא נובע מראיה קפיטליסטית אלא דווקא של העבודה כהגשמה. וכל הטיעונים שלך בעצם לא מתייחסים לזה.

    לא חלוקות הדעות שיש נזקקים ונצרכים במדינה ושהיא צריכה לדאוג להם – אני רק מעדיף שמחירי המזון ירדו, שאנשים יעבדו ויכולו לקנות דירה מאשר לתת להם תמיכה ישירה ושיאבדו את הכבוד שלהם.

    מעבר לכך, כאשר אמרתי נכים ומוגבלים כתבתי גם "… וכאלו שהמדינה חייבת להתערב לטובתכם בסבסוד העסקתם …" מלשון מבוגרים שלא מוצאים עבודה, אנשים בעלי מוגבליות קלות (ראיה, שמיעה) ולא "נכים" בהגדרה, אמהות חד-הוריות, בני מיעוטים, עולים חדשים וכו' וכו' כך שזה בהחלט מכסה את העניין יפה מאוד.

    לגבי הפריפריה, יש לי שני דברים לומר בנושא:

    א. תיקח את כל עלות הקצבאות ותפתח שם כמה מפעלי תעשיה שיעסיקו אותם. אשמח כך.

    ב. לא קונה את הלוקש. בזמני בממשלה, בחנתי את נתוני העוני בפריפירה לעומת המרכז וזו עוד "אגדה אורבנית". יש במרכז שכונות מצוקה קשות ביותר ורבות ביותר – גם בתל-אביב, חיפה, ירושלים, פתח תקווה, עקרון, הרצליה וכו' … כך שסיוע נדרש לא פחות שם מאשר בקריית שמונה, שדרות ואריאל. דרך אגב, כתוצאה מזה יזמתי פרויקט חברתי שתיעדף משאבים לפי בחינה נקודתית של מחלוקת הרווחה העירוניות והוא נחל הצלחה כל-כך גדולה שאפילו האוצר שם עליו כסף … רגע, בעצם ×–×” בטח סוג של גול עצמי 😉

  10. למען הבהר.

    אני לא פוסל קצבאות, רק לא רואה בהן את הכלי הכי סוציאלי שאפשר למצוא בסל הפתרונות.

    בעולם מושלם, הייתי גם מחלק קבצאות מלוא החופן.

  11. אני מסכים איתך שאדם צריך להתפרנס דרך עבודה.
    מה לעשות, שהשוק הקפיטליסטי לא מספק עבודה לכל האנשים? מה לעשות, שיש אנשים שפשוט לא מוצאים עבודה – לא בגלל שהם נכים, או מוגבלים, או חד הוריות, או מבוגרים – אלא פשוט בגלל שאין עבודה?
    האם צריך לתת לאנשים האלה לרעוב?

  12. ועדין הייתי מעדיף אפילו "עבודה יזומה" בסגנון שנות החמישים מאשר קצבה ישירה.

  13. נכון – צריך לשאוף למדיניות של תעסוקה מלאה. בשנות ×”-70, שיעורי האבטלה בישראל עמדו על פחות משלושה אחוז – בגלל שהממשלה התעקשה שתעסוקה ×–×” זכות (לתשומת הלב של כל מי שמתרגש משיעורי האבטלה היום).

    ועדיין, גם כשהאבטלה היא שלושה אחוז, עדיין יש מובטלים, ועדיין צריך לעזור להם להסתדר.

  14. משה ישראל הגיב:

    אם אני לא טועה התוספת האחרונה ניתנה בשנת 2002 , ואף נאמר שחוסר בתוספת יוקר בשנים הללו היא אחת מהגורמים לשחיקת מעמד הביניים.

  15. שאול הגיב:

    נדב – ומה משפיע על פתיחת מקומות עבודה?

  16. […] – מערכת עבודה שחורה, “הצעות למסמך הדרישות” […]

  17. משה: המגזר הפרטי, רובו ככולו, אינו מאוגד ואינו חתום על הסכם קיבוצי, לכן הביטוי 'תוספת יוקר' לא רלוונטי עבורו.

    שאול: אה, אתה רוצה שאני אפרוש כאן מדיניות עידוד תעסוקה בתיבת תגובות של וורדפרס? אין בעיה, רק רגע 🙂

    ננסה, עד כמה שאפשר לפרט, איך אני רואה את ×–×”: הצעד הראשון הוא הצהרתי – המדינה צריכה להצהיר שתעסוקה מלאה היא יעד כלכלי בראש סדר העדיפויות. כלומר, גם אל מול פגיעה (מסויימת) באינפלציה או בצמיחה, צריך להעדיף מדיניות שתרחיב את התעסוקה.
    כמובן שהצהרות ×–×” לא מספיק – וכאן, ברגע שהממשלה רואה את עצמה מחוייבת, יש מגוון של צעדים שהיא יכולה לנקוט, כדי לתעדף עסקים שמעניקים תעסוקה ראויה – החל מסיוע ישיר והטבות מס, ועד תכנון תחבורתי ומו"פ מוכווני התעשיות האלה.

  18. שאול הגיב:

    כן… תשובה טובה. קצת ניסיתי למשוך אותך בלשון. I should have known better…

    אבל צריך לזכור את הבעיה הכאובה הבאה: לעודד תעסוקה משמעה, כמעט בהגדרה, להפוך את ההעסקה לכדאית יותר לבעלי הון. קשה מאוד לגרום למישהו להעסיק יותר אם הוא מרוויח מזה פחות. בצד השלילי – ועל ×–×” אני חושב שאף אחד לא מדבר, יש פגיעה בזכויות העובד שתהפוך את ההעסקה לכדאית יותר. ×–×” לא עומד על הפרק.

    בצד החיובי יש הכשרה, השקעה במערכת החינוך, תכנון תחבורתי, ואולי מו"פ מוכוון (נדמה לי שבנוגע להטבות המס המוכוונות אין ראיות לכך שהן עובדות. אפילו להיפך. הן בעיקר סתם עולות לנו מלא כסף). כל אלה דברים שעולים כסף בטווח הקצר, אבל סביר שישלמו את עצמם בריבית דריבית בטווח הארוך. כך או כך, הם יגדילו את רווחי העלי ההון. בגדול, לא להתעלף, קשה לראות איך מעודדים תעסוקה בלי שבעלי ההון ירוויחו מזה. just saying. שלא נתנגד אוטומטית כשיעלו הצעות שמשמען שבעלי הון ירוויחו. במגזר הפרטי לא מעסיקים למטרות הפסד.

  19. שאול,

    הקביעה שלך לגבי עידוד תעסוקה וכדאיות בעלי ההון אינה מדויקת כלל. יש הרבה חלופות לכך –

    א. עידוד מפעלים קואפרטיבים.

    ב. התנית הטבות, מענקים וכו' קיימים בהעסקת עובדים מוגבלים ואחרים (ראה דיון מקדים למעלה בו הבהרתי למה כוונתי).

    ג. הטלת קנסות, על אי גיוס עובדים חדשים\מוגבלים וכו'.

    ד. סבסוד תוכניות הכשרה פנים מפעליות (במקום הכשרה מקצועית של שרות התעסוקה) שמבטיחות העסקת העובד לתקופת מינימום.

    ועוד.

  20. שאול הגיב:

    א הצעה מעניינת. עוד צריך לראות את היישימות שלה שקנה מידה גדול.

    ב ו- ד, כולן יעשו שימוש בכספי מדינה גם כדי להגדיל את רווחי בעלי ההון. הכשרה על חשבון המדינה תספק לבעל ההון עובדים טובים יותר (וזה אחלה, כי גם העובדים ירויחו), הטבות ומענקים, עם כל ההתניות (חלקן יעבדו, חלקן פחות) הן עדיין הטבות ומענקים.

    ד – קנסות על אי עשיית משהו ×–×” אותו דבר כמו הטבות על עשייתו. אפשר לקרוא לקנסות על "אי גיוס עובדים" מס בסיס, ומי שיגייס יקבל הטבת מס. מעבר לזה, ×–×” נראה לי רעיון משונה מאוד.

    שמע, קשה לברוח מהעובדה שבשוק הפרטי לא מעסיקים לשם שמיים. אני לא רואה דרך אמיתית להגדיל תעסוקה בצורה משמעותית בלי שרווחי בעלי ההון יגדלו. בסדר. לא צריך לסבול אבטלה רק כדי שגם הם יסבלו. צריך לשמור על מינונים נכונים, ועדיף להפוך עובדים לאטרקטיביים יותר בגלל כישוריהם, ולא בגלל פגיעה בזכויותיהם. ובלי קשר – צריך להעלות מיסים. אבל אני לא רואה איך מורידים אבטלה תוך פגיעה בכדאיות של ההעסקה.

    קנסות על אי גיוס

  21. אני רוצה לקזז את הרווחים של בעלי ההון, על חשבון "המענקים והסבסוד" שהם יקבלו לטובת קליטת אותם עובדים חדשים.

    אני לא נגד עידוד התעשיה – ×–×” גם חשוב וגם היא צריכה סיוע מדי פעם. בפרט עסקים קטנים ובינונים (שכלאורה הם גם בעלי הון, בהקשר ×–×”). אבל, מצד שני אין לי שום בעיה להתנות זאת בכל הסעיפים שלמעלה.

    אז לבעל ההון יש ברירה – לקלוט ולהכשיר עובדים או לא לקבל הטבות מס, מענקים וסבסוד ×›×–×” או אחר … מבחינתי – מאפיה שלא תעמוד במכסה האמורה לא תוכל למכור לכם מסובסד ואז תפסיק נתח שוק משמעותי … וזו רק דוגמא.

    ×–×” כמו שיש התניה של אפליה מתקנת לנשים ובני מיעוטים …

  22. נ.ב. חשוב:

    לגבי יישום הקואפרטיבים – תועבר החלטה, שכל מפעל בקיים, על סף פשיטת רגל והמבקש סיוע מדינה יותנה קבלתו בשיתוף העובדים בבעלות\ניהול.

    יתר על כן, מפעל שיעבור לבעלות וניהול קואפרטיבי מלא יזכה לסל הטבות משמעותי, קווי אשראי וכו'.

    היות שהמדינה מסייעת בכל מקרה לעסקים רבים כאלו, זה רק להוסיף סעיף קטן ואפילו לא יעלה הרבה.

    בעל הון שמעדיף לפשוט רגל, מאשר להכניס שותפים חדשים – בעיה שלו.

    יותר מזה, אם אחד ×›×–×” יעדיף לפשוט רגל – המדינה תסייע לעובדים להקים את המפעל מחדש בבעלות משותפת.

    נשמע הגיוני?

  23. שאול: התבלבלתי בתגובה הקודמת. אני מציע להלאים כל מפעל תעשיה שיש בו מעל 100 עובדים. ולתלות את הבעלים בכיכר העיר!

    ובנימה קצת יותר רצינית – מכיוון שאני לא מהפכן, ואני לא מערער על המסגרת הכללית של שוק קפיטליסטי, אני לא מפחד מרווח של בעלי ההון.

  24. שאול הגיב:

    🙂

  25. […] "עבודה שחורה" סיכמה את הדרישות בצורה יחסית פשוטה, אם ×›×™ לדעתי חסרים […]

  26. לפנות לציבור ולבקשו לדוגמה: לא לקנות מוצרים של תנובה למשל, למשך תקופה מוגדרת ,
    שלא תפורסם מראש.
    לאחר תום התקופה הנ"ל לבקש מהציבור לא לקנות מוצרי שטראוס ושוב לאחר תום התקופה (חודש עד שלושה ארבעה חודשים)שלא תפורסם מראש לבקש לא לקנות מוצרי טרה.
    וחוזר חלילה. זה יגרום ליצרנים
    שמנפחים רווחיהם לשוא להתחרות ביניהם ללא הריסת השוק ומקומות העבודה בארץ ע"י הכנסת סחורות מחו"ל
    בכבוד רב
    אייל סגל
    פלאפון
    054-8885675

Leave a Reply