postpass act=ul view postpass עבודה שחורה » סטנדרטים – "הקפטיליזם החזירי" של מערכת החינוך

חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סטנדרטים – "הקפטיליזם החזירי" של מערכת החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 2.08.11 2:57

האם שמתם לב לדמיון בין מצב המערכת הכלכלית לבין מצב מערכת החינוך? בשתיהן השר מבשר בגאווה על מדדים חיוביים ביותר, בעוד האזרחים חיים בתחושת מחנק ושאט נפש.

מאת: גיל גרטל

במסיבת עיתונאים לרגל פרסום "מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית" (אוקטובר 2010) "שמח" משרד החינוך לבשר לנו ש"התוצאות ממשיכות להיות חיוביות!", "ממשיכה מגמה מתונה של שיפור", "המגמה של שיפור נשמרת זו השנה השלישית ברציפות", ואפילו מדדי "האקלים הבית-ספרי והסביבה הפדגוגית […] מראים על יציבות לאורך זמן עם מספר מגמות חיוביות".

 האם ראיתם מורה, תלמיד או הורה אחד שיצא לרחוב בקריאות שמחה?

הנה הקשר שאני מציע בין שתי המערכות:

במערכת הכלכלית, כדי להניע את גלגלי המשק יוצרים צרכים פיקטיביים, שכולנו רוכשים בעבודה קשה. ההון מוזרם כלפי מעלה בסולם החברתי, המדדים הופכים חיוביים, והאזרחים נשחקים.

במערכת החינוך, הציונים הם המקבילה של הכסף במערכת הכלכלית.

הערכה חינוכית אינה דבר חדש. כבר בשנת 1632 נטען, במידה רבה של צדק, כי חוסר היעילות של בתי הספר נובע מכך "שלא הוגדרו אבני דרך קבועות, אשר עשויות לשרת כמטרות שיש להשיג על ידי הלומדים בסופם של כל שנה, חודש או יום" (קומניוס, הדידקטיקה הגדולה, 19, 3).

ברוח זאת התמקצע תחום תכנון הלימודים, במיוחד ב 50 השנים האחרונות. נקבעו מטרות ברורות למדי לכל תחום לימודים והתמסדה שיטה של מבחנים חיצוניים ופנימיים.

אלא שדרישת הריכוזיות והשליטה, של אלה שדוגלים לכאורה בהפרטת הקפיטל, לא יודעת שובע. וכך, גם בשנת 2005, כאילו לא נעשה דבר, הועלתה אותה טענה היסטורית גם בדוח וועדת דוברת: יש לפתח "חינוך מוכוון יעדים ומונחה תוצאות" שבו "יש להגדיר מראש מטרות ויעדים מפורטים ככל הניתן" (עמוד 67 בדוח).

נזכיר כי באותם שנים פעלו במשרד החינוך לשכת המדען הראשי; אגף למדידה ולהערכה של המשרד; מחלקת הערכה של האגף לתוכניות לימודים; ובנוסף להם אין ספור יחידות ההערכה מטעם אוניברסיטאות, מכללות ומכונים שונים, שהתמחו בהערכת היבטים שונים של מעשה החינוך.

 באמצעות דוח דוברת יצרה הממשלה תחושה של צורך עז, שלכאורה אין לו מענה. וכדי לענות על הצורך החדש, הוחלט על הקמת גוף הערכה חדש, בלתי תלוי – הרשות הארצית למדידה ולהערכה.

הסופר-טנקר של הציונים: מיצב, חמד, פיזה, טימס ועוד.

הצורך החדש עוגן גם בשפה חדשה ומבטיחה: לא עוד מטרות ומבחנים, כי אם סטנדרטים ומחוונים.

וההבטחות רבות: העצמת האחריותיות, הגברת השקיפות, צמצום הפערים, טיפוח המצוינות, סיוע לחלשים ואפילו העצמת המורים!

פגשתי הרבה מורות ומורים שהועצמו עד מאוד לנוכח האהבה שהעניקו וקיבלו מתלמידיהם.

שביעות רצון מעול המבחנים עוד לא פגשתי. שחיקה – כן.

וכך קורה שיותר ויותר מורים ותלמידים, משקיעים יותר ויותר משאבים וזמן, בייצור יותר ויותר מדדים וציונים.

הם עצמם נשחקים והולכים, שכן התוצרים אינם מוסיפים להם דבר.

כמו בכלכלה, התרומה מתגלגלת כלפי מעלה בסולם – והנה עכשיו אתם מבינים מדוע שר החינוך כה "שמח לבשר" במסיבות עיתונאים.

את הראיון שבו נתניהו מתמוגג לנוכח היציבות החברתית של מדינת ישראל בהשוואה לשכנותיה כבר ראיתם?

היכונו ליוטיוב של גדעון סער.

 קריאה מומלצת:

מאמרו של פרופ' סורל קאהן נגד ראמ"ה, משובץ בתשובות של ראמ"ה

http://education.academy.ac.il/Uploads/BackgroundMaterials/Hebrew/RAMA_RESPONSE_SOREL.pdf

אחת התוצאות המוסוות – הערכת מורים לפי ציוני התלמידים:

http://www.blacklabor.org/?p=34847#more-34847

 מאמר קרוב: מרוב מדידות אין זמן לחנך

http://www.blacklabor.org/?p=35056

סטנדרטים בחינוך – מגונים אבל הכרח

http://www.blacklabor.org/?p=12679

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , ,

4 תגובות

  1. שושי פולטין :

    מסכימה!
    רק תזכורת נוספת לפוסט שהופיע כאן:
    "הקמת ראמ"ה- הנחתה במערכת החינוך.
    פוסט המראה כי הקמת ראמ"ה כלל לא הומלצה על ידי חברי ועדת המשנה של ועדת דברת שבעקבותיה היא הוקמה
    http://www.blacklabor.org/?p=22694

  2. תומר :

    יצאתי מהמערכת הזו

    אומנם רק אחרי שש שנים (קצת מעל לממוצע) אך עזבה איתי מורה שהייתה יותר מ 10 שנים במערכת.
    בשש שנים הללו ראיתי איך נסיונות למידה חוויתית נתקלו במבטים של האם זה יהיה במבחן או לא ומה יהיה הציון
    תלמידים נהפכו למשועבדים למולך שנקרא הציון

  3. נעמי אדרי :

    העצמת מורים?חחחחחח

    אני עובדת כמורה לתקשורת בבי"ס תיכון בצפון הארץ. לפני שנתיים התחלתי את לימודי התואר השני בתקש' באונ' ת"א והמנהלת שלי העצימה אותי באופן הבא: לא היתה מוכנה בשום אופן לבוא לקראתי ולהזיז לי שעה אחת במערכת כדי שאוכל לקחת קורס באונ' באותו זמן. כל הצעה שהבאתי בפניה, נתקלה בסירוב תוך הצגת טיעונים לא הגיוניים ואף משפילים בטיפשותם. בסופו של דיון סביב נושא הלימודים שלי, טענתי שאני מתרשמת מרמת אתיקה ירודה ביותר בבית הספר. העונש שקיבלתי על אמירותי הוא: שימוע משמעתי שבו אמרה לי המנהלת "אם תדברי עלי לא תעבדי כאן". היום כעבור שנתיים מפרוץ הארוע קיצצה היא את משרתי ב-50%, כל נסיונותי לערב את מפקחת בית הספר ומנהל אגף החינוך של הרשות העלו חרס, כי כולם יד אחת. וזוהי רק תחילת הסיפור של מסע ההתעללות שעברתי במשך שנתיים.לשמוע ולהתפחלץ.

  4. חסן חמוד :

    שרי החינוך בישראל הם כמו כל השרים. כל שר מתחיל לחבר את סיפור ההצלחה שלו מן היום הראשון במשרדו. סיפור הצלחה וירטואלי, ללא קשר עם העבודה האמיתית, העיקר להכין את עצמו לבחירות הבאות. כולם הצליחו לקדם את המדינה. המילה "נכשלתי" איננה קיימת בלקסיקון השרים.
    אספר לכם סיפור אותנטי, שלא מזמן קרה בכפר כאבול,הכפר שלי, כפר חקלאי:
    אחד האיכרים הלך לשדה המלפפונים שלו ביום ששי בבוקר ומצא שהמחסן נפרץ, כלי העבודה, הטפטוף וחומרי ההדברה נגנבו.בכפר שלי יש 5 מסגדים, לא פחות. האיכר האומלל עשה סבב בחמשת המסגדים בזמן תפילת יום ששי, הוא מצא את המסגדים מפוצצים עד אפס מקום. הוא ניגש אל המיקרופון של האימאם וביקש רשות הדיבור בעניין מאוד חשוב, האימאם מסר לידיו את המיקרופון. הוא אמר בקול רם שהגיע לאוזני כל תושבי כאבול : ברוך השם, כל בני הכפר שלי במסגדים, כולם צדיקים. אז מי גנב לי את הטפטוף?!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.