חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים – מימון לדרישות הציבור מהמעסיקים ומתקציב הביטחון

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 1.08.11 2:12

מכתב זהה שנשלח למדגם חברי כנסת מהבית היהודי-מפד"ל, קדימה, מפלגת העבודה, מרצ וחד"ש. התשובות יתפרסמו כאן לכשיתקבלו

חבר הכנסת…. היקר,

ראשית, רציתי להודות לך על ביטויי התמיכה שלך במאבקים החברתיים בנושא הדיור ועלויות החינוך לגיל הרך, שאני שותף להם כמפגין אחד קטן מתוך עשרות ומאות אלפים.

בעיתונות סוף השבוע פורסמה הודעה של משרד האוצר לפי העלות של דרישות כל המאבקים החברתיים הנוכחיים היא 60 מיליארד ש"ח. בעבר היו טענות  לכך שמשרד האוצר "מנפח" בכוונה את העלות של תוכניות חברתיות או ביטחוניות על מנת להרתיע את חברי הכנסת, אבל הבה נניח שפקידי האוצר הם אנשים ישרים כסרגל שאינם יודעים ספין מהו. רציתי להציע לך מתווה של תשובה קונקרטית לטענת האוצר, שיאפשר לענות לדרישות המפגינים והעובדים השובתים. זאת, בלי לפגוע כלל במתנחלים או בחרדים, שמפלגות השמאל נוטות באופן מסורתי להתייחס אליהם כאל גזלני הקופה הציבורית. לדעתי, מדיניות ההפרטה והתרחבות הפערים הזיקה למתנחלים ולחרדים כמו שהיא הזיקה לאזרחים הערבים, לסטודנטים החילונים, ול"רוחניים עם הראסטות" משדרות רוטשילד.

לפני שאתחיל למנות הצעות קונקרטיות, רציתי להסב את תשומת לבך לכך שהספין הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חה"כ אופיר אקוניס וסיעת "ישראל ביתנו" מתמקד בהורדת המיסוי העקיף (מכסים, מיסי קנייה ובלו על הדלק). הורדת מיסים רגרסיביים היא צעד חברתי מבורך, אך המשמעות של הורדת המיסוי המוצעת ללא העלאת מיסים מסוג אחר הינה ויתור על עוד ועוד הכנסות למדינה, מצב שייצור בהכרח פגיעה ביכולת המדינה לספק שירותים לציבור, דהיינו קיצוצי תקציב. 

כאשר המגזר הציבורי הוא גם כך מיובש בתת-תקנים של כוח אדם וציוד (כמסתבר מהסטטיסטיקות של ארגון OECD), קיצוצי תקציב נרחבים משמעם הגדלת ההוצאה הפרטית של המעמד הבינוני ופגיעה אנושה בשכבות החלשות.

השר סטס מיסז'ניקוב וחה"כ אופיר אקוניס מתעלמים לחלוטין מנקודה זו וזורים חול בעיני הציבור. רבים יתמכו במהלך בציפיה להקלת יוקר המחייה, אך הם ישלמו את החשבון בענק ברכישת שירותי בריאות חינוך וכו' באופן פרטי. מי שלא יוכל לרכוש שירותים פרטיים, יסתפק בשירות ציבורי מתמוטט.

מה אם כן ניתן לעשות, לצד הפחתה של המיסים העקיפים? כיצד מייצרים עוד 60 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה?

1. קיצוץ רב שנתי בתקציב הביטחון, מתוך החלטה אסטרטגית לתעדף את תקציבי החינוך הבריאות והרווחה.

תוספת ההכנסה למדינה – 8 מיליארד ש"ח (המקור לסכום – מצע מפלגת העבודה 2006, נכתב ע"י הכלכלן פרופ' אבישי ברוורמן וחה"כ עמיר פרץ)

2. העלאה של מס החברות מהשיעור הנהוג היום לשיעור ממוצע של 45% (לשם השוואה – בשנת 1986 שיעור מס חברות היה 61%).

המס יהיה פרוגרסיבי ודיפרנציאלי – יבחין בין רווחי חברה העוסקת בייצור מוצרים (כגון תרופות, טקסטיל, מזון) ובין חברה העוסקת בשירותים (סלולר ופיננסים למשל). החברות היצרניות ייהנו מתשלום מס חברות מופחת (אבל לא מופחת בצורה מוגזמת, כמו שקורה כאן) על מנת לא לפגוע בתעשייה ובחקלאות, ואילו תאגידים פיננסיים וחברות המנצלות משאבי טבע מופרטים (גז טבעי, פוספטים, מחצבים מים המלח) ישלמו מס גבוה בהרבה, על פי המודל הנורבגי, כתחליף להלאמה.

רק ע"י העלאה זו תימנע הפרצה במערכת המס שעודדה עצמאים רבים (עורכי דין, רואי חשבון וכו') להקים חברות וכך להוריד משמעותית את שיעור המס שהם משלמים.

תוספת ההכנסה למדינה כ- 15 מיליארד ש"ח (המקור לסכום: הכלכלנית תמר בן יוסף).

3. העלאת ההפרשה של מעסיקים לביטוח לאומי עבור השכירים המועסקים אצלם – מ-5.9% ל-15% (ב-1986 – 15.6%). היות שמהלך כזה מהווה תמריץ חזק להעסקה עקיפה באמצעות חברות קבלן וכ"א, יש לבצעו במקביל לחקיקה האוסרת על העסקה עקיפה מעבר לפרק זמן סביר של מספר חודשים ואוסרת פיטורים מחזוריים.

תוספת ההכנסה למדינה כ-20 מיליארד ש"ח (המקור לסכום: הכלכלנית תמר בן יוסף)

4. העלאת המס על רווחי הון ומס דיבידנד לשיעורים הגבוהים משיעורי מס ההכנסה מעבודה. בנוסף, לשקול הוספת מס עיזבון על עיזבונות מעל 10 מיליון שקל לכל אחד מהצאצאים הישירים.

תוספת ההכנסה למדינה – כ-10 מיליארד ש"ח (הערכה גסה ע"ס דו"ח מינהל הכנסות המדינה).

5. העלאת מס ההכנסה על יחידים בעלי הכנסות גבוהות (מעל 40000 ש"ח לחודש, דהיינו שני המאיונים העליונים). הוספת מדרגת מס של 75% לבעלי הכנסה של מעל 100000 ש"ח לחודש (על מנת להקדים תרופה לפרצה – הכנסה תכלול שכר, בונוסים ואופציות).

תוספת ההכנסה למדינה – כ-7 מיליארד ש"ח (הערכה גסה ע"ס דו"ח מינהל הכנסות המדינה).

סה"כ תוספת הכנסה צפויה: 60 מיליארד ש"ח לשנה.

כמה מילים לסיום:

ברור לי כי הצעה זו מהווה היפוך מגמה מוחלט למדיניות התקציב והמיסוי של הממשלות בעשורים האחרונים.  איני מצפה שתבוצע בבת אחת אלא בהדרגה, ולכן גם ההיענות לדרישות המפגינים והעובדים תהיה מדורגת. אינני כלכלן ובוודאי לא מומחה למיסוי (אם כי צברתי שעות רבות בתסבוכות של תיאומי מס והחזרי מס, כעובד במספר משרות חלקיות, עוד סממן של "עידן ההפרטה"). ברור לי שיש בחישובים שלי טעויות מסוימות, וכל הצעה שהצעתי נושאת בחובה גם סיכונים. עם זאת, אני חושב שכל נציג ציבור אחראי המבקש לתמוך באזרחים המוחים צריך להתייחס גם לשאלת המימון. לכן אשמח לשמוע את תגובתך להצעתי זו ובייחוד אם אתה מתכוון לקדם את אחת או יותר מההצעות. מכתב זה ותשובתך יפורסמו באתר "עבודה שחורה – פועלים למען מדינת רווחה".

בברכה,

איתי אשר
ירושלים

נ"ב: אם תעיין בהודעת האוצר תגלה כי "משום מה" אין בה הבחנה בין הוצאה קבועה הנדרשת לתקציב המדינה (למשל חוק חינוך חינם לפעוטות) ובין הוצאה חד פעמית (למשל פרוייקט לדיור ציבורי). כחבר כנסת, יש לך הכוח לדרוש ממשרד האוצר תשובות ברורות ומפורטות בעניין זה.  

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

5 תגובות

  1. אורי אפלבוים :

    ככלל זה נראה ל טוב אבל יש מספר נקודות בעייתיות לדעתי.

    1. הגדלת מיסוי ודיבידנדים לרמה שתהיה מעל המס על עבודה היא המפתח המרכזי שיוציא את נושא מס החברות מתחום ה"צדק החלוקתי" ויהפוך אותו להיות מכשיר לעידוד מגמות במשק כפי שהוא אמור לדעתי להיות.

    2. צריך להיות הרבה יותר מפורט לגבי הטיפול במס החברות. צריכות להיות נקודות זיכוי לכל מועסק ונקודות חובה לשימוש במשאבים מתכלים, כאשר הבסיס חייב להיות נמוך במקצת מהממוצע בעולם המערבי. זו הדרך הנבונה ביותר למשוך תאגידים מעסיקים במקום תאגידים נצלניים.

    3. בנוסף הדרישה הגורפת לגבי הגדלת בט"ל ממעסיקים היא שגויה לדעתי. צריך לעודד העסקה. המימון לא צריך לבוא משם. יש לבטל את התקרה לתשלום ואף להוסיף מדרגות ולרווח אותן אבל לא להטיל מס גבוה יותר על מעסיקים שמעסיקים עובדים בשכר הממוצע ומטה.

    4. נקודה אחרונה שחסרה, הגברת האכיפה והגביה על ישדי השקעה ברשות המיסים הן בכ"א והן בטכנולוגיות. ראה החשבוניות הממוכנות שכבר מזמן היו יכולות להיות שגורות לכל ע"מ ומעלה אבל מתעכבות בגלל לובי של רואי החשבון.

  2. מערכת עבודה שחורה :

    אורי, נקודות חשובות.

    מכתב לח"כים בבקשה, ובפרט לשר האוצר

    (כדאי לציין בגילוי נאות שאתה מעסיק)

  3. מנחם לוריא :

    איתי

    אני מסכים עם הדברים באופן מלא אבל יש לי תוספת אחת חשובה שספק אם משהו יאזין לה: תקציב המדינה. חייבים לסיים את השנה הפיסקאלית ב 31/12/2011 ועד אז ומאז להכין תקציב חדש ולא ללהג על מהפיכות ועל עשייה שלא קיימת ועל עליות אסטרונומיות שבינן לבין המציאות אין שום קשר.

    אני ער לשתי בעיות:

    1. התקציב הוא חוק שהתקבל כדין הכנסת וקצת קשה לבטלו.
    2. במצטרף ל 1 לממשלה אין רצון לעשות תקציב שנתי כי זה פוגע בתיפקוד שלה והיא עשויה ליפול.

    ..ואולי? ואולי עדיף שתיפול בדיוק על רקע התקציב.

    מנחם.

  4. אורי אפלבוים :

    בסעיף 1 התכוונתי להגדלת מיסוי על רווח הון ודיבידנדים ולא הגדלת דיבידנדים…

    בקשר לגילוי הנאות אני אכן מעסיק 2 עובדים (ביחד עם שותף) אבל ההערות 2 ו4 רק "יפגעו" במעסיקים שאינם חברה (לעומת ההצעה של איתי) ורק הערה 3 "תיטיב" עם מעסיקים כאלה, ובתוכם אני (שוב ביחס להצעה של איתי)

    אכתוב מכתב לשר האוצר

  5. נתי :

    רעיון נוסף, מכיוון קצת אחר

    כל הכבוד על הטקסט איתי!

    מבקש להוסיף גרוש וחצי משלי: כל חברה שתרוויח יותר מ-50 מיליון דולר, למשל, תחויב בשכר מינימום דיפרנציאלי לעובדיה. 50 מיליון מעלה את שכר המינימום ל-6,000, 75 מיליון ל-7,000, 100 מיליון ל-8,000 ו-200 מיליון ומעלה שכר מינימום של 10,000 שקל בחודש לעובד. החברות עדיין ירוויחו מצוין ונרוויח עוד כמה עובדים בעלי כוח קניה, עם פחות תחלואה, יותר סיכוי לילדים, וכל הדברים שהוכח מיליון פעם שמשתפרים עם שיפור במצב הכלכלי.

    לא מן הנמנע שגם בעל פלאפליה שמעסיק רק שלושה עובדים ורשויות המס רואות שלוקח רווח נקי של נניח מיליון שקל, יחויב לשלם לעובדיו שכר מינימום דיפרנציאלי כזה.

    כך נראה לדעתי שילוב מתבקש בין צדק לניהול כלכלי נכון יותר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.