חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה מרימה דגל לבן בבחירות לעיריות

נושאים פוליטי, פותחים שבוע, שיכון ושלטון מקומי ב 7.09.08 6:06

בכל העולם הדמוקרטי המישור המוניציפאלי נחשב כהכנה טובה לקראת המעבר לתחום הלאומי. גם בישראל היה כך בעבר, אך הבחירות האומללות לראשות הממשלה והפריימריז השחיתו כל חלקה טובה והותירו את התחום המוניציפאלי פרוץ

בכל העולם הדמוקרטי המישור המוניציפאלי נחשב כהכנה טובה לקראת המעבר לתחום הלאומי. לא מעט ראשי ערים הפכו לחברי פרלמנט, שרים ואף ראשי ממשלה או נשיאים. הדבר בולט במדינות כצרפת וגרמניה וגם בארה"ב. בכל אלה במישור המקומי החלה הפעילות במסגרת הסניף של אחת המפלגות הכלל-ארציות.

מאת: דניאל בלוך

גם בישראל היה בעבר המישור של העיריות קו זינוק למישור הארצי. אמנם, מפא"י בימי טרום המדינה ובשנות ה – 50, החשיבה יותר את המישור ההסתדרותי. לעומתה, המפלגות האזרחיות בנו את התשתית שלהם בעיריות. מאוחר יותר תיקנו מפא"י ומפלגת העבודה את המעוות כאשר העבירו מדי פעם פעילים מן המישור הארצי לעירוני, כדוגמת מרדכי נמיר. אך גם קדמו מלמטה פעילים מקומיים לכיוון הדרג הלאומי כדוגמת יהושע רבינוביץ' או בייגה שוחט. אבל מעולם לא נערך חשבון נפש מדוע ולמה דחקה מפא"י כוחות צעירים וחדשים מן הפעילות המקומית ואילצה אותם לחפש בית אחר. דוגמאות בולטות היו דוד לוי בבית שאן ומאיר שיטרית ביבנה. תנועת העבודה לא גידלה ביוזמתה מנהיגות מקומית ראויה לשמה וסמכה על הפופולריות של מנהיגיה במישור הממלכתי.

אלא שפופולריות זו דעכה, התבררה כמשענת קנה רצוץ ובשנים האחרונות החלה בהדרגה התפוררות התשתית הפוליטית של העבודה במישור המקומי. מאז הבחירות האומללות לראשות הממשלה והפריימריז השחיתו כל חלקה טובה, זללו את המשאבים המקומיים והותירו את התחום המוניציפלי פרוץ. בערים רבות, בחלקן מעוזי העבר של מפא"י והעבודה, החלו מועמדים לראשי ערים לרוץ ברשימות עצמאיות והרשימות של העבודה החלו להצטמק ולגסוס. אם תרצו זו אחת הסיבות הבסיסיות לחולשתה של מפלגת העבודה בשנים האחרונות. יושב ראש וחברי כנסת אפשר להחליף, מדיניות אפשר לעדכן, אך באין אנשי שטח אמיתיים, הפכה מפלגת העבודה למחנה של גנרלים בלי טוראים, וכשאני מדבר על טוראים אינני מדבר על קבלני קולות ומובילי ארגזים אלא על מחנה אמיתי של אנשים הרוצים לפעול, לשרת ולהשפיע.

בפגישות רבות שקיימתי בשבועות האחרונים במקומות שונים ומהדים המגיעים אלי אני חש שישנם אנשים רבים הרוצים לפעול ולהשפיע ביושר ובכנות. הם השתתפו בבחירות הפנימיות וקיוו כי יוכלו להשפיע. אלא שהתברר להם כי קולם אינו שווה הרבה. קבוצת אוליגרכים מינו את עצמם לצוות התערבות, בראשות השר שלום שמחון, איש המושבים והחקלאות ללא ניסיון והבנה בעניינים מוניציפליים, והם מחליטים עבור הסניפים כיצד יופיעו בבחירות המוניציפליות.

זו שערוריה אדירה שכבר גרמה נזק בבחירות הקודמות. צוות ההתערבות קובע את עמדתו מבלי לשמוע קודם את דעת הסניף והמוסד לבירור עתירות משמש לרוב כחותמת גומי. אינני מתייחס לשאלות המקומיות מי מתאים והאם כדאי לתמוך במועמד עצמאי אלא לעצם התהליך והשיטה. הנה כמה דוגמאות:

נתניה: המוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה דחה את כל העתירות שהוגשו נגד מינויו של חבר הסניף, אלי אורן, לעמוד בראש הרשימה למועצת העיר * עכשיו אמור חבר מועצת העיר, אפרים בולמש, להחליט אם הוא מוכן להיות מספר שתיים ברשימת העבודה או לרוץ ברשימה עצמאית*
בתחילת השבוע רעש וגעש סניף מפלגת העבודה בנתניה, לאחר שהתברר כי חבר הסניף, אלי אורן, מונה על ידי הוועדה המסדרת של המפלגה לעמוד בראש הסניף המקומי בבחירות למועצת העיר.
כפי שדיווח פורטל האינטרנט MB1, נקבע אלי אורן כמי שיעמוד בראש רשימת מפלגת העבודה למועצת העיר ויחליף את חבר המועצה אפרים בולמש. ההחלטה עוררה סערה בסניף המקומי, ושלושה חברים, עתרו למוסד לבירור עתירות של המפלגה.
בינתיים לא ברור כיצד יפעל חבר מועצת העיר, אפרים בולמש, המכהן כיום כחבר המועצה מטעם מפלגת העבודה. בולמש אמור להחליט האם הוא מוכן להיות מספר שתיים ברשימת מפלגת העבודה או לרוץ בנפרד.

חיפה: האיש החזק בחיפה הוא ישראל סביון ולכן ועדת ההתערבות לא רצתה להתנגש עמו ובחיפה תוצג כנראה מועמדות של העבודה מול ראש העיר המכהן יונה יהב. סביון מנסה לשתף פעולה עם החוגים השונים בעיר והטיל את ריכוז מטה הבחירות על המשמרת הצעירה.

רעננה: צוות ההתערבות החליט לא להעמיד מועמד עצמאי.
ירושלים: מפלגת העבודה ששנים רבות עמדה בראשות העיריה – מ-1955 עד 1993, לא תעמיד מועמד עצמאי.

תל-אביב: המפלגה תתמוך בחולדאי, שהוא חבר המפלגה, אך רץ ברשימה עצמאית. עוד לא ברור אם המפלגה תעמיד רשימה נפרדת למועצה.

הוד השרון: בניגוד לדעת הסניף תתמוך המפלגה בראש העיר המכהן, חי אדיב.

כפר סבא: בניגוד לדעת הסניף תתמוך המפלגה בראש העיר המכהן, יהודה בן חמו, שהוא אמנם חבר המפלגה אך נבחר ברשימה עצמאית. חלק ניכר מפעילי העבודה ירוצו ברשימות עצמאיות וספק אם הרשימה של העבודה עצמה תשמור על כוחה מן הבחירות הקודמות.

אלו הן רק דוגמאות אחדות למתרחש. נכון, יש מקרים בודדים בהם יש טעם לתמוך בראש עיר פופולארי הפועל ברוח ערכי העבודה ואין סיכוי להביסו. אך יש לחפש דרכים כיצד לעשות זאת מבלי להרוס את התשתית של מפלגת העבודה לעתיד גם במישור המקומי וגם במישור הארצי כי סניף מפורק במישור המקומי לא יוכל לפעול כהלכה בבחירות הארציות. שמחון, כבל וברק הורסים את התשתית הארגונית והרעיונית של מפלגת העבודה ומובילים אותה למצב כמעט סופני.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    נראה לי שהיום לא צריך לעמוד מאחורי תמיכת מפלגה גדולה כדי לרוץ וגם להיבחר בבחירות מונציפליות. כל אחד יכול להקים רשימה עצמאית וללכת עם ה"אני מאמין" שלו – ועם הרבה נחישות, גם להצליח.

  2. דני בלוך :

    הבעיה היא שכתןצאה מכך קמים גם ראשי רשויות מושחתים ונעדרי כל אחריות ציבורית ורשימות של נושא אחד שאינן מתחשבות בשום דבר אחר. בכל העולם הדימוקרטי סבורים אחרת, משום מה.

  3. דליה :

    אני ציפיתי שמפלגת העבודה תעביר דיווח חשוב כזה אחרי הבחירות שהיו. אי פרסום התוצאות מעיד על נהלים לקויים של המושכים בחוטים במפלגה.
    תודה לדני שעשה את העבודה במקום המפלגה.

  4. האזרח דרור :

    דני, זה לא שאני חשוב שהמגמה הקיימת מדהימה, אבל נכון לעכשיו, אי לא רואה את מפלגת העבודה כמקום פחות מושחת מאשר מועמד עצמאי. – אדרבה מועמד כזה יכול לנסות לגבש לאט לאט עוד ועוד תמיכה ציבורית – ובעידן האינטרנט עם תוכן גולשים גם לקבל תמיכה ציבורית (דוגמאות – קדומים, דב חנין בתל אביב).

    הוסף לזה את העובדה שהמועמד התל אביבי של העבודה הולך על ספין של מסר שלילי כמסר העיקרי שלו – ותראה אולי מדוע אין אמון במפלגת העבודה.

  5. דני בלוך :

    לאזרח דרור – שום שיטה אינה כליל השלמות ובמצב הקיים טוב שקמה רשימה כרשימתו של דב חנין. אינני פוסל בריתות בין כמה מפלגות במישור המוניציפלי אבל לטווח בינוני וארוך הפתרון חייב לבוא במסגרת כוללת. אחרת נמצא עצמנו עם כמה נפוליאונים קטנים פה ושם ובלי עתודות להנהגה לאומית.

  6. נעמי טלטש :

    אני לא יודעת איפה הביצה ואיפה התרנגולת, וגם לא בטוחה מהיכן מסריח הדג.
    אני חוששת שהבעיה היא סטגנציה בחשיבה. מפלגת העבודה מפחדת מעצמה, עסוקה בעצמה ופועלת במעגל קסמים.
    האם זה בא מלמעלה? מלמטה?
    מכל הכיוונים?
    אני לא באמת מרגישה חופשייה
    להגיד משהו קצת אחר, קצת שונה. ההרגשה היא שהכל מובנה וסגור ולא מאוורר.
    התוצאה היא בכל השטחים, כרגע זה המוניציפאלי.
    לדעתי היתה כאן בירושלים דווקא הזדמנות מעניינת למפלגת העבודה והיא הוחמצה.
    אפשר כמובן לבוא ולטעון נגדי שאיפה הייתי, וקל לבקר
    והקלישאות הידועות.
    אבל מה לעשות שאין מסגרות מסודרות להעלות רעיונות.
    אם הן קיימות, חבל שלא מפרסמים אותן יותר.
    לא כל רעיון מתקבל בסוף, אבל צריך שיתקיים תהליך חשיבה.
    אם קיים דבר כזה במפלגת העבודה, הוא מוסתר היטב.
    ואז אין ברירה אלא להקים וועדת התערבות. אלא מה.

  7. אריה גור :

    אני חושב שההתנערות מהמפלגות הארציות בבחירות המקומיות נובעת מחוסר האמון שחש הציבור כלפיהן. מי שיכול למשוך קולות לקלפי בבחירות מקומיות, יעדיף לעשות זאת ברשימה עצמאית שתגדיל את סיכויו. בנוסף, במקרים רבים ההצבעה למפלגה ארצית היא מסורתית כך שקל יותר למשוך קולות חוצי מפלגות בבחירות מקומיות כאשר מתמודדים ברשימה עצמאית.

    אריה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.