חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים עברה את נקודת האל-חזור

נושאים דעות, מועד ב' ב 2.08.11 2:55

הפגנות השבת האחרונה הוכיחו: הסדר החברתי לא ישוב להיות כשהיה. השאלה היא לאן הולכים מכאן
מאת: יהונתן קלינגר

 

מאה וחמישים אלף אנשים יצאו לרחובות, ולא משנה מאיזו סיבה; זה בדיוק הסימן שמחאת ילדי השמנתמחאת הלוזרים והמחאה של השמאל הקיצוני מצליחה להראות שיש בה משהו. מתוך רשמים אישיים מההפגנה ביום שבת, אני יכול לומר דבר אחד: המחאה עברה את נקודת האלחזור; אותה נקודה שלאחריה לא יהיה ניתן לבטל אותה ולשכוח מקיומה. הסיבה לכך היא בדיוק מה שכל מחאה אפקטיבית צריכה לקבל, וזה שינוי של יחס הלימות-אלימות.

On the verge of the tipping point

1.
מבלי להכנס לתיאוריה מרכסיסטית או להסכים איתה (למרות שיש לי לעיתים רצון עז לעשות כן), ישראל סבלה שנים מתודעה כוזבת, אותה תופעה של חוסר היכרות של בני אדם עם מעמדם האמיתי והחזקה בדעות שנוגדות את אותו מעמד. חלק ניכר מהסיבה לכך ניתן לייחס לעיתונות הכלכלית שמכילה בעצמה אלמנט הטיה בסיקור, או עצימת עיניים וחלק אחר ניתן לייחס לכך שהתקשורת מפרידה בין "כלכלי" ו"חברתי", הכלכלי מקבל מוסף משלו, כי קל לדבר על מצליחנים, הנפקות בבורסה, מכירות והצלחות של מיליוני שקלים, אבל למלא מוסף בחדשות על אנשים שלא גורמים את החודש, מה חדשות בזה?.

 

2.
כאן בדיוק העניין: לאורך שנים השחיקה במצב הכלכלי של אוכלוסיות שלמות לא היה news, את מי מעניין שמחיר של מוצר מתייקר? כאשר מדובר בנפילה או קריסה זה יפה, אבל כשמדובר בשוק מבוזר ולא נשלט על ידי מספר בעלי הון, מה זה מעניין שמחיר של דירה ספציפית עלה השנה בכמה אחוזים?

 

3.
וכאן נכנס יחס הלימותאלימותכמו יחס הלימות הון שקובע יחס בין כמות הכסף שיש בבנק באמת לבין כמות הכסף שהבנק יכול להלוות, כך יחס הלימותאלימות: היחס הוא מספר קסם, שקובע כמה שוטרים לאלף בני אדם דרושים על מנת לשמור על הסדר בצורה קבועה ולמנוע מהפכה על ידי קבוצה אקראית. אלא, שברגע שמתארגנים 150,000 בני אדם, היחס נשבר: לממשלה אין 150,000 שוטרים על מנת לעצור את המפגינים, ובכלל, גם אם כל עשרות אלפי השוטרים יגיעו להלחם במחאה, אז גלי פשע ירדפו את המדינה במקביל, כי הם לא יוכלו למנוע פשעים אחרים.

 

4.
במצב כזה הצבא אמור להכנס לפעולה; אלא, שהמראה של טנקים ברחוב שלמה המלך בתל-אביב לא ממש יעודד את שאר הציבור להשאר בבית, מה גם שרוב החיילים לא בהכרח ישתפו פעולה עם דרישה לירות במפגינים שמפרים סדר. המסקנה היחידה היא שברגע שנשבר יחס הלימותאלימות, המהכפה מתחילה. וזה בדיוק מה שקרה כעת: אין אפשרות לחזור לאחור, הממשלה לא יכולה לעצור את המחאה, היא יכולה רק לנהל אותה.

 

5.
אבל איך המחאה תסתיים? ככל הנראה הדרך היחידה היא בהחלפה של השלטון אבל גם של הסדר החברתי; יש חובה לשנות את הסדר החברתי מהיסוד. אולי, אחרי מעל למאה שנים של תיאוריה, ניתן יהיה לבחון האם יש מקום למהפכה מעמדית אמיתית במקום אחד בעולם.

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    אסור להיות זחוחים, צריך לשמור על אופטימיות זהירה ולהמשיך להיאבק ב רחובות. עד שלא יהיו לנו הישגים קונקרטיים ביד ההסתה נגד המאבק תימשך וכוחות הראקציה עוד לא אמרו את המילה האחרונה.

  2. ל רפי :

    חלומות באספמיא

    מי שקורא להתעוררות הציבורית למען שינוי אמיתי בחלוקת העושר הלאומי "מהפכה", אינו יודע מה הוא שח. יתכן שחלק ממארגני המהלך רצו להוביל לסוג כלשהו של מהפכה, אבל לכך אין תמיכה ציבורית. מי שהיה מיעוט נשאר מיעוטוגם בין המוחים רבים אינם מעונינים להדיח את הממשלה המכהנת אלא לשנות דגשים בהתנהלותה, אינם פוסטיסטים בתפיסת עולמם ואינם שואפים "לסוציאליזם בימינו", אלא לתיקון עיוותים.
    טוב שכך, משום שהקניית משמעות שאין לה למתאה הציבורית הנוכחית, רק עשויה למוטט אותה ולהפוך אותה מתגובה עממית רחבה לנסיון פוטש נגד ממשלה נבחרת של שיכורי כוח רגעי והלומי הזיות אידיאולוגיות.
    הבעיה האמיתית של ישראל היא בירוקרטיה אדירה כמעט בכל שטחי החיים וניהול כושל כמעט בכל שטחי החיים. הבירוקרטיה הפכה את השירות הציבורי לתכלית קיומו, במקום שיהיה מכשיר של המדינה בשרות הציבור. אלה הן הסיבות העקריות למצוקות הקיימות. בשולי שתי רעות חולות אלה עומדת הנחה כלכלית מוטעית, שהשוק יודע להתנהל בכוחות עצמו. הנחה זו שגויה כמו ההנחה ההפוכה לה של המרקסיזם-לניניזם, שצריך לנהל את המשק מהמסד עד הטפחות ניהול ריכוזי ייעודי.
    אין ספק, ויש על כך קבלות למכביר, שהגישה הקפיטליסטית יעילה יותר מבחינת פיתוח הכלכלה וגידול המשק הלאומי, שפרושו יצירת עושר חדש. כיום אין גם ספק, שאת התהליכים הטבעיים הנשענים על היצע וביקוש, תחרויות, יזמות עיסקית, התמחויות מקצועיות, ניהול ייעודי שימור ידע ופיתוח אינטנסיבי של ידע חדש, צריך לבקר ולעיתים אפילו לנהל; אבל לא במקום התהליכים הטבעיים, אלא לצידם, כמערכת משוב המחזירה את המגמות העיקריות למסלולן התקין, כאשר מתחוללת בהן הפרעה.
    אינני מציע להתיחס למספר הקסם 150000, כתורה מסיני. ראשית, אני אישית איני מאמין שזהו מספר המשתתפים בהפגנת מוצאי השבת האחרונה. כבר השתתפתי בכמה וכמה הפגנות ויש לי בסיס לא רע להשוואה. שנית, גם אילו היה המספר נכון, מדובר עדיין בפחות משווה-ערך של שישה מנדטים בכנסת – מיעוט שבמיעוט. שלישית, חלק לא מבוטל מהמשתתפים אינם שותפים לחלומות באספמיא של כותב המאמר, ואם יטעו מארגני המחאה להוביל אותה בדרכים עקלקלות הם יגזרו עליה התמוטטות מהירה. רביעית, צריך לשים לב היטב לכך שקבוצות שלימות באוכלוסיה, גדולות בהרבה ממספר משתתפי ההפגנות בפועל, אינן מיוצגות באוהלי המחאה או בהפגנה; זה אינו מקרה, זהו מסר לקבוצה הדומיננטית בארגון המחאה שהיא אינה מייצגת בהכרח את כל הציבור, משום שלחלק מראשיה דעות אקסצנטריות מדי.
    מי שמתכונן לתפוס טרמפ על המחאה בדרך להחלפת השלטון או לויתורים טריטוריאליים ביהודה ושומרון או לשינוי אופיה הליברלי מתון של המדינה גם בנושאי כלכלה, צפויה לו להערכתי אכזבה קשה; זה לא המצב.
    הצבא לא יצטרך להכנס לפעולה, משום שרבים מאוד בין המפגינים לא ינסו כלל להתעמת עימו או לתמוך באנרכיה אזרחית בישראל. כאן לא מצרים, ואין לנו צורך בככר "תחריר". עצם אזכורם של אלה הוא הזיה מטרידה. יש דרך ךהחליף את השלטון בישראל – בחירות. אולם כל הקלפים נמצאים כיום בידי הימין, ואם יטיב לשחק בהם, לא יכשל גם בבחירות.
    כבר כתבתי כאן לא פעם שרק מיעוט מבישראל שואף לחזור בכל המובנים לימי העליה השניה או הפלמ"ח; בכל התקופות המוקדמות היו לא מעט קשיים מצוקות וסבל. מעט מאוד אנשים רוצים לקראות בישראל שוב את ההסתדרות הכללית כמדינה בתוך מדינה ואת החברות בה כתנאי לקבלת שרותי רפואה או מקום עבודה…
    צריך ללכת לעבר עתיד טוב יותר, על בסיס של תיקון ליקויים מתמיד ויעיל.
    קיומם של בעלי הון בישראל אינו פשע ואינו רעה חולה. אם נתעלם לרגע מהשירות הציבורי המנופח שלנו (עלות אדירה לתקציב המדינה שיש לה שימושים אלטרנטיביים טובים בהרבה) בעלי ההון אחראים לחלק משמעותי מאוד של מקומות העבודה בישראל המשלמים שכר גבוה משכר המינימום ואפילו מהשכר הממוצע במשק. מוסכם עלי שפערי השכר במשק הפרטי, ובהשראתו גם בחלקים של המשק הציבורי, הם בלתי נסבלים. מוסכם עלי שדרושה תחרותיות אמת בישראל, שלעיתים נמנעת בגלל אינטרסים צרים כאלה ואחרים, וכי, כפי שכב נאמר קודם, אסור לסמוך באופן בלעדי רק על חוקי הכלכלה הטבעיים – צריך לעזור להם. אבל בפרוש אין צורך לבנות את המדינה מחדש; בשום אופן לא.

  3. יהונתן קלינגר | יחס הלימות-אלימות: על המהפכה המעמדית לבוא? ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  4. יונתן כ. :

    אני חושב ההפך,לדעתי המחאה מתקרבת למיצוי.

    זה לא משנה כי היא כבר השיגה את מטרתה.

    לחשוב במונחים של "להפיל את הממשלה" זה גם חלק מהשיח הישן והרקוב.

  5. יאיר :

    להפיל ממשלה זה עדיין לא מהפכה מעמדית

    מאוד התרגשתי בהפגנת ה- 150000. אבל נדמה לי שמהפכה מעמדית לא תהיה כאן. אני חושב שרוב המפגינים, או לפחות חלק גדול מהם, היו די נבהלים מ-"סדר חברתי חדש". מדובר בבורגנים הנטועים בתוך השיטה הקיימת, ולא בפרולטריון המבקש להפיל איזו חונטה שלטת. אני לא חושב שהקריאה "מ-ה-פ-כ-ה" היא באמת קריאה להפיכה.

    ובעניין היחס – אולי זה בנאלי להזכיר את זה אבל מהפגנת ה-400000 יצאה ועדת חקירה ממלכתית (שמסקנותיה נעקפו באלגנטיות).

    בקיצור – כדאי להוריד טיפה את הציפיות

  6. יונתן כ. :

    אין שום דבר רע בלהיות בורגנים והאמת שהסדר הקיים במהותו הוא סדר טוב,הוא פשוט צריך תיקונים פה ושם.

    לגבי הקריאות "מהפכה" אתם מודעים לזה שבהפגנות זה שצועק הכי חזק הוא זה שחוזרים אחריו? ולא שמעתי שכל כך חזרו על הקריאה הזאת אבל מה אני יודע,בין העשרות אלפים שהקיפו אותי הלכו לי האזניים.

    על "העם דורש צדק חברתי" אנשים חזרו,על "מהפכה" ו"ביבי ביבי תתפטר" לא חזרו,על הגרסא המקבילה של "ביבי ביבי תתעורר" אנשים כן חזרו,זאת לפחות הייתה ההתרשמות שלי.

  7. דקל-דוד עוזר :

    יש רק דרך אחת להפוך את המחאה הזאת למהפיכה אמיתית והיא לייצר סיטואציה שבה 1,000,000 אנשים מתפקדים לליכוד ולעבודה

  8. כהן שמואל-יפו :

    נכון שינוי הסדר החברתי על ידי שינוי שיטת הבחירות לכנסת

    "-5 אבל איך המחאה תסתיים? ככל הנראה הדרך היחידה היא בהחלפה של השלטון אבל גם של הסדר החברתי; יש חובה לשנות את הסדר החברתי מהיסוד. אולי, אחרי מעל למאה שנים של תיאוריה, ניתן יהיה לבחון האם יש מקום למהפכה מעמדית אמיתית במקום אחד בעולם." נכון שינוי שיטת הבחירות לכנסת למחצית הכנסת בבחירות אזוריות- ואיחוד השמאל הדמוקראטי – ואיחד המפלגות הערביות (אחמד טיבי)
    בהצלחה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.