חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים – אז … שלא יעבדו עליכם – איך לא ליפול למלכודת של ביבי

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.08.11 2:45

בימים הקרובים ייערכו מגעים בין ממשלת ישראל ובין נציגי מאהלי המחאה. למרות הרצון העז להביא הישגים חשוב להישמר ממלכודות של מדיניות ימין כלכלי במסווה חברתי

מאת: איתי אשר

לאחר שספין ה"מפונקים" נכשל, וכך גם ספין ה"שמאלנים" שקדם לו, האסטרטגיה התקשורתית החדשה של נתניהו ושרי הימין היא להציג את "מחאת האוהלים" כנובעת ממציאות קשה, אך להשתמש באווירת המשבר על מנת לקדם מדיניות ימין כלכלי מובהק, דומה מאוד במהותה למדיניות שיצרה את המציאות הזו.

כך עובד קוסם האשליות – תזכורת

בדצמבר 2010 נשרפו חלקים גדולים מיערות הכרמל. באסון נספו 44 בני אדם ונגרם נזק כבד מאוד לרכוש ולסביבה. בעוד הלהבות בוערות החלו להתברר מקורות הבעיה: ייבוש תקציבי מתמשך של שירותי הכבאות (שהרי הם חלק מ"האיש השמן"…), שהפך בהדרגה את ישראל למדינת עולם שלישי בכל הקשור לתקני ציוד וכוח אדם בכבאות. הביקורת הציבורית עלתה וגאתה, והיה מצופה כי הממשלה תעשה פניית פרסה, תיקח אחריות ותתחיל למלא את המחסור בתקנים. מה נשאר מהביקורת הזו? טייסת כיבוי מופרטת שנבנתה כמעט בן לילה (ובלי בחינה מושכלת של חלופות) ותוכנית רפורמה בשירותי הכבאות שיש בה גם מימד חיובי ביותר (פיקוד ארצי) אבל גם איסור חריג בעולם על התאגדות עובדים. במלים אחרות, כמיטב מסורת "דוקטרינת ההלם", ביבי ניצל את האסון ואת מסך העשן כדי להתקדם עוד צעד בדרך שלו – דרך הימין הכלכלי. אין זה מפתיע שגם ארבעים וארבעה הרוגים לא הפכו את ביבי לסוציאל-דמוקרט. מה שחמור הוא שהציבור והתקשורת ראו ברכישת המטוסים המהירה תיקון לייבוש הכרוני, חלקם התחזקו באמונה כי ביבי הוא המנהיג האולטימטיבי למדינתנו, אבל גם האחרים חזרו לנמנם. הכבאים שהיו גיבורים לשבוע אחד נותרו לבד במערכה נגד שריפת ההפרטה המאיימת לכלותם.

זה לא חד פעמי, זו שיטה – המקרה של הקוטג'

מחירי הקוטג' עלו דרמטית אחרי שהמוצר הוצא מפיקוח. ניתוחים מסודרים הראו שרשתות השיווק הגדולות אשמות ברוב העלייה במחיר. האם ביבי יחזיר אותו לפיקוח? פחחח… הוא ניצל את זעם הציבור ופרץ את חסמי הייבוא על גבינות קשות. זהו צעד מובהק של ממשלת ימין כלכלי שיזיק לחקלאים ולעובדים בתעשייה, אבל לא ממש יוריד את המחירים (לא מאמינים? תבדקו כמה עולה בסופר אגס מיובא, בערך פי 3 מאגס ישראלי בשוק).

זה לא חד פעמי, זו שיטה – בעיית הדיור

מחירי הדירות משתוללים כשיש "שוק חופשי", ירושלים מלאה דירות רפאים שנקנו ע"י תושבי חוץ, קבלנים בונים דירות פאר במקום דירות צנועות, הדיור הציבורי מיובש ומתעמר בדייריו. האם ביבי יאמץ מודלים מוצלחים של דיור בר-השגה ודיור ציבורי? הצחקתם אותי. הוא ידחוף לנו את חוק הוד"לים שהוא ההיפך מתכנון נבון וחסכוני באחד המשאבים הכי נדירים שיש לנו, ויקל על ספקולנטים וכרישי נדל"ן. הוא יתייחס למנהל מקרקעי ישראל כאל מונופול, ויכריז שהפרטת הקרקעות למספר גדול של שחקנים תיצור תחרות שתוריד מחירים. נו באמת, מי שמאמין שאחרי מכירת קרקעות המדינה וצבירתן בצורה זוחלת ע"י 20 משפחות ההון המחירים פה ירדו – שיקום.

זה לא חד פעמי, זו שיטה – תחפרו גם בעבר

קחו לדוגמה את משבר קופות הפנסיה (אמיתי או מדומה? אין לי כלים לדעת, אז נניח שאמיתי) מימיו של נתניהו כשר אוצר. ביבי ניצל את המצב ואת תחושת הבהילות, הוסיף מאידיאולוגיית "הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות" וכך הביא להפקרת כספי הפנסיה שלנו להימורים ויצר גזל עצום בדמי ניהול, שלא לדבר על כספים בסדר גודל של מיליארדים שפשוט נעלמו. ועדיין, חלק גדול מהציבור בטוח שביבי הציל לנו את קרנות הפנסיה.

זה עובד כי הוא קוסם.

הוא לא קוסם של כלכלה אלא קוסם של הסברה.

הספין הבא הוא הספין של המס והתקציב

ועכשיו ביבי הולך להפעיל את הקסמים שלו עליכם, דפני, סתיו, רגב, איציק, אמנון, ענת, יעל, ליאת, וכל מובילי מחאת האוהלים ומחאת העגלות. עד היום, שוב ושוב יכולתם לו והצלחתם לפוצץ את הספינים. אבל עכשיו אתם נכנסים למשחק הקשה ביותר – המשחק שבו מתחילים לדבר על כסף. אף אחד מכם אינו מומחה למיסוי ואף אחת מכן אינה שולטת ברזי ספר התקציב וחוק ההסדרים, ולכן קל מאוד למרוח אתכם בצעדים שנראים חברתיים ו"מקלים על מעמד הביניים" אבל בפועל ימשיכו בדיוק אותה מדיניות של ימין כלכלי שהביאה אותנו עד הלום – מדינה עם פערי הכנסה איומים, תחולת עוני גבוהה ומעמד ביניים שכורע תחת צורכי הקיום הבסיסיים.

דוגמה ראשונה – הכרה בהוצאות מטפלת/משפחתון למס הכנסה

נכון שזה נשמע נפלא? הממשלה תקצה כמה מיליארדים (7 מיליארד לפי התחשיב שפירסם משרד האוצר השבוע, או אולי "רק" 3 מיליארד לפי תשובת המדינה לבג"צ בנושא) וכולם יריעו לעו"ד ורד פרי הגיבורה. אז מה הבעיה? שבדיוק כמו כל מדיניות המיסוי של הימין, הצעד הזה מיטיב עם העשירים ודופק את העניים ומעמד הביניים. מיטיב עם העשירים – כי רק מיעוט קטן מבין האמהות ירוויחו מניכוי הוצאות. כבר היום כשני שלישים מהאמהות לא משלמות כלל מס הכנסה. גם היום בלי ההטבה, אימהות ל-3 ילדים משלמות מס הכנסה רק על הסכום שמעל 9500 שקל לחודש. דופק את העניים ומעמד הביניים – כי כל מיליארד שקלים שנגרעים מן התקציב מורידים גם מתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, התחבורה הציבורית, הגנת הסביבה וכו'. כשיש פחות כסף ציבורי לחינוך ולבריאות – המעמד הבינוני קונה אותם בכספו הפרטי (עוד תוספת ליוקר המחייה), והעניים מסתפקים בפירורים.
נראה לכם שעליתי פה על משהו חדש? אין כמו גוגל, הבלון הזה התפוצץ כבר ב-2008.

מה צריך לדרוש במקום הכרה בהוצאות? הורדת גיל חינוך חינם, בהתחלה לגיל 3 כמו שאומר החוק במדינת ישראל, ואח"כ בהדרגה לגיל חצי שנה. זו מדינת רווחה אוניברסלית – המדינה מממנת את הוצאות החינוך של כ-ו-ל-ם: של עורכת הדין האמידה ורד פרי, אבל גם של הרופאה המתמחה ועובדת הניקיון, וגם – של מנהלת החשבונות החרדית, של המורה המתנחלת, של פקידת הסעד הערביה.

דוגמה שנייה – הורדת בלו על הדלק ומע"מ

במשך שנים טוענים גופים סוציאל-דמוקרטיים כי עיקר המיסוי צריך להיות ישיר-פרוגרסיבי (כמו מס הכנסה) ולא עקיף-רגרסיבי (כמו מע"מ או בלו על דלק), משום שמסים מהסוג האחרון לוקחים אחוז קטן מההכנסות של העשירים ואחוז גדול מההכנסות של העניים ומעמד הביניים. הטענות האלה לא זכו לשום עניין ציבורי עד לחודשים האחרונים. "לפתע" התגלה כי ממשלת נתניהו כיסתה את הבור בתקציב שנוצר מהרפורמה במס הישיר שהיטיבה עם העשירים באמצעות העלאה של המיסים העקיפים, בייחוד הבלו על הדלק. הנה באים השר סטס מיסז'ניקוב וחה"כ אופיר אקוניס עם פתרון שנראה במבט ראשון ממש "חברתי" – הורדת המיסים העקיפים. הממשלה תרוויח פחות, המחירים ירדו, ולציבור יהיה קצת יותר נוח. אבל זו אליה וקוץ בה, כי הורדת המיסים מחייבת קיצוץ בתקציבים. כל עוד הורדת מיסים אחת אינה מאוזנת ע"י העלאת מיסים אחרת (רווחי הון, מס הכנסה מעשירים, מס חברות…) לא ניתן לקיים  מדינת רווחה.

יותר מזה, מאות האלפים שיצאו למחות דורשים בפירוש להחיות את מדינת הרווחה המיובשת, והדוגמה האקטואלית ביותר היא התקנים והשכר של הרופאים והאחיות. את זה אי אפשר לעשות אם רק מורידים מיסים ואפילו אם משאירים את סך הכנסות המדינה ממיסים קבוע. על מנת לקיים כאן שירותים אזרחיים איכותיים הממשלה חייבת להתחייב לאחוז גבוה יותר של התקציב מתוך כלל התוצר, בדומה לממוצע OECD ורצוי אפילו יותר מזה. יש לזכור כי רוב מדינות OECD מוציאות אחוז קטן יותר מהתוצר לביטחון, ולכן גם אם היחס בין התקציב לתוצר בישראל היה כמו במדינות סקנדינביה, לא היה לנו די תקציב לחינוך ובריאות נוסח סקנדינביה.

סיכום – כללי אצבע לזיהוי ספינים
  • האם מוכרים לכם נבואות ("הגברת התחרות תוריד מחירים") או מדיניות תכל'ס?
  • האם המדיניות הזו באמת עולה כמה שאומרים לכם? לפעמים מספיק חיפוש בגוגל כדי לגלות
  • למי המדיניות הזו מועילה לעשירים ולמעמד הבינוני-גבוה בלבד, או גם לכם?
  • האם המדיניות הזו טובה רק לבני המעמד הבינוני, או גם לעניים?
  • האם המדיניות הזו מגדילה או מקטינה את הכנסות המדינה?
  • האם המדיניות הזו מקטינה את האי-שוויון או מגדילה אותו?

אז כמו שאומר האדמו"ר נחמיה… "שלא יעבדו עליכם!"

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

10 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    שים לב לדה-מארקר שמציג תמהיל של לתת במה לאביה ספיבק באמצע העיתון אחרי שהוא מזהיר שמדינת רווחה תעלה למעמד הבינוני כסף וכפולה לדברי הנגיד שאי אפשר לשנות. אפילו עיני שקורא שלא להפיל את נתניהו מקבל מקום בעיתון. בקיצור התמהיל הרגיל שלתמיכה מסויגת ואזהרות אה שכחתי כרגיל דחליל הריכוזיות.

  2. אורי אפלבוים :

    איתי אתה צדיק ונקווה שמלאכתך תעשה גם בידי אחרים

  3. מנהיגי המחאה לא פראיירים :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1236834.html

    במסמך, המתבסס על ייעוץ של כלכלנים ומומחים, דרישות עקרוניות לשינוי מדיניות הממשלה ובהן: ביטול מדורג של חלק מהמסים העקיפים, ביטול הרפורמה במס הכנסה וקביעת מדרגות המס ברמות שעליהן המליצה ועדת רבינוביץ', החלת מס הכנסה על כלל ההכנסה, השקעת עודפי הגבייה ממסים ישירות באזרחים, הפסקת תהליכי ההפרטה והקמת ועדות לבחינה מחדש של הפרטת מקרקעי ישראל, הרכבת, תע"ש והגנים הלאומיים.

    בתחום הדיור, מופיעה התביעה שעליה חוזרים ראשי המאבק שוב ושוב בימים האחרונים לביטול חוק הווד"לים (ועדות דיור לאומיות), שאמור לעלות להצבעה במליאת הכנסת מחר. הערב צפויה הפגנה נגד החוק בגן הוורדים בירושלים.

    דרישות נוספות בתחום הדיור כוללות את חידוש מאגר הדיור הציבורי, חקיקה לפיקוח על שכר הדירה, וקביעת הוראות בחוק התכנון והבנייה ליצירת דיור בר השגה.

    עוד בתביעות המתגבשות: העלאת שכר המינימום ל-50% מהשכר הממוצע, 8,698 שקלים; הוספת 500 תקנים לפקחים האוכפים את חוקי העבודה והקמת מרכזי תעסוקה בגליל ובנגב; החלת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים; הקטנת מספר התלמידים בכיתה לממוצע OECD, 21.4; תוספת של תקנים, מיטות ומכשור במערכת הבריאות, בהתאם לרמה במדינות OECD; קביעת תקנים לשוטרים, לכבאים, לעובדים סוציאליים ולמורים בהתאם למקובל במדינות אלה.

    מובילי המחאה צפויים לתבוע כי דרישותיהם לא ימומנו על ידי קיצוץ רוחבי בתקציב.

  4. איתי :

    ק,

    אתה אולי מאוכזב מהדה-מרקר כי הוא לא נותן 80% מהמקום לספיבק לרובינשטיין ולגוז'נסקי.

    אני שמח משום שגם התמהיל שציינת הוא משמעותית שמאלה מהתמהיל שהיית רואה באותו עיתון לפני 2008, שהיה מאה אחוז ניאוליברלי.

    אי אפשר לצפות מהדה-מרקר להיות אדום. הם עדיין קפיטליסטים, אבל רולניק, ארלוזורוב, פרץ ואפילו שטרסלר מבינים היום ששיטת "הממשלה הרזה" ו"השוק ינהל את העניינים טוב יותר מהממשלה" שאליה הם הטיפו במשך שנים יצרה עיוותים נוראיים, וכן – הריכוזיות (נכון יותר תמנוניות) היא אחד מהם.

    הפרמטר הנכון הוא לא לספור שטחים "אדומים" מול "כחולים" בעיתון, אלא לספור כמה התבטאויות "אדומות" מוצאים אצל רולניק ארלוזורוב וכו' בטקסט ממוצע.

    אני מוכן לשים כסף שבעניין הזה יהיה הבדל מובהק ודרמטי בין 2007 ל-2011.

    דוגמה קטנה

    2007

    http://www.themarker.com/career/1.440941

    2011

    http://www.themarker.com/news/1.658514

  5. יוסי לוי :

    בעניין הכרה בהוצאות מטפלת/משפחתון למס הכנסה

    שונא להגיד אמרתי לכם, אבל הסברתי מדוע זיכוי מס על הוצאות טיפול בילדים יגרום להגדלת אי השוויון ואינו צודק מבחינה חברתית כבר לאחר החלטת בית המשפט המחוזי שפסק לטובת עו"ד ורד פרי בתביעתה לזיכוי המס: http://www.sci-princess.info/archives/359

  6. דליה :

    כדי שלא יווצר מצב שבמקום רע נקבל רע עוד יותר, צריך להוסיף בכותרת את שמו של ליברמן.איך לא ליפול למלכודת של ביבי וליברמן.

  7. נעמי ט :

    איתי, מתוך המאמר:
    "משבר קופות הפנסיה (אמיתי או מדומה?)".

    ביבי עונה:
    "לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".
    17.09.2007
    http://www.themarker.com/markets/1.456692

    את זה אומר האיש שנשבע בהיותו שר האוצר (2003-2005) שאוטוטו קרנות הפנסיה קורסות, דחוף דחוף לחדר ניתוח.
    משקי הבית? הם ממש לא יודעים את נפשם.

  8. איתי :

    וואו! תודה על הקישור.

    דווקא הסיפור הזה מעורר אצלי חשש גדול שכל סיפור "המלחמה בריכוזיות" יביא אותנו לקטסטרופה דומה, כאשר כל הציבור מימין ומשמאל תומך (בגלל שעכשיו זה טרנד לשנוא את הטייקונים).

    ביבי אוהב לפרק ריכוזיות והוא אוהב מצב של הרבה מתחרים – אלו בדיוק העקרונות של הרפורמה בפנסיה.

    והנה בא עמיר פרץ, סוציאל דמוקרט, ואומר אצלנו בראיון שיש בישראל מעט מדי תחרות בין הבנקים ולכן הם חולבים את האזרח. הפתרון שלו – לחלק עוד רשיונות לפתיחת בנקים.

    הוא לא קרא את תמר בן יוסף שכותבת על ריכוזיות וחום יולי אוגוסט.

    אני לא מבין בתחום כלל, אבל הבטן שלי חוששת מאוד שאם יצרו פה באופן מלאכותי מצב של ריבוי בנקים ודחיפה חזקה לעידוד התחרות ביניהם התוצאה תהיה מירוץ מסוכן להשגת רווחים, שיחשוף את המערכת הבנקאית לקריסות כמו שראינו באמריקה. גם קרנות הפנסיה בעידן פוסט-בכר נקלעו להפסדים גדולים ב-2008 בגלל הימורים מסוכנים שנבעו מ"עידוד תחרות".

    אז אולי כבר עדיף שנשלם לבנק אחד מתוך קרטל של 3 בנקים מאה שח מסכנים בשנה של עמלות עו"ש, מאשר שהכסף שלנו יירד לטמיון בגלל "עידוד התחרות".

  9. נעמי ט :

    1. זה הזמן לחבר את כל הנקודות ולא להפריד. לכן חשוב שהמאמר ישאר בראש הדף כחיבור בין הנושאים השונים.

    אוי, ווי ווי.

    2. התשובה שלנו לריכוזיות
    צריכה להיות – איזון בין רווחי הון לבין שכר מעבודה.

    אוי ווי.ווי.

    3. הקישור לדה-מרקר הוצג פה כבר בעבר בתגובות. אבל הפעם הוא כנראה מתלבש יותר ברור.

  10. נעמי ט :

    ביבי לא מבחין (או עושה עצמו?) בין תחרות בריאה באקלים בריא לבין תחרות פרועה באקלים פרוע נעדר נורמות של הגינות, כללי משחק, גבולות ברורים ואכיפת חוק.

    הוא גם לא מבחין (או עושה עצמו?) בין סחורות גמישות לבין סחורות קשיחות וסופיות (קרקע למשל).
    כנ"ל הוא לא מבחין בין סחורה (נעליים) לבין תהליך (חינוך, ריפוי)
    ולכן בראיון לדה-מרקר בשנת 2007 הוא אומר:
    "יש צורך ברפורמות לא רק בשוק הבנקאות, אלא גם בחינוך ובקרקעות"

    הוא גם לא מבחין בין מיקרו למקרו ובכלל נראה לעיתים שהוא חי בעולם משלו והתיאוריה הכלכלית רק באה לשרת את העולם הנ"ל, כפי שניתן ללמוד ממשפט הסיכום של הראיון: "העם משנה את עמדותיו כשהוא רואה שהכלכלה צומחת".

    אכן.

    הציניקנים נותנים לו ללהטט בלהטוטיו וגורפים את הקופה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.